שיחה:פגיעה באוטונומיה

הסבר עריכות בערך:

• [1] - שינוי הפתיח כדי שיהיה יותר מובן. הוספת פסק הדין של ניל הנדל שטען שהגיע הזמן להעלות את היקף הפיצוי על הנזק במדרגה. למפרע התברר לי שכבר ב-2005 מרים נאור העניקה פיצוי של 150,000 ש"ח, כך שלא מדובר ממש במהפכה, אבל בכל זאת כאן מדובר בעליית מדרגה מוצהרת, בניגוד למקרה של נאור.
• [2] - הורדת אריכות דברים על מבנה עוולת הרשלנות. חלקו כפילות וחלקו לא שייך לכאן והועבר לערך עוולת הרשלנות
• כאן בוצעו שלוש עריכות של הפיכת פרקים לתת פרקים, שכן הם תת פרקים ומתייחסים לשלוש המגמות בפסיקה שהביאו להתפתחות ראש הנזק.
• [3] - צמצום אריכות דברים מיותרת. מחיקת המשפט הזה: "בפרשה זו קבע השופט אור בדעת רוב, כנגד דעתה החולקת של השופטת ביניש, כי יש להעניק פיצויים לתובעת. נימוקו של השופט אור היה שאי-קבלת הסכמתה של האישה לביצוע הביופסיה פגעה באוטונומיה שלה ובכך נגרם לה נזק." - שהוא היפך האמת! ביניש סברה שיש לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה. אור נתן לה פרס ניחומים. אין בידי להסביר כיצד הגיע משפט כה רחוק מהאמת לערך.
• [4] - צמצום במספר הערות השוליים
• [5] - מחיקת פסק דין אדנה שלא עסק בשאלת הפגיעה באוטונומיה ולא היה טעם שיעסוק בה לאחר שנקבע שבית החולים התרשל ונקבעו בו פיצויים של מליונים. הכותב כתב: "מעניין לציין שהשופט אור לא התייחס כלל להלכת דעקה (למרות, שכאמור, הוא כתב גם את פסק הדין בפרשה ההיא) ולא עסק בשאלת הפגיעה באוטונומיה.". מדובר על חוסר הבנה מוחלט של מהות ראש הנזק פגיעה באוטונומיה. האם באמת מישהו חושב שהשופט אור הולך לדון ברצינות בשאלה האם מגיע לתובעת שהמר לה גורלה והיתה לנכה קשה, בנוסף ל 2.5 מליון שקל ו-50,000 שקל הוצאות משפט גם 15,000 ש"ח על פגיעה באוטונומיה? יתרה מזאת, היה כתוב: "בית המשפט, מפיו של השופט אור, קבע שלא הייתה התרשלות מכיוון שרופא חייב לחשוף בפני מטופליו רק סיכונים ממשיים ומהותיים." - השאלה לא נדונה אלא נקבע שאין מה לדון בה, כי בין כך ובין כך התובעת לא היתה מסרבת לאפידורל.
• [6] - מחיקת פרשת סידי. שוב, חוסר הבנה בסיסי. אין טעם לדון בפגיעה באוטונומיה כאשר נקבע שהיתה התרשלות שאחראית לנזק ויש פיצויים של מליונים. הקטע מסתיים בקטע הבא: "הוא קבע כי היה על הרופאים לספק את האינפורמציה לגבי הבדיקות וזאת בניגוד להלכה אדנה אשר צויינה לעיל (ואשר גם אותה הוא מצטט בפסק דינו). במילים אחרות, השופט ריבלין העדיף לסייג את הלכת אדנה ולקבוע כי היה קשר סיבתי בין ההתרשלות (אי-אספקת המידע) והנזק הפיזי (הולדתו של הילד) ולא להעניק פיצויי בגין פגיעה באוטונומיה." - אין קשר לאדנה. כפי שראינו לעיל אדנה לא עסק בפגיעה באוטונומיה וממילא סידי לא חלק עליו. אין בידי להסביר כיצד דברים אלו נכנסו לערך ושרדו בו יותר משלוש שנים, אלא בכך שאף אחד שמבין בעניין לא קרא את הערך עד כה. סביר שבגלל אורכו, איש לא קרא אותו כלל.
• [7] - מחיקת כפילות של המשך התיזה התמוהה שמי שנגרם לו נזק יכול לתבוע את הנזק המגיע למליונים או לבקש 15,000 שקל מה שהוא מעדיף. גם מחיקת המשפט - "מעמד הדוקטרינה כיום אינו ברור והיא אינה מיושמת בצורה קונסיסטנטית." - לא הובאה בדל ראייה לכך. לא הובא ולו פסק דין אחד שדחה דרישה מוצדקת על פגיעה באוטונומיה.
• הכנסת קישורים לפסקי דין וציון שבמקרים אלו פגיעה באוטונומיה נמנה בתוך מספר עילות תביעה.
• [8] - הורדת סברה תמוהה שפגיעה באוטונומיה לא מוזכרת בהצעת הקודיפיקציה בגלל רצון לבטלה ודיון ארוך שמסקנתו היא שזה לא נכון. העובדה שכותב הערך היה צריך למלא דפים בסברות כרס אינה מחייבת אותנו להשאיר אותם בערך.
• [9] - הוספת עמדתה של שטרסברג-כהן
• [10] - הורדת סיכום שהוא כפילות שאינה מקובלת בויקיפדיה. יתרה מזאת, הסיכום כלל מחקר מקורי של הכותב
• [11] - סידור מחדש של הערך. קודם יש לדון "מה היא פגיעה באוטונומיה?" ורק אחר כך לספר על המגמות שהביאו ללידתה.
• [12] - מחיקת פרשת אבנעל שאין לה כל קשר לפגיעה באוטונומיה. המושג לא מופיע כלל בפסק הדין! לא כל נזק לא מוחשי הוא פגיעה באוטונומיה!
• [13] - מחיקת פסק דין המזכיר את הפגיעה באוטונומיה בהערת אגב ומציין את העובדה הידועה שהפיצוי על פגיעה באוטונומיה נמוך מפיצוי על נזק פיסי. אין שום צורך בפסק דין זה שכן יש מספיק פסקי דין שעוסקים בפגיעה באוטונומיה לא כהערת אגב.
• [14] - תיקון ההתייחסות לפרשת וינשטיין שהיתה מוטעית מיסודה. בערך היה כתוב: "בפרשה זו דובר על אדם אשר עבר ניתוח לייזר לשיפור ראייתו. לאחר הניתוח נגרם לפציינט נזק לעיניו, אולם, לא היה כל קשר סיבתי בין הניתוח לנזק. למרות זאת הפציינט תבע פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה – הוא גרס כי מכיוון שהוא לא הוזהר לגבי הסכנות הכרוכות בניתוח, יש לפצותו. בית המשפט אכן פסק לתובע פיצויים. המשמעות היא שלאחר פסק הדין בעניין ויינשטיין ניתן לתבוע בגין פגיעה באוטונומיה גם כשזו אינה נילוות לנזק נוסף כלשהו." בית המשפט קבע שהיה קשר בין הנזק לבין הפגיעה בעיניו, לא לפגיעה העיקרית, אבל לעכירות שהיתה פגיעה משנית. הפציינט לא תבע על פגיעה באוטונומיה אלא את נזקיו. הוא סורב, אך ניתן לו פיצוי על פגיעה באוטונומיה. המסקנה על כן במשפט האחרון היא חסרת שחר!
• [15] - מחיקת דיראווי. פסק הדין לא עסק בפגיעה באוטונומיה. המסקנה "מהפסיקה עולה כי תובע זכאי לפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה אם ורק אם אין קשר סיבתי בין ההתרשלות (אי קבלת ההסכמה לביצוע הפרוצדורה) והנזק הפיזי שנגרם לו." אינה נובעת מפסק דין זה או מכל פסק דין אחר מהערך שבדקתי, וככל הנראה אינו נכון (הוא לפחות נוגד את עמדתה של שטרסברג כהן בדעקה)
• [16] - סידור הפרק על הזכות לכבוד כדי שיהיה יותר ברור. עיקר המבנה נשאר לאחר התלבטות.

