שיחה:ערכאות של גויים
ערכאות או ערכאות של הגויים[עריכת קוד מקור]
כבר המשפט הראשון מדבר על כך שבערכאות הוא בית דין שלא שופט לפי חוקי התורה, ולכן השם 'של גויים' אינו מדוייק. נת- ה- - שיחה 09:11, 11 במאי 2010 (IDT)
- מלבד זאת ראוי להרחיב יותר בנושא בתי המשפט בישראל ומעמדם ההלכתי, ישנם גם שופטים דתיים במערכת, ולאו דווקא מתוך אי ידיעת ההלכה. נת- ה- - שיחה 09:12, 11 במאי 2010 (IDT)
- אבל גם בית דין שלא יהודים שלא שופט לפי חוקי התורה קרוי "ערכאות של גויים". זה ביטוי, אין להתייחס מילולית למרכיביו. דוד שי - שיחה 09:18, 11 במאי 2010 (IDT)
- אתה צודק דוד, אבל לא בטוח שהביטוי "ערכאות של גויים" מקובל יותר מ"ערכאות". מאידך, הביטוי "ערכאות", לפחות בימינו, משמש בעגה המשפטית לכל בית משפט. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 09:27, 11 במאי 2010 (IDT)
- השיח ההלכתי היום נמצא בעימות דווקא מול בתי משפט ישראלים שאינם הלכתיים, ולא מול בתי משפט של גויים, וזאת מסיבות ברורות של גיאוגרפיה. גם בשיח ההלכתי כמדומני שהביטוי ערכאות מקובל יותר כיום מאשר 'ערכאות של גויים'. בכל אופן, גם אם משאירים את הערך בשמו הנוכחי, ראוי להוסיף הערת הבהרה בפתיחה. נת- ה- - שיחה 09:40, 11 במאי 2010 (IDT)
- בכל זאת, המילה "ערכאות" היא סוג של קיצור ל"ערכאות של גויים". סך הכל אפילו בהלכה מופיעות ערכאות נוספות (ערכאות שבסוריה, שבראשונים לא ברור מעמדן). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 11:10, 11 במאי 2010 (IDT)
- גם אני
בעד "ערכאות של גויים". למיטב ידיעתי זהו המונח המלא, ו"ערכאות" הוא רק קיצור נפוץ. אני ואתה - שיחה 11:58, 11 במאי 2010 (IDT)
- גם אני
- בכל זאת, המילה "ערכאות" היא סוג של קיצור ל"ערכאות של גויים". סך הכל אפילו בהלכה מופיעות ערכאות נוספות (ערכאות שבסוריה, שבראשונים לא ברור מעמדן). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 11:10, 11 במאי 2010 (IDT)
- השיח ההלכתי היום נמצא בעימות דווקא מול בתי משפט ישראלים שאינם הלכתיים, ולא מול בתי משפט של גויים, וזאת מסיבות ברורות של גיאוגרפיה. גם בשיח ההלכתי כמדומני שהביטוי ערכאות מקובל יותר כיום מאשר 'ערכאות של גויים'. בכל אופן, גם אם משאירים את הערך בשמו הנוכחי, ראוי להוסיף הערת הבהרה בפתיחה. נת- ה- - שיחה 09:40, 11 במאי 2010 (IDT)
ערכאות של גויים זה המושג המפורסם והמקובל ולדעתי אין לשנות את שם הערך. אולם אולי כדאי לעשות קישור מ'ערכאות' ל'ערכאות של גויים' אודלן - שיחה 13:55, 11 במאי 2010 (IDT)
ערכאות מול בתי דין שאינם דנים על פי דין תורה[עריכת קוד מקור]
