שיחה:מפעלי ים המלח

לכותב הערך (שרשר) - כל הכבוד על הערך. חשוב גם להוסיף בסוף גם את ההשפעה העצומה שיש על המפעל על ים המלח עצמו, אם קיים לך מידע כזה. אם לא, לאחר שתסיים, אנסה להוסיף או להעזר במשתמשים אחרים. בברכה, אסף 20:36, 17 בפברואר 2007 (IST).

קשיים בהפקה

למיטב זכרוני, פטריות המלח שהתגבשו בבריכות האידוי הגדולות, גרמו לשקיעה מוקדמת (לפני הגעת התמיסה לבריכות האחרונות בתהליך) של החומרים שביקשו להפיק מהים. הפתרון היה לכרות את הפטריות (לאחר פיצוצן המרשים, היה שמח בבריכות האידוי בשנות התשעים [של המאה העשרים]) ולפנות את החומר לסוללות הגדולות שחוצות היום את הבריכות ממזרח למערב - חוצות אך לא מפרידות את הבריכות לבריכות משנה. חוזה • primum non nocere‏ 20:50, 17 בפברואר 2007 (IST)

תודה על ההערות. המידע שיש לי בקשר לים עצמו נוגע לשקיעה המוגברת של מלחים בלתי נחוצים בצורת שכבות או פטריות המקשות על ישום שיטת האידוי. אתם מוזמנים להוסיף מידע נוסף בקרוב. שרשר • שיחה 22:12, 18 בפברואר 2007 (IST)

הקרנליט עצמו שקע בגלל פטריות המלח ואבד להמשך התהליך. הבעיה שהמידע הזה הוא מהזכרון ועל פי תיאורים בעל פה שנמסרו לי לפני יותר מ12 שנים. לכן אני נמנע מעריכתו לתוך הערך. חשבתי שתוכל לבדוק את המקורות שלך לאישוש המידע. חוזה • primum non nocere‏ 13:28, 21 בפברואר 2007 (IST)

מחיקת סעיף לקריאה נוספת

נמחק הקישור:

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ח, יתד לישוב היהודי בסדום, ישראל אבן-גור, 1934- 1936

הועבר משיחת משתמש:odedee:

אני חושב שאתה מתעסק בקטנות. החברה הוקמה על יסוד המפעל בסדום. האם תרצה למחוק תקופה של 30 שנה לפחות, אשר קבעה את סדום בתוכנית החלוקה למדינת ישראל. אם לא סדום, הרי המקום היה נשאר הגדה המערבית. אנא החזר את ההשמטה למקומה. זה פרק בהיסטוריה וחבל להשמיט אותו. ‏Daniel Ventura‏ 06:21, 12 בפברואר 2008 (IST)

אני לא רוצה למחוק כלום, אני רוצה שהערך יהיה ענייני. ספר שדן בהיסטוריה של האזור ולא בחברה שהיא נושא הערך, לא שייך כאן. זה ערך על חברת מפעלי ים המלח, לא על ההיסטוריה של ים המלח, תוכנית החלוקה או כל דבר אחר. ‏odedee • שיחה 06:28, 12 בפברואר 2008 (IST)

מפעלי ים המלח רכש את המפעל בסדום והוא הממשיך שלו. החברה הוקמה בשנת 1952 ורכשה את נכסי החברה הקודמת אשר ברשותה היה המפעל בסדום בדרום ובקליה בצפון. הזכרונות מספרים על ההתחלה של הפקת האשלג הים המלח ולכן זה המקום. אעביר את הדיון לערך מפעלי ים המלח ואפנה שוב לאחד הממונים. לדעתי אינך נוהג כשורה.

אגב, בערך יש פרק על ההיסטוריה ‏Daniel Ventura‏ 06:38, 12 בפברואר 2008 (IST)

ולדעתי אתה אינך נוהג כשורה, בהכניסך תחת כל ערך רענן חומר לא רלוונטי. אגב, אין כאן "ממונים". ‏odedee • שיחה 06:38, 12 בפברואר 2008 (IST)

למה אתה לא עונה לעניין. יש כאן פרק היסטורי, אז למה אין מקום לקריאה נוספת. אני פונה לאחרים היות ואתה נוהג לא כשורה - מוחק כל מה שאתה סבור כי יש למחוק - יש דעות נוסות בויקיפדיה. ‏Daniel Ventura‏ 06:45, 12 בפברואר 2008 (IST)

כי הקישורים צריכים להוסיף מידע על הערך, במקרה הזה על החברה ששמה "מפעלי ים המלח". זה שמצאת ספר שיש בו תוכן לגבי ערכים רבים אינו אומר שצריך לחפש דרך לדחוף קישור אליו בכל ערך בוויקיפדיה. אם אין בספר הזה מידע על החברה, אין זה הערך המתאים. ‏odedee • שיחה 06:47, 12 בפברואר 2008 (IST)

