שיחה:עם הספר (סדרת ספרים)

יאיר לפיד, ידיעות, בנק הפועלים, עם הספר (עם הספח. של הפנקס צ'קים. של אריסון ומוזס)

מתוך כתבה בת שלושה עמודים במוסף השבת של "ידיעות" (אם נתעלם מההפנייה בת חצי עמוד בעמוד החיצוני של העיתון):

"הגיע הרגע לגילוי הנאות. העובדה שאני כותב עליו (על ספר התנ"ך בכריכה הסגולה שיוצא במסגרת פרויקט 'עם הספר') היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית, שכן מי שהוציא אותו לאור הוא אותו מו"ל (ידיעות אחרונות) שמשלם גם את משכורתי."

"ועוד גילוי נאות אחר: ספרי 'ארבע הרצאות על גיבורים תנ"כיים' עומד לצאת לאור בחודשים הקרובים בהוצאת 'ידיעות אחרונות'. מי שחושב שזה קשור, צודק בהחלט".

"בשיחה שהייתה לי עם דב איכונלד, מנכ"ל הוצאת ידיעות אחרונות, הצעתי לו למכור את הסידרה גם עם מדף או ארונית בצבאים תואמים... בעולם של 'חללי עיצוב לבנים' ו'תפיסת מרחב בהירה', ספרים היו ונשארו הדבר היפה ביותר שיכול אדם להשעין על קיר... וגם אם לא תקרא אותם, עדיין יש פה אלמנט הצהרתי..."

כמה שאלות:

• האם האדם שכתב פיסקאות אלו ראוי להקרא עוד עיתונאי?
• איפה הגילוי הנאות על בנק הפועלים?
• מה משותף כמעט לכל הספרים שיוצאים בפרויקט הזה? (רמז. תחשבו על עלויות הפקה וזכויות יוצרים).
• איזה אחוז של קוראי ידיעות אחרונות, קהל היעד של הסידרה, מסוגל לקרוא תלמוד בלי פירוש שטיינזלץ (או במילים אחרות תרגום מארמית לעברית). איזה אחוז מסוגל לקרוא את ספר הזוהר ולהבין אותו בהקשר התרבותי והדתי הנכון? איזה אחוז שמע על י.ד. סולובייצ'יק, או על א.י. השל?
• האם באמת באמת באמת מישהו שם הציע לי לרכוש את ספר האגדה ושולחן ערוך כאלמנט עיצובי?
• האם לפתע, בחדשות יום שישי של ערוץ 2, כאשר יתיישב המנחה החדש בכיסאו, יהיה אחד האייטמים הראשונים כתבה אוהדת על המיזם הנפלא שנועד להביא את מורשת ישראל לכל בית בישראל?
• האם באיזה שהוא מקום בעמודים האלה היה כיתוב "מדור פירסומי" ופיספסתי אותו?

יש לי עוד כמה וכמה שאלות, אבל אני בטוח שאם אפתח חדשות ערוץ 2 או ידיעות אחרונות, אקבל להן תשובה מלאה וטובה, וגם טיפים עיצוביים. ויוה אריסון! ויוה מוזס! ויוה לפיד! אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:26, 18 בנובמבר 2007 (IST)

רמזתי לסוגיות אלה, בעדינות המתבקשת באנציקלופדיה, בערכים ידיעות ספרים ויאיר לפיד. איך אומרים בעברית Infomercial? דוד שי 07:39, 18 בנובמבר 2007 (IST)

