שיחה:נגעי בתים

תמונה של בית עם עובש

מה הקשר בין הצרעת לעובש שמתואר בתמונה? זה לא תואם את תיאור הנגע בפסוקים ולא מביא שום הסבר שרלוונטי לערך. לא אנציקלופדי בעליל Dafuki - שיחה 01:06, 8 באפריל 2016 (IDT)

שינוי שם

{{שינוי שם עם זמן|זמן=08.01.2024}}

עדיף צרעת בתים בלי יידוע. יוסף יצחק-שיחה, כ"ח בטבת ה'תשפ"ד. 19:14, 8 בינואר 2024 (IST)

או צרעת הבית כמו בספר ויקרא, פרק י"ד, פסוק נ"ה. יוסף יצחק-שיחה, כ"ח בטבת ה'תשפ"ד. 19:18, 8 בינואר 2024 (IST)

יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 בעלי הידע בבעלי חיים? סיון ל - שיחה 19:13, 10 בינואר 2024 (IST)

בעלי חיים מה קשור 🤔. בעלי הידע ביהדות? Tshuva - שיחה 19:47, 10 בינואר 2024 (IST)

אני בעד צרעת הבית. דוד שי - שיחה 19:58, 10 בינואר 2024 (IST)

דוד שי לאור התפתחות הדיון מטה, האם יש לך התנגדות לנגעי בתים ? 2A01:6502:6465:7AA:780F:11FB:8691:D307‏ 15:41, 15 בינואר 2024 (IST)

אין לי התנגדות. דוד שי - שיחה 15:43, 15 בינואר 2024 (IST)

אממ, @סיון ל, הערך עוסק בצרעת המחלה (בקמץ) ולא בצרעה החרק. זה לא רלוונטי לבעלי חיים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:38, 10 בינואר 2024 (IST)

אני גם בעד "צרעת הבית", כמו דוד שי. יאיר דב • שיחה • א' בשבט ה'תשפ"ד • 20:50, 10 בינואר 2024 (IST)

תודה דוקטור@MathKnight, חטאתי בחטא אי הצצה בערך... סיון ל - שיחה 20:52, 10 בינואר 2024 (IST)

נדמה לי שהנפוץ יותר "נגעי בתים" ואם אכן, אז זה הכי טוב. אם צרעת הבית/הבתים יותר נפוץ אז אפשר לשנות ל "הבית", זה לא ממש משנה. Tshuva - שיחה 21:31, 10 בינואר 2024 (IST)

בלשון מקרא נאמר "צרעת הבית", ובלשון חכמים רגיל "נגעי בתים". השם הנוכחי הוא שעטנז מוזר של שתי הלשונות. שני השמות הראשונים אפשריים שניהם, לדעתי, אבל מן הסתם יש עדיפות מסוימת ל"נגעי בתים", כי הספרות ההלכתית לדורותיה הלכה בדרך כלל אחר השם בלשון חכמים. באופן כללי, הערכים בויקיפדיה בתחום אינם עקביים בנושא: מצד אחד ישנם הערכים נגע הצרעת וצרעת הבגד, שהולכים אחר לשון תורה (ולא נגעים ונגעי בגדים), ומצד שני הערך נגעי אדם הוא כלשון חכמים, וכן הקטגוריה הלכות נגעים. בן עדריאל • שיחה • א' בשבט ה'תשפ"ד 22:42, 10 בינואר 2024 (IST)

אני גם חושב שעדיף ביחיד. צרעת הבית. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 06:06, 11 בינואר 2024 (IST)

בעד הצעת תשובה נגעי בתים כמו שנימק עמד. מקצועי - שיחה 10:42, 11 בינואר 2024 (IST)

אני מסכים עם בן עדריאל ששם הערך צריך להית כלשון חכמים וכפי שהוא מצוי בספרות התורנית וההלכתית. לכן אני בעד השם נגעי בתים.

מטעם זה יש לשנות גם את שם הערכים נגע הצרעת וצרעת הבגד לנגעים ונגעי בגדים. לכך יש להוסיף את העובדה המופיעה בתחילת הערך נגע הצרעת: "לנגע הצרעת אין משמעות רפואית, ויש להבחין בינו לבין מחלת הצרעת הידועה בימינו."

