שיחה:פועלי אגודת ישראל
פא"י בבחירות 1989[עריכת קוד מקור]
פא"י התמודדה בבחירות אלו יחד עם אגודת ישראל שבאותה העת פרשו ממנה הליטאים. ורדיגר נכנס לכנסת אחד מתוך חמישה חברים שהכניסה אגו"י בסיוע אנשי חב"ד. יש לציין שורדיגר יחד עם אליעזר מזרחי צייתו להוראת הרבי מלובביץ' והתנגדו לממשלת פרס ב1990
לא הגיוני[עריכת קוד מקור]
בפיסקה הראשונה כתוב
"מפלגה אחרת שלא נכנסה לכנסת הייתה קיצונית יותר פאג"י"
ואם לוחצים על הקישור מגיעים לפועלי אגודת ישראל Hidro 16:44, 11 מאי 2006 (IDT)
- גם אני נתקלתי בזה. למיטב ידיעתי פא"י=פאג"י, ואלו ראשי התיבות נפוצים (כדי להבדיל ממפא"י). מתקן בהתאם. אם למישהו יש מידע על מפלגה אחרת בשם זה, נא לציין זאת. DGtal 23:53, 31 מאי 2006 (IDT)
- נראה לי שפא"י ופאג"י אינם היינו הך. ראה [1] שם כתוב על ר' אוריאל צימר ז"ל:
- 'בשנות חייו הקצרים הספיק לכהן כעורך הבטאון הקנאי של "הקול" של תנועת פאג"י (לא פא"י, אלא פאג"י- שהייתה מעין אופוזיציה קנאית לאגודת ישראל), שעל חבריו לדעה נמנים הרב אליהו כי-טוב (בעל ספר "התודעה") ר' אברהם פרשן, ר' יהודה טרגר, ר' יהודה בלוי (אביהם של האחים בלוי מאנ"ש), ועוד'
- --Act 13:17, 3 ביולי 2007 (IDT)
- נראה לי שפא"י ופאג"י אינם היינו הך. ראה [1] שם כתוב על ר' אוריאל צימר ז"ל:
מצד שני - בנק פאג"י הוא בנק פועלי אגודת ישראל, שכונת פאג"י בירושלים היא שכונת פועלי אגודת ישראל ובתי הכנסת של פאג"י הם בתי כנסת של מתפללים המשוייכים לפועלי אגודת ישראל ולקינוח ראו את הקישור http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-18582-PreYaan,00.html. לדעתי - אחר רבים להטות, ומכאן שיש להשתמש בקיצור המקובל ולהזכיר שהיה עוד גוף בשם זה. מלכת אסתר 11:08, 6 ביולי 2007 (IDT)
- עוד תיקון, פאגי של צימר לא היתה רשימה או מפלגה, לא התמודדה בבחירות ולכן אין לציין שלא נבחרה. מלכת אסתר 12:20, 6 ביולי 2007 (IDT)
שכונת פאג"י בירושלים[עריכת קוד מקור]
שכונת פאג"י בירושלים אינה שכונת פועלי אגודת ישראל אלא שכונת פורשי אגודת ישראל. שכונה זו נבנתה ע"י הרב אליהו (מוקוטובסקי) כי טוב, הרב יהודה בלוי ור' אברהם טרגר כשכונת פורשי אגודת ישראל שבינה לבין פועלי אגודת ישראל אין ולא כלום.
טעות בערך[עריכת קוד מקור]
בית הכנסת "אהבת תורה", ממוקם בבנין בו שוכן גם בית הכנסת פא"י בחיפה. בית הכנסת שימש את יוצאי יהדות גרמניה ואין לו קשר ל"פועלי אגודת ישראל".
הוכנס לערך עצמו על ידי משתמש אלמוני, אבל הוא צודק ולכן אתקן. מלכת אסתר 11:37, 3 ביולי 2007 (IDT)
בנק פאג"י[עריכת קוד מקור]
האם בנק פאג"י קשור למפלגה? נראה כך. אביעד המקורי • שיחה • בואו להצביע10:39, 8 ביולי 2008 (IDT)
בנק פאג"י הוקם אכן ע"י פועלי אגודת ישראל ונמכר לפני כ25 שנה לבנק הבינלאומי הראשון מקבוצת אי. די. בי.
סילוף באתר ויקיפדיה בענין הצבעתם של חברי הכנסת מטעם פא"י על חוק שירות לאומי תשי"ג 1953[עריכת קוד מקור]
הדברים שנכתבו באתר ויקיפדיה בענין הצבעתם של הרב קלמן כהנא זצ"ל והרב בנימין מינץ ז"ל בעד שירות לאומי לבנות הינם שקר גס, סילוף ההיסטוריה ופגיעה בשמם וכבודם של אישים דגולים אלו.
בדברי הכנסת מופיעים נאומיהם של השניים בדיונים שנערכו בעת הגשת החוק לקריאה ראשונה שניה ושלישית בכנסת.
