שיחה:סיפור פשוט

אני חושב שצריך להוריד את ה"דרוש עריכה" כיוון שהוא כרגע בעבודה, בטעות מחקתי את הבעבודה, ברור שהוא צריך עוד עריכה, הוא לא גמור. נינצ'ה 15:36, 30 ביוני 2007 (IDT)

ניתן יהיה להוריד את תבנית עריכה לאחר שתסתיים העבודה על הערך. אז נראה אם העבודה עליו הביאה אותו למצב בו הוא לא זקוק לעריכה. בברכה, תומר 15:39, 30 ביוני 2007 (IDT)

אם כבר מדברים על כך מישהו יכול להגיד לי מה הבעיה בו? למה הוא לא ויקיפדי? נינצ'ה 16:58, 30 ביוני 2007 (IDT)

העריכה של יאיר ח.

הייתי שמח לקבל הסבר על כמה מההורדות המשמעותיות שעשית. למשל למה נפל תת הפרק על היהדות ברומן, או יונה טויבר בביקורת על החברה, או משמעויות השמות בביקורת, אני פשוט לא בטוח שאני מבין ואשמח אם תסביר לי. נינצ'ה 13:08, 28 ביולי 2007 (IDT)

הפרק לא נפל - הוא הפסקה האחרונה של "טכניקות ספרותיות" שבתוכו הוא היה, לאחר קיצוץ חלקים שבעיניי היו פחות מהותיים. את החלק של יונה טרויבר הסרתי כיוון שראיתי שחלק ממוקד על "ביקורת על החברה" יהיה קשה מאוד ליצור כשהעניין בו מדובר מתפצל כל רגע לכיוון אחר. מסיבה דומה קיצצתי מאוד את תיאור הדמות של מינה. אני חושב שאין טעם לניתוח ספרותי מלא ולכן במילא יש להתמקד בעיקר ולנסות לתמצת. לאחר מעשה אני רואה שיש תיאור דמות של השדכן גם שתי פיסקאות קדימה (השידוכים העקומים), למרות שגם שם אני חושב שיש פירוט יתר. לא הבנתי למה הכוונה במשמעות השמות בביקורת.

אם אתה מעוניין להחזיר לערך את הפסקה על השדכן שמחקתי אני מוסיף אותה כאן בהערה מוסתרת:

=>> <==

יאיר ח. 21:57, 28 ביולי 2007 (IDT)

תודה רבה על הפירוט פתשובה. אני אשתדל להכניס את האינפורמציה מבלי לבלבל את הקורא. נינצ'ה 12:05, 29 ביולי 2007 (IDT)

דרוש עריכה

אני באמת חושב שאפשר כבר להוריד את תבנית העריכה, היא הושמה בזמן שהערך עוד היה בעבודה, בינתיים הוא צמח והתפתח ועבר הגהות משלושה אנשים שונים, אני תוהה, יש עוד משהו שחושב שהערך דורש עריכה? נינצ'ה 02:34, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

הפסקתי את הגהת הערך לכמה זמן והתכוונתי לחזור לכך. בכל מקרה, הערך לדעתי במצב טוב למדיי, עשית עבודה טובה, נינצ'ה. אפשר אולי לקצר משפטים מסוימים ולהרחיב יותר על העלילה (הערך משאיר את הקורא במתח יותר מדי גדול), אבל תבנית העריכה כבר לא נחוצה. בברכה, תומר 02:40, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה על המחמאה, אני אראה מה אני יכול לעשות בדבר המתח, אולי אפשר להרחיב יותר בעלילה.

כיוון ששניינו הסכמנו שאפשר להסיר את התבנית, כיון שאין מתנגדים, וכיוון שמי ששם אותה גם הסכים שאפשר להוריד אותה (בשיחת המשתמש שלו משתמש:נוי) אני מסיר את התבנית! נינצ'ה 12:24, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

תרנגולים למיניהם

אולי מן הראוי לציין בפסקת התרנגול כי אחת ממשמעויות המילה "גבר" במקרא היא תרנגול? פרמיון 10:26, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

זה בהחלט ראוי, ואפילו כך זה היה אבל כנראה שזה הוסר באחת העריכות, אתה יותר ממוזמן לעשות כן! נינצ'ה 17:37, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

שם העיר

למיטב זכרוני הוא "שבוש" ולא "שיבוש" הלא כן? ‏עדיאל‏ 14:52, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

זה תלוי בהוצאה, אך צריך לבטא את השם "שיבוש" בכל אופן יתכן ויש מקום לשינוי מקיף, כי בדקתי ובהוצאה העדקנית ביותר כתוב "שבוש". נינצ'ה 15:03, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

אכן, גם אני בדקתי. עדיאל צודק לחלוטין. זה נכון שמבטאים "שיבוש" אבל כותבים "שבוש". אני אבצע את השינוי המקיף. דוד נ. דוד 15:05, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

באחת המהדורות שיש לי כאן, שהיא לדעתי הראשונה, כתוב שיבוש, אבל לא משנה, בכל אופן טוב ששיניתה, ואני אוסיף משהו על כך שהוגים את השם שיבוש. נינצ'ה 15:18, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

הצעה לשינוי מקיף

אני מציע לשנות מיקום של פרקים ולסדר את הערך כולו בסדר הגיוני יותר. למשל:

1. תיאור העלילה.
2. דיון במספר (גוף, מבע - ישיר; עקיף; משולב, וכדו')
3. דיון בדמויות (תיאור הדמויות הראשיות. דיון באמצעי איפיון)
4. דיון באמצעים לשוניים ומבניים (לשון, אנלוגיות, מטאפורות, מוטיבים)

אולי שינוי כזה יכול לסדר קצת את הערך, ולעשות משהו טוב. בהצלחה, אדם נבו 20:10, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

רעיון טוב מאד. אני חושב, שכדאי שנינצ'ה יעשה את זה (אחרי הכל הוא שוחה בערך), אלא אם כן הוא מעדיף אחרת. זה בטוח יתרום לערך, לסדר שלו ולסיכויו להיבחר למומלץ. כבדרך כלל, מסכים, דוד נ. דוד 20:21, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

יש לי בעיה עם ההצעה, היא יוצרת מצב שיהיה צריך להציב ולהוריד את הספוריילרים מספר פעמים, כרגע סידרתי את זה במיוחד שכל מה שעלול לגלות פרטי עלילה מוחזק יחדיו. מה שכן, בהחלט אפשר להוסיף פרק שדן בדומיות בצורה יותר מאסיבית, ואולי להכניס את המוטיבים לפרק שדן באמצעים לשוניים. בכל אופן ארצה לשמוע חוות דעת לפני שאעשה זאת. נינצ'ה - שיחה 13:30, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