את כינויי הנגעים בלשון התורה - יש להפוך לדפי הפניה. דף ההפניה לערך הנוכחי צריך להיות צרעת הבית. נתן טוביאס - שיחה 12:36, 11 בינואר 2024 (IST)

מקבל את דברי בן עדריאל, אני בעד לשנות ל"צרעת הבית" או ל"נגעי בתים". הימן האזרחי • שיחה • ב' בשבט ה'תשפ"ד • 19:56, 11 בינואר 2024 (IST)

דעתי כדעת @הימן האזרחי. לובש צדק • שיחה • ד' בשבט ה'תשפ"ד • 16:25, 14 בינואר 2024 (IST)

מצטרף להימן Lavluv • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • ה' בשבט ה'תשפ"ד 10:30, 15 בינואר 2024 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מה בסוף, נגעי בתים? למישהו פה כח לספור? Tshuva - שיחה 18:31, 15 בינואר 2024 (IST)

יש רוב ניכר לשם הזה Lavluv • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • ו' בשבט ה'תשפ"ד 19:10, 15 בינואר 2024 (IST)

חשיבות

לפי המשפט: "לדברי התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון בפועל לא הייתה מעולם צרעת הבתים". אני מבין שמדובר בהלכה תיאורתית, מעולם לא היתה צרעת בתים ומעולם לא היה צורך לקיים את ההלכה? אם כך למה צריך ערך לזה, למה לא לציין את ההלכה במשפט שניים במקום אחר? אין בערך הזה שום מידע חדש מלבד מה שיש בכתובים לכן מספיקה הפניה למקורות הרלוונטים. Assafn • שיחה 11:54, 11 בינואר 2024 (IST)

קראת גם את הקטע הקודם, על דברי המדרש על האוצרות שהטמינו האמורים בבתיהם? ברור שלפי דעה זו - נגעי בתים היו גם היו.

בנוסף, לטענתך הרי גם לעניין בן סורר ומורה ועיר הנידחת יש דעות ש"לא היו ולא יהיו". אז אולי נשלב אותם בערכים אחרים הקשורים לנושא? בוודאי שלא. אלו הלכות מסועפות ומורכבות שראויות לערך נפרד שיתמקד בהן. נתן טוביאס - שיחה 12:23, 11 בינואר 2024 (IST)

ההלכה הזו די מוזרה, מה הטעם בהלכה על תופעה שלא קיימת היום וגם עובדת קיומה בעבר נתון במחלוקת. Assafn • שיחה 16:16, 11 בינואר 2024 (IST)

חשיבות הערך ברורה. חשיבות הדיון על חשיבותו אינה ברורה. Tshuva - שיחה 21:22, 11 בינואר 2024 (IST)

Assafn, אם הנימוק הזה אתה יכול גם להעלות לדיון את הערך בן סורר ומורה. בכל מקרה, כל עוד אנחנו יוצרים ערכים של מושגים ביהדות אז יש לערך הזה מקום גם אם מדובר על הלכה תאורטית שלא התרחשה מעולם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:04, 15 בינואר 2024 (IST)

זה נושא הלכתי רחב בתורה ובחז"ל. השאלה האם הוא אירע, לא נוגעת לקיום הערך שאינו עוסק בתיעוד האירוע אלא ההלכה. מיכי - שיחה 16:01, 15 בינואר 2024 (IST)

הוספתי בערך את הדעות (הרבות) החולקות על הדעה לפיה בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ואת העובדה שדעה זו מיוחסת בתלמוד לשיטה שאין הלכה כמותה, יעויין שם. דוגדוגוש - שיחה 14:09, 23 בינואר 2024 (IST)

שאלת אסף מצויינת. כולכם עניתם על השאלה המעשית "ככה אנחנו נוהגים פה לגבי כל הלכה" אך לא לגבי השאלה העקרונית: למה באמת הלכה כזו נדרשת?

