שיחה:סלולרי כשר

להסיר מכשול מפני עיוור

"בני נוער הרבו להשתמש בשירותי המסרונים, ולעתים נוצר, במכוון או שלא במכוון, קשר בין בנים לבנות, קשר האסור על פי הפרשנות החרדית להלכה" - טעות במספר עלולה לקרות, באותה הסתברות, בשיחה קולית, ולהביא, בנוסף לכל המכשלות שבהעברת מסרונים, לחטא החמור של קול באישה ערווה. לפיכך אני קורא לכל אחינו בני ישראל היראים לדבר ה', שלא להשתמש בטלפון סלולרי קולי, למען יאריכון ימיהם. דוד שי - שיחה 22:48, 27 ביולי 2008 (IDT)

אינני מוצא טעם בהערה צינית זו. ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 22:50, 27 ביולי 2008 (IDT)

אין זו הערה צינית, אלא ניסיון להבין מדוע נפסלו המסרונים, ולא נפסל הטלפון הקולי כולו. דוד שי - שיחה 22:52, 27 ביולי 2008 (IDT)

דוד, קרא את הערך קול באשה ערווה והווכח שאין שום איסור הלכתי לשמוע קול של אשה. סברתי שאתה יודע זאת ולכן הנחתי שאתה ציני. שיטוט קל בגוגל מלמד שהמסרונים גרמו למספר מקרים של בגידות וניאופים. נכון שאנשים כאלו הם שולי השוליים, אך הרבנים ראו מתפקידם לנסות להציל אותם מחטא (לבית בושת כשר הם לא ילכו, אני מקווה). ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 22:58, 27 ביולי 2008 (IDT)

מה בדיוק "כשר" פה?

זה נשמע שפשוט חזרו למכשירים הישנים שלא היו בעלי מצלמות, יכולות לשלוח SMS, אינטרנט וכו'.אינגסוק 22:51, 27 ביולי 2008 (IDT)

אכן, המכשירים הם כמו הישנים, אך מעוצבים בצורה ייחודית ומוחתמים בחותמת ועדת הרבנים. ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 22:58, 27 ביולי 2008 (IDT)

ברי"א, נראה לי שעבדו עליכם. מכרו לכם מכשירים יד שניה שהחברות קיבלו בטרייד אין תמורת 50 שקל כאשר לקוחות עברו לדור השלישי. מזל שלא נתנו לכם את זה:

זה בדיוק ההכשר, סינון הטומאה של הדור הפרוץ הזה מהמכשירים ‏ PRRP ■ שו"ת 01:01, 28 ביולי 2008 (IDT)

נהדר! גם כשר גם חסכוני! אגב, מי החמוד הזה? ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 01:04, 28 ביולי 2008 (IDT)

ממציא הטלפון הסלולרי. ‏ PRRP ■ שו"ת 01:06, 28 ביולי 2008 (IDT)

שיחות ארוטיות

"מחנכים שעקבו אחרי תלמידיהם גילו, שחלקם לא נמנעו מהתקשרות לשיחות אירוטיות" - זהו כישלון חינוכי נורא. הטלפון הכשר אינו מטפל בשורש הבעיה - רצונם של בני הנוער בשיחות ארוטיות, אלא בכלי המשמש לכך. בכך הבעיה מממשיכה להתקיים, וללא ספק נמצאים ערוצים אחרים לחפץ לחטוא. דוד שי - שיחה 22:56, 27 ביולי 2008 (IDT)

שוב מדובר על מיעוט, אך יש לדאוג גם למיעוט. חז"ל קבעו כי אין אפוטרופוס לעריות, ואסרו שניות לעריות כדי למנוע מכשול. ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 22:59, 27 ביולי 2008 (IDT)

האומנם כשלון חינוכי?!

מכיוון שנשמעו כאן טענות כאילו מלמד הצורך בסלולרי כשר על כשלון חינוכי נורא של הציבור החרדי, מן הראוי לענות עליהן, כפי הנראה לעניות דעתי:

חינוך הוא תהליך. תהליך חינוך אמיתי משמעותו שינוי פנימי באדם. שינוי זה אינו יכול להווצר ברגע, בשונה מהתנהגות חיצונית שנרכשת ביתר קלות. שינוי פנימי הוא עבודת חיים. החינוך היהודי לדורותיו לא התיימר ליצור אדם מושלם תוך שנה או שנתיים, אלא להתוות תהליך שעשוי להביא ליצירת אדם מושלם, בעבודה עקבית ורצופה של שנים רבות.

כדי שאפשר יהיה לחנך אדם כראוי, יש ליצור מסגרת התנהגותית, שכאשר אדם חי לפיה זמן רב, ניתן לחבר אותו באופן פנימי להתנהגותו החיצונית. חיבור זה נעשה על ידי לימוד בלתי פוסק של משמעות קיום המצוות ומשמעות ההמנעות מעבירות. החיבור נעשה גם על ידי האהבה (פועל יוצא) של המערכת על החניך.

נער בן 17 או 18, שגילה רק לאחרונה את יצר המין, אחוז בדרך כלל בסקרנות ובתאווה, אין אפשרות לחנכו רק באופן פנימי, ללא עזרה ושמירה חיצונית. אם נטפטף לו לאט לאט את חשיבות שמירת היצר, הוא עלול ליפול בטרם יהיה לו סיכוי להפנים את המסרים החינוכיים. אם נאפשר תערובת בין המינים, רוב הסיכויים שהרגש המפותח היטב, יגבר על השכל שטרם התפתח כראוי, והתוצאות צפויות מראש. על כן בנויה מערכת החינוך החרדית על הפרדה ועל נסיון בלתי פוסק לשמר את החניך מהתנסויות מיניות, שלאחריהן יקשה החינוך שבעתיים.

יתירה מכך, מערכת החינוך החרדית אינה מרשם להצלחה מובטחת מראש. היא מערכת טובה, אך גם לה יש כשלונות. מסיבה זו ראוי להפעיל מערכת שמירה, במקביל למערכת החינוך. משל למה הדבר דומה? לאדם שקיבל חיסון נגד מלריה, אך נאמר לו שהחיסון פועל בתשעים ושמונה אחוז מן המקרים. האם יעז אותו אדם להכנס לאזור שמשתוללת בו התפרצות של מלריה?! ודאי שלא. אם לא תהיה לו ברירה, הוא ייאלץ לעשות זאת, ולקוות שהחיסון יגן עליו מהדבקות במחלה, אך אם לא יהיה מוכרח להכנס לשם, ברור שהוא לא יעשה זאת.