בלומה

נינצ'ה, בלומה לא נותרת בלומה בכלל. המספר מאפיין אותה המון, גם דרך מבע משולב (ראה הדוגמא שנתתי שם מ"סיפור פשוט" עצמו). הורדתי את השורה הזו. יום טוב, אדם נבו 19:10, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

אמת הוא משתמש במבע משולב כדי לתאר אותה, אבל יחסית לשאר הדמויות הראשיות היא מאד בלומה. את הירשל, צירל, ברוך מאי, אפילו מינה, אנחנו מכירים יותר טוב. הכתוב היה לקוח מדבריו של פרופסור דב סדן. אבל גם אם נתיר את הטקסט כפי שהוא, זה בסדר מצידי, הרעיון הכללי עובר. יום טוב ותודה על תשומת הלב, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:42, 17 באוגוסט 2007 (IDT)

הועבר מרשימת ההמתנה של המומלצים

לדעתי יש להרחיב יותר על העלילה: כרגע הערך הוא כמעט כולו ניתוח של העלילה, אך הוא אינו נותן סקירה מספיק טובה ומאירת עיניים על העלילה עצמה. בברכה, תומר 16:22, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

בלי לקרוא את הערך, כדאי להוסיף את תבנית:ספר. נוי 16:36, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

שניכם צודקים. בעלילה כבר עסק קצת כותב הערך (וגם אני אולי ארחיב קצת) ואת התבנית הוספתי. בברכה, דוד נ. דוד 17:28, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

הרחבתי את העלילה, אם יש צורך בעוד אני אוסיף אבל לדעתי ככה זה טוב. לילה טוב, נינצ'ה 22:59, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

אני בעד להוסיף עוד קצת מידע עלילתי, פירטתי אצלי בדף השיחה. מלבד זאת, אני בעד להעלות את סיפור פשוט כערך מומלץ - חשוב שלעגנון יהיה ייצוג טוב ברשימת המומלצים. ושוב: עבודה טובה, נינצ'ה. אדם נבו 20:06, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

קודם להמלצה, יש לכתוב את המקורות בהם נעזר הכותב. ירון • שיחה 21:10, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

יהיה נחמד לראות ערך מומלץ הקשור לש"י עגנון. ממבט ראשוני יש לבצע עריכה לשונית ולהוסיף קישורים פנימיים. בנוסף, אנו רוצים להזמין ויקיפדים שמכירים היטב את הנושא על מנת שיערכו ביקורת עמיתים מקיפה. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:42, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

בדבר המקורות, חלק ניכר מהמקורות הם למשל מחברת הספרות הישנה שלי, אינספור אתרי אינטרנט, וגם ראיון עם חמדת עגנון שערכתי. (בנו של עגנון). אני לא יודע אם יש אפשרות להכניס את כל אלו, אבל אני אראה מה אני יכול לעשות. נינצ'ה - שיחה 13:21, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

כמו שחשבתי (הסיפור נלמד הרי לבגרות). אני מציע שתעיין קודם במקורות אקדמאיים ורציניים יותר מאתרים לבגרות וכו'. ירון מחוץ לחשבון, 13:52, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

אבל זה בדיוק מה שעשיתי. לא כל דבר שנמצא באינטרנט הוא לבגרות, ואני מבטיח לך שאין שום קשר בין חמדת עגנון לבגרות. בנוסף אם משהו נלמד לבגרות זה לא עושה אותו לא נכון, ומעבר לכך כיוון שמדובר בספרות יש למקורות חשיבות פחותה (כמובן שחשביות גדולה, אבל פחותה) מבפיסיקה למשל. עכשיו אם תואיל בטובך להצביע על פיסת אינפורמציה שאינה נכונה, מדוייקת, אקדמיית וראויה לויקיפדיה, אודה לך מאד. בברכה, נינצ'ה - שיחה 16:14, 16 באוגוסט 2007 (IDT) נ.ב. מקורות נוספים: הערות שוליים של הספר, כתביו של דב סדן, כתביו של דן לאור, ומספר מאמרים מאת עמוס עוז.

יש צורך בהגהה מקיפה. הניתוח לא מאורגן מספיק ומוגש פיסות-פיסות, כמה במקומן וכמה שלא במקומן. חלק מהדעות מוצגות כקביעות. נדרש שיבשיל אורי רדלר 18:13, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

הערך עבר קצת הגהות על ידי כמה אנשים, וכן פיסותיו סודרו באופן אחיד יותר על ידי כותבה. נראה לי שהוא מתקדם טוב ועד סוף השבוע של הדיון יהיה בודאי מוכן להיות ערך מומלץ לכל דבר. דוד נ. דוד 23:52, 17 באוגוסט 2007 (IDT)

אנו שמחים על ההתקדמות. כעת, הערך זקוק לביקורת עמיתים מקיפה. נשמח לראות מתנדבים. כותב הערך מוזמן גם הוא לחפש מישהו שיעשה ביקורת כזו. השמות שעולים לנו לראש הם משתמש:Nerya או משתמש:אלמוג, אבל בוודאי יש ויקיפדים נוספים שמכירים היטב את כתביו של עגנון. בהצלחה לכולנו בשיפורו של הערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:22, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

עולים כמה אנשים שאני מכיר, שאינם ויקיפדים, המתמצאים היטב בכתביו של עגנון. אני יכול לשאול אותם לדעתם על הערך ולצטט אותה? זה יחשב לביקורת טובה? דוד נ. דוד 00:26, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

דעתם חשובה ובוודאי תסייע לשפר את הערך עוד יותר, אבל בנוסף יש צורך שאחד הוויקיפדים הוותיקים יעבור על הערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:16, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

אשוב ואומר: הערך אינו מספיק טוב כרגע להיות ערך מומלץ. הוא מבולבל ולא ממוקד ודורש לא תיקונים כי אם עריכה מקיפה שתסלק את החזרות הרבות ותיצור ערך זורם וקוהרנטי. אורי רדלר 23:58, 18 באוגוסט 2007 (IDT)

נינצ'ה, אתה תעמוד במסימה שאורי רדלר הציב בפניך? (אני מוכן לעזור) דוד נ. דוד 00:09, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

מה צריך לעשות (לדעתי)

כדי לא להותיר את הערתי כמין אמירה סתומה, כמה דברים שלדעתי יש לבצע בערך (שוב, לדעתי):