לא רצוי ליחס כוונות היכן שאין: "זה שמצאת ספר שיש בו תוכן לגבי ערכים רבים אינו אומר שצריך לחפש דרך לדחוף קישור אליו בכל ערך בוויקיפדיה". בספר יש מידע חשוב על דרכי בניית הבריכות הראשונות בסדום, על דרכי ההפקה ועל הקשיים הטכניים. אם היה לי זמן נוסף, הייתי אפילו כותב פרק בערך על כך. חבל שאתה נתפס לפורמליות. מפעלי ים המלח עוסק בהפקת מלחים בים המלח - יש מקום לתאור הניסיון הראשון של החברה "בגילגולה הקודם". ‏Daniel Ventura‏ 06:51, 12 בפברואר 2008 (IST)

ודאי שיש מקום לתאר זאת בערך, אך בשום פנים אין מקום לשלוח את הקורא שמחפש חומר על החברה אל הספר הזה. חשבת איזה תסכול זה עבור מישהו שרוצה ללמוד על חברת מפעלי ים המלח, שקורא את הערך ורוצה להרחיב, אז הוא הולך לספרייה, מוצא את הספר (אני לא חושב שהוא קל במיוחד להשגה) ואז הוא מגלה שיש בספר אפס מידע על החברה? זו שגיאה בשיקול הדעת. להוסיף פסקה על ההיסטוריה של ההפקה בים המלח - בהחלט. לציין את הספר הזה לקריאה נוספת על החברה - ממש לא. ‏odedee • שיחה 07:02, 12 בפברואר 2008 (IST)

כנראה, לא קראת טוב את הקישור. כתוב בו יתד לישוב היהודי בסדום - 1934 -1936', ספק אם מי שמחפש מידע על חברה שהוקמה בשנת 1952 - יחפש את הספר . אבל כן יחפש את הספר מי שירצה לדעת איך היתד הראשון החל במקום. הספר נמצא בכל ספריה העוסקת בנושא ארץ ישראל. הלוואי שהיו עוד ספרים כמו אלה . הספרן אברהם יערי קיבץ 120 זכרונות על כל ארץ ישראל. עשה עבודה חשובה. ואני, בסך הכל, רציתי להסב את תשומת לב בפרק אחד הקשור עם תחילת ההפקה של האשלג בים המלח . וזה נמחק על ידך. ממש חבל על זמננו. ‏Daniel Ventura‏ 07:11, 12 בפברואר 2008 (IST)

אם בספר יש מידע על הפקת האשלג טרום חברת ים המלח, הוא ראוי לקישור. איתן • שיחה 00:01, 13 בפברואר 2008 (IST)

הועתק מדף שיחה שלי: , תוך עיבוד, הספר זה לא סתם היסטוריה ולכן תמצית ממנו לחרך לא תתרום רבות. היות והספר הוחזר לספריה, אוכל לספר בקיצור את תוכן הפרק (מהזכרון). הפרק מספר על הקשיים בהובלת האנשים והתוצרת מצפון ים המלח בקליה לדרומה - סדום וחזרה. התחבורה הייתה רק דרך ירושלים ומשם ברפסודות המובלות על ידי סירות בים המלח לסדום ( מי שמכיר את השיט על ים המלח - יודע עד כמה הוא מסוכן). ואכן האנשים לא חשו בטוב והסחורה נפלה לים. היו קשיים רבים בהבאת הציוד כמו הקלונסאות מעץ , שלא היו בדרום, על מנת לבנות מזחים ליד הברכות. יש גם סיפור על ההדרכה וההכוונה שקבלו מהמהנדס הבריטי. בקיצור תיאור מקיף על "היתד" הראשון בים המלחי שלא מתמצא רק בעובדות ולכן בקשתי להוסיף את הפרק "לקריאה". ממש ממש חבל על הזמן. אני לא מצליח להבין ‏Daniel Ventura‏ 00:31, 13 בפברואר 2008 (IST)

עדכון הערך נעשה מספריה עם IPO שונה דניאל ונטורה 62.90.5.214 11:01, 14 בפברואר 2008 (IST)

מכונת ענק מארץ האיים

הועתק משיחת משתמש:שנילי על הביטוי הזי יצא קצפך "מכונת ענק מארץ האיים". תמהני ! ‏Daniel Ventura‏ 10:39, 15 בפברואר 2008 (IST)

אין לביטויים כאלה מקום בערך אנציקלופדי מסוג זה. שנילי • שיחה 10:46, 15 בפברואר 2008 (IST)

אתה צודק. אבל לא כאשר מדובר בציטוט, המבטא את הרגשת הכותב בשנת 1934 . הביטוי נותן תחושה לאירוע ולכן - לדעתי יש מקום לכלול אותו. אני לא הייתי מעיז לכתוב כך היום, אבל ציטוט מקורי, שוב, לדעתי, יש לו מקום. שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 10:54, 15 בפברואר 2008 (IST)