המערכת החינוכית החרדית מהווה מערכת חיסון, אך אחוזי הצלחתה פחותים ממאה אחוז. מכיוון שכך, יש לנקוט באמצעי זהירות נוספים, כדי שאם חלילה יש כשל במערכת החיסון של חניך אחד ממאה, גם הוא לא ייפול, עד שיתבגר יותר ויפנים יותר את הערכים החינוכיים אותם מנסים להקנות לו. אזי הוא יודה לכל אלו שמנעו ממנו ליפול בגיל 17, נפילה שאילו היה נופל בה, הוא לא היה מתאושש ממנה לתקופה ארוכה ובלתי הפיכה.

בתקווה להבנה - ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 23:36, 27 ביולי 2008 (IDT)

דוא"ל

"הציבור החרדי התרגל לתכונות המסרונים והדוא"ל של המכשירים הסלולריים המתקדמים"- אם כל זה קרה ב-2004 אני בספק אם מישהו (בטח לא ציבור) הספיק להתרגל לדוא"ל בסלולרי, אבל בכל מקרה- הציבור החרדי בכלל לא אמור להיות עם דוא"ל שאסור יחד עם האינטרנט בדיוק כמו סלולרי, לא? והאם ההצלחה עם הסלולר שקולה ל"הצלחה" עם האנטרנט, או שזה מאבק שהצליח קצת יותר? הדס - שיחה 23:37, 27 ביולי 2008 (IDT)

את השאלה הראשונה לא הבנתי. התשובה לשאלה השנייה נמצאת בערך. ברי"א • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 09:49, 28 ביולי 2008 (IDT)

דורית שריד והסלולרי הכשר

פרק בצרכנות בשני חלקים. ערןב - שיחה 10:29, 28 ביולי 2008 (IDT)

שתי שאלות

1. לא ראיתי אף מילה על השבת. האם אין הגבלות בשבת ?
2. האם זה נכון שבכל חברה יש טווח מספרים המוקצים לטלפונים כשרים ? ‏ΔΜΫ • עדיין בחופשת ויקי • שיחה • 09:34, 31/07/2008 כ"ח בתמוז ה'תשס"ח

לפי יוסי שריד (ראה לעיל) יש תעריף גבוה יותר בשבת. ערןב - שיחה 09:39, 31 ביולי 2008 (IDT)

התעריף על שיחה בשבת הוא כעשרה שקלים לדקה. הסיבה לכך היא שיקול מסחרי של החברות, שהעניקו מחירים מוזלים לציבור החרדי, אך לא רצו שירכשו את המכשיר גם חילוניים. לכן הם קונסים את מי שמדבר בשבת, כדי שחילוני ימנע מרכישת המכשיר. כאמור, זה שיקול מסחרי פרופר, ואין לו דבר עם מטרתו או תכונותיו של הסלולרי הכשר.

על השאלה השנייה התשובה חיובית ואשלב אותה בערך.

ברי"א • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 09:48, 31 ביולי 2008 (IDT)

שילבתי בערך גם את התשובה הראשונה. דוד שי - שיחה 19:54, 31 ביולי 2008 (IDT)

טלפון כשר? טלפון מאושר!

למרות הניסיונות לכנות טלפון זה סלולארי כשר כפי שהתוכנית היתה בראשונה, התוצאה הסופית היתה טלפון מאושר, כלומר: טלפון שאושר לשימוש ולא טלפון שהוא מלכתחילה כשר. אמנם הטלפון אינו מספק נקודת גישה לאינטרנט, ואינו תומך בשירות הודעות קצרות (SMS), וגם אינו מאפשר חיבור סטנדרטי למחשב. אבל הטלפון הוא לא כשר, השימוש במכשיר הטלפון הסלולארי אושר מחוסר ברירה, הרי הטלפון לא ימנע וגם אינו מסוגל למנוע שיחה בין בנים לבנות, וגם לא שיחות אירוטיות של זוג חברים מהחוג היהודי-חרדי בשיחה ביניהם. על כן אני מציע לשנות את שם הערך לסלולארי מאושר.

השאלה היא מה השם שבו ידוע מכשיר זה, אין חשיבות לדעתך (או לדעתי) על מידת כשרותו. דוד שי - שיחה 14:19, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

הקהילות החרדיות בחו"ל והטלפונים הכשרים

בערך כתוב שבקהילות החרדיות בחו"ל משתמשים גם בטלפונים כשרים. למיטב ידיעתי זה נכון, ברם ידוע לי שלפחות בחלק (אנגליה) מהקהילות ישנה אפשרות ל-sms במכשירים הכשרים, מה שבארץ לא אפשרי. מכיון שבארץ החוסר באפשרות זו הוא מרכיב מרכזי מאוד ב"כשרות", לכן לדעתי אין להכניס את כולם לסירה אחת. יוני.

יש לך מקור מידע מוסמך ומפורט בנושא זה? טרול רפאים - שיחה 18:35, 18 בנובמבר 2009 (IST)

קישורים

מצטער מאד אבל הקישורים מאד מיושנים אולי אפשר להחליף אותם, הקישור להרב שרלו לא קיים בבקשה למחקו.

תודה. הסרתי. ברי"א • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 23:18, 29 בדצמבר 2009 (IST)

ספקולציות באנציקלופדיה

לימור י. הוסיפה היום פיסקה בדבר סעיף שנחבא בהצעת חוק ההסדרים שטרם הועלה בכנסת, ועל פיו תהיה מניעה לשווק סלולריים כשרים. הסרתי את הקטע בנימוק שאין מקום באנציקלופדיה להצעות חוק שטרם עברו, וספק רב אם יעברו (בעקבות השתדלותם הצפויה של החרדים). חיפה-חיפה החזיר את הקטע בטענה שהוא כן רלוונטי. כמדומני שהמנהג כאן אינו כך, ולא כוללים בערך פרטים עתידניים טרם התממשו. שערו בנפשכם שלא תעבור הצעת החוק, הרי נסיר את הקטע ונכתוב בתקציר העריכה "ההצעה לא עברה". הרי נהיה ללעג וקלס. לא כן?! ומדוע שבעצם לא נדווח על כל הסעיפים בחוק ההסדרים המוצע, שיש להם השפעה עתידנית על ערכים רבים בוויקיפדיה?! קיצורו של דבר: אני סבור שיש להסיר שנית את הקטע עד אשר יפול דבר בעניין. בברכה - ברי"א (כותב הערך המקורי) מחוץ לחשבון - 13:28, 12 באוקטובר 2010 (IST)