הדיון בקריאה הראשונה נערך ביום י' אב תשי"ג (22 יולי 1953) ונחלק לשניים (ישיבות הכנסת 272 ו273).
בחלקו הראשון (ישיבת כנסת 272) נשא הרב קלמן כהנא זצ"ל נאום בו הוא מסביר ברורות מדוע הוא מתנגד לחוק שירות לאומי. בעמודים 1985-1986 בדברי הכנסת מופיע נאומו של הרב קלמן כהנא זצ"ל ואצטט חלקים נבחרים מנאומו:
"אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה. חוק שירות לאומי לבנות דתיות, המובא עכשיו לכנסת, מתפתל לרגלי המדינה זה כשנתיים ימים. נעשו נסיונות רבים למצוא הסדר לבעיה זו, אולם יותר ויותר התברר, שהענין הזה יש בו רגישות מיוחדת שרבים לא חזוה מראש.
...טוב שלא נשכח, שבמגילת היסוד של המדינה נאמר: "מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות." ואם המוסדות הרבניים קובעים שיש בחוק הזה פגיעה בדת, מחובתנו להשמע להם. ושאלתי הפשוטה היא: מי נתן את הזכות להפר את חופש הדת וחופש המצפון של הבת הדתית הזאת? יש כאן איפה כפיה מצפונית ברורה.
ועכשיו בנוגע לטענת השיוויון, שיש בנות הנכנסות לשירות, למה איפוא תיפטר הבת הדתית מכל וכל. את התשובה המוסמכת ביותר לשאלה הזאת אנו חייבים ללמוד מארץ בעלת ותק ונסיון רב בהלכות דמוקראטיה מדינית ובהלכות כוח כפיה של המדינה - מאנגליה. ...מותר לנו לקבל את דעתה של בת ישראל זו, המתנגדת באופן מצפוני לא לשירות בתורת שכזה, אלא ליציאה מן הבית, לכניסה לתוך אווירה, שאם היא לא תתאים לה אין היא יכולה להשתחרר ממנה.
...כידוע התנגדנו ולאו דוקא מטעם זה לגיוס בנות בכלל..."
וכך מסיים הרב קלמן כהנא זצ"ל את נאומו: "דומני שמבחינה ענינית אין כל צורך ואין כל הכרח בחוק זה. למה לנו לעורר כעת את היצרים? למה לנו לפתוח כעת במלחמת תרבות? נמנענו מזה עד היום; נהיה זהירים גם עתה, ניתן לשכל הישר ולהגיון הקר לשלוט בנו - ואל נקבל את החוק המוצע."
הדברים שנאמרו ברורים ביותר - התנגדות מוחלטת לחוק שירות לאומי ומהטעם "ואם המוסדות הרבניים קובעים שיש בחוק הזה פגיעה בדת עלינו להשמע להם".
ביום ט"ו אלול תשי"ג (26 אוגוסט 1953) (ישיבת כנסת 304) התקיימו בכנסת הקריאה השניה והשלישית לחוק שירות לאומי. בישיבה זו נשא הרב בנימין מינץ ז"ל נאום בו מסביר גם הוא ברורות מדוע הוא מתנגד לחוק שירות לאומי. בעמודים 2534-2535 בדברי הכנסת מופיע נאומו של הרב בנימין מינץ ז"ל ואצטט חלקים נבחרים מנאומו:
..."אני רוצה איפוא להקדים ולומר, שעומד כאן לפניכם נציג של מתנגדי החוק הזה, שעמלו ועמלים להקמת המדינה וביצורה לא פחות מכל הפאטריוטים מכל צד שהוא.
...בת ישראל זו ודובריה המוסמכים מדור דור עומדים עכשיו נפעמים ומזועזעים לנוכח הצעת החוק העומדת כאן, כנסת נכבדה, להכרעתנו. וקשה הזעזוע ביותר הואיל והחוק עומד להפוך על פיהם סדרי בית ישראל מקודשים ומקובלים מדור-דור, בין שהם סדרי הבית הדתי מכל קהילות ישראל שהתכנסו למדינתנו בקיבוץ הגלויות, ובין שהם סדרי הבית של עולי המזרח, יהודי פולין וליטא, הונגריה וצ'כסלובקיה, בבל ותימן, טוניס ואלג'יר, מארוקו ופרס, ואף-על-פי שפה ושם אינם עוד דתיים כל כך. שגיאה פאטאלית עושים, אם מתעלמים מדרישתן המפורשת של שכבות-עם רחבות אלו, שהובעה בגלוי בעצרות עם ובתפילות בבתי-הכנסת, ואינם שומעים את הזעקה הכנה הזאת... היה זמן שחיפשנו דרך, ונגד דעתנו עשינו זאת, איך להסדיר את הדבר. אלא שזה אינו ניתן להסדר,... אם נבחרי העם אנחנו, חובה עלינו להטות אוזן ולשמוע מה בפי העם.