החיבור בין 'ערכאות של גויים' לבין בתי משפט יהודים / ישראלים שאינם מתנהלים על פי די התורה אינו כה ברור ודורש מקורות, ביחוד לקביעות המוחלטות המוצגות בפתיחה, שלא ברור לי שהם מוסכמות לגמרי על דעת כולם. נכון שישנם דעות הלכתיות בנות זמננו מפורשות כאלו, אך כל זמן שהם לא עמדו למניין, אי אפשר לכתוב קביעות מוחלטות באופן סתמי, כמוסכמות ושאינם נתונות במחלוקת. המציאות מראה שבסופו של דבר רבנים רבים פנו למערכת המשפט שאינה הולכת על פי דין התורה, מסיבות והיתרים שונים. נת- ה- - שיחה 18:58, 2 בנובמבר 2010 (IST)
- הדבר חמור פי כמה כאשר יהודים אינם דנים על פי דין תורה, לעניין התייחסות ההלכה אליהם כערכאות שאסור לידון שם, ובכל מקרה רבנים שפנו למערכת המשפט אינם מהוים ראיה, שכן ככל הנראה מדובר בחריגים שקיבלו היתר הלכתי, וכמובא בערך. טיפוסי - שיחה 19:07, 2 בנובמבר 2010 (IST)
- אני שמח שלכך הדבר ברור, אבל לי הוא לא, ועליך חובת הראיה שהדבר מוסכם, ושתמיד רבנים קיבלו היתר (ממי?, מי בסמכותו להתיר דבר שנחשב בסתמא ל'חילול ה', 'מרים יד בתורה משה'?). נת- ה- - שיחה 23:28, 2 בנובמבר 2010 (IST)
- ההתעסקות באיך רבנים נהגו ולמה, צריכה להיות נידונה בערך באם קיים על שמם. טיפוסי - שיחה 13:09, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- זה כלל לא הנושא (דוג' שרבנים פנו לבתי המשפט). אם נת- ה- רוצה להציג את הדעות המתירות לדון בבתי המשפט הוא מוזמן להביא ראיות מוחלטות! לכתוב כל שורה "דרוש מקור" זה גובל בהשחתה! אני לא שמעתי על רב אחד שסובר באופן גורף שמותר ללכת לבתי המשפט. לגבי ה"כאילו הוכחה" שהשו"ע לא כתב על בתי משפט של יהודים כערכאות, פשוט בזמנו לא היו בתי משפט של יהודים שלא דנו לפי דיני תורה. אודלן - שיחה 21:43, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- ההתעסקות באיך רבנים נהגו ולמה, צריכה להיות נידונה בערך באם קיים על שמם. טיפוסי - שיחה 13:09, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- אני שמח שלכך הדבר ברור, אבל לי הוא לא, ועליך חובת הראיה שהדבר מוסכם, ושתמיד רבנים קיבלו היתר (ממי?, מי בסמכותו להתיר דבר שנחשב בסתמא ל'חילול ה', 'מרים יד בתורה משה'?). נת- ה- - שיחה 23:28, 2 בנובמבר 2010 (IST)
האם הרב ליאור מתיר לדון בערכאות[עריכת קוד מקור]
אני הסרתי קטע שנכתב על ידי הרב ליאור, והובא בערך כחולק על החזו"א:
"במשפט הפלילי – שזהו התחום שבין האדם למדינה, כגון, אדם שעבר על המהירות המותרת, בנה שלא לפי חוקי הבניה, לא שילם מס הכנסה או עבר עבירה אחרת, ודאי שמותר לך לשפוט לפי חוקי המדינה כי למלכות יש חוקים אחרים ולצורך תיקון המדינה מותר, שהרי זוהי המהות של 'דינא דמלכותא – דינא'.מקור דבר חברון ג, עמ' קצט"
אולם למעשה מה שמבואר בו, זה התוקף ההלכתי של חוקי המדינה מצד דינא דמלכותא, ולא היתר לדון בערכאות, רק יש לדון בבית דין כדיני המלכות, וכן הדין כל פעם כדינא דמלכותא דינא.