יועתק לדף השיחה של הערך - למען הדורות הבאים ! ‏Daniel Ventura‏ 10:56, 15 בפברואר 2008 (IST)

רגשות הכותב רלוונטים לכותב ולא לערך. כאשר תכתוב על הכותב צטט זאת. אין לכך מקום גם בדף השיחה אבל לא אריב איתך על כך.שנילי • שיחה 10:57, 15 בפברואר 2008 (IST)

להערת משתמש:סקרלט בדף השיחה של משתמש:שנילי: "חייבים לקבל אותה. מה דעתכם להשאיר את הציטוט עד שייכתב הערך על הכותב? (ונטורה, אתה מתכוון לכתוב עליו?). "

1. אין לי ככונה לכתוב עליו ערך.
2. שם בוודאי אין לו מקום. הוא משקף חוויה בים המלח.
3. הביטוי מביע הרגשה של פועל-סופר, שנסע על סירה בים המלח - זה כמו לנוע על אגם שֶ‏מֶ‏ן - יציב אבל כל סערה קטנה מסכנת את המטען. לכן היה לו חשיבות. אבל חבל על הזמן של כולנו. עדין יש מרחב ניכר בין כתיבת אנציקלופדיה יבשה לבין מתן קצת "חיים" לטקסט. סיימתי. למען ההיסטוריה אעביר זאת גם לערך של מפעלי ים המלח. ‏Daniel Ventura‏ 11:52, 15 בפברואר 2008 (IST)

אנחנו לא צריכים לשקף חוויות. כאן כותבים ערכים אנציקלופדיים ולא יומני מסעות. המשכתי והסרתי מהערך פירוט יתר נוסף. ‏odedee • שיחה 12:54, 15 בפברואר 2008 (IST)

למה אתה מוחק את האיזכור של המהנדס הבריטי

לא מבין מדוע קטע זה נמחק: "על הקמת המפעל בסדום היה ממונה מהנדס בריטי בשם טולוק שהיה אחד מבעלי החברה, קולונל בדרגתו הצבאית, אשר שרת בהודו כמהנדס מסילות ודרכים. הוא כבר שהה באזור ים המלח עשר שנים והיה בעל ניסיון. חזונו היה לראות את העיר צוער, אחת מערי סדום המקראיות, נבנית מחדש ואז לשוב לבריטניה" החזרתי אותו, אני מקוה שלא יהיה עליו "מלחמות עריכה". ‏Daniel Ventura‏ 20:25, 16 בפברואר 2008 (IST)

כי מדובר בזוטות חסרות חשיבות, זהו אוסף של פרטים טפלים. לא תהיה מלחמת עריכה אם לא תחזור ותוסיף את המידע הזה לערך מבלי שתתקבל הסכמה לגביו. אם תנסה להחזיר אותו שוב, אבקש לשחזר ולנעול את הערך. למד להגיע להסכמה בשיחה ולא על גב הערכים. ‏odedee • שיחה 22:28, 16 בפברואר 2008 (IST)

על איזה הסכמה אתה מדבר. אתה מכתיב ואתה מחליט. המהנדס היה המתכנן של המפעל מדוע לא יוזכר שמו ? אני משחזר את הכתיבה שלי ואת התעשה כרצונך. לצערי כל מי שאני פונה אליו לעזרה נמנע מהתערבות ‏Daniel Ventura‏ 00:01, 17 בפברואר 2008 (IST)

פניתי שוב לדוד שי. אולי הפעם יתערב. ‏Daniel Ventura‏ 00:03, 17 בפברואר 2008 (IST)

אבקש להמתין להכרעתו. ‏Daniel Ventura‏ 00:07, 17 בפברואר 2008 (IST)

אם המידע נכון, אינני רואה אותו כטפל - בתיאור הקמת המפעל יש מקום לציון שם המהנדס האחראי (אני משער שהיה לו גם שם פרטי). את המשפט על חזונו הסרתי - הוא חסר חשיבות. דוד שי 06:35, 17 בפברואר 2008 (IST)

חבל. רק עם חזון כזה אפשר לשבת ולבנות מפעל בדרום ים המלח בשנת 193X ‏Daniel Ventura‏ 09:09, 17 בפברואר 2008 (IST)

להפתעתי, אני מסכים עם דניאל ונטורה. אם אכן הסיבה שהגיע להקים מפעל בים המלח לא היה מסיבות פרנסה אלא בגלל חזון תנ"כי, אני חושב שזה פרט מעניין ואולי אף חשוב. השאלה היא, אולי, איזו השפעה היתה לו על הקמת המפעל? האם הוא דחף והיה שותף או שמשהוצאה לו המשרה הוא אמר: וואלה, אוכל להקים מחדש את צוער. לחוות דעתכם אודה. יעקב 21:14, 17 בפברואר 2008 (IST)