ורוצה אני לציין ברורות, שאנו מתנגדים לא רק להצעת החוק לשירות לאומי, המונחת היום לפנינו. אנו מתנגדים בכל אותו התוקף לגיוס בנות בכלל, ותמיד אמרנו זאת...
לפיכך גם הצעת חוק זו המונחת לפנינו אינה עונה לדעתנו לשום צורך ממשי של המדינה, מלבד הצורך להכניס פירוד עמוק בין חלקי העם השונים, פצע עמוק, שמי יודע אימתי יגליד. מתוך כך אנו מתנגדים להצעת חוק זו ונצביע נגדה...".
ושוב. הדברים שנאמרו ברורים ביותר - התנגדות מוחלטת לחוק שירות לאומי.
גם בספר פאר הדור חלק ה' מובא מפורשות כי חברי הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל הצביעו נגד חוק שירות לאומי.
מתבקש איפוא לתקן ולאלתר את העוול והסילוף המופיעים כאן כאילו הצביעו חברי הכנסת מטעם פא"י בעד שירות לאומי. הדברים הינם הוצאת שם רע על כל המשתמע מכך הלכתית וחוקית.
ניתן להגיב על הדברים בכתובת: he_dav@012.net.il
פרטים נוספים[עריכת קוד מקור]
מתי נוסדה? עלי ידי מי?
שיבוש היסטורי באשר לישיבת פא"י בקואליציה[עריכת קוד מקור]
מפלגת פא"י לא ישבה בשום קואליציה מאז פרשה בעקבות חוק שירות לאומי בתשי"ג ועד לממשלה התשיעית אליה הצטרפה במהלך הקדנציה, כך עולה מבדיקה בעיתונות דאז. השיבוש נטוע עמוק בויקיפדיה ואף באתר הכנסת.
כפי שניתן לראות בעיתון שערים של פא"י במהלך התקופה, היה מרמור רב בקרב שורות המפלגה על כך שאולצו (ע"י לחץ אגודת ישראל) לא לשבת בקואליציה, ובניגוד לאגודת ישראל הם נמנעו בהצבעות האימון בממשלה, אך אל הקואליציה לא חברו והרב קלמן כהנא לא כיהן באותה תקופה כסגן שר.
פה בערך מחברים בין הביקורת של הרב שך, החזון איש והסטייפלר לישיבה בקואליציה, אשר כל הרואה מבין שזה חסר טעם. בחיי החזון איש, איש כמעט לא הכיר את הרב שך, ומסופקני אם הביע עמדה ציבורית בנושא כלשהו. ביקורתו של החזון איש הייתה אכן בשנת 52 על מו"מ שניהלו פא"י להקלות בחוק שירות לאומי בתמורה לכניסה לקואליציה, מו"מ שהופסק בשל הביקורת (למרות שפא"י התגאתה בהמשך בהישגים של מו"מ זה), ופא"י לא נכנסה לקואליציה. ביקורתו של הרב שך ושל הסטייפלר הגיעה כנראה על כניסתם לקואליציה בממשלה העשירית כאמור. אביא להלן 2 דוגמאות מהעיתונות, אשמח אם מישהו יעזור לי באיתור מקורות נוספים מדוייקים על העניין, ויתקן את השיבושים הרבים בעניין בערכי הממשלות השונים ובכל הערכים הנספחים והנוגעים לעניין.
- מפעולות סיעת פא"י בכנסת בשנת תשי"ג, שערים, 18 בספטמבר 1953
- הכנסת הביעה אימון בממשלה החדשה, הצופה, 27 בינואר 1954.-מוישימי • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ח • 11:28, 17 באוקטובר 2017 (IDT)
- צודק הכותב הקטע דלהלן כנראה נכתב על ידי מי שלא מכיר את ההיסטוריה.
עמדתה של פא"י בעניין חבירה לקואליציה ספגה ביקורת מצד אגודת ישראל, ורבנים רבים מהזרם החרדי, הרב אלעזר מנחם שך והרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), קראו שלא להצביע להם. למרות זאת, בבחירות לכנסת השלישית, והרביעית התמודדה פועלי אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית התורתית עם אגו"י. אך במהלך הכנסת הרביעית פרשה מהסיעה המאוחדת ונכנסה לממשלה, דבר שעורר שוב את חמת אגודת ישראל.
לקראת הכנסת השלישית והרביעית הלכו יחדיו, הרב שך היה במיעוט במועצת והסטייפלר כלל לא היה חבר במועצת, נכון שהם תמיד יצאו נגד פא"י, אבל הרוב שהיה חסידי החליט אחרת. רק במהלך הכנסת הרביעית כאשר נכנסו לממשלה יצאו נגדם כולם. את שמו של החזו"א והרב מבריסק כבר הורדתי מאחר וכאשר פא"י נכנסו לממשלה בשנת תשכ"א היה לאחר פטירתם. נראה אי"ה לתקן קאצק - שיחה 19:49, 10 בנובמבר 2022 (IST)