יש היגיון בדבריך. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:46, 12 באוקטובר 2010 (IST)

מבין ההשלכות של התופעה

כיום כאשר אדם חרדי מקבל שיחה הוא יכול בנקל לזהות האם המתקשר הוא מתוך המגזר החרדי או מחוצה לו, על פי מספר הקידומת של השיחה הנכנסת המופיע על צג המסך, לדעתי פרט זה ראוי לציון בערך. טיפוסי - שיחה 14:54, 19 באוקטובר 2010 (IST)

נכון בכל מקרה של קומת מספרים, ובכל מקרה זה פרט טריוויה. נת- ה- - שיחה 15:09, 19 באוקטובר 2010 (IST)

תיקון קל

יש לכתוב בפתיח שהמכשיר הכשר משמש בעיקר לשיחה, ולא רק לשיחה, שכן במכשיר כשר יש פונקציות מאושרות רבות אחרות, ואמנה חלק מהן: שעון, מחשבון, שעון עצר, שעון מעורר, זמני הלכה, אלפון, ג'י פי אס, פקס טו מייל, ועוד יישומים רבים אחרים שהחברות מציעות במכשירים הכשרים, למעט קווי תוכן החסומים, גלישה באינטרנט, ושירותי SMS. טיפוסי - שו"ת 11:52, 30 במרץ 2011 (IST)

לך על זה. גם אני חשבתי כך כשערכתי, רק לא הייתי בטוח כיצד לנסח. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 11:53, 30 במרץ 2011 (IST)

אין ג'י פי אס ולא פקס טו מייל במכשירים כשרים Brachazx - שיחה 18:20, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

הכללה בקטגוריית צנזורה ביהדות

― הועבר מהדף שיחת משתמש:נרו יאיר#סלולרי כשר וצנזורה

מדוע הסרת את קט' צנזורה ביהדות? ‏DGtal‏ 11:55, 30 במרץ 2011 (IST)

שלום רב וברוך הבא. אני מופתע מהשאלה. מה בעצם הקשר? מחקו שם איזה טקסט? נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 11:58, 30 במרץ 2011 (IST)

מניעת גישה מסיבות של תוכן בעייתי היא צנזורה, וראה גם אינטרנט כשר. ‏DGtal‏ 12:07, 30 במרץ 2011 (IST)

זאת הגדרה מרחיבה מאוד של צנזורה. האם גם אנחנו מצנזרים ערכים בתחומי פורנו? לטעמי אנחנו פשוט חושבים שהם אינם ראויים. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 12:10, 30 במרץ 2011 (IST)

זו ההגדרה. לא כל הימנעות היא צנזורה, יש גם סיבות אחרות (ראה: Not Censorship But Selection של אשהיים). במקרה הזה החסימה נובעת מסיבות דתיות מובהקות (אפשר להתווכח עד מחר אם זו פרשנות נכונה, אבל זה לא הדיון כרגע), ולכן זה ביטוי של צנזורה. לא הבנתי מה הקשר לצנזורה של ערכים, הדיון שלנו הוא על הכללה בקטגוריה ותו לא. ‏DGtal‏ 12:21, 30 במרץ 2011 (IST)

זו הגדרה חדשה. במילון אבן שושן ובמילון הלועזי-עברי של פינס, שני מקורות קאנוניים, צנזורה היא ממשלתית דווקא, ביחס לטקסטים, מכתבים, סרטים וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 12:28, 30 במרץ 2011 (IST)

תאמין לי, חיפשתי לא מעט הגדרה שאיננה רק מילונית למושג צנזורה, ונואשתי. יש המון חומר בספרות על צנזורה של ספרנים, צנזורה מטעם "קבוצות לחץ", ארגונים דתיים, וכו' וכו' (למשל קוד הייז, תקינות פוליטית וצנזורה עצמית) והטענה שצנזורה היא רק ממשלתית די מופרכת, לא שאני מאשים מילונאים, פשוט הגדרות קצרות נוטות להיות מדויקות רק חלקית. ‏DGtal‏ 12:48, 30 במרץ 2011 (IST)

זו לא טענה, זו ההגדרה בשני המילונים הנ"ל. כמובן יש הגדרות אחרות, אבל עלינו להסתפק בקטגוריות בהגדרה הצרה יותר. שים לב שכאן אפילו לא מדובר על צנזורה של של טקסט כלשהו, אלא הקפדה על כך שפונקציות מסוימות לא יהיו במכשיר. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 13:00, 30 במרץ 2011 (IST)

ממש לא; המונח "צנזורה" משמש לספקטרום רחב הרבה יותר של הסתרת מידע, ולא רק זה שע"י הממשלה.

גם בערך צנזורה כתוב שרק לרוב היא מוטלת ע"י הממשלה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:07, 30 במרץ 2011 (IST)

לכל מושג ישנן הגדרות מרחיבות יותר, אבל אנחנו צריכים להיזהר שלא לבחור אוטומטית בהגדרה המרחיבה. הערך אצלנו ודאי אינו חשוב יותר מהמילונים שהזכרתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 13:11, 30 במרץ 2011 (IST)

נרו, אל תלך ראש בקיר. אני יכול להראות לך אינספור התייחסויות, כולל בבמות אקדמיות, לצנזורה שאין בינן לממשלות דבר, אפילו עצם הקט' קטגוריה:צנזורה לפי דת מרמזת לכך שזה לא קשור בהכרח בממשלות. אבן שושן ופינס טעו בחלק מההגדרה, זה לא כבוד גדול, אבל זה לא סוף העולם. ‏DGtal‏ 14:23, 30 במרץ 2011 (IST)

שוב: כמובן שיש הגדרות מרחיבות, וקודם כל בבמות אקדמיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 15:07, 30 במרץ 2011 (IST)

לא הבנת אותי. פעמים רבות יש למושג כמה הגדרות לגיטימיות, חלקן מצומצמות וחלקן רחבות יותר, ובמקרה כזה עורכי ויקיפדיה צריכים לדון איזו הגדרה לבחור בנושאים טכניים כדוגמת קטגוריות (בערך על המושכ יצויינו, כמובן, כל ההגדרות). טענתי במקרה זה היא שהגדרה המצמצמת צנזורה אך ורק לצנזורה ממשלתית הינה הגדרה מוטעית בעליל ואי לכך אין סיבה להיאחז בה. ‏DGtal‏ 15:12, 30 במרץ 2011 (IST)