להפתעתי, אני מסכים עם דניאל ונטורה - תשמע אני ממשלא מאמין ! השאלות מצויינות. תשובות אין. יש לי רק מה שהסופר כתב. הייתי באזור בשנת 1952 - "שומר נפשו ירחק ממנו". אם הבריטי היה שם, בשנת 1930 - 10 שנים -כאשר 30 שעות נסיעה בסירה על ים המלח - זה כמו על אגם שמן - כל רוח קלה - כמעט הופכת את הסירה - הרי זו לא המשכורת. מה זה השפעה - הוא היה "המהנדס". הביטוי "אוכל להקים מחדש את צוער" - היה מן הסתם חזון ולא הלכה למעשה ‏Daniel Ventura‏ 22:37, 17 בפברואר 2008 (IST)

את "חברת האשלג הארץ-ישראלית", שהיא הגוף הדומיננטי, הקים וניהל משה נובומייסקי, והוא הראוי לקרדיט העיקרי. חלק של המהנדס טולוק (אפילו את שם משפחתו איננו יודעים) במיזם אינו ברור - האם היה שני לאחר נובומייסקי או עשירי? ככל שאני חושב על כך יותר, כך אני משתכנע שהכללתו כאן היא בגדר אנקדוטה, שאינה ראויה להופיע בערך כל עוד לא הוכח אחרת. דוד שי 23:22, 17 בפברואר 2008 (IST)

בדקתי את הנושא יותר לעומק. מצאתי כי Thomas Gregorie Tulloch (תומס גרגורי טולוק, או אולי בכלל טאלוק - זה הכתיב המופיע בערך משה נובומייסקי) הוא אדם מעניין, ממציא שיש כמה פטנטים על שמו, ומראשוני מפתחי הפגזים והטנקים במלחמת העולם הראשונה [1]. הוא היה אחד המשקיעים ב-Palestine Potash Limited והוא חתום על הזיכיון שנתנה ממשלת המנדט להפקת האשלג [2]. בנסיבות אלה ברור כי הוא יותר ממהנדס שבמקרה היה מנהל העבודה בשטח, וכי שמו ראוי לאזכור בערך זה - ייתכן גם שאפשר לכתוב עליו ערך נפרד. כך או כך, בערך הזה מובן שאין צורך באזכור כל הזוטות על ניסיונו בבניית מסילות בהודו, או על חזונו המקראי, אבל אם כותבים על ההיסטוריה לפני הקמת החברה ב-52', כדאי להזכירו. ‏odedee • שיחה 04:39, 18 בפברואר 2008 (IST)

מעריך את העבודה היסודית. אבקש לציין, כי הבאתי פרטים עליו כפי שסיפר הפועל-סופר. הפועלים ראו בו "מהנדס" "בעל חזון" כך היה לו הכוח להיות במקום שכוּ‏ח אֵל 10 שנים. האמת ההיסטורית מורכבת יותר, כפי שמצאת. אבל לי היה חשוב להציג את דמותו כפי שפועלי המקום חשבו. אגב, מקרים דומים היו בערך אבן בטוטה. אני כתבתי מה הוא כתב. כתבתי גם שהדברים לעיתים לא מהיימנים ( כמו שהוא כלל לא היה בסין) וגם הצגתי סיבות. אתה הוכחת שיש עובדות לא נכונות . לדעתי זה כלל לא חשוב, הערך דן מה אבן בטוטה "סיפר שהוא ראה". כמו שמרקו פולו סיפר שראה. בנפרד יש לציין האם יש לזה בסיס או לא. לסיכום, כך זה גם במקרה זה: הסופר פועל כתב כך, זו זווית הראיה של הפועלים. הייתי משאיר זאת אפילו אם הוא היה סתם מהנדס ולא מבעלי החברה. זה מראה על דבקות אדם במשימה וזה אירוע למופת ולדוגמא והיה מקום לאזכר אותו. ואם אתה מסכם "אבל אם כותבים על ההיסטוריה לפני הקמת החברה ב-52', כדאי להזכירו" אז למה לא כפי שהיה מוכר בקרב עובדי החברה, בתוספת לפרטים הנוספים.

