שיחה:מעבר פאזה

נדמה לי שההגדרה שמופיעה כאן לסדר המעבר נכונה רק למקרה פרטי(אני גם לא בטוחה שהיא מדויקת אך אין לי זמן לבדוק את זה כרגע) ההגדרה הנפוצה לסדר המעבר היא: מעבר מכונה מעבר מסדר ראשון אם קיימת חוסר רציפות בנגזרת הראשונה של האנרגיה החופשית כפונקציה של המשתנה התרמודינמי בנקודת המעבר (לדוגמא:חוסר רציפות באנטרופיה שהיא נגזרת של פונקצית גיבס לפי הטמפרטורה במעבר בין מוצק לנוזל ) מעבר מכונה מעבר מסדר שני אם קיימת חוסר רציפות בנגזרת השניה של האנרגיה החופשית כפונקציה של המשתנה התרמודינמי ורציפות בנגזרת הראשונה בנקודת המעבר (לדוגמא:חוסר רציפות במקדם הדיאלקטרי)

על פי הערך באנגלית , הסווג שאת מתארת הוא סווג Ehrenfest ונחשב ללא מדויק:

The Ehrenfest scheme is an inaccurate method of classifying phase transitions, for it does not take into account the case where a derivative of free energy diverges (which is only possible in the thermodynamic limit). For instance, in the ferromagnetic transition, the heat capacity diverges to infinity.

ולכן כתבתי כפי שזה כעת בערך. אזכיר שגם בויקיפדיה אנגלית יש טעויות, וכדאי בכל מקרה לבדוק את זה.

הערה: בדפי שיחה חותמים שם ותאריך באמצעות ארבע טילדות (~~~~). Setreset - שיחה 12:33, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לא ידעתי על תיקון ארנפסט,תודה. עדיין נדמה לי ששייך לתת גם את ההגדרה שכתבתי גם בגלל שהיא ההגדרה הנפוצה והשימושית אצל החוקרים בתחום מעברי הפאזה וגם מפני שהיא לא תקפה רק בגבולות תרמודינמיים(נדמה לי שזה מקביל ללא להציג את חוקי ניוטון בגלל תורת היחסות). (את הקטע של התילדות עוד לא הבנתי) יעל שגב~26/11/09~13:05~

את מוזמנת לתרום ולכתוב את ההגדרה הזו, בשילוב דוגמאות, ובכלל הערך זקוק להרחבה רצינית. כמה דברים קטנים להתחלה:

• חתימה – בסוף הודעה בדף שיחה, נהוג לחתום ב-4 טילדות רציפות. זו טילדה: ~. 4 טילדות כאלה הופכות אוטומטית לחתימה מלאה, הכוללת קישור לדף המשתמש ולדף השיחה שלו, וכן תאריך מלא.
• כדי להבליט כל תגובה בדפי שיחה, רצוי להזיח לשמאל כל תגובה חדשה. הזחה מתבצעת באמצעות נקודותיים בתחילת השורה. ככל שיש יותר נקודותיים, ההזחה רחבה יותר.
• קישור לדף בוויקיפדיה מתבצע באמצעות סוגריים מרובעים כפולים: בתחילת שם הדף אליו מפנים ובסופו. לדוגמה: מצב צבירה.
• הריבועים הכחולים בתחילת כל שורה כאן נעשים ע"י שימוש בכוכבית * בתחילת השורה. זו דרך טובה ליצור רשימה לא ממוספרת. רשימה ממוספרת ניתן ליצור ע"י שימוש דומה במקש #.

Setreset - שיחה 13:28, 26 בנובמבר 2009 (IST)

שיניתי באופן חלקי,שינוי רציני יותר אני אעשה בע"ה עוד חודש (כרגע אני קצרה בזמן),אשמח לתיקונים והערות. יעל שגב - שיחה 13:55, 26 בנובמבר 2009 (IST)

