שיחה:סליק

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת JavaMan בנושא הסליקים בתל-אביב - כתבה ב"הארץ"

ayalon institute[עריכת קוד מקור]

it is written that it was near kibutz ayalon ,but it is written that it was in rechovot .can someone check

ע"פ מה שהבנתי מאתר "ההגנה" [1] הוקם קיבוץ פיקטיבי צפונית לרחובות כדי להסוות פעילות. אשנה בהתאם. אינקוגניטושיחה 14:55, 5 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה

יש טעות בדקדוק בכתבה. צריך לכתוב "כדי חלב" ברבים במקום "כד חלב" ביחיד.

הסליקים בביתו של צבי בן יעקב באביחיל[עריכת קוד מקור]

הסליק מתחת לחניית המכונית[עריכת קוד מקור]

כאשר ניבנה הבית במושב אביחיל בשנת 1937, נבנה גם מבנה חנייה סגור לאוטו. היות והחצר נמצאת במידרון, יש מתחת לחנייה קומת חדר נוספת. בילדותי נמצאו בקומה התחתונה גם חדר המקלחת וחדר הכביסה. הדלת מן הבית הובילה אל המקלחת. קיר יצוק בטון החזיק את האדמה שכסתה את הקיר החיצון. באותו קיר היה חלון קטן, שגם הוא היה מוסתר באדמה. רוחב המקלחת כשני מ' והקיר, גם הוא יצוק בטון, לא נתן כל רעיון שמאחוריו קיים חדר.

בתוך החנייה, מתחת למכונית, היה (וישנו) פתח ברצפה. בעזרת סולם אפשר להגיע אל החדר שמתחת לחנייה. מדי פעם היו מגיעים בחורים, חברים אל אבי. אלי היו מצמידים אחד מהם ושולחים אותי להראות לו את הסביבה. טיולים אלה נערכו להנאתי ולא ידעתי שמטרת הטיול לסלק אותי מן השטח. כמובן, שבאותה עת לא ידעתי על קיומו של החדר מאחורי חדר המקלחת. בחדר זה שהיה במידות של כ-4X4 מ', היו מוסתרים כלי נשק וחומרים אסורים אחרים. כדי לטפל בכמות קטנה של נשק, אפשר להוריד סולם מהחנייה אל החדר ולהעלות את הנדרש ישר אל האוטו, שגם בו היה סליק. אך כאשר הכמות הייתה גדולה יותר נעשתה העבודה דרך החלון הצדדי, אותו חלון שהיה מכוסה בעפר. רק בעת מלחמת העולם השנייה, כאשר המקום כבר לא שימש כסליק, פתח אבי פתח בקיר הפנימי והתגלה החדר ששימש בתקופת אותה מלחמה למקלט. יותר מאוחר הפך החדר לבית מלאכה לייצור כדורי צייד.

הסליק בשולחן התינוקות[עריכת קוד מקור]

בשנת 1932, בחיפה, ייצר הנגר חיים הירש ז"ל, שולחן – ארון תינוקות. בו מישטח רחב לחתל את התינוקת שנולדה ומתחתיו מספר מגירות. מן הצד הייתה מגירה נוספת. מגרה זו קצרה מהמרחב שמאחוריה. ושם מאחורי דיקט נוסף נותר מקום לסליק.

הסליק במנורת השולחן[עריכת קוד מקור]

בקבוץ מעברות היה נגר בשם מוקוש. נגר בעל ידי זהב וגם איש "הגנה" שעסק בעניני סליקים הוא יצר מנורת שולחן, שלא העלתה כל חשד, שהינה משמשת יותר מאשר להפצת אור. אהיל יפה סכך על רגלה המסוגננת ובבסיסה עִיגול מעץ שלא עורר כל חשד. אבל יודעי דבר ידעו לסובב את הבסיס, ואז התברר שהוא בנוי משתי שכבות. בשכבה התחתונה חלל, שיכול להכיל אקדח. לאחר הנחת ה"כלי", או הוצאתו, יש לסובב, סיבוב קל והכל חוזר לקדמותו. מנורת שולחן תמימה.

הסליק מתחת לרצפה[עריכת קוד מקור]

מתחת לארון התינוקות הכבד הוצאו מרצפות ונחפר בור. בנשך יממה דלקה בבור מנורה כדי לייבש היטב את מקום הסליק. "קרבינה" קטנה הוכנסה לכד חלב והכל כוסה, והארון חזר למקומו. כדי להרים את המרצפות השתמשו ב"פומפה" של כיור מטבח.

תחנת שידור ברדיו[עריכת קוד מקור]

רדיו "פילקו" משנות ה-30 שימש לתקופה מסויימת תחנת-שידור של "קול המרי העברי". הרדיו עמד בהוֹל ששימש גם כסַלון אורחים. היה זה רדיו מנורות די גדול שלא עורר כל חשד מוניה אדם ז"ל היה בעל המקצוע שטיפל בצד הטכני של המכשיר. מוניה מזכיר זאת בספרו: "קשר אמיץ".

סליק בחבית התערובת[עריכת קוד מקור]

אחרי תליית הסרז'נטים הבריטיים בנתניה, הוטל עוצר על כל הסביבה. ביום אפשר היה לצאת לחצר, כדי לטפל בבעלי החיים ובגינות, אך עם רדת הערב אסור היה לצאת מן הבית. היות ובביתנו היו ספרים ללימוד א"ש (אימוני שדה) ולניהול קרבות. היה עלי לקחת את הספרים וגם את האלבום הגדול, שהכיל תמונות מהעלייה לחניתה, ולהחביאם בחבית במחסן ליד הלול. החבית הייתה מלאה בתערובת-מזון לתרנגולות.

הסליקים בפרדסים[עריכת קוד מקור]

בכמה פרדסים בכפר הוטמנו מכלים רבים ובהם בעיקר T.N.T (חומר נפץ). גם בפרדס שלנו (של צבי בן יעקב). היו כמה מכלים.

דיתה זהבי-בן יעקב.

הסליקים בתל-אביב - כתבה ב"הארץ"[עריכת קוד מקור]

קראתי את הכתבה להלן ב"הארץ". אני לא משוכנע שמקומה בערך, אבל אם רבים סבורים שכן, אפשר להעתיק את הקוד להלן:

JavaMan‏ • שיחה 16:54, 9 בינואר 2010 (IST)תגובה