1. פתיח: צריך להיות מקיף יותר, ולסכם את תוכן הערך בקצרה (צריך לכתוב אותו לפני העריכה ולערוך מחדש אחריה).
2. מבנה הערך הכללי צריך להיות: א) תקציר העלילה. ב) רקע הנוגע לכתיבתה (מתי, איזו תקופה זו ביצירת עגנון, משהו שימקם אותה בתוך המכלול של יצירתו). ג) רקע היסטורי כללי (מתי זה קרה, באיזה הקשר אמורים הדברים מבחינת התושבים בעיירה, וכו‘). ד. האופן בו נתפשה היצירה בעת הוצאתה לאור, כשלעצמה ובהקשר של יצירת עגנון בכלל. האם היא עוררה הדים? לא עוררה? מה הייתה דעת הביקורת באותה עת? ה. התפתחות תפישתה מאוחר יותר בעיני הביקורת, שילובה בתוכניות לימודים, המחזה, השפעתה על יוצרים אחרים, וכו‘. ו. אלמנטים בולטים ביצירה (ר' להלן). ז. זוטות ושונות, הפניות וכו'.
3. אלמנטים בולטים ביצירה: לדעתי, אין מקום לניתוח כלשהו אלא רק להבאת דברים בשם אומרם: מה אמרו חוקרי ספרות מוכרים על היצירה, לא מה אנחנו חושבים עליה. לנו לא צריכה להיות דעה -- אנו צריכים לספר רק על הדעות המקובלות והמרכזיות ותמיד בשם אומרן.
4. יש למחוק את כל התמונות. לא מדובר כאן בערך על אתר או מקום ולכן אם יש תמונה הנוגעת ישירות לסיפור (לדוגמה, צילום טוב מהמחזה שלו) יש להביאה. אם לא, יש להסתפק בכריכת הספר. התמונות המובאות במאולץ גורעות ולא מוסיפות.
5. האם יש מקום לקישור לניתוח הספרותי של גל אורן. מיהו גל אורן? האם הוא חוקר ידוע? מומחה חשוב? אם התשובה אינה חיובית, יש למחוק.
6. ועל אחת כמה וכמה הסיכום ב“סיכומונה“ המעתיק מילה במילה את מה שכותב גל אורן. אם גל אורן לא החליט להעתיק את דבריו לשם, זו הז“י בוטה.

07:48, 19 באוגוסט 2007 (IDT) ―אורי רדלר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל תודה רבה על המחשבה והביקורת המסודרת והיעילה. עכשיו אחרי התחבטות הגעתי למסכנה כזאת:

1. פתיח: אני אנסה לערוך אותו קצת אך סה"כ אני חושב שהוא די בסדר.
2. שיניתי את מבנה הערך תוך התייחסות להצעתך.
3. אלמנטים בולטים ביצירה: אם אכתוב פחות זאת תהיה בושה, הערך כרגע מסקר ברמה שיטחית למדי, אך מקיפה את האלמנטים של הספר, כדי להבין עגנון צריך להתייחס לכל הדברים הללו, אחרת זאת בדיחה.
4. אני ודוד עובדים על להשיג תמונה מהמחזה, רק צריך לקבל אישור מהבמאית. כיוון שהרומן מאד משתדל להעביר את התחושה של התקופה אני שומר את התמונות בינתיים, אך אשמח לשמוע חוות דעת של משהו אחר, אולי אני טועה
5. גל אורן אינו חוקר חשוב מאד, אך המחקר שלו על סיפור פשוט נחשב לניתוח מוצלחֿ והוא שיא הקריירה של אורן.

יום טוב, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 20:35, 20 באוגוסט 2007 (IDT)

הניתוח מתאים מאוד כראשי פרקים לניתוח בבגרות ואולי גם בלימודי ספרות, אבל הוא אינו מתאים לאנציקלופדיה שאינה צריכה לכלול ניתוח כזה על דעתנו (אני יודע שאני בעצמי שגיתי בכך בעבר). אורי רדלר 00:51, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

הממם, טוב אולי אם תתן לי דוגמא מהטקסט לקטע שאתה חושב שהוא ניתוח יתר יהיה לי יותר קל להבין את כוונתך. תודה רבה (באמת!), נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 02:06, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

לדוגמה, כתוב בערך כך:

ישנם כמה היבטים להבנת שיגעונו של הירשל. המישור הפשוט מסביר שהשיגעון נבע מהגעגועים לבלומה או מקללה תורשתית שהטיל רב על משפחתו בעקבות התחצפותו של אחד מזקניו של הירשל. המסורת היהודית תופסת נתח נכבד מהסיפור, וברור שישנו צד המבליט את הקללה המשפחתית. אולם ישנם ניתוחים אחרים המסבירים זאת אחרת. כמו בחברה החרדית כיום, פגם באחד האחים (התנצרות, חילון, שיגעון, מחלה וכו') מוריד את הערך של שאר האחים בחיפוש אחר בן זוג. השיגעון התורשתי שנובע מקללת הרב העתיקה, גרם לצירל להינשא לברוך מאיר, ממעמד ירוד יותר. יש הסבורים כי צירל - החוששת מכך שהירשל ישתגע, ולכן עסוקה באובססיביות בניתוב דרכו, כגון העברתו מלימוד תורה בבית המדרש למסחר ומשא ומתן - יוצרת נבואה המגשימה את עצמה. צירל מרחיקה את בלומה, מחתנת את הירשל עם מינה ומנסה לגרום לכך שלא ישתגע.

למרות הביקורת החריפה שעגנון מעביר על דמותה של צירל ולמרות הצורה הגרוטסקית שבה הוא מציג אותה, הוא לא הופך אותה לדמות חד-ממדית, אלא מאפשר לקוראים להתחבר לדמות ולהבין מאיפה מגיע הדחף שלה להשתלט על חיי בנה. בעזרת המבע המשולב ניתן להכיר גם את הנפש של צירל.

מי אומר את זה? אם חוקר ספרות מוכר אומר זאת, הרי שיש לצטטו או להביא את הדברים בשמו. מי הם "יש הסבורים"? מי גורס כי צירל אינה דמות חד ממדית? אם יש חוקרים שטוענים זאת, הביאם. אם אתה טוען זאת, מחק זאת. אורי רדלר 04:35, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אוקיי הבנתי את כוונתך. החוקרים שאומרים את זה הם דב סדן עמוס עוז ועוד, זהו קונצנזוס בחקר הסיפור. אך ייתכן ויש קטעים שבהם יש להביא ציטוט. אני אחפש ואתקן. בברכהנינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:26, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה יכול פשוט לכתוב הערות שוליים, שמציינות את החוקרים והמקורות. זה יעשה רק טוב לערך כאשר שום דבר לא יראה כמחקר אישי. דוד נ. דוד 12:38, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