‏Daniel Ventura‏ 05:01, 18 בפברואר 2008 (IST)

זוטות או לא. בעבודתו בסדום בא לידי ביטוי " קולונל בדרגתו הצבאית, אשר שרת בהודו כמהנדס מסילות ודרכים." ולא " ממציא שיש כמה פטנטים על שמו, ומראשוני מפתחי הפגזים והטנקים במלחמת העולם הראשונה " - ולכן דווקא "זוטות" אלא חשובות ! ‏Daniel Ventura‏ 05:04, 18 בפברואר 2008 (IST)

מי שרוצה ללמוד את ההבדל שבין גישה אנקדוטלית לגישה אנציקלופדית, מוזמן לקרוא את הדיון דלעיל. דוד שי 08:20, 18 בפברואר 2008 (IST)

לשיפותכם: גישה אנקדוטלית לגישה אנציקלופדית

1. מי שמעט מכיר את הנושא יודע כי אחת הבעיות בהכנת השטח בדרום ים המלח הייתה "ייצוב הקרקע". ולאור זאת, נסיונו של המהנדס בבנית מסילות הברזל בהודו היה חשוב. אולי הנימוק החשוב לשליחתו לסדום. די לראות במקום את סוללות העפר ששימשו לבנית מסילת הברזל להובלת קרוניות הקרנליט על מנת לראות את חשיבות הידע של בבניית סוללה למסילת ברזל.
2. לחיות במקום כזה "שכוח אל" רחוק מכל מקום תרבות 10 שנים זקוק לחזון. וזה בא לו לא מעט בשל התנ"ך. הסופר כותב את זה אבל הוא מכונה "אנקטודה".

תודה על הרשות להביע דעה. ‏Daniel Ventura‏ 09:23, 19 בפברואר 2008 (IST)

הנ"ל קשור או לא קשור להיותו מבעלי החברה. ‏Daniel Ventura‏ 10:25, 19 בפברואר 2008 (IST)

מה שכתוב במראה מקום: "החברה נוסדה באנגליה, בשנת 1929, לרכישת הזיכיון שניתן על ידי ממשלת המנדאט הבריטי למשה נובומייסקי ותומס גרגורי טולוק (החתום על התעודה), להפקת מינרלים מים המלח" מעד רק כי "ותומס גרגורי טולוק " היה לו רשות מדירקטורין החברה לחתום על תעודת המניות ולא יותר מזה. ‏Daniel Ventura‏ 12:20, 19 בפברואר 2008 (IST)

במסגרת ה"עליהום" על דני, מכסחים גם תרומות חשובות, וזה חבל. יש מקום לפיסקה ויש לעבוד על ניסוחה. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 16:09, 19 בפברואר 2008 (IST)

אין "עליהום" על דני, להיפך - אנו נוהגים בו בכפפות של משי. במקום להרחיב, אפנה את דני ואותך לדברים הנוגעים ללב שכתב Eman בויקיפדיה:כיכר העיר#הסרת איזכורים מיקראיים עקיפים מערכים. הלוואי ודברים אלה יגעו גם ללבו של דני, ולא רק ללבי. דוד שי 19:59, 19 בפברואר 2008 (IST)

קראתי, ולא השתכנעתי שמשפט כמו "על הקמת המפעל בסדום היה ממונה מהנדס בריטי בשם טולוק שהיה אחד מבעלי החברה, ששירת בהודו כמהנדס מסילות ודרכים. הוא כבר שהה באזור ים המלח עשר שנים והיה בעל ניסיון. "זה לא נכון? זה מספר על האיש ולא המפעל? זה לא אנציקלופדי? מה בדיוק הבעיה, חוץ מהניסוח הטעון שיפור? חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 20:49, 19 בפברואר 2008 (IST)

הגבתי בככר העיר אך גם הביא את דברי כאן. אני מציע שכל עוד יש דיון, הדיון יהיה כאן. אם תהיה החלטה שלילית, תמיד אשפר לחזור לציבור. אסכם רק שלדעתי כל הדיון הוא בזבוז זמן משווע. הנושא לא היה מהותי מההתחלה ולא מהותי היום ואיך "הילדים אומרים: אשם מי שאתחיל".

להלן תגובתי כפי שכתבתי בככר העיר: "::מפעלי ים המלח: כאן הטיפול היה בשלבים -

1. תחילה הבאתי רק קישור "לקריאה נוספת" לא רציתי לפרט דבר. מחקו לי את הקישור - הוא לא קשור לנושא !
2. הציעו לי כתוב את תוכן המקור, הלכתי לספריה, השאלתי את הספר מחדש וכתבתי מה שכתבתי.
3. מצאתי שתי נקודות:
   1. הסופר של הפרק מציין את המוניטין של "המהנדס" בתור בונה מסילות ברזל בהודו. נזכרתי איך נראה האזור ואכן הוא מלא שרידי סוללות להובלת קרונות קרנליט. ידיעותי בגאולוגיה ואחרות (מידיד שעוסק בנושא) הם כאלא שאני יודע את הבעיה של ייצוב קרקע של מסילה באזור כמו ים המלח . לדעתי זה הכישרון שהביא אותו לסדום
   2. כאשר קראתי שהוא היה במקום 10 שנים - רחוק מכל תרבות וחיים סבירים - 30 שעות נסיעה כמו שעשה הסופר( אכג, הנסיעה הרגילה היא רק 10 שעות , אבל את זה מחק לי "המפעיל הנכבד" , וציפה לראות בחזון תקמת ים המלח. הבנתי זאת.

