שיחה:סעד מן הצדק

בית משפט השלום ולא בית הדין לשכירות

לתשומת הלב, לבית הדין לשכירות אין בכלל סמכות ליתן צו פינוי, ולכן אין לו גם סמכות לתת סעד מן הצדק. הטעות נפוצה מאוד. ראה מקרה יפה בו התבלבל בית-הדין לשכירות עצמו ו"העניק" סעד מן הצדק (עניין שטייסל נ' רוזנפלד). ההחלטה נהפכה בערעור, לאור החריגה מהסמכות.

הקורא את החוק, לא ישתבש: החוק מדגיש שסעד מן הצדק יינתן על-ידי "בית המשפט" ולא על ידי "בית הדין". --ג'יין רו 21:00, 18 בנובמבר 2006 (IST)

בית דין לשכירות הוא בית משפט שלום בשבתו כבית דין לשכירות. ולבית דין לשכירות סמכות לתת צו פינוי כמו גם סעד מן הצדק. הדבר נעשה פעמים רבות (אלא אם את חושבת שכל השופטים בבית משפט השלום בתל אביב בשבתם כבית דין לשכירות טועים). דרור 10:47, 19 בנובמבר 2006 (IST)

ואף על פי כן נוע תנוע

שלום דרור,

ראשית, בית דין לשכירות אינו "בית משפט שלום בשבתו כבית דין לשכירות". אלו מוסדות משפטיים שונים שרק הרכבם הפרסונלי זהה (תחשוב על בימ"ש מחוזי וועדת ערר). עיין בחוק הגנת הדייר סעיפים 131, 132, 140, וזוסמן עמ' 25-26. אבל זו כבר באמת דקות משפטית שאינה נדרשת בויקיפדיה.

שנית, והעיקר, עמדתך הראויה והמכובדת נדחתה על-ידי בית-המשפט העליון, מספר פעמים. אצטט:

המ' 53/80 פרויד נ' שורץ, פ"ד לד(3) 805. "עתה, משבוטל שיתופם של נציגי ציבור בבית-הדין לשכירות, ובבית-דין זה יושב ממילא שופט של בית-משפט השלום כדן יחיד, ניתן היה לפשט את הדין על-ידי הקנית כל הסמכויות כולן, לפי החוק הנדון, לבית-משפט השלום. אך מאחר שהדבר טרם נעשה אין ברירה אלא לקיים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, באופן שכל העבודה הרבה שעשה השופט המלומד בשבתו כבית-דין לשכירות תרד לטמיון ויש עתה לברר את הסכסוך בין בעלי הדין מחדש מתחילתו בבית-משפט השלום."

ע"א 429/71 שושן נ' גורביץ, פ"ד כו(1) 14 "כבר העירו שופטי בית-המשפט המחוזי בפסק-דינם שלא היתה לו לשופט המלומד סמכות של בית-משפט שלום שעה שישב כאב-בית-דין לשכירות...".

הדוגמה הקולעת ביותר היא עניין ע"א (י-ם) 7267/04 שטייסל נ' רוזנפלד, בו בוטל סעד מן הצדק שנתן ביה"ד לשכירות, מהנימוק של חריגה מסמכות:

"לאחר שמיעת הראיות ניתן "פסק דין חלקי", אשר בגדרו התקבלה טענות המערער בנוגע לקיומן של עילות פינוי כנגד המשיבים. באשר לרוזנפלד - בית הדין ראה לנכון להעניק לו סעד מן הצדק... עיון בסעיפים 138-149 לחוק, בפרק העוסק בבית דין לשכירות, מעלה, כי בית הדין אינו מוסמך כלל לדון בתביעות פינוי... בהמ' 53/80 פרויד נ' שורץ, פ"ד לד(3), 805, נפסק, כי בית הדין לשכירות אינו מוסמך ליתן סעד של הצהרה על היותו של אדם דייר מוגן לפי החוק. קל וחומר שאינו מוסמך לצוות על פינוי של דייר מוגן. קיומו בתקנות של הסדר דיוני בנוגע לאפשרות הגשת תביעה שכנגד בבית הדין לשכירות אינו יכול לשנות את גבולות הסמכות של בית הדין שנקבעו בחוק... ולנוכח המפורט בסעיף 4 דלעיל, יש לקבוע כי בית הדין לשכירות לא היה מוסמך לדון בתביעות הפינוי נגד המשיבים...יודגש, כי בית הדין לשכירות, על אף "קירבתו" הרבה למערכת "הרגילה" (קירבה "פרסונאלית",שכן מכהנים בו כל שופטי השלום), איננו נמנה עליה וחוק בתי המשפט אינו עוסק בו...דין פסק דינו החלקי של בית הדין לשכירות להתבטל. הדיון בתובענה שהגיש המערער כנגד המשיבים יתקיים בבית משפט השלום בירושלים"

