שיחה:מנחם פרידמן

ושלישית, הרווחה הכלכלית שמוכנה לעמוד בחומרות ומוכנותם של אנשים לקבל את זה. ‏‏[4]a mistake?

תודה נחום, אבדוק צחי לרנר - שיחה 04:00, 14 במאי 2009 (IDT)

התנאים החמריים (שפע ורמת חיים גבוהה יותר מבעבר מול מחסור, עוני ואי יכולת לרכוש מוצרים, בעיקר מוצרי מזון בסיסיים) משפיעים בהכרח על היכולת לקבל ולאמץ נורמות (בעיקר בתחום הכשרות) מחמירות. שהרי כל החמרה מקטינה בהכרח את ההצע ומעלה את מחירו. ולכן תפוצתן של נורמות מחמירות בעיקר כאמור בתחום הכשרות (אבל לא רק...) מעידה על רמת חיים גבוהה יותר מבעבר. אם נקח כדוגמה את הנורמה שהתפתחה בימינו אצל החרדים של "מהדרין". בתחום כשרות הבשר למשל, פרושה של נורמה זו היא שאין קונים בשר משחיטה שהתגלתה בה בעיית כשרות כלשהי שחייבה הכרעה של רב ("שהורה בה חכם"). ברור שמשמעותה הכלכלית של אימוץ נורמה זו הוא שמחיר הבשר של "שחיטת מהדרין" עולה. לכן היכולת של הציבור החרדי ו/או ציבור דתי אחר, לאמץ נורמה כזו משמעו שרמת החיים שלו עלתה והוא יכול להרשות לעצמו לקנות בשר במחיר גבוה יותר.

זה הוא ניתוח כלכלי פשוט. אם כי לעתים המציאות מורכבת יותר.

למשל הנורמה שחלק גדול של החסידים לובשים את כובע הפרווה הייחודי - שטריימל קשורה לשתי התפתחויות: א) אכן מרביתם של החסידים חיים כיום ברמת חיים גבוהה יותר מאשר אבות אבותיהם במזרח-אירופה שלא יכלו תמיד להרשות לעצמם רכישת שטריימל. ו-ב) ואולם בצדה של עובדה זו יש עובדה כלכלית אחרת; השטריימל כיום הוא זול יחסית לשטריימל של העבר המזרח-אירופאי בעיקר בשל העובדה שכיום הוא (בחלקו הגדול) מיוצר מפרווה מלאכותית, בניגוד לעבר. צחי לרנר - שיחה 11:39, 20 במאי 2009 (IDT)

פירוט ספריו של פרידמן

לא מקובל (ולא נכון) להציג תקצירים של ספרים בערך של הסופר. אפשר ליצור ערך נפרד, או תקציר בכמה שורות בודדות. צביה - שיחה 10:25, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

שלום צביה,

נראה לי שאולי לא מקובל (כי על פי רוב לא עושים זאת), אבל אני לא רואה כל בעיה עם זה, להפך: תקציר ספריו של חוקר כלשהו מאפשר לקורא להתרשם מממצאי מחקריו, מהשקפת עולמו וכו'. אני משבח את צחי על כך שבערכיו השונים הוא מקפיד לסקור את מחקריהם של חוקרים, פרופסורים ואנשי אקדמיה.

אם אחד הכותבים בוויקיפדיה יעלה ערך נפרד על ספר כלשהו, אפשר יהיה לקצר את הקטע הנוגע לכך בערך הרלוונטי, וכמובן, להפנות לערך המורחב. אלדד • שיחה 14:55, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושבת שאני הולכת לשכתב את זה אם אני לא אראה התנגדות נחרצת ממישהו. הערך הוא על הסופר-חוקר, ולא על ספריו. כאמור, אפשר לתת תקציר של הספר שמבטא בקצרה את ממצאי המחקר והשקפת עולמו. לעשות פיסקה כל כך גדולה על כל ספר - לא מתאים. צביה - שיחה 15:08, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

צביה, לדעתי - מתאים בהחלט. אנא אל תשכתבי אם את לא הולכת ליצור ערך על הספר הספציפי. אלדד • שיחה 15:12, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושבת שכדאי להעלות את זה לדיון או להצבעה. איפה אפשר לעשות דבר כזה? צביה - שיחה 15:15, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ניסיתי להגיב, אבל ענית מיד והתנגשתי אתך. אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם: אין לי התנגדות לשכתוב (ממש לא). אני מתנגד לקיצור משמעותי במקרה שלא פתחת ערך חדש על אחד הספרים. צחי השקיע עבודה בערך, שנוגעת לכולנו כקוראים, וקיצור של החלק הזה יפגע הן בעבודה שהושקעה והן בקורא, שאת מונעת ממנו מידע שכבר הועלה לוויקיפדיה. אלדד • שיחה 15:16, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