נשים לרגע בצד את סוגיות האתיקה העיתונאית הנכבדות שעולות כאן. אף אני סבור שראוי שמרבית הספרים שבמיזם זה ("עם הספר" שמו) יהיו זמינים לכל אדם מישראל. המיזם, לצערי, אינו תורם לכך, משום שגם אם הספרים שבו יחולקו חינם, ארון הספרים (כן, ארון, לא די במדף) הנדרש לאחסונם, ובמיוחד שטח הדירה הנדרש להעמדתו של ארון זה, הם מעבר ליכולתו של הישראלי המצוי. למרבה השמחה, כבר יש פתרון לכך. מרבית הספרים שבסדרה כבר נמצאים באינטרנט, ובכך הם נגישים לישראלים רבים. אני מכריז בזאת על מיזם "עם הספר הווירטואלי", שבו נרכז בדף אינטרנט אחד קישורים לכל הספרים הללו. מקוצר זמן אינני עושה זאת כעת. דוד שי 08:10, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הסקרנות דחפה אותי לחנות הספרים, ושם הצצתי בתנ"ך הפותח סדרה זו. "הכל מודפס יפה, על דפים באיכות שגורמת לך לרצות ללעוס אותם". אכן, ברגע שפותחים את הספר, אי אפשר שלטא להתפעל מהגופן המהמם שלו, גופן מרובע, ללא תגים (sans serif), ששורשיו העיצוביים נמצאים באלפבית העברי הקדום. עד כאן המחמאות, וכעת לביקורת.

• איכות הנייר ממש לא מרגשת - הוא אכן מבהיק בלובנו, אבל סובל משקיפות יתר, שגורמת לכך שרואים את האותיות שבעברו השני של הדף.
• אין זו פעם ראשונה שהתנ"ך מודפס ללא טעמי המקרא, אך בתנ"ך קסוטו, למשל, ניתנו סימני פיסוק במקומם. תנ"ך זה מודפס ללא טעמי המקרא וללא סימני פיסוק. תודה שטרחו לנקד אותו.
• אין בספר מילה על הנוסח שנבחר, וחבל שעורכי הסדרה הנכבדים לא קראו את הערך ביקורת נוסח המקרא כדי להבין את חשיבותן של מילים אחדות בעניין זה. אני מקווה שאין זה משום שהמסר הוא: תשכחו מכתב יד לנינגרד ומכתר ארם צובא, הנוסח הזה הוא הנוסח הקאנוני, הוא ואין בלתו, ואין להרהר אחריו.
• הספר מכיל את הטקסט נטו, מ"בראשית" עד "ויעל", ללא פרשנים. לא נורא, אין זו מהדורה ראשונה בצורה זו, אבל לגמרי לא מלהיב. כיוון שבקאנון עסקינן, אין לי ספק שפירוש רש"י נכלל בקאנון כמה דרגות לפני ספר התניא , למשל, הנכלל בסדרה.
• לא אמרתי מילה על היומרה ליצור קאנון, מיטת סדום שאליה מכניסים העיתון והבנק את הקורא העברי. האמנם, למשל, דווקא "תמול שלשום" של עגנון, הוא הראוי מכל יצירתו? סוגיה זו לבדה מצריכה מאמר, ובוודאי עוד ייכתבו מאמר או שניים בעניין זה. דוד שי 20:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

לפני שנולדתי העיתונים החילוניים נהגו להדפיס תלמוד, תנ"ך, רמב"ם וספרי יסוד תורניים רבים אחרים, כך שאין פה חידוש מהותי וכפי שצויין, גם אין הרבה חידושים אחרים (אפילו יאיר לפיד כבר ביזה את עצמו לא פחות בעבר). מסקנתי: זה "סתם" פרויקט נחמד ואין סיבה בכלל להזכיר אותו אפילו בערך על ידיעות ספרים (וסליחה שאני מכניס לפה נושאים "רשמיים"). ‏DGtal‏ 21:47, 18 בנובמבר 2007 (IST)

באופן אישי אני חושב שהדפסה של התנ"ך בלי טעמי המקרא היא אבדן דרך שלא ייאמן, ואפשר אף לומר בפשטות - התאבדות.

אבל יש מי שניסח את זה הרבה יותר יפה ממני:

"אני רוצה לדבר אתכם על משהו,

על משהו חשוב,

ואני לא מדבר על הסופה בבנגלדש שבגללה חמישים אלף איש נשארו בלי בית,

לא, אני לא רוצה לדבר על זה, אני רוצה לדבר על משהו חשוב.