לא הייתי מוחק את הקטגוריה אילו הבעיה הייתה שהמצנזר אינו גורם ממשלתי רשמי. מחקתי כי מדובר בהגדרה מרחיבה במיוחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 15:18, 30 במרץ 2011 (IST)

"סלולרי כשר" הוא סלולרי בו נמנעת טכנולוגית הגישה לתכנים הנחשבים לא ראויים מבחינה דתית. צנזורה יכולה לחול על טקסטים, סרטים, תמונות ועוד, אז למה לא על שימוש באמצעי תקשורת מסויימים? אני משער שתסכים איתי שהחרם על הטלוויזיה בציבור בחרדי הוא סוג של צנזורה, ואם כן, לכאורה גם חרם על תכנים בסלולרי ייחשב גם הוא צנזורה. אם אינך מסכים, אנא הבהר איפה בדיוק יש פה אי התאמה להגדרה של צנזורה אם נשים בצד את השאלה "מי מצנזר". ‏DGtal‏ 15:29, 30 במרץ 2011 (IST)

לא, לדעתי איסור צפייה בטלוויזיה אינו צנזורה, כפי שאיסור אכילת חזיר אינו צנזורה. לפי ההגדרות האמורות, ולהבנתי, צנזורה היא העלמה מגבוה של תכנים באופן שמונע את הגישה אליהם ממי שמעוניין בכך. כאן תמיד אפשר להשתמש גם בטלפון שאינו כשר, ואפילו חרדי ם (וזו נורמה רחבה). נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 15:34, 30 במרץ 2011 (IST)

איסור גורף על צפייה בטלוויזיה, כולל חידון התנ"ך ופסוקו של יום הוא צנזורה, כיוון שהוא אוסר גם את המותר מצד עצמו מפני האסור העלול לבוא עימו. המושג "העלמה מגבוה" איננו מדוייק - גם צנזורה עצמית היא צנזורה והשאלה היא לא מי מונע גישה לחומר מסוים, אלא מדוע (עיין שוב בקישור שהבאתי). אגב, השאלה של מידת היישום של איסור על סלולרי לא כשר מעניינת בפני עצמה, אך ראויה לדיון נפרד. בהערה אציין שיש מקומות בהם יזרקו מהישיבה או אפילו מהקהילה מי שלא מתחייב להחזיק רק מכשיר כשר.

הערת ביניים: אני מציע בחום להעביר את הדיון לדף שיחת הערך, מיקומו של דיון משמעותי בדף שיחה פרטי הופך את הדיון לפחות יעיל. ‏DGtal‏ 16:01, 30 במרץ 2011 (IST)

האוסר סבור שזה אינו מותר מצד עצמו, שזה חלק מהסמכות של חכמים שהם חייבים להשתמש בה לפי שיקול דעתם (להסיר ספק: לי כמובן יש טלפון "טרף"). צנזורה עצמית היא פרפרזה. אכן אודה לך אם תעביר לדף השיחה שם, וכמובן אקבל את דעת הרוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"א • 16:04, 30 במרץ 2011 (IST)

― סוף העברה

כנראה. יעל - שיחה 16:25, 30 במרץ 2011 (IST)

מן הסתם, הקטגוריה של צנזורה ביהדות מתייחסת לפי ההקשר בצנזורה במובן הרחב. דניאל ב. 19:22, 30 במרץ 2011 (IST)

אני מסכים. הכוונה היא לשליטה ופיקוח על הפצת מידע והחשיפה אליו - ובזה עוסק הערך. אנדר-ויק 19:23, 30 במרץ 2011 (IST)

דברים לא נכונים בערך

1, הוא לא מיועד רק לקהל הדתי אלא לכל הקהל הדתי.

2, כיום רוב המכשירים מקבלים צורה דומה למכשירים הרגילים, ובנוסף יש הרבה מכשירים עם דברים כמו מצלמה דיגיטלית וכדומה(אבל SMS וכדומה אין וגם לא יהיה כי ההלכה באמת לא מאפשרת זאת)

3, כפי שאמרתי בהבהרה מס' 1 המכשיר מיועד לכל הקהל הדתי, בזמן האחרון הרבה דתיים לאומיים קונים מכשיר כשר והתופעה תופסת תאוצה.

אז מישהו מסכים איתי שצריך לעדכן את הערך? Avnerba - שיחה 14:07:37, 04 באוגוסט 2011 (IDT)

לא פגשתי בתופעה בציבור הדתי לאומי. מן הסתם יש, אבל לא רבים. כמובן שהמשווקים ימכרו לכל אחד, גם חילוניים וגויים. לגבי סעיף 2 אתה מוזמן לעדכן בערך. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"א • 12:08, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה כנראה לא מעודכן, לאחרונה אני רואה מלא דתיים לאומיים עם כשר, ואני אעדכן את הסעיף. Avnerba - שיחה 20:35:37, 07 באוגוסט 2011 (IDT)

יפה מאד

יפה מאד ערוך ומושקע הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.109.110 23:28, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

שיווק בישראל

כמדומני שמירס לא משווקת כיום טלפונים חדשים, אלא רק דרך המותג הוט מובייל. למותג הוט מובייל לא ניתן להצטרף כמנוי כשר, ולפיכך נכון לומר כי כיום טלפון כשר משווק רק על ידי 3 המפעילות הותיקות הגדולות ולא על ידי מירס.

ראשית, היא עדיין מחזיקה בבעלות על הקידומת 05731, שנית ניתן לקנות דרכם מספר כשר. • חיים 7 • (שיחה) • ז' באב ה'תשע"ב • 01:54, 26 ביולי 2012 (IDT)

לא בטוח שהבנתי אותך - "היא עדיין מחזיקה בבעלות על הקידומת 05731" - כוונתך למירס? אכן, אך זה לא אומר שהיא משווקת קווים בקידומת זו, לא מפעילה כאלו. "שנית ניתן לקנות דרכם מספר כשר" - בהנחה שעדיין מדובר במירס - האמנם ניתן לרכוש קוים חדשים? האם לא הכל הופנה למותג הוט מובייל?