עד כאן הסבר העריכות שלי. עדירל - שיחה 18:31, 8 במרץ 2011 (IST)

תודה על ההסבר המפורט. בחינת כל השינויים והנימוקים מצריכה זמן, ולכן אבקשך להתאזר בסבלנות. דוד שי - שיחה 20:29, 8 במרץ 2011 (IST)

אין בעייה. אנו עוסקים במלאכה לדורות. עדירל - שיחה 20:32, 8 במרץ 2011 (IST)

לא הספקתי להתעמק בכל השינויים, אבל רובם נראים לי הגיוניים מבחינת מבנה ונכונים משפטית. הערכים בנזיקין מאוד ארוכים ומפורטים (בזכות הפרויקט של האונ' העברית), אבל יש שם גם הרבה מאוד זבל שצריך לנקות.Guy.mor - שיחה 00:03, 9 במרץ 2011 (IST)

בוודאי אין מקום לנימוק "העובדה שכותב הערך היה צריך למלא דפים בסברות כרס אינה מחייבת אותנו להשאיר אותם בערך", שמלמד על זלזול בכותב ובמיזם. דוד שי - שיחה 07:04, 9 במרץ 2011 (IST)

סימנתי כמחוקים את המשפטים הבעייתיים. אציין שאחד הסטודנטים במיזם זה ציין שנדרש מהם אורך מינימלי לערך. בנוסף, נדרש מהם להביע את עמדתם ולהתייחס לקודיפיקציה. כאשר נותנים הוראות שאינן מתאימות, ברור שמקבלים תוצאות לא אופטימליות. עלינו לשמוח על מיזם זה ומיזמים אחרים כמוהו, אולם עלינו לחתור להגיע לשיתוף פעולה יותר טוב עם המרצים, אשר אמנם עשו צעד גדול בכך שהם מוכנים לבחור ביחד איתנו את הנושאים לעבודות, ולשחרר את העבודות לציבור, אך אינם מוכנים לעשות את הצעדים הנוספים הנדרשים. עדירל - שיחה 07:32, 9 במרץ 2011 (IST)