חז"ל ענו על השאלה הזו במילים קצרות: "דרוש וקבל שכר". אמנם זה ממש לא מספיק לנו - האם סתם נכתבו הלכות בתורה בשביל שנפלפל??

אלא הכוונה היא שהשכר של הדרישה הוא שלא היה ולא נברא. כלומר, הדרישה בנושא זה, גורמת לכך שלא יהיה בן סורר ומורה, שלא יהיו עבירות שגורמות נגעי בתים, שלא תהיה עבודת אלילים ברמה של עיר הנידחת. כי הדרישה הזו מחזקת את טונוס השרירים המוסרי של החברה הישראלית, כך שהיא לא תידרדר לשפלות הזו.

וכך הרב קוק זצ"ל כותב בספר אגרותיו (חלק א' עמ' ש"ה): "והשכר של הדרישה גדול הוא מאד, כי הוא המלח המעמיד את צביון הטוב ע"י תגבורת שנאת הרע בכל ענפיו, וכיון שהוא עשה באורח לִמודי את פעולתו איננו מניח בפועל לרשע משחית באמת להשתרש כלל ועיקר."

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 18:19, 23 בינואר 2024 (IST)

@דוגדוגוש, הרעיון של הרב קוק יפה מאוד, אך הוא לא מתיישב עם פשטות דברי התלמוד בנושא (הן בנגעי בתים והן בבן סורר ועיר הנידחת). התלמוד מבאר את הסיבה שהם לא היו ולא יהיו, בכך שמציאותית לא ייתכן - או כמעט לא ייתכן - שיקרו, בגלל התנאים הבלתי אפשריים לקיומם. לדוגמא, בבן סורר ומורה לפי אחת הדעות על ההורים להידמות זה לזה בקול, במראה ובגובה - וביאר הב"ח שדבר זה לא ייתכן במציאות, משום שבמקרה זה מוכרח האב להיות סריס או האם איילונית.

על כל פנים, לימוד הרעיון של הרב קוק בוודאי כלול ב"שכר על הדרישה", גם אם פחות ב"על הפרישה" (- מלשון פרשנות).. נתן טוביאס - שיחה 12:14, 7 בפברואר 2024 (IST)

האם ניסוי החתול של שרדינגר או שזירה קוונטית התרחשו פעם במציאות? שלא נדבר על מושגים מופשטים, כמו במתמטיקה או בפילוסופיה, שלא מתארים שום ישות בעולם החומר. ממתי קיום בעולם הממשי הוא קריטריון לחשיבות?

חוץ מזה, הדעה המובאת היא דעת יחיד. שלום אורי • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשפ"ד • 13:24, 7 בפברואר 2024 (IST)

דעת יחיד דחויה (וכנ"ל). בברכה,

דוגדוגוש - שיחה 14:49, 7 בפברואר 2024 (IST)

לא אכנס איתך פה להסביר למה לדעתי אתה שוגה. (כמובן שהנושא אינו דעתי אלא להסביר את דברי הרב קוק זצ"ל) אם תרצה, אפשר בפרטי. דוגדוגוש - שיחה 14:48, 7 בפברואר 2024 (IST)

יותר מאשמח לקרוא את תשובתך. אגב, בחתימת האיגרת שציינת (בשורה הבאה אחרי הציטוט שהבאת) כותב הרב קוק: "הנני מוכרח להפסיק כעת את דבריי המעטים, אשר כתבתים בלא סדרים ולא התמותי(?) לבאר כל הנדרש לבאר על הערותיו היקרות [...]. אבל כבר הודעתי שמגמתי היא כעת יותר למכתב ידידות מלמשא-ומתן של דעות". נתן טוביאס - שיחה 13:32, 8 בפברואר 2024 (IST)

התימותי כלומר סיימתי (כנלע"ד). דוגדוגוש - שיחה 14:50, 8 בפברואר 2024 (IST)

ליתר דיוק: התמותי = השלמתי (תם, תמימות). אי״ש / שו״ת, כ"ט בשבט ה'תשפ"ד ; 15:16, 8 בפברואר 2024 (IST)

נכון. זה מדויק יותר. דוגדוגוש - שיחה 15:36, 8 בפברואר 2024 (IST)