קידומות

יש להוסיף את קידומות ה"קומה הכשרה" בחברותה סוללרי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
83.130.108.11 00:48, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

קידומת בזק

מה שכתוב על הקידומת של בזק לכאורה לא נכון. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
בר בי רב - שיחה 02:23, 25 באפריל 2018 (IDT)

דו"ח רשם העמותות

מחיקה שבוצעה בערך, על ידי משתמש:נרו יאיר. מדוע ציון מסקנות דו"ח רשם העמותות הוא "מחקר מקורי"? הניסוח היה שאלו האשמות של רשם העמותו, מבלי לנקוט עמדה בעניין. העריכה כללה קישור לדו"ח המדובר חתום דיגיטלית על ידי רשות התאגידים. אין לי הסבר למחיקה זו, ואשמח אם נרו יאיר ירחיב בעניין. • דגש חזק • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 14 ביוני 2018 (IDT)

בשמחה. א. אני לא מבין הרבה בחתימות דיגיטליות, אבל די ברור לי שכן אפשר לעצב דבר כזה, שכתוב עליו "חתום דיגיטלית". אני לא מתחייב כמובן שזה המקרה. ב. יש לי בעיה עקרונית עם אינפורמציה שמקורה במסמך שהעלה מישהו לגוגל דרייב. איך דבר כזה לא מגיע לתקשורת או לא מתפרסם רשמית בידי רשם העמותות? מילא אם היה מדובר בפרט טכני, אבל כאן מדובר בהאשמות ועלינו להיזהר שבעתיים. ג. הניסוח (גם אצלנו וגם הכותרת בגוגל דרייב) עוין בעליל. ד. איך אתה עושה את הקישור בראשית הודעתך הקודמת? נרו יאיר • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:15, 14 ביוני 2018 (IDT)

מה שלא מגיע לתקשורת- נו באמת... אם היה ערוץ 20 וישראל היום בגירסה חרדית זה היה מגיע לתקשורת הזו. לגבי השאלה הטכנית אסביר בדף שיחתך. • דגש חזק • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:20, 14 ביוני 2018 (IDT)

ממש לא חסרים אתרי חדשות חרדיים מכל הסוגים והמינים. פה זה אפילו לא "בעולמם של חרדים", אפילו לא פורום, גוגל דרייב. נרו יאיר • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:24, 14 ביוני 2018 (IDT)

נראה דווקא שהמשתמש נרו יאיר איננו אובייקטיבי בנושא ומנסה לגונן על ועדת הרבנים בכל דרך, הוא מחק לא רק את סיכום דוח רשם העמותות בטענה מוזרה שאולי הדוח מזויף, הוא מחק קישורים גם ל3 כתבות (בחרדים10, בחדרי חרדים וטלקום ניוז), רק מהסיבה שהכתבות מציגות את הועדה באור שלילי. אם למישהו יש ספק באוטנטיות של הדוח הוא https://ica.justice.gov.il/Request/OpenRequest?rt=ExposeDocumentsAssociation תיק עמותה מלא מרשם העמותות (יש עלות של 33 ש"ח), מי שמעוניין אזמין עבורו את הדו"ח, כך שהוא ישלח אליו ישירות מרשם העמותות ולא מ"שיתוף דרייב אנונימי" ולא יהיו טענות מגוחכות על "זיוף", כתובת הדוא"ל שלי היא 8044082‎gmail.com‬. למי שמעוניין שאבצע עבורו את ההזמנה --37.142.171.208 12:34, 15 ביוני 2018 (IDT)

ודאי, זה ידוע שאני נציג ועדת הרבנים בויקיפדיה, ואילו אתה, האנונימי, אין לך שום אינטרס. כנראה מצאת כמה כתבות בנושא ורצית לתועלת הציבור להכניס את זה לערך (יחד עם קישור לגוגל דרייב שתוקף את הוועדה). רק במקרה הכתבות שליליות. אותי לא מעניין חיובי או שלילי. מה שחשוב הוא שלא תשתמש בערך לצרכיך. כתבה צריכה להיות מקיפה כדי להיכנס לקישורים, לא אנקדוטלית. נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 12:42, 15 ביוני 2018 (IDT)

אתה יכול לתת הסבר מדוע מחקת את הכתבה הזו? https://www.bhol.co.il/news/896616?utm_source=whatsapp&utm_medium=link&utm_content=es&utm_campaign=article_in_bhol - כתבה זו מתארת תופעה של חסימות מספרים ומערכות תכנים על ידי ועדת הרבנים. אתה צודק שהכתבה מחרדים10 לא תארה תופעה, אלא חסימה ספציפית של קו מידע (שיש לו עשרות אלפי מאזינים מהציבור החרדי, והושתק על ידי הועדה), בשונה מכתבה זו בבחדרי חרדים. מדוע מחקת גם אותה? לא נטען שאתה "נציג ועדת הרבנים בויקפדיה", אבל צויינה העובדה שאתה מחקת באופן גורף את כל הקישורים והתכנים שעלו מהם דברי ביקרות על הועדה. כפי שציינתי בתגובתי הקודמת, אם יש לך ספק לגבי האמינות, תוכל לשלוח לי את כתובת המייל שלך, ואבצע עבורך הזמנת תיק עמותה במשרד המשפטים, כך שתקבל את הדו"ח ישירות ממשרד המשפטים ולא מדרייב אנונימי, אני חושב שרשם העמותות הוא מספיק אוביקטיבי ולא מוטה. --37.142.163.167 13:07, 15 ביוני 2018 (IDT)

כבר נתתי הסבר. זו אנקדוטה שלא עוסקת בנושא הערך באופן רחב, אלא בטענות ספציפיות נגד וועדת הרבנים, ובסגנון חד צדדי ומוטה. אולי אפשר להביא בהערת שוליים כסימוכין לכך שעלו טענות כאלה. כתבת שאני איני אובייקטיבי, ולכן המלצתי למי שגר בבית זכוכית בעובי מילימטר לא לזרוק סלעים. אם יש לך ספק, אני חסיד קטן מאוד של הוועדה הנ"ל, אבל זו לא סיבה טובה לכך שמתנגדיה יוכלו לעשות בערך כרצונם. לגבי הדוח, אני לא חושב שויקיפדיה היא המקום הראשון שבו הוא צריך להתפרסם. הרי יש לך קשרים בתקשורת, תדאג שיפרסמו כתבה גם על זה, זה סקופ. נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 13:19, 15 ביוני 2018 (IDT)