ובכן ידידי הנכבדים האם אלה "עצים שמפריעים" לראות "את היערות היפים". ישפוט הציבור בככר העיר ! ‏Daniel Ventura‏ 20:58, 19 בפברואר 2008 (IST)

THOMAS GREGORIE TULLOCH

איני רוצה להכנס עימך לויכוח שוב. אבל ממשרד רואה החשבון, בעלי תעודת המניה שהיא המקור שלך קבלתי את המידע הבא: מייג'ור THOMAS GREGORIE TULLOCH , חתום על התעודה כדירקטור במפעל האשלג.

המשפט להלן אינו מדוייק: "היזמים משה נובומייסקי והמהנדס הבריטי תומס גרגורי טאלוק (Thomas Gregorie Tulloch) קנו זיכיון הפקה מממשלת המנדט.

ממשלת המנדט נתנה את הזיכיון לחברה ולא לשני אנשיפ פרטיים !!!

אני מקווה שתתקן את הטעות. למען ההיסטוריה אציב פרק זה גם בדף הערך ‏Daniel Ventura‏ 12:03, 20 בפברואר 2008 (IST)

לא אתקן את הערך מיוזמתי כדי לא להכנס ל"מלחמות עריכה"‏Daniel Ventura‏ 12:03, 20 בפברואר 2008 (IST)

אני ממליץ שתקרא את הערך הרמת מסך. דוד שי 12:45, 20 בפברואר 2008 (IST)

אני קצת מכיר את הנושא. אתה מערב מין בשאינו מינו. במקרה זה מדובר בעובדה היסטורית": אין לך הוכחה שהם קנו את זיכיון. יוזמים - כן בעלי הזכיון - סביר להניח שלא ! כנס לפי שרואה החשבון יכנסו לאתר, שבפנתי אותם אליו, ויביעו דעתם על השכתוב המוטעה.‏Daniel Ventura‏ 13:01, 20 בפברואר 2008 (IST)

עודדי גם מחק - עכשיו - את הקישור בו ציינתי את המקור - משרד רואי החשבון. אני הפנתי את תשומת לבם לשימוש שעשינו בתעודה והודתי להם את המידע שקבלתי מהם . עכשיו הוא מחק את הקרדיט ! אכן צעד נבון ! ‏Daniel Ventura‏ 13:01, 20 בפברואר 2008 (IST)

לפני שאתה קופץ, שים לב שאני זה שהוסיף את המקור לערך, והוא נמצא בו גם כעת. אין שום צורך לסרבל את הערך ע"י העברת המקור להערת שוליים נפרדת שנמצאת בתחתית הערך. מי שילחץ על הקישור יראה בדיוק מיהו האתר ששימש מקור לדברים. ‏odedee • שיחה 13:04, 20 בפברואר 2008 (IST)

נושא שולי שממש חבל על הזמן: אין שום מקור שהמהנדס הבריטי- תומס גרגורי טאלוק (Thomas Gregorie Tulloch היה - היזם. אם היה לי זמן הייתי מחפש בזכרונות של משה נובומייסקי - סביר להניח שייתי מגלה שהוא איתר אותו בשל הרקע שלו בהנחת מסילות ברזל בהודו, שהרי פועלי ים המלח הכירו אותו בתור שכזה ועורר אותו להצטרף כשותף והוא היה לדירקטור בחברה. חבל שעובדות פשוטות אלה לא מניחות את דעתך. ‏Daniel Ventura‏ 13:55, 24 בפברואר 2008 (IST)

אם חבל על הזמן, הפסק לכתוב בנושא. נובומייסקי לא "איתר אותו בשל הרקע שלו בהנחת מסילות ברזל בהודו". אני מקווה שאתה לא מכניס הנחות חסרות בסיס כאלה לערכים. כאן כותבים אנציקלופדיה, לא מנחשים. בספר "Eretz Israel: Jubilee Volume of the Jewish National Fund" שיצא ב-1932, כתוב כי טאלוק היה מוצב בכוחותיו של אלנבי, והוא היה מהפעילים ביותר שדחפו למען ניצול אוצרות ים המלח. חמישה ביקשו לקבל את הזיכיון להפקת מינרלים מים המלח, ונובומייסקי וטאלוק (כל אחד בנפרד) היו שניים מהם. גם Timothy J. Piro כותב בספרו "The Political Economy of Market Reform in Jordan" (עמ' 50) כי זיכיון הפקה הוענק לנובומייסקי וטאלוק שהקימו את חברת האשלג הפלסטינית. קרי, טאלוק היה ממקימי החברה, ולא סתם מונה כדירקטור.‏odedee • שיחה 23:40, 24 בפברואר 2008 (IST)