זאת ועוד, וכאן נראה לי שאת מפספסת משהו: לא מדובר כאן על סופר, אלא על חוקר. גם אני, כמוך, בעד קיצור של עלילות של ספרים בערכים על סופרים, אבל, בניגוד אלייך, אני כן בעד כתיבה באריכות על תוכנם של מחקריהם של חוקרים, פרופסורים וכו'. אלדד • שיחה 15:18, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מעריכה עבודה של כל אחד ואחד אבל החלטות מסוג אילו אמורות להתקבל בצורה אובייקטיבית. לא ענית לי על השאלה: איפה אפשר להעלות את הנושא לדיון? אגב, אם על כל חוקר יכתבו את כל התיאוריות שלו וקיצור של ספריו, ויקיפדיה הולכת להכפיל את עצמה, ולא בכיוון הנכון. צביה - שיחה 15:20, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

צביה שלום, גם אני סבור שבמקרה זה את טועה, אבל את יכולה לפתוח דיון בנושא - הנה לך לפחות שני ויקיפדים מנוסים (במקרה שניהם גם מפעילים) שסבורים כי הערך בנוי בצורה נכונה. מה בדיוק מפריע לך? אולי נוכל לברר את העניין טרם הדיון הפורמלי. --Yoavd - שיחה 16:59, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אף אני סבור שיש טעם לפגם בכך, שערך על איש מציג באריכות מוגזמת את עיקרי ספריו וחיבוריו, לא זה מה שמצפה לקרוא מי שמחפש מידע אנציקלופדי בסיסי על אישים, מכל בחינה שהיא. טיפוסי - שו"ת 17:03, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

טיפוסי, מי שמחפש מידע אנציקלופדי בסיסי על אישים יכול לדלג על הפרק שמציג באריכות את ממצאי המחקר, ולקרוא רק את המידע הבסיסי עד לאותו סעיף שלא מעניין אותו. זו איננה סיבה למחוק או לקצר תיאור ממצה ומאלף של ממצאי מחקרו של החוקר באחד מספריו, אם אלה הועלו בערך. אלדד • שיחה 19:01, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

ואני חולק על דעתך, משום שמדובר בחוקר ועדיף שהערך ירכז את המידע על פני פיזורו בכמה ערכים שונים - ערך לכל ספר שכתב. --Yoavd - שיחה 17:10, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

טבען של מחלוקות שתוכרענה, וכאמור לדעתי, עדיף שהערך יעסוק במה שהוא אמור לעסוק בו, קרי "מנחם פרידמן", לא בספריו ולא במאמריו, ואם ספריו הם אכן כה חשובים, עדיף שיופיעו בערכים משל עצמם, כראוי וכמקובל. טיפוסי - שו"ת 17:14, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

טוב חבר'ה, אז זה האולטימטום שלי: פתחתי למטה דיון חדש, ואתם מוזמנים לומר את דעתכם. אחרי כמה ימים אפעל לפי דעת הרב. אגב, בקשר למפעלי מערכת: ממתי הדעה שלהם נחשבת יותר? צביה - שיחה 18:22, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

טיפוסי, ראה תגובתי להערתך במעלה הדיון. אלדד • שיחה 19:01, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

דרך ארץ קדמה וכו'. מוזר שלא נעשתה פנייה לכותב הערך שיסביר את שיטת העבודה שלו שנוגעת לערכים רבים ולא רק לערך זה. לגופו של עניין, אני חושב שהכתיבה על מחקרו של נשוא הערך חשובה, מועילה ומקומה בערכו. דרך - שיחה 19:21, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מסכים לחלוטין עם דרך. הלוואי וכל ערכי המדענים/אקדמאים יהיו כמו הערכים שצחי לרנר כותב. המידע מוסיף מאוד וחשוב מאוד, ואני מתנגד לקיצוצו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:11, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני תומך בכל מה שברוקולי כתב. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:31, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

פשוט ערך כתוב בצורה כזאת נמצא מרחק קטן מאוד מלהיות ערך מומלץ, מתקרב מאוד למילוי הדרישות כלפי ערכים מומלצים. אפשר לעבור עוד עריכות, בשום אופן אין צורך בשכתוב. וויקיפדיה אינה חוששת כל כך מהכפלתה. ערכים בה יכולים להיות די ארוכים Ewan2 - שיחה 03:51, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