ראשית, תודה לאורי על הערותיו. ההערות הכלליות שהוא הביא יכולות לשפר את הערך אבל יש צורך בביקורת עמיתים מלאה, ובמקביל לבצע עריכה לשונית. מומלץ לפנות לאחד הוויקיפדים שרשמנו או למישהו אחר המתמחה בכתבי עגנון (אפשר דרכם לברר מי המומחים הגדולים בוויקיפדיה לעגנון). כרגע, הערך לא בשל לעבור להצבעה על מומלצות. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:07, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

פניתי לאלמוג, אין קול ואין עונה... בקשר ללשון, אני עוד אעבור על זה, למרות שלדעתי אין הרבה בעיות בתחום. אני אנסה לפנות שוב לכל אותם משתמשים שהזכרתם, בברכת לילה טוב נלהבת, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:35, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

ובכן נריה עבר על הערך ותודה רבה לו. האם יש עוד משהו שעליי לעשות? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 14:11, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

היות שנריה בדק את הערך לעומק ונראה שאין לו הערות נוספות, אנו נעביר אותו להצבעה. אף על פי שלא הגעת להסכמה מלאה עם אורי רדלר, אנו מציעים לנסות ולהתחשב ככל האפשר בדבריו. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:19, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

כפי שניתן היה לראות, הספקתי לעבור רק על השליש הראשון של הער. המשך הערך זקוק לטעמי לעריכה רצינית לא פחות. בנוסף, כמו שאמרתי גם בדף ההצבעה - השאלות המהותיות שהעלה רדלר לגבי איך צריך להראות ערך על ספר, טרם זכו להתייחסות. לצערי, אין לי כרגע זמן להמשיך בעריכה בשל מחויבויות קודמות (תחילת שנת הלימודים וכאלה). נריה 20:25, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

חבל ושוב חבל

העריכה שבוצעה בערך שיפרה כמה נקודות מינוריות, אבל לא נגעה בלב הדברים, וחבל. הערך עדיין רחוק ממצב בו ניתן להמליץ עליו. בעיקר:

1. ניסוחים לקויים ושגיאות רבות מאוד ("סיפור פשוט הוא נובלה" בפסקת הפתיחה; "ישנם כמה היבטים להבנת שיגעונו של הירשל"; "השיגעון נבע מהגעגועים לבלומה או מקללה תורשתית שהטיל רב על משפחתו בעקבות התחצפות של אחד מזקניו של הירשל"; "מוריד את הערך של שאר האחים בחיפוש אחר בן זוג"; "מנסה לגרום לכך שלא ישתגע"; "מאפשר לקוראים להתחבר לדמות"; "דרך שעות חוסר השינה של הירשל מתגלה ומתפתח תהליך הטירוף שלו").
2. החלק העיקרי בערך -- הניתוח הספרותי -- אין מקומו בערך. גם אם מחליטים להציגו במצומצם, אין להציגו באופן סתמי כהגיגים מפכו של הכותב. אורי רדלר 16:36, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

בקשר לביקורת, עברתי על כל דבריך, אלו שהסכמתי איתם תיקנתי ואלו שלא העברתי הלאה. חלק מן הציטוטים שכתבת למעלה אינם מופיעים בערך, לכן איני יודע אם קראת אותו מאז העריכה המקיפה של נריה. הניסוחים עברו הגהה ועריכה של ויקיפדים רבים וגדולים ואם יש מספר משפטים שאתה חושב שיש עדיין לתקן, כמובן שאתה מוזמן לעשות זאת. מעבר לכך אני רוצה לציין שדבר אבל, דבר מן הכתוב אינו "הגיגים מפכו של הכותב" ואתה מוזמן מאד להביט במקורות (אני יכול לשלוח לך דברים נוספים את אתה מעוניין). צר לי שאתה סבור שהערך במצב כל כך רע, וצר לי אף יותר שאתה סבור שלא נתתי לדבריך את משקלם, כי זה בהחלט עשיתי. שיהיה לך יום טוב, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:50, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה טועה, לצערי. השגיאות עליהן הצבעתי לקוחות מהערך כפי שהיה בעת כתיבת דברי היום. התיקונים שלא בוצעו הם מהותיים ונוגעים לליבת הערך. אורי רדלר 20:47, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

ערכתי כמה דברים קטנים ובעיקר תיקנתי טעות מהותית - עקביה מזל הוא גיבור "בדמי ימיה", כמובן,ולא "תהילה".שלומית קדם 20:49, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

את צודקת כמובן, אני מובך מהטעות המבישה... תודה ששמת לב! נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:57, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

שתי הערות זריזות

מפת אוקראינה המוצגת בערך אינה מראה את מיקומה של בוצ'אץ' כי אם של אובלסט (מחוז) טרנופול באוקראינה. זה לא אותו הדבר. הכיתוב מטעה. ושנית - להיפטר מה שיותר מהר מאזהרות העלילה הילדותיות האלה, זה לא מתאים ביצירות קנוניות וקלאסיות בספרות עברית, או בספרות כלשהי.‏Harel‏ • שיחה 23:13, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה רבה, יטופל תוך שניות! נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:19, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

גילוי נאות

לאחר מה שהוחלט במזנון, אני מחויב, בתור כותב הערך, להתוודות שאני הנין של ש"י עגנון. על כן חלק מהמקורות שלי הם דבריו של סבי (המצטת את אביו), ודברים רבים אינם נמצאים בספרים. אני חוזר ומצהיר, דבר פה אינו הפירוש האישי שלי. בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:58, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

ניתוח בערך

אני רוצה להבהיר כמה דברים בנוגע לניתוח בערך. שום דבר מהכתוב אינו הרהורי נפש אישיים שלי, והכל נאמר ע"י גדולים וחשובים ממני. מי שמתעניין יכול לקרוא את מה שנכתב ב"לקריאה נוספת". אמת הניתוח שהבאתי בערך היא מינימלית והכרחית ביותר לערך. מדובר לרוב על דברים שיש בקשר אליהם קונצנזוס (מלבד עניין השם) ועל כן אני לא מציין בכל פעם בדיוק מי אמר מה. למה הניתוח הכרחי? כיוון שהעלילה עצמה לא כל כך חשובה בסיפור, היא משנית למדי, מה שחשוב בסיפור זה הוא הצד הפסיכולוגי, אפשר להגיד שהעלילה האמיתית היא סיפור השגעון של הירשל. אדם שקורא את הספר ורואה אך ורק את העלילה, כאילו לא קרא את הספר. על כן אדם שכותב ערך על הסיפור ומציין אך ורק את העלילה, כאילו לא כתב שום ערך כלל. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 02:14, 3 בדצמבר 2007 (IST)