יפה שעכשיו נזכרת לספר את הסיפור. מדוע החבאת אותו ? . האמנם אתה מצפה כי נקבל את דעתך ללא הסברים. כדאי כי להבא תקפיד להקדים הסבר למחיקה ונחסוך אי-הכנות רבות ! אגב, יש לי בדרך חומר על חברת האשלג, כך נוכל ביחד - אולי - להשלים כתיבת ערך. לילה טוב. ‏Daniel Ventura‏ 00:19, 25 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי שאת השאלות עליך להפנות בעיקר אל עצמך: אתה זה שמצא חומר אקראי על טאלוק והוספת אותו לכאן בלי שום אימות, סינון או שיקול דעת. ‏odedee • שיחה 00:24, 25 בפברואר 2008 (IST)

אתה גם לא מודה בטעות וגם טופל טענות שווא. אני הוספתי קטע, בעצם רק קישור בהתחלה, וציינתי בדיוק את המקור. אתה הוספת מידע המבוסס את אתר אינטרנט ואני פניתי ובררתי משמעות המידע. עכשיו עיינת בעוד שני ספרים - יישר כח ! . רק בסוף סיפרת שיש בידך מידע נוסף. אילו היית המספר זאת בהתחלה כל הדיון היה נחסך. לא נורא להודות פעם אחת על שגיאה. זה לא יירשם לך לחובה. ‏Daniel Ventura‏ 00:58, 25 בפברואר 2008 (IST)

לא הייתה כאן שום טעות ואף שגיאה. זו בערך פעם רביעית שבה עלי לכתוב זאת, ולכן היא תהיה האחרונה, כי כבר קצתי בדיון איתך, שבו אינך מקשיב. ‏odedee • שיחה 01:03, 25 בפברואר 2008 (IST)

גם אני. ‏Daniel Ventura‏ 06:13, 25 בפברואר 2008 (IST)

הקטע שהוסר

למה הקטע הוסר: "ב-1961 הוסדר חוק שבמסגרתו קיבלה החברה מהמדינה זיכיון בלעדי להפקת מחצבים בים המלח ושימוש בשטחי עזר בהיקף של כ-600 קמ"ר מאזור סדום ועד לאזור מצדה. זיכיון זה הוארך עד לשנת 2030. ב-1968 הוקמה החברה הממשלתית כימיקלים לישראל שאיגדה מספר מפעלי תעשיות כימיות בישראל ובהם מפעלי ים המלח. ב-1992 החלה המדינה להנפיק את מניות כימיקלים לישראל וב-1999 מכרה את השליטה בחברת האם, החברה לישראל, לידיים פרטיות. בכך הפכו מפעלי ים המלח לחברה בבעלות פרטית.

בשנת 1987 הקימה החברה מסוע באורך של יותר מעשרה קילומטרים, שהוביל את התוצרים מים המלח לכיוון תחנת רכבת המשא במישור רותם, הסמוך לדימונה. ב-1994 הוקמה תחנת כוח פרטית לשימוש המפעלים. ב-2001 הופרד תחום השיווק של החברה ואוחד עם תחום השיווק של חברת רותם אמפרט העוסקת במחצבי הפוספטים לשם יצירת חברת "כיל דשנים".

של מלונות ים המלח לחופן של בריכות האידוי. העלאת המפלס עלולה להביא להצפה ולערעור של יסודות המלונות. " ‏Daniel Ventura‏ 14:04, 24 בפברואר 2008 (IST)

להערכתי הקטע לעיל הוא גיבוב של מספר משפטים שעדיין נמצאים בערך והוכנסו אליו בשוגג או בזדון על ידי משתמש אלמוני. הסרת המשפטים היא פשוט שחזור ההשחתה. שרשר • שיחה 22:37, 24 בפברואר 2008 (IST)

אם זה גיבוב משפטים ואני נוטה להסכים, במשפטים עצמם כלול מידע חשוב. יש לארגן את התוכן ולהשאיר אותו בערך. המשתמש האלמוני אינו מודע לשיטת הכתיבה, אבל הוא יודע מה קורה במקום. הוא שם את המידע בערך ועל המשתשמש הנבון לעזור לארגן את המשפטים. נדמה לי שצריך לעודד יוזמה כזאת ולא לקטול אותה באיבה. עדכון הערכים תלויים במשתמשים כמותו ואין לפסול את תרומתם בגלל שהם לא מתמצאים בנבכי הויקיפדיה. ‏Daniel Ventura‏ 23:11, 24 בפברואר 2008 (IST)

הקטע הזה כבר נמצא בערך. הוא הועתק על ידי המשחית שהדביק אותו במקום אקראי בערך, ואני זיהיתי את זה שהתוספת היא שכפול של מידע קיים, הסרתי אותה והזהרתי את המשחית. אבל למה לבדוק אם אפשר להתלונן? ‏odedee • שיחה 23:18, 24 בפברואר 2008 (IST)