צריך לזכור שאינציקלופדיה אינה תחליף לקריאת ספרים או מחקרים של מישהו. היא אמורה לספק חומר רלוונטי בשפה ברורה, רהוטה ותמציתית. אני בעד להציג ספרים ומחקרים של סופרים וחוקרים, אבל לעשות את זה בצורה המינימאלית האפשרית. בערך יש סרבול מיותר. בדיוק כפי שכשאני אכתוב עבודה שמצטטת מחקר של מישהו אני לא אטרח לצטט את המחקר כולו אלא רק את הסיכום הרלוונטי שאני זקוקה, כך גם אני רוצה לעשות בערך זה: לפרט בקצרה את המחקר ואת הסיכום שלו. ערכים מסורבלים מדי מקשים על הקריאה וגורמים לערך להיות פחות נגיש לקהל הקוראים. צביה - שיחה 09:25, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

להיפך. הצגה זו היא המינימלית האפשרית. כל קיצוץ משמעותי יפגע בתוכן ואילו הרחבה גדולה יחטאו לכלל שהצגת "הצגה מינימלית". יש להשאיר את התוכן במתכונתו הנוכחית. גילגמש • שיחה 20:49, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מוזמנים להצביע

את דעתכם על הוויכוח שלמעלה. צביה - שיחה 18:21, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מבחינתי, זה די ברור: כשמדובר בסופר כלשהו, זה יהיה מיותר להציג באריכות תקציר של כל אחד מספריו - לצורך זה כדאי להעלות ערך על כל ספר בנפרד. למעשה, אני גם לא מצפה שיציגו תקציר כלשהו של אחד מספריו בערך על הסופר (זה יהיה מיותר). לעומת זאת, כשמדובר בחוקר ו/או באיש אקדמיה (בין אם בכיר בתחומו, ובין אם מדובר בכל חוקר שהוא), ספריו ומחקריו מציגים למעשה את ממצאיו, השקפת עולמו והגותו. במקרה כזה אין מניעה לכתוב באריכות תיאור של מחקר מסוים. האריכות מתייתרת כאשר מישהו מן הוויקיפדים מעלה ערך נפרד על המחקר או הספר המחקרי הספציפי. במקרה כזה די בשתיים-שלוש שורות על המחקר, עם הפניה לערך הרלוונטי שנפתח על המחקר או על הספר הנדון.

ברור שלא נדרוש מכל ויקיפד שמעוניין להעלות ערך על חוקר כלשהו, להעלות גם תקצירים של כל אחד ממחקריו. אבל אם ויקיפד (כמו צחי, במקרה הנוכחי) כבר טרח וסיכם עבור הקורא את עיקרי מחקרו של נשוא הערך, טוב ויפה. רווח של כולנו. אין מה לקצר את התיאור הזה (לערוך, לשכתב - אין מניעה; אבל לקצר לשם הקיצור - לא). אלדד • שיחה 18:55, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

מסכים עם אלדד ושות'. הערכים של צחי לרנר הם אחד הדברים המועילים ביותר בוויקיפדיה, אין לזה תחליף. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"א • 21:43, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לקצץ ללא חמלה, או לשנות את שם הערך ליבולו הספרותי של מנחם פרידמן. טיפוסי - שו"ת 23:33, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

או להוסיף ערך: יבולו הספרותי והמחקרי של מנחם פרידמן. צביה - שיחה 23:37, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מסכים עם דבריו של אלדד. ערכים כאלה הם תרומה יחודית, וזאת עוד יותר כשמדובר בערך בעל תוכן יהודי-ישראלי, העשוי לעניין את הקהל מתרבויות אחרות, אם יתורגם. מה שכן, מי שלא מסכים עם הגישה הזאת יכול לנסות לכתוב בעצמו דוגמה משלו - ערכים שבו יראה איך לדעתו צריכים לכתוב ערך על חוקר, הוגה או מדען. Ewan2 - שיחה 03:55, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מצדד לחלוטין באלדד ובEwan2. הטיעון "לא מקובל", שעורר את הדיון, הוא שולי ביחס לתרומה עצמה מבחינה אינציקלופדית וכל עוד אין ערך נפרד אין שום רווח בקיצור לשם קיצור. בברכה, הנגבי • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"א • 04:26, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

את דעתי כבר הבעתי למעלה, אני תומך בכל מילה שאלדד כתב - הערך מעולה ואין לקצצו. --Yoavd - שיחה 12:11, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

דעתי: צביה וטיפוסי חושבים שעדיף שהמידע על המחקרים יופיע בערכים נפרדים לכל מחקר, או יוסר מוויקיפדיה לחלוטין. אני מתנגד נמרצות לאפשרות השנייה (הסרה), ואין לי שום בעיה עם האפשרות הראשונה: כל אחד (כולל צביה וטיפוסי) מוזמן ליצור ערך על אחד המחקרים, וברגע שערך כזה נוצר, לקצר משמעותית את הפרק על אותו המחקר בערך הזה, ולהוסיף "הפניה לערך מורחב". ניתן גם ליצור ערך גג אחד בשם "מחקריו של מנחם פרידמן" (כלומר כמעט בדיוק כמו האפשרות הקודמת, אבל ערך אחד במקום ערך נפרד לכל מאמר). יש הגיון וטעם לעשות זאת (כלומר פיצול לערכים נפרדים או ערך נפרד לכלל המחקרים) רק אם הכוונה היא להרחיב משמעותית את העבודה שצחי עשה - אם אין כוונה כזו הרי שיש להשאיר את המצב כפי שהוא. קיפודנחש - שיחה 20:08, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