בעיקרון אני מסכים שיש צורך בניתוח, השאלה היא איך. קודם כל, גם כשיש קונצנזוס ראוי להגיד "קיים קונצנזוס בין החוקרים ש..." או משהו כזה. זה כמו ההבדל בין "הוא קומיקאי מוכשר" ל"הוא נחשב לקומיקאי מוכשר"- מי שלא מכיר אותו יבין את אותו המסר, אבל לא תהיה בעיית נייטרליות. חוץ מזה, רצוי מאוד להביא גם הערות שוליים, ולא רק "לקריאה נוספת"- ראה למשל דוגמה בתלפיות (אגב, עוד ערך עגנוניסטי מאוד), שבו מובאות הערות שוליים רבות- אפילו כאלו המציינות מספרי עמודים רלוונטיים בספרים שב"לקריאה נוספת". עוד דבר- אני בטוח שלגבי סיפור כל כך נחקר היו גם מחלוקות בין החוקרים- למיטב ידיעתי לא מצוינת אפילו אחת כזו בערך (חוץ מבעניין השם). על הכל יש קונצנזוס? מלבד זאת, הניתוח הספרותי קצת יותר מדי ארוך לטעמי, אבל יכול להיות שכשיובאו דעות- מקובלות, הגיוניות ומבוססות, אך דעות ולא עובדות- לא יהיה צורך לקצר את הפסקה. נוי 16:34, 3 בדצמבר 2007 (IST)

בוודאי שיש מחלוקות! אבל אם נכנס למחלוקות לא יהיה לזה סוף, בכוונה הצגתי כמעט רק את המיין סטרים. בקשר להערות שוליים. זה יותר מורכב בערך ספרותי, לא יודע אם יצא לך לקרוא מחקרים ספרותיים אבל הם לרוב הרבה פחות ממוקדים, ואי אפשר למצוא מספרי עמודים לכל דבר. אני אבל אעבוד על להבריר (מלשון ברור) את עניין הדעות. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 16:23, 21 במרץ 2008 (IST)

להיפך :-) , הערך טוב (והוא טוב!) ודווקא בזכות הניתוח! הציטוט מדבריה של מלכה שקד הוא בהחלט במקום. הבא מקורות חיצוניים, ואם קיימים מחקרים ספרותיים ובהם מחלוקות - זה המקום להצגתם. זהו ערך טוב, שעוד יהיה מומלץ. כל הכבוד. דני. ‏Danny-w‏ 00:28, 29 במרץ 2008 (IDT)

תודה תודה :) מצאתי כמה מאמרים טובים שרק רפרפתי בהם קודם. אני חושב שזה יוכל לשדרג את הערך :) אשמח אם תשמור על הערך ברשימת המעקב שלך... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:43, 29 במרץ 2008 (IDT)

הקשר ליהדות

הפסקה הזאת קצרה מאד, ויכולה להתרחב מאד אם נכניס את הפן הניתוחי שלה לערך. "רק אלוקים שבשמים יודע" וכו', יש לא מעט מאמרים בנושא. מאידך, יש כאן קול שאומר שלא צריך להוסיף לניתוח הסיפור עוד דבר וחצי דבר. דעות? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:00, 15 במרץ 2008 (IST)

אם קיימים מאמרים הדנים בנושא ומנתחים את הסיפור, בוודאי שיש מקום להזכירם. להיפך: הבאת מאמרים כאלה וציון ניתוחים ודיעות על הספר ועל האופנים השונים לניתוחו - הוא אחד מהדברים שישדרגו אותו מסיכום מרתק לערך באנציקלופדיה. דני. ‏Danny-w‏ 13:19, 23 במרץ 2008 (IST)

כניתוח - הערך סיפור פשוט שכתבת הוא הוא טוב, ונהניתי לקרוא אותו. כפי שאתה יודע, גם אני עסקתי בעבר במספר ערכים בניתוח ספרותי, ונראה לי כיום שהדבר לא היה הדבר הנכון לעשותו מבחינה אנצילופדי. (כלומר לא כשהוא עוסק רק בכך). בעבר כתבתי את הערך הגזענות וערכים נוספים, שהיו ניתוח של הספר וסיכומו, במקום כתיבה "עליו". אני אמנם אוהב את מה שכתבתי, אך מסכים עם המבקרים. לאחר מחשבה - אני מקבל כיום את הטענה האומרת שבערך אנציקלופדי יש מקום לכתוב לא רק את הניתוח הסיפרותי (דבר שעשית היטב) אלא דווקא את מה שאומרים המומחים והמבקרים, ולהביא את הניתוח בעיניהם. ‏Danny-w‏ 15:16, 23 במרץ 2008 (IST)

קודם כל, תודה על הביקורת, אני בהחלט מסוקרן מדבריך, ואני מעוניין לשפר את הערך. כל מה שכתוב פה מקורו בספרים ומאמרים שמוצגים בסוף הערך. האם כוונתך שעליי להרחיב על האפקט של הספר בעולם הספרות? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:18, 23 במרץ 2008 (IST)

סליחה על ההתערבות, אבל אני חושב שכדאי שתביא דברים בשם אומרם- ניתוח ספרותי ללא המקור שלו, אפילו אם יש לו מקורות מוסמכים, ואפילו אם הם מצוינים ב"לקריאה נוספת" צורם למדי, לדעתי. נוי - שיחה 15:24, 23 במרץ 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: יש להביא דברים בשם אומרם ולציין מי אמר, אם יש פירושים או הסברים שונים - יש מקום להזכיר את השוני, ויש מקום גם להרחיב על האפקט של הספר בעולם הסיפרות. אציין שוב שהערך עצמו עשוי היטב ומרתק, כניתוח סיפרותי. אך מעבר לניתוח יש לכתוב עליו גם בפרספקטיבה רחבה יותר. אני מאמין שניתן לעשות זאת ולהביאו בעתיד לרמת ערך שירצה את המצביעים כאן ואת הקוראים. :-) ‏Danny-w‏ 15:29, 23 במרץ 2008 (IST)

שאלות והערה

• "בידי מסור חיים ובידי האל" - מהו מסור חיים?
• "כאחד המדיומים" - צורת הרבים של המילה הלטינית "מדיום" היא "מדיה". שיניתי מעט את ניסוח המשפט, כדי לעקוף מכשלה זו.
• האם המעבד של המחזה ביידיש הוא גם מתרגמו? דוד שי - שיחה 16:40, 31 במאי 2008 (IDT)

הצבעה חוזרת

מה חסר לערך לפני שהוא יעבור הצבעה חוזרת למומלצים, אם בכלל? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:23, 31 במאי 2008 (IDT)

הערות (תומר)