מצטער שלא הבהרתי את עצמי היטב. כאמור אלו הם משפטים שכבר נמצאים בערך (את חלקם אני אפילו כתבתי...) שרשר • שיחה 23:34, 24 בפברואר 2008 (IST)

שוב משתמש:odedee אתה נוהג באותה שיטה: מוחק מידע חשוב בגלל שהוא "הועתק". יפה ששמת לב כי "הקטע הזה כבר נמצא בערך" - למה לא תציין בעת ההסרה בתקציר "הוסר המידע - הוא נמצא כבר בערך". נדמה לי שאתה לא שם לב כי שגם אחרים עוקבים אחרי הנעשה בערכים ואם אתה עושה שינוי, יש בקשה קטנה הסבר אותו. לילה טוב. ‏Daniel Ventura‏ 00:23, 25 בפברואר 2008 (IST)

בשחזור השחתות אין צורך להשקיע זמן מיותר. ‏odedee • שיחה 00:25, 25 בפברואר 2008 (IST)

לתת הסבר הוא חלק חשוב בתרבות צוות העובד על אותו נושא. כדאי שתזכור זאת! ‏Daniel Ventura‏ 00:53, 25 בפברואר 2008 (IST)

מפעלי ים המלח

דוד ישי שלום, אשמח לתגובתך מדוע מחקת את התוספת המצורפת לערך מפעלי ים המלח בטענה שזאת פרסומת, הידעת שהכסף 1 מיליארד ש"ח הם גם שלך כאזרח ישראלי, מה גם שזאת פסיקה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. אשמח להבהרה בנושא

ההוספה שנמחקה:

ב-14 באוקטובר 2010 הגיש יצחק ג'קי אדרי עתירה 7487/10 לבג"ץ, עתירה הקוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחברת כימיקלים לישראל בע"מ ומפעלי ים המלח בע"מ‏ וכן תשלומי חסר של תמלוגים למדינה. לבקשת בית המשפט, משך העותר את העתירה, לאחר שבמסגרת הליך של בוררות בין המדינה לחברה, הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון לצדק שהגישה בשם המדינה תביעה של יותר ממיליארד שקל‏. ―יצחק ג'קי אדרי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. זו פרסומת עצמית - אתה רץ לספר לכולם על גודל תרומתך.

ב. בתי המשפט בישראל, ובפרט בג"ץ, פתוחים לכל. לשופטים יש נימוסים טובים, ולכן הם "ביקשו" ממך להסיר את העתירה. חבל שלא הבנת את הרמז.

ג. על התביעה של המדינה נגד החברה נדווח כשיהיו תוצאות. דוד שי - שיחה 06:43, 4 באוקטובר 2012 (IST)

דוד ישי,

א. אתה טועה ומטעה את הציבור, לא קראת את פסק הדיון, בפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש כתוב, שלאור הודעת פרקליטות המדינה שהיא מגישה תביעה, נשיאת בית המשפט ביקשה ממני להסיר את התביעה בכדי לאפשר לי להמשיך לעקוב אחרי התביעה, ציטוט מלא של פפסיקת בית המשפט העליון:

"בהמלצת בית המשפט ובהתחשב בכך שמאז פתח מר אדרי במאבקו בנושא העתירה – תביעות המדינה מכימיקלים לישראל – חלה התפתחות והוגשה תביעה במסגרת הליך של בוררות על סך מוערך של 291 מיליון דולר נגד חברת מפעלי ים המלח, משך העותר את עתירתו. טענות שונות שהעלה בפנינו שמורות לעותר אם יראה מקום לכך בשלבים מתאימים. לפיכך העתירה נמחקת ללא צו להוצאות."

ב. יש אנשים שמקריבים את החיים שלהם למענך ויש אנשים כמוך שממצים את עצמם במחיקה בטענה של פרסומת

משוב מ-1 בדצמבר 2012

מעניין אותי עקרון עבודתה של המשוע שמוביל את הפוספטים מים המחל הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.51.154 18:07, 1 בדצמבר 2012 (IST)

משוב מ-20 בדצמבר 2013

ערך פירסומי . ממש כרטיס ביקור . אין שום טיפת ביקורת על האסון האקולוגי וההטבות במיסים שהמפעיל הזה זוכה לו. לא רציני בעלילי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.206.4 22:52, 20 בדצמבר 2013 (IST)

חסר מידע

מה עם מידע על השטח שהמפעל תופס?? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.96.53 17:50, 18 במרץ 2014 (IST)

חברה ציבורית?

באתר מאיה (אתר הבורסה) מופיעה חברת מפעלי ים המלח כחברה מחוקה. משמע מזה שהיום היא כבר איננה חברה ציבורית. האם מישהו יודע משהו בעניין?

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־מפעלי ים המלח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.dsw.co.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20051217013504/http://www.dsw.co.il/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:08, 29 באוקטובר 2022 (IDT)