פאזה

הועבר מהערך

חומר מאופיין ע"י תכונות מאקרוסקופיות רבות: צפיפות, נפח, סדר, מגנטיות, מוליכות ועוד. עבור כל תכונה, חומר נתון יכול להמצא במצב מסוים. למשל, מוליכות: חומר יכול להיות מוליך מושלם, מוליך לא מושלם או לא מוליך כלל. למשל, סדר: מולקולות החומר יכולות להיות מפוזרות בצורה אקראית, או להבדיל - מסודרות במבנה גבישי. בכל אחת מהדוגמאות הללו, החומר מקיים את התכונה הנדונה במידה שונה.
אחת הדרכים למיין חומרים היא באמצעות התמקדות באחת התכונות, וסיווג החומר על פי המידה בה הוא מקיים תכונה זו. למשל, בדוגמה שלעיל: חומר שהוא מוליך מושלם נקרא "על מוליך" (או "מוליך על"), חומר שהוא מוליך לא מושלם נקרא פשוט "מוליך", וחומר שאינו מוליך כלל - מבודד. בצורה דומה, אם מולקולות החומר מפוזרות בצורה אקראית נגיד שהחומר במצב "גז" (או נוזל - ראו הערה 2 להלן), אם הן מסודרות במבנה גבישי - נגיד שהוא "מוצק".
סיווג של חומר באופן זה נקרא "פאזה". למשל, אם חומר נמצא במצב של מוליכות מושלמת, אומר שהחומר נמצא בפאזה של על מוליך. אם המולקולות שלו מסודרות במבנה גבישי, אומרים שהחומר נמצא בפאזה מוצקה. וכולי.

• הערות:

1. עבור תכונה מסויימת, חומר יהיה לרוב במצב אחד בדיוק. למשל, חומר יכול להיות או בפאזה גזית, או בפאזה מוצקה - אבל לא בשתיהן. בצורה דומה, חומר יכול להיות בפאזה של על מוליך, או בפאזה של מבודד, אבל לא בשתיהן. האמור לעיל נובע מהעובדה שמדובר בתכונה מאקרוסקופית של החומר, המאפיינת את הצבר כולו.
2. ישנן תכונות מסוימות עבורן האמור בסעיף הקודם אינו מדויק. הבולטת בהן היא התכונה "מצב צבירה": לכאורה, חומר יכול להיות באחד מארבעה מצבים: מוצק, נוזל, גז, או פלזמה. בפועל, מערכת תרמודינמית (כלומר חומר) יכולה להיות במצב נוזלי וגם במצב גזי. הפאזה המעורבת נקראת זורם. באנגלית נקראת הפאזה המעורבת Fluid, בניגוד לפאזה הנוזלית הנקראת Liquid.
3. חומר יכול להיות מצוי בכמה פאזות, כל עוד הן מאופיינות ע"י תכונות שונות. למשל, חומר יכול להיות בפאזה של מוצק, וגם בפאזה של על מוליך. הסיבה: כל אחת מהפאזות הללו מתארות תכונה אחרת של החומר: הפאזה "מוצק" מתארת את סדר המולקולות, הפאזה "על מוליך" מתארת את מוליכות החומר.
4. האמור לעיל נכון רק עבור מערכות הנמצאות בשיווי משקל תרמודינמי. אם מערכת נמצאת בעיצומו של מעבר פאזה, בהכרח חלקים ממנה יהיו בפאזה אחת, וחלקים אחרים - בפאזה השנייה.

סוף העברה

התוכן הזה בעייתי, מכיוון שיש בו אי דיוקים רבים. לדוגמה:

• ההגדרה שגויה. פאזה היא לא מידה שקשורה לתכונות שונות, כי למשל מתכת במצב מוליך על היא בהכרח בפאזה הזו, ולא יכולה להיות פתאום נוזל, או פאזה אחרת ביחס לתכונה אחרת. הפאזה היא המצב של החומר, ולמצב מסוים יש מידה עבור כל תכונה, אחת ויחידה.
• גם בלי מעבר פאזה בתוך מערכת יכולות להיות פאזות שונות.
• אזור בחומר נמצא בפאזה מסוימת, להגיד שהחומר נמצא גם בפאזה נוזלית וגם גזית זה מטעה.
• אין קשר בין זורם להגדרה לעיל. זורם הוא גז או נוזל או פלסמה או תערובת שלהם.

כאמור, הבעיות הללו גורמות לכל התרומה להיות בעייתית. מחקתי, העברה של תוכן חזרה לערך עצמו צריכה להתבצע במסננת. ‏Setreset • שיחה 23:08, 26 בפברואר 2011 (IST)

סטיריסט שלום,

ראשית, תודה על הערותיך ועל שהסבת את תשומת לבי אליהן. שנית, בתגובה לדבריך:

• פאזה היא בדיוק המידה בה חומר מקיים תכונה מסויימת. אמת, מתכת במצב מוליך על היא בהכרח בפאזת מוליך על, אבל גם בפאזה "מוצק".

נתבונן בפירומגנט: לדעתי, וכמובן ייתכן שאני טועה, פירומגנט יכול להיות לא רק מוצק אלא גם נוזל. אם מכניסים נוזל בעל תכונות פירומגנטיות לתוך שדה מגנטי, האם המומטנים המגנטיים שלו לא יסתדרו בהתאם?

מכל מקום, אם אתה סבור שההגדרה לא מדויקת, אשמח באם תוכל לומר לי איך אפשר להפוך אותה למדויקת יותר.