1. מדוע הפירוש הנוסף מצוי בהערה נסתרת?
2. "אף על פי כן, אזכורי מלחמת רוסיה-יפן מאפשרים את ההנחה שהסיפור מתרחש בסביבות השנים 1904 - 1907." – מדוע עד 1907? בערך מלחמת רוסיה-יפן כתוב שהמלחמה נערכה בין 1904 לבין 1905.
3. "ד"ר כרמלה סרנגה, מרצה לספרות, מציגה את החברה שהמספר מתאר כמחולקת לשלוש קבוצות: הפיכחים, הבינוניים ועוד כת אחת." – יש להוסיף הערת שוליים.
4. הפסקה "תיאור החברה היהודית בנובלה הוא רחב ומקיף. ד"ר כרמלה סרנגה, מרצה לספרות, מציגה את החברה שהמספר מתאר כמחולקת לשלוש קבוצות: הפיכחים, הבינוניים ועוד כת אחת. נזכרים בנובלה גם עניינים אחרים שעמדו באותה העת על סדר היום של יהודי גליציה, ובהם ההגירה המואצת לארצות הברית שהתרחשה באותן שנים, כמו גם התפתחות התרבות החילונית." נראית כחיבור סתמי של משפטים, שהקשר ביניהם אינו ברור.
5. "בעקבות התחצפות של אחד מזקניו של הירשל" – מה זה "זקניו של הירשל"?
6. "כמו בחברה החרדית כיום, "פגם" באחד האחים במשפחה (התנצרות, חילון, שיגעון, מחלה וכו') פוגע בתדמיתם של שאר האחים, וכך גם מקשה על חיפושם אחר בת זוג" – האם זהו פרט בדוק? על מה הוא מסתמך? איני מעוניין שהמשפט ייתפש כהשמצה של הקהילה החרדית.
7. הוספתי שהסיבה שצירל חוששת שהירשל ישתגע היא בעקבות הקללה, מקווה שזה נכון. במשפט שבא לאחר מכן, "צירל מרחיקה את בלומה, מחתנת את הירשל עם מינה ומנסה לגרום לכך שלא ישתגע", לא הבנתי כיצד מעשיה אלו של צירל יכולים לגרום לכך שהירשל לא ישתגע.
8. "והפסיביות שנכפית עליו" – מדוע הפסיביות נכפית עליו?
9. "אז גם הוא תוהה על דודו המשוגע ועל התרנגולים" – לא דובר קודם לכן על תהיות אלו. יש להבהיר.
10. "סצינה זו מציגה אותם באור רומנטי, אך העובדה שהכסף הוא היסוד הרוחני בקשר שלהם מגחיכה את הארציות שלהם" – משפט לא ברור.
11. מה זה "מסור חיים"?
12. "החל מהאם וכלה ברופא ד"ר לנגזם" – מי זה ד"ר לנגזם?
13. "יונה טויבר, שהוא השדכן, הוא שמחזיק את העיירה כולה בדבק רעיל" – עדיף למצוא ניסוח ברור ואנציקלופדי יותר מאשר "מחזיק את העיירה בדבק רעיל".
14. " עגנון לא מאפשר התחמקות, גם הדמות של הירשל מייצגת איזשהו חלק בקהילה היהודית, את החלק שלא רוצה ללכת עם כולם, אך אפילו חלק זה לא מואר באור חיובי." – לא הבנתי כיצד מתקשר החלק שלפני הפסיק הראשון במשפט זה, להמשכו. איזו התחמקות עגנון לא מאפשר כאן?
15. עוד הערה באשר למשפט האחרון – באיזה אופן הירשל אינו מוצג באור חיובי?
16. "כמו כן, כשמגיע השלב שבו הירשל צריך להפסיק לאכול כדי לא להתגייס לצבא..." - ?? לא ברור על מה מדובר, לא דובר קודם לכן על כך.
17. "גרשון שקד מתאר את מוטיב הסעודה כמוטיב נובליסטי" – מה זה מוטיב נובליסטי?
18. "נחשב בעיני רבים לסמל לסירוסו של הירשל" – כיצד זה שהירשל מסורס אם נולדו לו שני ילדים? אני מניח שהמילה "סירוס" משמשת כאן כמטאפורה לחוסר גבריות, או בעצם – חוסר שליטה. אם כן, כדאי לתקן, וככלל – עדיף לא להשתמש במטאפורות באנציקלופדיה, שצריכה להיות מדויקת.
19. "יש שיטענו כי התרנגול משמש גם כסמל לחברה" – האם יש שיטענו, ז"א שההנחה היא שיהיו כאלה שיטענו זאת? או שיש כאלה שטוענים זאת?
20. פסקת "הקשר ליהדות" כותבת רק ראשי פרקים, אבל לא נותנת דוגמאות לטענותיה. כדאי להוסיפן.
21. הנחתי את התבנית {{מקור}} לצד המשפט "הוא מופיע בתוכנית הלימודים לבגרות בספרות, ונחשב לטקסט המורכב ביותר שניתן ללמוד תחת תוכנית הלימודים הרגילה (כלומר הלא מורחבת)". מי מחשיב אותו לטקסט המורכב ביותר וגו'?
22. החנות בנווה צדק – אני תוהה האם באמת יש צורך לאזכר אותה, שכן אם היא תורמת להדגמת הפופולריות של הסיפור, אזי התרומה מועטה לטעמי; ומצד שני – זו פרסומת חינם. עם זאת, אם מדובר בחנות רבת השפעה ומצליחה ביותר, אזי יש מקום לציינה.
23. בפסקת "עיבודים לתיאטרון" – איפה הועלה העיבוד השלישי? והאם זהו אכן אחד משלושת העיבודים המשמעותיים ביותר, מתוך מספר רב של עיבודים? (אגב, כמה עיבודים סה"כ יש?)

הערה כללית:

• האם כל הטענות המופיעות בערך מסתמכות על כתבים של חוקרים ומקורות ברי סמכא? והאם כל המקורות הללו מופיעים בערך? אם חלק מהטענות אינן כאלה, יש להסירן.

תומר - שיחה 01:08, 9 ביוני 2008 (IDT)

אתחיל מהסוף. ההערה הכללית - כן. בקשר לשארת, אני אטפל אט אט בכל העיניינים, מקווה שתוך שבוע אענה על כל ההערות. תודה רבה, נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:38, 9 ביוני 2008 (IDT)

טוב, אני אתחיל בעבודה. כמובן שלרוב ההערות אענה פשוט עריכה, אבל ישכאלו שדורשות הסבר, הנה חלק מהן, אחרות יבואו בהמשך:

1) פירוש נוסף הוחבא בזמנו כי הערך לא היה כתוב.

2) עלילת הסיפור מתחילה בתחילת מלחמת רוסיה יפן ונמשכת כשלוש שנים ומחצה, כלומר בין 1904-7.

