שיחה:נווה נוי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 15 שנים מאת Avin בנושא משק חקלאי

מישהו שיודע איך מפנים פניות לערכים יכול לעשות שמי שיבקש "נוה נוי" גם יגיע לפה? BML

אני מבקש מהמשתמש הלא רשום שערך, אנא ממך לא לשנות את העובדות. BML

משק חקלאי[עריכת קוד מקור]

בערך:"שכונת נווה נוי הוקמה ב-1952 כמשק חקלאי בשם משק עזר, אשר נבנה על הריסות כפר לוויין ערבי-נוצרי של העיר באר שבע." 1. האם המקום היה יישוב שנקרא "משק עזר"? 2. מה היה שמו של הכפר שעל הריסותיו נבנה המשק החקלאי? 3.מה המקור למידע הזה שכן לא מצאתי באף מקום זכר למקומות האלו.--‏Avin שיחה01:10, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

גיגול של נווה נוי ומשק עזר מוצא כמה תוצאות ועונה חלקית על השאלה שלך, נווה נוי נקראה משק עזר וגם היום יש הקוראים לה בשם זה. בעקבות קריאת הערך, אני מוצא את התיאורים הדמוגרפים שלו מטרידים הרבה יותר (שלא לומר חובבניים במיוחד). יוספוסשיחה 01:27, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
כנראה שהמקום תוכנן והוקם כמעברה או בלשון נקיה "יישוב קליטה" עם מבנים ולידם שטחי קרקע ל"משקי עזר" קטנים כמו במעוז ציון או מבשרת ירושלים. המקום לא היה מוכר כיישוב רשמי אלא כשכונה בבאר שבע שנקראה בתחילה "מעברת משק עזר", במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר". לפי אחד האתרים מאמר על התברגנות שכונות בישראל:"שכונת נווה נוי בבאר שבע מהווה דוגמה טובה לשכונה שנבנתה עם משקי עזר" ואכן השטחים של משקי העזר כנראה התפתחו לנווה נוי. לא קיבלתי עדיין תשובה לגבי הכפר הערבי-נוצרי שהיה במקום, ניסיתי לחפש אותו ועוד לא מצאתי. הערך הזה דורש שיפוץ ועריכה.--‏Avin שיחה03:05, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
הצבתי מספר תבניות מקור על משפטים שנראו לי בעייתיים במיוחד. לא התייחסתי בינתיים לבעיות הסגנון (הפחת חיים וכאלה). במידה ולא ימצא מקור לטענות בערך תוך פרק זמן סביר, נסיר את המשפטים. יוספוסשיחה 11:41, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
בערך:"עם השנים התפתחו המשק ובאר שבע, ובשנת 1979 סופח המשק לעיר, ושמו הוחלף לשכונת נווה נוי." לפי האתר הזה:"באר-שבע של שנת 1965/6 הייתה עיר של 'יחידות שכנות', שכללה שמונה שכונות מגורים: שכונות א', ב', ג', ד', ה', שכונת חצרים-וילות, שכונת חצרים-מעברה ושכונת נווה-נוי." גם במפת תוכנית אב 1965 באתר כבר נמצאת נווה נוי כשכונה של באר שבע ולא כ"משק" נפרד. במפה 1:100,000 משנת 1960 שיש ברשותי נמצאת השכונה בלי כיתוב אבל גם בלי כיתוב אחר המציין יישוב נפרד. יש בערך בעייה עם העובדות לכן אני מציב גם תבנית עריכה.--‏Avin שיחה01:30, 14 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
כמו שזה נראה, כבר עדיף למחוק. אחרי הסרת המשפטים ללא מקורות לא ישאר הרבה, ועכשיו אתה אומר שגם מה שנשאר לא ממש מדויק וזקוק לשכתוב.. נראה מה יוליד יום. יוספוסשיחה 01:45, 14 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

בכל זאת יש משהו מיוחד בשכונה זאת לכן אני בכל זאת מנסה לערוך את הערך.--‏Avin שיחה20:47, 17 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

נדמה לי שראוי לציין שהשכונה מחולקת ל"נווה נוי הישנה" ו"נווה נוי החדשה"...

חברים יקרים כך מסלפים עובדות וחבל 1. משק עזר הינה תכנית של חברה משכנת בשם גב ים של צורות התישבות עירונית או בסמוך לה כדי להעניק עזרה למדינה כלשונו משק עזר הורי היו מראשוני המתישבים בשכונה ברח שטה המשק הכיל בית אבן של חדר וחצי וכדונם אדמה לדונם הייתה תכנית של גב ים עם דיר ועצי פרי לולים ועוד ככל שניתן לגדל בדונם מערכת ההשקיה הייתה על בסיסי בורות ביוב שהיו בכל חצר וחצר שמי הביוב נשאבו והשקו את העצים השכונה לא הייתה מעברה היא מנתה כ500 משפחות במצב המל שלה בסמוך לה נבנתה מעברה מאסבסטים שנקראה מעברת משק עזר ובהמשך מעברת דרום התישבות מסוג זה ניתןלמצוא לכל אורכה של המדינה יש כאלה ליד לוד שאני מכיר אם תרצו אני אחפש את התוכניות המקוריות לגבי שנת ההקמה יתכן וזו שנת 1952 , הורי עלו בשנת 49 ונראה סביר שזה פרק הזמן

בתחילה גרו במשק עזר רק אלה שעברו להתגורר רחוק מעבר לנחל (ואדי) תושבים אלה נחשבו כמשוגעים רק בתחילת שנות ה80 התחילות לעשות פרצלציה לשטחים מאחר והפעלת השטח כחקלאי לא היה כבר כדאי נחצו השטחים לחלקות של חצי דונם ולרוב בנים ממשיכים בנו את ביתם שם

בשלב זה התפתחה השכונה כשוכנה כפרית חיים כמו בכפר במרחק יריקה ממרכז העיר והפכה להיות שכונה מבוקשת המעברות חוסלו ובמקומם הוקמו וילות

היום מונה השכונה כ 2500 משפחות

בן שושן שלמה

דיווח שאורכב ב-27 באוקטובר 2021[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

זו טעות לומר שתחילה יושב המקום ע"י עולים מתוניס וממרוקו. המעברה נבנתה רק בראשית שנות ה60. לפני 65 שנים, כשהגעתי לשכונה אבי רכש בית מלבנים חד משפחתי מלבנים אדומות על מגרש כפול, דהיינו של דונם. כמוהו היו בודדים בשכונה, וכל השאר היו בתים מאבן סיד, שסותתה. אלה היו בתי קבע, ולא מעברה. כאמור עם העלייה מצפון אפריקה, נוספה המעברה בפאתי השכונה, בסמוך לחפירות הארכיאולוגיות. האוכלוסייה היתה מאוד מגוונת: יוצאי מושבים וקיבוצים, כאלה שעברו לשם ממעברות באר שבע(כמונו), שורדי שואה, אבל עולים שזה עתה הגיעו לישראל לא קנו שם בתים.