אינך יכול לבטל את הקשר שבין ועדת הרבנים לטלפון הכשר, ועדת הרבנים היא זו ששולטת בפועל על הטלפונים הכשרים, ועוסקת אך ורק בטלפונים כשרים, כך שאם אתה אומר טלפון כשר אמרת ועדת הרבנים לעניני תקשורת, וכן להיפך, ולכן לטענות כנגד ועדת הרבנים בהחלט יש מקום בערך. גם אם אתה סבור שיש לעדן את הניסוח, להביא אותו באופן יותר שקול, זו איננה סיבה לצנזר לגמרי את הדו"ח ולהעלימו כאילו לא יצא מעולם. גם אם לדעתך איננו זכאי לסיכום של פיסקה שלמה בגוף הערך, וודאי שהוא צריך להישאר לפחות כ"קריאה נוספת". כמו כן אין מקום למחוק באופן גורף את הכתבות שעוסקות בחסימות מספרים על ידי הועדה, הועדה חוסמת עשרות אלפי קווי מידע קולי של ארגונים ומשפחות, ומשבשת לחלוטין את התקשורת בציבור החרדי, הנושא אפילו לא עלה בגוף הערך אלא רק בהערת שוליים הייתה הפניה לכתבה שמסקרת את הנושא - גם אותה מחקת. אתה צודק בהחלט שאין מקום לתת למתנגדי הועדה לעשות בערך כרצונם ואכן המשתמש דגש חזק ערך ומיתן מאד את הניסוח הקודם שהיה. אך בדיוק באותה מידה אין מקום לתת לתומכי הועדה להעלים לחלוטין את כל נושא דו"ח רשם העמותות והביקורת הציבורית על החסימות, ולא להשאירם אפילו כקריאה נוספת או הערות שוליים. ציינת שהדו"ח לא התפרסם בתקשורת, מחזיקי הטלפון הכשר רובם ככולם צורכים את התקשורת החדשותית שלהם באמצעות קווי נעייס כגון הקו החרדי, הנעייס החרדי וכדומה - בקווי נעייס אלו הדוח זכה לכותרות רציניות מאד, ויקיפדיה ממש איננה המקום הראשון בו מתפרסם הדו"ח. לא ברורה לי הדרישה שהדו"ח יפורסם קודם בתקשורת, האם פרסום על ידי רשם העמותות איננו מספיק? אגב, האם אתה חושב שרשם העמותות הוא ממתנגדי הועדה ולכן הוא כתב כזה דו"ח עם מסקנות כאלו חריפות? (שנותרו בערך בצורה מדודה ומתונה לאחר העריכה של דגש חזק)

--79.177.107.121 15:11, 15 ביוני 2018 (IDT)

א. לא ביטלתי את הקשר, אבל זה לא הנושא העיקרי. ב. הסברתי למה זה לא מתאים ל"קישורים חיצוניים". אתה צריך לכתוב כאן כפי המקובל כאן, אל תצפה שאחרים יעשו את העבודה במקומך. ג. אל דאגה, אם תומכי הוועדה יגיעו לכאן אמנע זאת גם מהם. ד. משתמשי הקווים צורכים מידע מהקווים, אנחנו צורכים מידע ממקורות גלויים, ואם אין מקור גלוי זה מבחינתנו לא פורסם. הרי באותה מידה יכול מחר אלמוני אחר לומר ששמע בקווי הנייעס בדיוק להפך. אני לא דורש פרסום תקשורתי דווקא. אם רשם העמותות יפרסם את זה בעצמו במקור גלוי כלשהו - זה עוד יותר טוב. ה. בניגוד לדבריך - לא מצאתי היכן מחקתי כתבה בהערת שוליים. אם תציג דברים באופן ראוי ומקובל, עם מקורות אמינים, ייתכן שיהיה לזה מקום. נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 15:16, 15 ביוני 2018 (IDT)

משתמש:נרו יאיר: אבי רבינא, ‏האשמה: פעולות ועדת הרבנים לענייני תקשורת - "ללא אישור", באתר כיכר השבת, 8 ביולי 2019. דגש — 15:35, 8 ביולי 2019 (IDT)

דיווח שאורכב ב-16 ביולי 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אודה מאוד אם תוסיפו בטבלה בחברת פלאפון: גם התחלה 050-44 היא קומה כשרה! ―חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

BS טהור. דגש — 11:05, 10 ביולי 2019 (IDT)

ועדת הרבנים כמונופול ומשווק יחיד של מסלולים וסימים כשרים מחברות התקשורת

אתמול הוספתי את הפסקה הבאה:

ועדת הרבנים הינה הגוף היחיד אשר משווק מסלולים של קווים כשרים מטעם חברות התקשורת, הסיבה לכך היא סעיף בהסכם של ועדת הרבנים עם חברות התקשורת, האוסר על חברות התקשורת להתקשר עם גופי כשרות נוספים או לשווק שלא באישור ועדת הרבנים כל מכשיר או שירות שהינו מוגדר ככשר, מסורתי ו/או בעל נופך יהודי דתי. בדו"ח עומק של רשם העמותות אודות עמותת ועדת הרבנים, ציין הרשם כי עמותת ועדת הרבנים הינה מונופול אשר מחליט מאילו חברות סלולריות ירכשו בני הציבור החרדי את הטלפונים.

ההודעה התוספת נמחקה מהסיבה הבאה: "השיווק מוזכר בהמשך. ברור שזה מונופול, גם בלי הדוח". אני חושב שיש תועלת בתוספת זו. נושא הבלעדיות בשיווק לא מופיע בהמשך הערך, נושא המונופול אמנם ברור לכל אלו שמכירים את הנושא, אך איננו ברור לגולש המתעניין בנושא ואיננו בקיא בו. לתוספת יש תרומה לערך, שכן ממנה אפשר להבין את הגורמים ליצירת המונופול בהפניה להסכם שם בעמ' 5 יש את הסעיפים שיצרו את המונופול, והפניה לדו"ח עומק של רשם העמותות שבו הוא קבע בעמ' האחרון כי ועדת הרבנים היא מונופול. הפסקה הקצרה מוסיפה את האסמכתאות לנושא הבלעדיות והמונופול, זאת על מנת שהגולש ההדיוט בנושא הועדה יופנה למקורות המידע הרלוונטיים בנושא ולא לנחש או להסתמך על דברים הברורים למכירים את הנושא. אני סבור שכדאי להחזיר את התוספת. 80.246.133.152 11:25, 7 בינואר 2020 (IST)