אין לי ספק שביה"ד לשכירות בת"א אינו חורג מסמכותו, אינו עוסק בתביעות פינוי ואינו מעניק סעד מן הצדק. אדרבא, תביא אסמכתאות.

לכן אבקשך לבטל את ההשחתה שנעשתה בשגגה. --ג'יין רו 13:34, 19 בנובמבר 2006 (IST)

דוגמאות למקרים נתן בית משפט השלום בתל אביב בשבתו כבית דין לשכירות סעד מן הצדק בתביעות פינוי (ואני מביא באקראי כמה מתוך האסמכתאות שהעלתי בחיפוש משפטי אקראי שניתן לי 100 תוצאות רלוונטיות):

ת"א (תל-אביב-יפו) 14908/05 - אלברטו י. מצרי השקעות בע"מ נ' עזר סלים . תק-של 2006(1), 7966 ,בעמ' 7980: "סוף דבר, בשים לב למכלול הנסיבות בתיק זה, נראה לי כי כף המאזניים נוטה יותר לכיוון הנתבע שכן לא עלה "חטאו" כדי גודלה של התוצאה הקמה מהפעלת עילות הפינוי, משכך הדבר, ניאות אני להעניק לנתבע סעד מן הצדק. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן: א. אני מחייב את הנתבע לפנות את הדירה הנמצאת בקומה ב' בבית שברחוב לוינסקי 15 פינת רחוב רענן 13 בתל אביב. ב. צו הפינוי לא ייכנס לתוקפו באם ישלם הנתבע לתובעת פיצוי כספי, סכום בש"ח השווה ל- -.25,000$ עפ"י השער היציג ביום התשלום עד ולא יאוחר מיום 31/03/2006. " (שימו לב - הסעד מן הצדק ניתן כהגנה מפני צו הפינוי)

ת"א (תל-אביב-יפו) 43642/03 - כהן יצחק נ' יצחקי שרה ואח' . תק-של 2006(1), 5477: בהליך הראשון, נתקבלה תביעת התובע, ניתן פס"ד פינוי וביהמ"ש הורה על מתן סעד מן הצדק.

ת"א (תל-אביב-יפו) 30030/04 - קסטן אופירה נ' דוד יוגב ואח' . תק-של 2005(4), 9937 ,עמ' 9944: משבאתי לכלל מסקנה כי קמה לתובעים עילה לפינויו של הנתבע מן הדירה, וממילא לסילוק ידי הנתבעת הימנה, מצווים אנו לשקול - מכוח הוראת סעיף 132 (א) לחוק - האם, אם לאו, מן הראוי להעניק לנתבע, בנסיבות מקרה דנן, סעד מן הצדק..

במידת הצורך אביא את 97 האסמכתאות הנוספות שמצאתי. דרור 15:05, 19 בנובמבר 2006 (IST)

סליחה דרור, אלו שלושה תיקים של בית-משפט השלום וכלל לא של בית-הדין לשכירות. מאין לך המסקנה המשונה שהוא ישב כבי"ד לשכירות?! האם המלים בי"ד לשכירות מופיעות בכותרת פסה"ד, או בגופו? או שזו פשוט הנחה שלך, בחינת "מובן מאליו"?

בימ"ש השלום בוודאי מוסמך ליתן סעד מן הצדק. --ג'יין רו 15:16, 19 בנובמבר 2006 (IST)

OK עכשיו הבנתי את השיחה - חשבתי שאת טוענת שאין לבית משפט השלום (בין אם שכירות ובין אם לאו) סמכות ליתן צו פינוי ויש סמכות כזו רק לבית משפט אחר (כמו צו הריסה שהוא בסמכות ייחודית של בית משפט מחוזי, בניגוד לצו להשיב את המצב לקדמותו שהוא בסמכות בית משפט שלום, גם אם הדבר דורש הריסה).