קיפודנחשי, גרוע מאד לעשות פרשנויות לא נכונות לדברים של אנשים. מה שאמרתי זה שצריך להביא תקציר של המחקרים, תמצות כללי שייקח משהו בסביבות ה-5 שורות, למען יוקל לקורא להתמצא בערך וכן לשמור על אופיו האינצקלופדי. לא לבטל כליל. צביה - שיחה 20:44, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אני שותף לדעתו של אלדד. אין מדובר בספרות יפה, אלא במחקר שביצע החוקר ולכן יש להם קשר ישיר למקצועו. אני לא חושב שכדאי לייחד ערך נפרד לכל ספר עיון. לרב הם לא מעניינים את הקהל הרחב. פרק תמציתי, כמו שעושה צחי לרנר, יספיק בהחלט. גילגמש • שיחה 20:47, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

בעיות ושיפורים בערך

פסקה זו תבקש לדון לגבי שיפורים בערך, גם אם כפי שמסתמן הערך יישאר במתכונתו המורחבת והמתרחבת, במטרה להציג את התוכן בצורה אנציקלופדית וקריאה עוד יותר. טיפוסי - שו"ת 20:27, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אלף: לשכתב אותו. בית: לקצץ במקומות המתאימים. תנוח דעתכם: אין כוונתי להעיף מהערך את כל המחקרים, המאמרים, הספרים ואלוקים יודע מה עוד - אלא להפוך אותו לנגיש וקריא יותר. צביה - שיחה 20:50, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא רואה סיבה לפצל את הדיון לשלוש כותרות שונות. זה מיותר. גילגמש • שיחה 20:50, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מסכים עם גילגמש. זה כבר גובל בהטרדה ובניסיונות התשה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:51, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

לא לדיון מסוג זה התכוון המשורר. טיפוסי - שו"ת 20:53, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

תקשיבו חבראלך: אני חושבת שהדיון הופך להיות 'תיאורתי פילוסופי', ולא פרקטי בעליל. מה תאמרו על הרעיון שאשב ואטול את הסיכון ואשכתב את הערך ונעשה הצבעה על הגירסה המחודשת. הכי הרבה יבטלו אותה, מה דעת רבותינו? צביה - שיחה 21:31, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

דבר כזה איננו מקובל. אם את רוצה להציג גרסה אלטרנטיבית, עשי זאת בבקשה בארגז חול. גילגמש • שיחה 21:32, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

סבבה. חכו ותראו. צביה - שיחה 21:36, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

טוב, אני רואה שאני לא מגיעה לזה בזמן הקרוב וגם לא עושה לי כל כך חשק להגיע לזה עקב ההתנגדויות הנמרצות, אז לבינתיים אני משאירה את זה בדיליי. צביה - שיחה 09:27, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

• האם פרידמן טבע את המונח "חברת הלומדים"? מה המקור לכך, ולמה זה צריך להופיע בפתיח? יתירה מכך, ניתן לראות שהמנוח כבר נטבע בשנת שכ"ג (לפני כארבע מאות חמישים שנה) על ידי הרב משה אלמושנינו, בספרו פרקי משה, בפירושו על מסכת אבות. טיפוסי - שו"ת 22:28, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

  אז תבטל! צביה - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

לא מבטלים כל כך מהר. אין לבצע שינויים מפליגים בערך ללא הסכמה. גילגמש • שיחה 08:57, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

לא מדובר בשינוי מפליג, שיחזרת עריכה מועילה, ללא נימוק. טיפוסי - שו"ת 10:52, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ודאי שמדובר בשינוי מפליג. אתה הרי עורך למרות שידוע לך שיש התנגדות לעריכותיך, ולא בפעם הראשונה. שוחזרת לג.יציבה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:06, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

ודאי שלא מדובר בשינוי מפליג. אתה הרי כותב זאת למרות שידוע לך שזה לא כך, ולא בפעם הראשונה. השיחזור לג. היציבה, אינו חכם במיוחד. טיפוסי - שו"ת 20:11, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