א. לגבי השיווק, התכוונתי למה שכתוב בהמשך בעניין תחקיר דה מרקר, אני מבין עכשיו שכוונתך לעצם היכולת לשווק מסלול כשר כלשהו. זה שווה אזכור אם יש מקור אמין. הבאת הערת שוליים, רק שהיא ריקה מתוכן. ב. בעניין המונופול, לא מצאתי את מה שכתבת בעמ' 5. המסמך אינו ממוספר, נסה להפנות באופן מפורט ככל האפשר (כותרת, סעיף), אולי גם לצטט. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף • 13:20, 7 בינואר 2020 (IST)

הקביעה כי העמותה היא מונופול מופיעה במסמך בסעיף 5 בסיכום המופיע בסוף המסמך (עמ' 6). "כמו כן, עולה שהועדה אכן פעילה, ולמעשה מהווה מונופול שמחליט מאלו חברות סלולריות הקהילה החרדית ירכשו טלפונים כשרים." (העילגות במקור) (האנונימי זה לא אני). --‏גבי‏ • שיח 23:09, 7 בינואר 2020 (IST)

תודה. אכן עילג, מסויג בלשון "למעשה" וגם לא ברור אם הכוונה למכשירים או לחברות סלולריות. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף • 23:33, 7 בינואר 2020 (IST)

הלינק השבור הוא הסכם גולן טלקום עם ועדת הרבנים, אשר הינו דוגמה להסכמים של ועדת הרבנים עם חברות התקשורת. סעיפים 14 ו15 שבעמ' 5 להסכם https://foi.gov.il/sites/default/files/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94_0.pdf "לא ימכר, ימסר או יהיה בשימוש כל מכשיר/אמצעי/אביזר כשר ככזה ולא יסומן מכשיר/אמצעי/אביזר באמצעי זיהוי...בלא שתנתן תעודת הכשר לגבי סוגו מאת ועדת הרבנים... 15. החברה לא תפיץ כל מכשיר או אביזר או שירות בזק תחת הגדרתו ככשר או כמאושר מטעמים הלכתיים, אלא בהתאם לתעודת כשרות מאת ועדת הרבנים ובהתאם להסכם זה, וכן לא תפיץ מכשיר או אביזר או שירות המגודר מסורתי או בעל נופך דתי יהודי מכל סוג שהוא."

באופן ברור - אסור לשווק כל דבר מפוקח/כשר/מאושר - אלא לפי ההסכם הספציפי מול מול עמותת ועדת הרבנים הספצפית ובכפוף לאישורה.

נושא המונפול הוזכר גם בכתבה בבחדרי חרדים: https://www.bhol.co.il/news/1065115 "גורם בתקשורת הקווית בציבור החרדי איתו דיברנו והעדיף להישאר בעילום שמו, מסר כי: "מונופולים של ספק בודד בישראל קיימים רק כאשר הדבר מתוכנן על ידי המשרד הממשלתי הרלוונטי, כך ישנה רק חברת חשמל אחת, רכבת ישראל אחת ורשות נמלים אחת. כאשר המשרד הממשלתי לא מתערב נוצרת תחרות לטובת הצרכן, כך לדוגמה בכשרות המזון ישנם יותר מעשרים בד"צים שונים, אך בעקבות התערבות משרד התקשורת, ישנו רק גוף כשרות אחד על סימים כשרים בחברות התקשורת – ועדת הרבנים לעניני תקשורת."

עוד מוסר אותו גורם, כי: "מבלי ההתערבות הבוטה של בכירי משרד התקשורת בשוק הטלפונים הכשרים, המונופול היה נשבר, היו קמות כבר כשרויות נוספות והציבור היה נהנה משוק תחרותי שפועל למען הצרכנים ולא למען אינטרס כלכלי צר של מספר עסקנים. צריך לבדוק מהו האינטרס של בכירים במשרד התקשורת לשמר באופן לא חוקי את כל הכוח של מונופול העסקנים אשר מנצלים את כוחם לרעה ומפקיעים את המחיר אותו משלם הציבור החרדי על תקשורת. הגיע הזמן שמשרד התקשורת יפסיק לשמר את המונופול שהציבור משלם עליו מחיר יקר בתשלומים מופקעים, ובסבל מחסימות שנעשות משיקולים כלכליים ולא הלכתיים."

נושא המונופול שישנו רק גוף אחד שיכול למכור דברים המוצגים ככשר/מפוקח/מאושר של מוצרי חברות התקשורת יש מקום להוסיף את נושא המונופול הזה בערך.

לגבי דו"ח הביקורת של רשם העמותות, יש מקום להכניס את הדוח הזה לערך בכל מקרה, המילים "למעשה מהווה מונופול שמחליט מאלו חברות סלולריות הקהילה החרדית ירכשו טלפונים כשרים." לגבי השאלה האם מדובר על מכשירים או חברות סלולריות - הדוח מדבר על ההחלטה "מאיזה חברות סלולריות ירכשו", כך שמדובר על המסלול/סים כשר, שעובד רק עם מכשירים ספציים שנקראים "מכשיר כשר" (ראו סעיף 8 בעמ' 4 להסכם של גולן עם ועדת הרבנים). הרשם מציין את העובדה כי בפרקטיקה מדובר על מונופול, גם אם הוא לא הוכרז ככזה על ידי רשות ההגבלים.

87.71.68.4 11:05, 8 בינואר 2020 (IST)

הבאת ראיה לגבי גולן טלקום, נשארו שאר החברות. הגורם העלום בבחדרי חרדים אינו מתאים. חבל שהדוח של הרשם עילג, אחרת הייתי בהחלט תומך בציטוט. הלשון המצוטטת היא "טלפונים כשרים", לא קווים. אוסיף עוד שאם אתה צודק אכן ראוי שרשות ההגבלים תכריז שזהו מונופול. נרו יאיר • שיחה • י"א בטבת ה'תש"ף • 13:50, 8 בינואר 2020 (IST)

