שיחה:נזיר (יהדות)

הערך בגרסתו הראשונה נלקח מהערך נזיר (דתות) בגלל הבעייתיות בהגדרה הראשונית בערך שאינה מוסכמת האם מדובר בפרישה מתענוגות החיים כרם יהושע 11:23, 12 פברואר 2006 (UTC)

שלום!

אני בדרך כלל לא מתקן דברים בויקיפדיה אבל הקטע של טעם הנזירות ממש זעק כי זה לא הטעם, אז תיקנתי. מקווה שזה בסדר. משה.

שינוי שם הערך

השם המוצע: נזיר ביהדות. ראו דיון על כך כאן. יוסי2 - שיחה 08:20, 28 בדצמבר 2011 (IST)

אני פשוט מתפלא למה דחקו לקרוא שם הערך עם שם לווי, האם ידיעת עניין הנזירות ברחבי העולם איננו בהכרת תודה לתורה ולשפתה לשון הקודש??--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט בהכשר איגוד הכהנים• ד' בטבת ה'תשע"ב • 01:05, 30 בדצמבר 2011 (IST)

היתר גילוח זקן נזיר

לפני כחמש שנים אחד הוסיף לאסור גילוח הזקן לנזיר כנראה על יסוד ההנחה המוטעה שבלשון ההלכה הזקן נחשב כחלק של שיער הראש הנאסר בגילוח. ואינו נכון כלל. קודם כל, במקרא שיער הזקן תמיד מתואר בנפרד משיער הראש, "נגע בראש או בזקן" (ויקרא י"ג כ"ט), "צרעת הראש או הזקן" (ויקרא י"ג ל), "את כל שערו את ראשו ואת זקנו" (ויקרא י"ד ט), "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך" (ויקרא י"ט כ"ז), "לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו" (ויקרא כ"א ה), "בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה" (ישעיה ט"ו ב), "כל ראש קרחה וכל זקן גרעה" (ירמיה מ"ח ל"ז), "והעברת על ראשך ועל זקנך" (יחזקאל ה א), "ואמרטה משער ראשי וזקני" (עזרא ט ג). שנית, בתגלחת נזיר כתוב "ראש נזרו" (במדבר ו י"ח) ואילו רק במקרה של תגלחת נזיר ספק מצורע וגם ספק טמא מת כתוב בתגלחתו הראשונה (תוספתא נזיר ו א) "ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורעים מגלחין" וכן הוא ברמב"ם (נזירות ט ב) ומכאן שבתגלחת נזיר רגיל מגלח שיער הראש בלבד. ולמה? מפני שאין שיער הזקן וגבות העיניים בכלל "ראש נזרו". שלישית, בשו"ת חות יאיר (קס"ז) "והא דלא תנא במשנה זו דגבי מצורע אין לו שיער משום דמצורע בעי גילוח בכל מקום כינוס שער והא ודאי מילתא דלא שכיחא שיפלו לו כל שערות שבראשו וזקנו ושיפו וזקן התחתון עד שלא ישאר לו שני שערות משא"כ גבי נזיר דלא בעי רק גילוח ראשו שפיר שייך נזיר ממורט שנפלו לו מחמת חולי וכה"ג" הרי מפורש בדבריו מה שמשמע מהתוספתא והרמב"ם שבתגלחת מצורע איפה שכתוב "את ראשו ואת זקנו וכו' " (ויקרא י"ד ט) מגלחים הזקן יחד עם כל מקום שיער כמו שכתוב בהמשך שם "ואת כל שערו יגלח" (ויקרא י"ד ט) ואילו בתגלחת נזיר שרק כתוב "ראש נזרו" (במדבר ו י"ח) אין הזקן בכלל "ראש נזרו". והעולה מכל זה שאיסורי גילוח לנזיר מהעשה של "גדל פרע שער ראשו" (במדבר ו ה) והלא תעשה של "תער לא יעבר על ראשו" (במדבר ו ה) אינם אלא על השיער שנחשב ראש ואין זה כולל שיער הזקן.

בדקתי מעט את המקורות בנושא: ברמב"ם אין כל חילוק לגבי איסור הגילוח של הנזיר בין חלקים שונים בראש / פאות / זקן, וכן בערוך השולחן העתיד (גם מציין צד חומרא לגבי נזיר בהשוואת למצורע, ולא צד קולא). שנית, אין בהכרח זהות בין איסור הגילוח לבין תגלחת הטהרה, כלומר לא מוכרח שישנה זהות בין השניים, יתכן שיש אזורים שאסור לגלח בנזירות, אך אין צורך לגלחם בתגלחת הטהרה. הראיות שלך מלשון המקרא יפות, אך לא ניתן לקבוע על סמכם מסמרות בתורה שבעל-פה. נושא הנזירות 'סובל' מכך שהינו תיאורטי לגמרי החל מחורבן בית שני, ועדיין הייתי מצפה למקור מפורש בנושא זה. בברכה, נת- ה- - שיחה 20:36, 27 בדצמבר 2016 (IST)

וכך כתב הרשב"א על שאלה זו:

מונטפלשיר.
שאלת: נזיר אם מותר בתספורת זקנו אם אין? מי אמרינן דמותר מדהקפיד הכתוב במצורע נזיר בראשו וזקנו מכלל דשאר נזירים מותר.
תשובה: מסתברא שלא הקפיד הכתוב בנזיר אלא בשער שבראש דכתיב (במדבר ו') תער לא יעבור על ראשו. ובשעת תגלחת לא כתיב אלא ראשו דכתיב וגלח את ראשו ביום טהרתו. וכתיב וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו. ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וכו'. הנה שלא הזכיר בכל הפרשה זקנו אלא ראשו לבד....

— שו"ת הרשב"א, ח"א, סי' תז

אך ציינו שבזוהר (דף קכ"ז ע"א) נאמר: "כתיב גדל פרע שער ראשו - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה". מקווה שעזרתי. ביקורת - שיחה 20:47, 27 בדצמבר 2016 (IST)

אהמ, גם הרשב"א נוקט בלשון 'מסתברא', ספק אם היה סומך על כך להלכה בפועל. על כל פנים הייתי נזהר מלקבוע מסמרות בשאלה זו הן לצד האיסור והן לצד ההיתר. נת- ה- - שיחה 21:14, 27 בדצמבר 2016 (IST)

הוא עונה הלכה למעשה, בחלק של איסורי גילוח, איסור נזיר נוהג גם היום. רק הפקעת הנזירות נעשית בעייתית כשאין קורבנות. וכפי שכתב הרמב"ם (נזירות פרק ב הלכה כ): "נזירות נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית, לפיכך מי שנדר בנזיר בזמן הזה הרי זה נזיר לעולם, שאין לנו בית כדי שיביא קרבנותיו במלאת ימי נזרו". ביקורת - שיחה 21:20, 27 בדצמבר 2016 (IST)

חששותיך אינם מבוססים. הכל צועק ומודגש, מהמקרא ועד לרמב"ם, שהנושא הוא רק לגבי הראש. ונזירות נוהגת היום להלכה ולמעשה, ובפרט נזירות שמשון הנוהגת בכל מקום ובקלות.ואם גם תשובת רשב"א מפורשת לא מספקת - אללי. ‫2A01:73C0:949:6F91:0:0:3588:FC01‬ 19:40, 27 במרץ 2024 (IST)