3)זקניו של הירשל - אבותיו. דומני שזה ביטוי נפוץ דיו, אבל אשנה בכל זאת.

4)סיורוסו של הירשל - זהו המונח המקובל בחקר הספרות, אפילו שהוא נשמע לא אנציקלופדי. אני אבהיר את זה בערך, אבל אמשיך להשתמש בו.

אתחיל לערוך ולשנות. תודה רבה, נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:47, 12 ביוני 2008 (IDT)

גם לי יש הערות (נוי)

קודם כל, יש התקדמות לכיוון החיובי, אך לא מספיק לערך מומלץ לטעמי. זאת משום שהערך עדיין נותן משקל יתר לפרשנויות השונות. ערך לדוגמה על יצירת אמנות כתובה הוא אלוף בצלות ואלוף שום, הכולל פירוט רב על תולדות הסיפור והמקורות העלילתיים והלשוניים ממנו הוא שאב. בנוסף, הייתי מוסיף ציטוטים מהספר. כך גם מסביב לעולם בשמונים יום, שמפרט על ההשפעות של היצירה וכו'. מבחינת ציטוטים ממאמרים, אולי כדאי להעביר לפורמט המקובל יותר (ראה למשל את הערך שלי שגיאת כתיב#הערות שוליים). הערותיו של תומר מהותיות וענייניות, ורצוי מאוד לטפל בהן, אך הייתי רוצה להוסיף את דעתי. יש להדגיש שכל ההערות הן דעה אישית בלבד.

תקציר העלילה

• בסדר גמור (חוץ מזה שאני לא יודע מה זה מתנאה).

רקע היסטורי וחברתי

• פרק חשוב וטוב, יש לשים לב להערותיו של תומר. בנוסף- "הפיקחים הבינוניים ועוד כת אחת"- מהי הכת? מה הכוונה ב"פיקחים ובינוניים"? חוץ מזה, הייתי מוסיף את הציטוט של עגנון שבהערת שוליים לגוף הערך.

השיגעון של הירשל

• למרות המקורות הרבים, פרק זה לוקה מבחינת סגנון כתיבתו. זאת מכיוון שהדבר נכתב כאילו הדעות של אותם חוקרים הן מוחלטות. לא כתוב "זה וזה הציע", "זה וזה טען", אלא "רוב חוקרי הספרות מבחינים כי...", "מלכה שקד מדגישה כי..." וכו' וכו'. זאת בלי לדבר על קביעה כאילו אובייקטיבית על "המישור הסמוי", כהגדרתה. לתקן.

הביקורת החברתית

• פרק זה, כמו גם הפרק על המוטיבים, מכיל היבט חשוב- השוואה לסיפורים אחרים של עגנון. אולי רצוי לתת לזה פרק נפרד ולהרחיב עוד. בפרק זה בולטים במיוחד חוסרם של ציטוטים מהספר (ואף מסיפורים אחרים, אם יש צורך). "ישנם חוקרים שמסתכלים על הסיפור כולו כשרשרת של נישואים כושלים"- הייתי מוסיף שמות. ניסיתי להבין מה זה מחבר מובלע, אך הקישור לא סייע מכיוון שהערך הנ"ל דורש פישוט דחוף. "הסוציאליסט הנלהב"- אין לו שם? מבחינת "הירשל כאנטי גיבור"- החלק הזה הוא למעשה נספח לחלק "השיגעון של הירשל", וגם הערותי עליו דומות.

מוטיבים מרכזיים

• טוב, כאן כבר יש השוואה לסיפורים אחרים של עגנון- כאמור, נושא חשוב. לגבי ה"בר אווז" הזה, הירשל מאזכר במפורש את החברה ביחס אליו? שנית, מה זה מודל נובליסטי? על התרנגולים לא מפורט פירוט רקע אפילו פעם אחת בערך (מה הקשר של התרנגולים אליו), רק קופצים למה הם מסמלים. שוב חוזר ועולה עניין הציטוטים- כשמסבירים על המבע המשולב, לא מקבלים דוגמה, וצריך לעבור לערך מבע משולב כדי לקבל ציטוט מתוך אותו הספר עצמו! בנוסף, תמונת עולמה של בלומה כפי שהיא משתקפת מ"ישבה בלומה בבית קרוביה... יושבת לה בלומה בתוך כתלי ביתה והספר פותח לפניה פתחי עולם... מה נאה נר השבת בחדרה של בתולה צנועה בשעה שהיא נינוחית מיגיעתה וקוראת בספר. חייכם שאין לבלומה נאכט להתדיין עם מזלה." לא עולה מהערך.

הקשר ליהדות

• דוגמאות, דוגמאות, דוגמאות! אם יש מהדורה מוערת, למה לא לעשות מזה פרק באורך מלא של 4-5 פסקאות? אולי מכיוון שזה ספר באורך מלא, אי אפשר לפרט כמו באלוף בצלות ואלוף שום, אבל כדאי לתת הסברים.

משמעות השם

• פרק נחמד. "במשך שנים התנהל"- ועכשיו לא מתנהל? עוד משהו- כדרך אגב אוזכר השם המתורגם לאנגלית, אשמח לקבל מידע על לאילו שפות תורגם הספר ופירוט על כך- זה יכול לאכלס פרק שלם (וחשוב), כולל האם כל התרגומים לשם היו בסגנון "סימפל סטורי".

תהודתו לא מספיק מפורט, רצוי להרחיב על ההשפעות הספרותיות ביחס ליוצרים אחרים. גם פרק המשנה על המחזות קצר מדי- לא ניתן להקדיש פסקה לכל אחד?

וזהו בינתיים. יאללה, לעבודה! (ובלי להתעכב- והיה העיכוב למישור). נוי - שיחה 12:42, 10 ביוני 2008 (IDT)

נובלה

איך בדיוק ספר בן 220 עמודים נקרא נובלה??? מה הולך כאן? איך אף אחד לא העיר על זה?--Galoren.com - שיחה 22:52, 12 באוגוסט 2008 (IDT)

זה היה קודם רומן, לא זוכר מי ביקש לשנות לנובלה, אולי דוד שי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:12, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

השאלה היא טובה. אציין שהיצירה "סיפור פשוט" לא פורסמה כספר נפרד. הפרסום הפורמלי בהוצאת חושן הוא בכרך "על כפות המנעול" - סיפורי אהבים.
בכרך "על כפות המנעול" נמצאות היצירות : בדמי ימיה, סיפור פשוט, בנערינו ובזקנינו, גבעת החול, לילות, אחות, חופת דודים, פנים אחרות, הרופא וגרושתו.
הכרך "על כפות המנעול" מכיל 492 עמ' , ואכן היצירה "סיפור פשוט" כוללת מתוכם מעל 200 עמ' מתוכם. לכנות את היצירה כ"ספר" לא ניתן, מאחר שלא פורסמה על ידי ההוצאה כספר נפרד. לגבי הכינוי "רומן" לעומת "נובלה" - נשאלת השאלה האם "סיפור פשוט" הוא בעיקרו רומן שבו אהבה בין הירשל לבלומה, או יצירה שבה משמעויות ועומק נוספים. השאלה היא פתוחה - ואכן חשובה. ‏Danny-w‏ 11:25, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