העובדה היא שאין עוד שום גוף כשרות, או גוף מפוקח נוסף אשר חתום עם חברות התקשורת - זה שעמותת ועדת הרבנים לעניני תקשורת היא הגוף היחיד זאת עובדה. כל הכשרויות האחרות שיש הם על מכשיר סמארטפון פיזי, בלי קשר למסלול בחברות התקשורת או למכשירים הנמכרים על ידי חברות התקשורת. ההסכמים של חברות התקשורת עם ועדת הרבנים הם הסכמים פרטיים שאין חובה על אף אחד לפרסמם, ולכן הם לא פורסמו - החריג הוא ההסכם של גולן טלקום וועדת הרבנים שפורסם באתר חופש המידע. השאלה היא האם ניתן לומר על גוף שהוא מונופול רק לאחר הכרזה רשמית של רשות ההגבלים, או שהנסיבות והעובדה שהם גוף יחיד מספיקים לומר שהם מונופול, כפי שרשם העמותות עשה בדו"ח שלו. בהקשר הזה צריך לציין שאכן רשות ההגבלים (רשות התחרות) מנהלת חקירה בנושא הזה https://www.themarker.com/amp/advertising/1.7642900?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share 212.199.247.214 17:56, 8 בינואר 2020 (IST)

זה שאין אחרים זו ראיה נסיבתית, שאינה מוכיחה מה יש בהסכמים אחרים. בפועל הם ודאי מונופול, אבל איננו יכולים להכריז את זה על דעת עצמנו, כשאין הכרזה רשמית. זה לא התפקיד שלנו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ף • 13:16, 9 בינואר 2020 (IST)

ועדת הרבנים לענייני תקשורת - אולי כדאי לפצל לערך נפרד

מקריאת הערך אני מבין שוועדת הרבנים לענייני תקשורת מגדירה אילו שירותים יאופשרו בסלולרי כשר. אבל יש הבדל בין סלולרי כשר (מכשיר או מסלול) לבין הוועדה, שהיא גוף נפרד, עם כל מה שכרוך בו. לכן אולי כדאי ליצור ערך נפרד עבור ועדת הרבנים לענייני תקשורת, עם כל המידע אודותיה, ולהשאיר בערך על סלולרי כשר את כל השאר. -- ‏גבי‏ • שיח 18:41, 7 בינואר 2020 (IST)

יש מצב, אם כי לאור הדיון מהיום פשוט אי אפשר להפריד (לפחות בארץ). נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף • 18:45, 7 בינואר 2020 (IST)

סלולרי מסונן

מה זה סלולרי מסונן? ראיתי את זה מופיע במודעות פרסומת. זה לא מוסבר בערך. -- ‏גבי‏ • שיח 18:42, 7 בינואר 2020 (IST)

צריך לבדוק ספציפית מה ראית, זה יכול להיות גם תוכנת סינון על סמארטפון, ובזה לא עוסק הערך. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף • 18:44, 7 בינואר 2020 (IST)

סלולרי מסונן זה תוכנה שמותקנת על סמארטפון, ו/או שינויים פיזיים בחומרה של הסמארטפון. אין לזה קשר לסים או מסלול הטלפון מחברת התקשורת או לטלפון כשר. 87.71.68.4 11:07, 8 בינואר 2020 (IST)

כתבה מדה מרקר, האזנות סתר, זיוף והתחזות המבוצעים על ידי ועדת הרבנים

כתבה בדה-מרקר העלתה טענות להאזנות סתר, זיוף והתחזות המבוצעים על ידי ועדת הרבנים.

חשדות ותלונות פחות משנים כאן. נראה שאפשר להכניס לערך שפורסם כי הוועדה מאזינה לשירותים שיש בהם הקלטות "וואטסאפ קולי" כאשר מתקבלת תלונה לגבי הקבוצה הספציפית. באופן כללי נכון להעביר את המידע העוסק בוועדה לערך נפרד. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תש"ף • 15:58, 2 באפריל 2020 (IDT)

לאלמוני, אתה צודק שעשית את זה לבקשתי, ודוד צודק שאי אפשר להשאיר את זה. ייתכן שגם טעיתי בעצם הבקשה שתעתיק, לא יודע. על כל פנים הגבתי לעצם הדברים. נרו יאיר • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 17:57, 3 באפריל 2020 (IDT)

תודה לוועדה לטלפונים כשרים שחוסמת את האפשרות למסרונים ממשרד הבריאות. בזכותה חרדים רבים התחברו לאינטרנט.

בכתבה היום אצל יעל דן דוווח שלמעלה מ-60% מהציבור החרדי התחבר לאינטרנט כדי לקבל מידע עדכני. חברות התשתית עובדות קשה למלא את ההזמנות. הוועד לטלפונים הכשרים שאף אחד לא יודע במדויק מי העסקנים והרבנים הכלולים בו, לא הסכים לפתוח את הטלפונים למסרונים של משרד הבריאות. כי מה אכפת להם מבריאותו של הציבור החרדי. צריך להגיד להם תודה על קשיות ליבם. את מה שקרה במגיפה הזאת הם לא יוכלו להחזיר לאחור והם הפכו את עצמם למיותרים. עצוב גם שאמסלם שר התקשורת לא מוציא תקנה שתעקוף את הוועדה הזאת בנושא מסרוני משרד הבריאות.

מתן צו הפירוק על ידי בית המשפט

נרו יאיר ציין בערך כי 'בהחלטה צויין שמטרת ההליך היא שהעמותה תחזור לניהול תקין' (סעיף 26 להחלטה), באותו סעיף נכתב גם שהדבר יעשה על ידי הקמת מוסדות חדשים, תוספת העריכה שלי על הקמת הועד החדש נמחקה בטענה שהשופט מצטט את טענות רשם העמותות בדיון ולא מדובר על החלטה והוראה אופרטיבית. אני סבור ששני המשפטים האלו שנגזרים מסעיף 26 להחלטה הינם זהים, ציטוט של עמדת הרשם מהדיון (שנראה שמתקבלת על בית המשפט). אני חושב שכדאי או למחוק את 2 התוספות, ולהשאיר תאור לאקוני על מתן צו הפירוק או להשאיר את התוספת על המטרה להחזרת העמותה לניהול תקין, אך להוסיף גם את זה שהדבר יעשה עם מינוי מוסדות חדשים לעמותה. 212.143.137.44 16:44, 19 באפריל 2021 (IDT)

חרד"לים

אין סימוכין למי שכתב "הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל." מאיפה אתם יודעים? אני גר במקום חרד"לי ודווקא זה כזה מעוט כזה לשנות את הנכתב?

פיצול ועדת הרבנים לענייני תקשורת מהערך

החלק על הוועדה ארוך דיו בשביל להיות ערך נפרד, הוא גם לא בהכרח קשור לנושא הכללי של טלפון כשר, אני מציע לפצל אותו מהערך. נעבעך - שיחה 12:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)