לגבי המושג "חברת לומדים", איני מבין את השאלה. מה מקור? הספר "החברה החרדית..." וביחס לחלק השני של השאלה: אם מישהו לפני שנים רבות השתמש במושג דומה או אפילו זהה לצרכים שלו, כל הכבוד. (על כל פנים לא ידעתי על כך) פרידמן השתמש במושג זה להגדרת חברה ייחודית שצמחה על רקע הקמת מדינת ישראל לאחר השואה על בסיס של חברת הרווחה המודרנית. כל הקולגות של פרידמן באקדמיה קיבלו מושג זה מאחר והוא מאפשר להם לא רק להבין את החברה הזו טוב יותר, אלא גם לנתח אפשרויות ביחס להתפתחותה של החברה הייחודית הזו בעתיד. צחי לרנר - שיחה 14:38, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

מן הסתם אפשר למצוא את הצירוף "חברת לומדים" בהיברו בוקס או באוצר החכמה, אבל כפי שהסביר צחי מובן מאליו שהכוונה אינה למושג שעליו מדבר פרידמן. בשום מקום לפני השואה לא הייתה חברה (במובן של מגזר חברתי שלם) שכולה (או לפחות רובה) לומד בכולל. היו "חברות לומדים" באותו מובן של "חברת תהלים" או "חברת משניות", כלומר קבוצה שהחליטה ללמוד יחד. מקווה שההבדל הגדול ברור. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"א • 15:45, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

צריך מקור שהמונח הוא בשימוש נפוץ יותר מאשר בחוג תלמידיו של פרידמן, בכל אופן מוזר שהידיעה בעניין זה מצאה את מקומה, בפתיח. טיפוסי - שו"ת 20:02, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

זו לא בעיה, בדוק "חברת הלומדים" בגוגל. כמדומני שפרידמן אכן מזוהה מאוד עם מושג זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"א • 20:05, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

הרבי מלובביץ

לצחי שלום. בעקבות

עריכתך. 1. כפי שהבהרתי בתקציר, המחלוקת (המתועדת היטב) לאחר פטירת הריי"צ הייתה בין תומכי הרבי, לתומכי הרש"ג. לא הבנתי מדוע מחקת את התיקון שלי. כך גם לגבי ההוספה של המילה 'תזה' אותה מחקת, זוהי תזה ולא עובדה וזהו אחד מקללי הניטריליות של ויקיפדיה שלא להציג דעה כעובדה. 2. לגבי הררי אני שואל את עצמי אם מדובר ברשלנות או בהיתממות. האם דוקטור ששמעו טרם הגיע לכבודו אינו ראוי להוות מקור בויקיפדיה? 'דמות פיקטיבית' כתבת את זה ברצינות?! לא יכולת ל'גגל' לפני שאתה מצהיר דברים? --שיע • (שיחה) • י' בכסלו ה'תשע"ב • 16:50, 6 בדצמבר 2011 (IST)

ראשית, נא לכתוב בעברית תקנית: בעברית כותבים "כללי" ולא "קללי" וכותבים "נייטרליות" או "נייטראליות" ולא "ניטריליות".

שנית, הנ"ל מופיע כמי שספריו בהוצאות קיקיוניות, לא רק שלא פרסם בהוצאה אקדמית יוקרתית, אפילו לא בהוצאה אקדמית שולית ואפילו לא בהוצאה לא-אקדמית מהסדר השני או השלישי.

אף אוניברסיטה לא קיבלה את הנ"ל ללמד אצלה, אפילו לא האוניברסיטאות הפחות טובות, אלא הוא מעביר איזה קורס במכללת ספיר. צחי לרנר - שיחה 19:47, 6 בדצמבר 2011 (IST)

אדם לא צריך ללמד במקום מסוים או אפילו להיות דוקטור כדי "להיכנס" לערך. מאידך גם לא כל מה שאומר פרופסור נכבד צריך להיכנס. במקרה זו השמטתי בזמנו את דברי הררי משום שנראו לי לגלגניים ובלתי ענייניים בעיקרם. אני חושב שהרב רפופורט מתאים ומפורט יותר, ויש לזכור שלא כל ביקורת אמורה להיכנס לערך של המבוקר. נרו יאיר • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ב • 09:44, 7 בדצמבר 2011 (IST)

לצחי. א. אבקשך להתייחס לדברים שכתבתי בסעיף 1 לעיל. ב. אני בהחלט לא מתעקש על הכנסתו של הררי לערך, אך היחס המזלזל שלך אין מקומו כאן. תחילה טענת שהוא דמות פיקטיבית, ועכשיו במקום להתנצל אתה מעלה טענה שגויה חדשה שכן הררי "בעבר לימד באוניברסיטת תל-אביב" אני עדיין תוהה אם אתה מיתמם או מתרשל. ושוב, אם גם נרו סבור כך, אני בהחלט מוותר על הניסיון להכניס אותו להערת השוליים. ג. תודה על תיקוני טעויות הכתיב. --שיע • (שיחה) • י"א בכסלו ה'תשע"ב • 17:52, 7 בדצמבר 2011 (IST)

אם לימד, אז לימד בתור עוזר הוראה או מורה מן החוץ אני מניח, בוודאי לא כחלק מהסגל הבכיר באף אוניברסיטה שהיא (אפילו לא היה בדרגת מרצה) ואני מניח שאפילו לא בסגל הבכיר של מכללה כלשהי (בסך-הכול מורה מן החוץ וזה בבית הספר לתקשורת של מכללת ספיר ולא במחלקה כלשהי ליהדות או למדעי הרוח).