ולא, אני לא רוצה לדבר על הילד שצריך תרומת מח עצם ושעשרים אלף ישראלים נרתמו לעזור לו,

לא, אני לא רוצה לדבר על זה,

אני רוצה לדבר על משהו חשוב,

משהו הרבה הרבה יותר חשוב,

אני רוצה לדבר על זה שיאיר לפיד עזב עזב את בנק הפועלים.

אני רוצה להחליף את יאיר לפיד.

אני רוצה לעשות כל מה ששרי אריסון תגיד.

אני רוצה להחליף את יאיר לפיד.

אני רוצה לעשות כל מה ששרי אריסון תגיד.

אני רוצה להחליף את יאיר לפיד.

אני רוצה לעשות כל מה ששרי אריסון תגיד.

...

ואני לא רוצה לעשות את זה בשביל כסף,

לא!

אני רוצה לעשות את זה בשביל הרבה כסף."

(גלעד כהנא, אילתור בהופעה של ג'ירפות בחיפה)

--אמיר א. אהרוני 21:30, 26 בנובמבר 2007 (IST)

מישהו יודע למה התלמוד, שהוא ללא ספק מקור חשוב הרבה יותר מרוב הדברים שם,

מופיע רק בחלקו? כלומר, מסכת אחת? מה הטעם? זה כמו להכניס לתנ"ך רק פרקים נבחרים.. זה נשמע כאילו הם רוצים שאנשים רק יניחו את הספרים על המדף בתור אוסף, לא באמת לפתוח אותם מדי פעם..

זו משמעותה של אנתולוגיה. התנ"ך והמשנה נכנסו במלואם בשל שילוב חשיבותם עם היקפם המצומצם יחסית, כך גם לגבי יצירות שלמות אחרות כמו כוזרי, מורה נבוכים, מסילת ישרים ועוד שחשיבותם אולי קטנה יותר אבל היקפם איפשר הכללתם במלואם. מיצירות גדולות יותר באופן שלא מאפשר ריכוז בכרך אחד (או כאלה שמחייבות הבאת פרשנות/תרגום בצידן) הם החליטו לבחור חלקים מתוכן (תלמוד, זוהר, משנה תורה לרמב"ם ועוד). נריה - שיחה 15:30, 29 באפריל 2008 (IDT)

מיזם מסחרי שחשיבותו עוד ממש לא ברורה - באמת מצדיק ערך כזה בומבסטי?

הערך הזה כולו נראה קצת כמו infomercial עם תיאור כל הספרים, דיונים בעטיפה, ציטוטים של העורך ועוד. החשיבות של המיזם הזה עוד רחוקה מלהתברר. זו לא האנציקלופדיה העברית שהייתה גם הפקת ענק מקורית וגם תפסה חלק משמעותי מנפח האחסון בכל בית שוחר דעת בישראל כמה עשורים. כולה מקבץ מקורות חינמיים. לא נראה לי מוצדק הערך הזה, ודאי לא בהיקף הזה.

כמי שכתב חלק נכבד מערך זה, דעתי שונה מדעתך.

אם יש בערך פרט ספציפי שלדעתך הוא מיותר, אתה מוזמן להצביע עליו ולנמק. אמירה כללית שהיקפו של הערך גדול מדי אינה רצינית, בוודאי כאשר מדובר בערך שגודלו 10K בלבד. דוד שי - שיחה 12:41, 15 במאי 2009 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=59946&Word=&gilayon=3119&mador=
  • In ידיעות ספרים on 2013-05-05 04:45:28, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In עם הספר (סדרה) on 2013-05-05 08:45:48, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In ידיעות ספרים on 2013-05-15 00:08:59, 404 Not Found
  • In עם הספר (סדרה) on 2013-05-15 21:38:31, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:38, 16 במאי 2013 (IDT)