ממה שאני יודע, זה לא ההבדל בין רומן לנובלה. שאלת הנושא אינה כל כך רלוונטית, אלא האורך. אמנם העובדה שסיפור פשוט פורסם כחלק מספר יחד עם נובלות נוספות, מצביעה על כך שזוהי נובלה, מאידך האורך רומז על רומן. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:20, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

רגע רגע. זה שספריו של עגנון יצאו בצורה אנטלוגית לא אומר שום דבר על ההבדלים בין ספר לנובלה! ספר לא נקרא ספר אם יש לו כריכה או אין לו כריכה משלו. ההגדרה של נובלה היא מתחת ל101 עמודים (למרות שהיום בספריה הקטנה מוצאים את הנובלות בכוונה בפונט גדול ובכרכים קטנים כך שזה יוצא יותר דפים אך גם שם לא עובר את ה -200) וגם אם נניח שדבריו של דני נכונים אז כבר ידוע שהספר יצא גם במהדורה נפרדת!!! אני קראתי את הספר בשתי המהדורות, כי קניתי את כל כתבי עגנון ובבית הספר נתנו לי מהדורה נפרדת של הסיפור שבו הוא מופיע בדד!!! (גם כן בהוצאת שוקן). בקיצור זו הטעייה של הציבור לכתוב שזה נובלה כי זה ממש לא! יש לתקן במהרה (לי אין מושג איך...) גל.--Galoren.com - שיחה 21:50, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

קודם כל, בואו נעשה סדר בבלגן. לא מדובר כאן על ההבדל בין נובלה לספר, אלא בין נובלה לרומן. כל אחד מהם יכול להיות ספר, וכן גם אסופת סיפורים יכולה להיות ספר, וגם קובץ שירים. הלאה, ההגדרה של נובלה היא לא מתחת ל101 עמודים. זה פשוט לא נכון. אין הגדרה מדויקת לנובלה, אבל אני אסכים שהיצירה הזו ארוכה מכדי להחשב לנובלה באופן הקלאסי של המושג. כעת, אל לנו להיות פזיזים. לא מדובר כאן בהטעיית הציבור, אלא בשאלה של הגדרות, אני מבטיח שאף אדם לא יאבד את חייו את מקום מגוריו או את עבודתו עקב הטעות הזו, כך שבדחיפות, ובריבוי סימני הקריאה אין שום צורך. מחיטוט זריז בגרסאות האחרונות עולה שלפני שנה ושלושה ימים שינה דוד שי את הגדרת היצירה מרומן לנובלה אפנה אותו לכאן, ונוכל לדון בנושא. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:21, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

אינני יודע מה דחף אותי לשינוי, אני משער שמקור כלשהו אודות עגנון שכינה את הסיפור "נובלה". בכל אופן, מבחינת אורכו, הוא ארוך מאשר נובלה (לפי הקריטריון המובא לעיל ולפי הקריטריון בערך נובלה). אין לי התנגדות להחזרתו להגדרה רומן. דוד שי - שיחה 22:37, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

בערך "עגנון" באנציקלופדיה העברית מציג גרשון שקד את "סיפור פשוט" כרומן, כך שיש לנו אסמכתא טובה לבחירה זו. דוד שי - שיחה 22:44, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

נהדר. נחזיר אותו לרומן. מישהו מתנדב, או שאעשה זאת אני? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:48, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

כשאמרתי ספר התכוונתי לרומן כמובן. נינצ'ה, אתה מוזמן בשמחה להחזיר את ההגדרה לרומן. לגבי ההגדרה של עגנון חשוב לומר (הקדמה: אני מעריץ של עגנון וקראתי רבים מספריו ואפילו הקמתי בשבילו אתר לבגרות כך שלא תהיה אי הבנה) כי עגנון היה שקרן לא קטן (שאלהים יסלח לי אם אני טועה) כמו לגבי התאריך לידה שלו (1888 + ט באב של אותה השנה = לא הגיוני) וזמני כתיבת הספרים שלו (ראה ערך והיה העקוב למישור)זאת מלבד העובדה שהוא נורא אהב לצחוק על הקוראים בכל מיני שנינויות שהוא היה אומר כך שאם הוא הגדיר את הספר כנובלה זה בדיוק כמו שהוא קרא לספר "סיפור פשוט"...--Galoren.com - שיחה 00:20, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

די, הוחלף. עגנון לא היה שקרן. הוא שינה את תאריך הלידה שלו, (הסתכל בערך ש"י עגנון) ובהחלט היה מנהל דיאלוג מורכב עם הקוראים, אשר כלל אירוניה וסרקזם. אין להסיק מכך שהוא שקרן, על פי עדויות ממקור ראשון הוא היה ישר כסרגל. בקשר לשם של סיפור פשוט - יש על כך פרק בערך זה אשר מציג את הנושא בצורה קצת יותר עמוקה. או לפחות נדמה לי שהיא יותר עמוקה. לילה טוב, נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:36, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

ביידישקייט: שכועייך...

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.geocities.com/buchachtown/
  • In סיפור פשוט on 2011-11-23 02:25:44, 410 Gone
  • In סיפור פשוט on 2011-11-28 00:57:00, 410 Gone
  • In סיפור פשוט on 2013-05-04 17:32:58, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 20:33, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ht1.co.il/file/Theater_Tocniya_Sipor%20sofi%201-21%20.pdf
  • In סיפור פשוט on 2013-05-04 17:33:08, 404 Not Found
  • In סיפור פשוט on 2013-05-05 08:18:13, 404 Not Found
  • In סיפור פשוט on 2013-05-15 20:08:29, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 23:08, 15 במאי 2013 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסיפור פשוט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://app.shaanan.ac.il/shnaton/12/11.pdf נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
• http://aleph.haifa.ac.il/www/public/fulltext/chuliot/2004/000387404.pdf נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:06, 20 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסיפור פשוט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://shmuel.joseph.agnon.googlepages.com/סיפורפשוט-ניתוחספרותי נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090605101554/http://shmuel.joseph.agnon.googlepages.com/סיפורפשוט-ניתוחספרותי לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:03, 19 בפברואר 2024 (IST)