שאלתי כמה פרופסורים בעלי שם ליהדות מחבריי, כמה מהם לא הכירו אותו (כולל פרופסור ליהדות מאוניברסיטת תל-אביב, שמעולם לא שמע עליו), ואחד שכן הכיר אותו, אינו מעריך אותו, וזה בלשון המעטה. צחי לרנר - שיחה 20:34, 7 בדצמבר 2011 (IST)

ספרים עוברים ביקורת ויש רמות שונות להוצאות שונות לפי מידת הביקורת והסינון של הספרים שיוצאים בה, כפי שכתבתי הררי לא הוציא בהוצאה אקדמית מדרג נמוך ואפילו לא בהוצאה לא אקדמית מדרג בינוני. הוא אינו חבר בסגל הבכיר אפילו של מכללה מדרג זוטר, אם היה נחשב לחוקר טוב היו ממנים אותו ואם ספריו היו ראויים לכך היו מוציאים אותם לאור בהוצאות הטובות יותר. ספרו של פרידמן לעומת זאת יצא באחת ההוצאות האקדמיות הטובות בעולם, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון והוא היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן. צחי לרנר - שיחה 20:52, 7 בדצמבר 2011 (IST)

כבר כתבתי איני מתעקש על הכנסתו, במיוחד לאור העובדה שאיני מתמצא בעולם האקדמאי. יחד עם זאת ברור שאת המילים "דמות פיקטיבית" כתבת בלי בדיקה מעמיקה וכדאי לשים לב לכך להבא. מחוסר התייחסותך המתמשכת לסעיף 1 שכתבתי לעיל אני מניח שפשוט שחזרת את דברי מבלי לבדוק האם חלק מהשינויים שביצעתי מוצדקים. נרו כבר תיקן את בעית הנייטרליות, ואם אין לך התנגדות אתקן גם את התיאור השגוי של המחלוקת על הנהגת החסידות. --שיע • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 17:05, 11 בדצמבר 2011 (IST)

דבריו של הררי אינם ראויים להישמע. צחי לרנר - שיחה 17:09, 11 בדצמבר 2011 (IST)

על זה נאמר "טענו בחיטים הודה לו בשעורים". אני מקווה שבמקרים אחרים אתה כן קורא את מה שכותבים לך, כי בדף הזה זה לא ראיתי שאתה מתייחס לדברים שנכתבו אליך, לא לכך שהבהרתי ש'ירדתי' מהרעיון להכניס את דבריו של הררי, ולא לכך שביקשתי התייחסותך לסוגיות האחרות. אולי זה הפחד לכתוב "טעיתי (כשטענתי שהוא לא קיים, וכששחזרתי בצורה גורפת), אלמד לפעם הבאה". בכל אופן שיהיה לך יום מקסים. --שיע • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 17:27, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אם הוא קיים או לא זה היינו הך, דבריו אינם ראויים להישמע ולא אני אומר זאת, אני מתייעץ על כל מה שאני כותב עם גדולי עולם. צחי לרנר - שיחה 17:42, 11 בדצמבר 2011 (IST)

בלי קשר עם מה שכתבתי קודם. אני מעריך את העובדה שאתה משקיע ומברר עם מקורות רציניים, ובטוח שהדבר תורם לאמינות והרצינות של ויקיפדיה, הרבה יותר ממשתמשים שתורמים בעיקר מידע כללי ומקורות זמינים (כמוני למשל). --שיע • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 17:55, 11 בדצמבר 2011 (IST)

לאור ההתעלמות מפניותי לצחי בדף השיחה. בכוונתי לשחזר את התיקון הזה. --שיע

אני שמח שמחקת את הדברים הבוטים. נעבור ברשותך לדיון ענייני. --שיע • (שיחה) • כ"ט בכסלו ה'תשע"ב • 12:58, 25 בדצמבר 2011 (IST)

אנא הסבר האם אתה חולק על הדברים שלהלן ומדוע. לטענתי, המחלוקת לאחר פטירת הריי"צ הייתה בין תומכי הרבי, לתומכי הרש"ג. הרבי עצמו סרב לבקשות שיקח את כס האדמו"רות במשך כשנה. מי' שבט תש"י עד י' שבט תשי"א. הדבר מתועד במכתבי הרבי מאותה תקופה, שהתפרסמו בסדרת 'אגרות קודש'. --שיע • (שיחה) • כ"ט בכסלו ה'תשע"ב • 02:09, 25 בדצמבר 2011 (IST)

מה ששיע מבקש לומר שלא (חס וחלילה.... ) הרבי הוא שביקש את המלוכה אלא החסידים הם ש"לחצו" והוא קיבל את "דין התנועה".....