• "גם בלי מעבר פאזה בתוך מערכת יכולות להיות פאזות שונות.": מסכימה. אולי מוטב להוסיף את המילה "למשל", באופן הבא:

"האמור לעיל נכון רק עבור מערכות הנמצאות בשיווי משקל תרמודינמי. למשל, אם מערכת נמצאת בעיצומו של מעבר פאזה, בהכרח חלקים ממנה יהיו בפאזה אחת, וחלקים אחרים - בפאזה השנייה."

• "איזור בחומר נמצא בפאזה מסוימת...": מעבר לנקודה הקריטית מתרחש מעבר פאזה מסדר שני, לפאזה שהיא מעורבת: גם גז וגם נוזל. במילים אחרות, אם נסתכל על המערכת, לא נוכל להגיד בודאות האם מדובר בנוזל או בגז. לכן, אם הבנתי נכון את דברי המרצה לסטתרמית, מדובר בפאזה מעורבת.

אם אתה רוצה, אני יכולה לבדוק במקורות (Callen). אולי יש שם הסבר יותר מדויק.

• לגבי המילה "זורם": בהתחלה כתבתי רק את המילה Fluid, והוספתי "למצער, אין מילה מקבילה בעברית". ואז, לגמרי במקרה, ראיתי את הדף הזה:

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA

ציטוט: "טמפרטורה... שמעליה אפשר להמצא אך ורק במצב צבירה יחיד (מצב צבירה זורם)." (ההדגשה שלי.) כחובבת השפה העברית, מציאה זו שמחה אותי מאוד.

אם אתה סבור כי אין דברים בגו, אפשר להוריד את המשפט הזה.

שוב תודה, אשמח לקרוא את תגובותיך! רותם - שיחה 12:10, 27 בפברואר 2011 (IST)

הדברים פשוט מבולבלים. אם תגדירי מחדש תוך הסתמכות על מקורות, יהיה טוב, את מוזמנת להכניס לערך ואם יהיו לי הערות אגיב. ההגדרה לעיל לא נכונה לדעתי. פרומגנטיות קשורה לדומיינים מגנטיים, אם חומר הוא פרומגנטי במצב מוצק, ויש לו גם פאזה פרומגנטית נוזלית, עדיין אלו שתי פאזות נפרדות. כאשר מדברים על "מעבר פאזה פרומגנטי-פאראמגנטי" הכוונה איננה בדיוק זה, אלא מתכוונים לשתי פאזות ספציפיות שרק לשם הנוחות והקיצור קוראים להן כך. שם מדויק יהיה "מעבר פאזה בין גאמא פריט של ברזל בגביש BCC פרומגנטי, למצב גביש FCC של ברזל פאראמגנטי". כאמור, שתי פאזות ספציפיות. לגבי זורם, זה אכן התרגום ל-fluid, ועכשיו ראיתי שמשתמשים בו גם בהקשר שלא הכרתי. מדובר בפאזה עצמאית שמופיעה במעבר בין נוזל למוצק לאחר הנקודה הקריטית. ראי Critical point (thermodynamics). לא רלוונטי לדעתי לרשום את זה כהערה למצבי צבירה. בכל מקרה, אני חושב שלא מתאים בויקיפדיה לכתוב תוכן תחת כותרת "הערות", אלא לכתוב את התוכן הרלוונטי.

ולסיום, אם נגיע לכתיבה טובה של הפרק "פאזה", אני הייתי שם אותו בערך פאזה שכרגע מפנה לכאן. ‏Setreset • שיחה 13:31, 27 בפברואר 2011 (IST)

מקבלת את כל מה שכתבת. לקחתי את הקטע הזה מתוך דו"ח מעבדה שאני עובדת עליו. ראיתי שלא כתוב כאן יותר מדי על מעברי פאזה, אז פשוט העתקתי את התוכן לכאן מבלי לשנות יתר על המידה. מכאן גם הכותרת "הערות", אותה לא טרחתי לשנות. אולי באמת כותרת כזו לא מתאימה לאנציקלופדיה.

בהחלט הייתי מעדיפה להכניס את התוכן לערך "פאזה". אלא שהוא מפנה לכאן (לדעתי לא בצדק), ואני לא בטוחה שאני יודעת כיצד לשנות זאת.

לגבי "זורם": הייתי מגדירה אותו כאחד ממצבי הצבירה, ממש כפי שמגדירים "פלסמה" כאחד מהם.

אשתדל לערוך את הכתוב בהזדמנות הראשונה, כרגע אני מנסה לסיים את הדו"ח האמור.

רוב תודות על שלל ההערות! רותם - שיחה 13:14, 28 בפברואר 2011 (IST)