א. נוסח הערך כפי שהוא מקובל עלי.

ב.על פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 [תיקון אחרון 15/2/99] נאמר על בית הדין לשכירות כי "בית דין יהיה מורכב משופט בית משפט שלום כדן יחיד. " - ואני מבין משפט זה שבעת הדיון ישב בית משפט השלום (היינו שופט השלום) כדן בבית דין לשכירות, בדומה לשופט בית משפט מחוזי היושב ודן בכובעו כבית משפט לעניינים מנהליים, ושופט בית משפט עליון היושב בדיון בג"ץ. דרור 15:25, 19 בנובמבר 2006 (IST)

זה נכון באופן כללי, אך לא מדויק לחלוטין. בוא נחדד את הנקודה. בג"ץ הוא פונקציה מסוימת של ביהמ"ש העליון. בית המשפט לעניינים מנהליים הוא פונקציה מסוימת של בית המשפט המחוזי. בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט לענייני משפחה הם פונקציות מסוימות של בית משפט השלום (מפתיע, אבל נכון). כלומר, בכל אלו אין מדובר במוסדות נפרדים, אלא לאותו מוסד שיפוטי ישנן כמה פונקציות ("כובעים").

בימ"ש השלום וביה"ד לשכירות הם שני מוסדות שיפוטיים שונים לגמרי. אך "מקרה" הוא, שמכהנים בהם אותם שופטים (עיין היטב בשתי ההלכות של העליון שציטטתי לעיל). גם בבית-המשפט המחוזי בירושלים ובבית-המשפט לערעורים מחוז יו"ש מכהנים "במקרה" אותם שופטים, אך ברור שאלו שני מוסדות שיפוטיים שונים, השייכים לשתי מדינות שונות (ישראל ויו"ש).

דוגמה נוספת, מחוץ לעולם השפיטה, הרכבה הפרסונלי של מועצת העירייה ושל הועדה המקומית לתכנות ולבניה הוא זהה מכוח החוק. אבל ברור, שמדובר בשני מוסדות שונים.

להבחנה הזו יש גם חשיבות מעשית (להדיל מהפלסף). לבי"ד לשכירות אין סמכויות לפי פקודת בזיון בימ"ש (כי אינו בימ"ש). לבג"ץ, לבימ"ש מנהלי, ולבימ"ש למשפחה - יש ויש(כי הם רק פונקציות של בתי המשפט העליון, המחוזי, השלום). אבל אני מסכים אתך שהדקויות האלו חורגות בהרבה מהנדרש לויקיפדיה. רק על עובדות לא נכונות, לא יכולתי להבליג. --ג'יין רו 16:32, 19 בנובמבר 2006 (IST)

נ.ב. מה שכתבת לגבי צו הריסה וכו', ההלכה בעניין זה אינה ברורה, פעם היה הכל ברור ולאחרונה ישנם שינויים. כרגע זה כנראה הנושא העמום ביותר בתחום הסמכות העניינית.--ג'יין רו 16:32, 19 בנובמבר 2006 (IST)

העמימות נובעת מאי הבנה של בתי משפט שלום את סמכויותיהם (ראיתי כבר שבית משפט שלום נתן בהיסך הדעת צו הריסה, שבוצע, ורק בדיעבד התברר הדבר). אני סבור שבית הדין לשכירות, אף שנקרא בית דין, הינו למעשה בית משפט שלום בכובעו כבית דין (ההשוואה צריכה להיות דווקא לבית הדין לענייני מים או בית הדין לענייני ימאות, בהם יושבים שופטי בית המשפט המחוזי בכובעם כשופטים לענייני מים או ימאות). דרור 17:44, 19 בנובמבר 2006 (IST)

בית דין לשכירות, בית המשפט לעניינים מנהליים, בית המשפט לתביעות קטנות, בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין לענייני מים, בית הדין לענייני ימאות. טרול רפאים 20:22, 19 בנובמבר 2006 (IST)