קשה, קשה להם אפילו לחשוב שהרבי היה מעורב (עד צוואר) במחלוקת עם גיסו... אז זה לא הוא... החסידים...

אז נכון שמהתאור שמופיע באופן מפורט גם בספר, שרמ"ש "סרב" לקבל את תפקיד הרבי... אבל לדעת כל החוקרים (למעשה אין מישהו שטוען אחרת...) זו היתה טקטיקה דומה מאד לקודמים לא (גם חותנו יוסף יצחק "סרב" בתחילה לקבל את תפקיד הרבי... ובעיקר אביו של חותנו, הרבי הרש"ב סרב בתחילה... בצורה די דומה... זהו חלק מההצגה, אינך מופיע ו"תובע בפה" שהתפקיד שלך... הדבר קיים כמעט בכל החסידויות... כמעין הצגת ענווה... אבל ישנן עדויות למכביר על התפקיד שמילא בדה-לגיטימציה של גיסו רש"ג.

דומני שטקטיקה כזו היתה מקובלת בעבר גם במפלגות פוליטיות "לא אני רוצה... אני לא רוצה אבל נכנע לדין התנועה..." צחי לרנר - שיחה 21:18, 26 בדצמבר 2011 (IST)

שיע, הרבי מן הסתם הבין שיש שתי אפשרויות לגבי היורש: או הוא, או גיסו. בעצם העובדה שלא תמך בגיסו הבהיר למעשה שהוא מועמד (ולהפך). האם אני טועה? נרו יאיר • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ב • 22:33, 26 בדצמבר 2011 (IST)

לנרו, איני סבור כך. משום שהרבי סרב נחרצות וברורות לקבל את המשרה. ואם ידועים לך קורות משפט הספרים (ראה עמוד י"ב ואילך), הרבי 'התעקש' על הטיעון המשפטי שרבי לא נוטה מהאמת, גם במצבים 'קריטיים' בהרבה.

לצחי, אבקשך לציין מקור ל"עדויות למכביר על התפקיד שמילא בדה-לגיטימציה..." בספר המדובר יש עדות אחת בלבד! והיא נשמעת מפיו של בארי, לאחר שהפסיד במשפט מול הרבי...

עוד כתבת ש"לדעת כל החוקרים" זו היית הצגה. קראתי את העמודים הרלוונטים בספרם של פרידמן והיילמן (50 - 74) והם לא מזכירים את התאוריה שכתבת, תוכל לציין מיהם "כל החוקרים" שסבורים כך ואת המקורות לכך?--שיע • (שיחה) • ב' בטבת ה'תשע"ב • 20:33, 28 בדצמבר 2011 (IST)

שיע, א. לא הבנתי את הקשר ומי טען שהרבי נטה מהאמת. ב. אנא ענה ישירות לשאלתי הקודמת. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ב • 20:46, 28 בדצמבר 2011 (IST)

נרו. 1. הדיון הוא על שינוי המשפט "לאחר מאבק בינו לבין גיסו" ל"מאבק בין התומכים בו לבין התומכים בגיסו". השאלה האם הרבי נאבק, או תומכיו. 2. אם הרבי הבהיר חד משמעית שהוא לא האדמו"ר המחליף, שאין צורך במחליף ושהוא לא מעוניין להיות מחליף, האמירה "הבהיר למעשה שהוא מועמד" משמעותה שהוא נטה מהאמת כשאמר שאינו מועמד לתפקיד. --שיע • (שיחה) • ב' בטבת ה'תשע"ב • 21:39, 28 בדצמבר 2011 (IST)

שיע, זה שהוא לא מעוניין להיות היורש אינו אומר שלא ידע מראש שבסופו יצטרך להיות היורש. ואדרבה, לשיטתך, אם הרבי הבהיר שהוא לא היורש - איך הפך אחר כך ליורש? למה זו לא נטייה מהאמת? על כל פנים אני מסכים שאנו עוסקים כאן בספקולציות ויש להביא ראיות כדי לטעון שנאבק בגיסו. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ב • 21:47, 28 בדצמבר 2011 (IST)

צודק, בתחילה לא הבנתי אותך. אמתין לתגובתו של צחי. --שיע • (שיחה) • ב' בטבת ה'תשע"ב • 22:43, 28 בדצמבר 2011 (IST)

• זה וויכוח שאין לו סוף... מה יש בליבו של אדם כאשר הוא אומר "לא" ומתכוון ל"כן" בגלל "שכך צריך הדבר להיות", מגלל שכך מקובל ואמירה גלוייה ש"אני רוצה" יש בה יותר מגילוי של גאווה ואגואיזם שאינם תואמים לחלוטין את המצופה... מאישיות "קדושה", היא שאלה כמעט לא רלוונטית בניתוח תהליכים חברתיים. כאשר כתבתי שאין למעשה חוקרים האומרים זאת, זוהי עובדה!! כל מי שכתב על המאבק בין הרש"ג לגיסו לא העלה זאת. ראה למשל Avrum Ehrlich (אברום אהרליך, אני מקווה שאייתי נכון), שתאר את המאבק לפרטיו ופרטי פרטיו. רק לאדם שהרבי הוא אצלו בחזקת צדיק ועניו כמו משה רבנו, זו שאלה חשובה. תאור של הרבי כבעל יצרים ושאיפות אישיות שמביאות למאבק עתיר יצרים הוא בחזקת חילול הקודש. הרי אותן טענות אפשר לטעון ביחס למחלוקת שבין יורשו של הרבי הרש"ז מייסד חסידות חב"ד רבי דובער לבין רבי אהרן מסטראשלה, בין בניו של האדמו"ר השלישי - הצמח צדק (רבי מנחם מנדל [הראשון]) שאף האשימו (כמובן, לא "הם", ה"תלמידים" ה"חסידים"..) את היורש הצעיר רבי שמואל (הר"ש) בזיוף צוואה, בין בנו הבכור של הר"ש רבי שניאור זלמן אהרון (רז"א) לבין ררש"ב (רבי שלום דובער) ועוד. אגב, בכל מחלוקת על ירושת אדמו"רות לא תמצאו "ראיות" שהטוענים לכתר אמרו וכתבו שהם הם הראויים ולא יריביהם (שהיו בד"כ אחים). תמיד אלו "התלמידים"...
• באמת, אין טעם בוויכוחי סרק אלה.. המאמין החושב שאדמו"רים הם נטולי יצרי אישיים, לבין היסטוריונים... החושבים בד"כ כמו חז"ל, ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (תלמוד בבלי, סוכה, דף נב,א). צחי לרנר - שיחה 15:43, 29 בדצמבר 2011 (IST)

השאלה שעל הפרק היא האם הרבי אכן נאבק בגיסו או לא, (לא האם רצה בנשיאות או לא, שזה היה דיון צדדי שלי עם נרו). זו שאלה של מציאות וטרם הוכחת שכך סבורים החוקרים או ההיסטוריונים, ברגע שתביא מקור אנציקלופדי מקובל הוויכוח יגמר. מתוך "כל החוקרים" שטענת שסבורים כך, ציינת בינתיים אחד, את ארליך, תוכל לציין היכן ומה בדיוק הוא אומר. --שיע • (שיחה) • ד' בטבת ה'תשע"ב • 12:30, 30 בדצמבר 2011 (IST)

? המתנה, פניה בדף השיחה לצחי שלא נענית, ובינתיים נותר המידע חסר הביסוס בערך. --שיע • (שיחה) • ח' בשבט ה'תשע"ב • 16:27, 1 בפברואר 2012 (IST)

סבלנות ידידי. תן לאנשים לעבוד בלי לחץ. זכור שלכולנו יש עבודה במשרה מלאה והתחייבויות אחרות מחוץ לכתיבה בוויקיפדיה. אני גם אשתדל לסייע בהבאת מקורות. RF - שיחה 16:34, 1 בפברואר 2012 (IST)

הערך מדבר על מנחם פרידמן ובתוך כל זאת על מחקריו שאחד מהם (מני רבים) הוא ספרו על הרבי מלובביץ'. הספר מציג את ניתוחם של פרידמן והיילמן את רבי מלובביץ' והוא אינו עוסק ואינו אמור לעסוק בדברים אחרים. הספר התקבל לאחת מארבעת ההוצאות האקדמיות הטובות בעולם (פרינסטון) ולפי סעיף ארבע הידוע של ההוצאות היוקרתיות עבר מערכת סינון ושיפוט מדעי של כמה פרופסורים שהם מומחים לנושאים שבהם דן הספר עד שיצא לאור, לפחות שלושה פרופסורים ואולי יותר. הוא התקבל לפרסום גם בהוצאה האקדמית של מרכז זלמן שזר וגם פה בדקו אותו לפחות שלושה פרופסורים, אם לא למעלה מכך. ביקורת של כמה חב"דנקים, באצטלא אקדמית כביכול, שלא עברה שום שיפוט מדעי ולא נכנסה לשום כתב עת מדעי בגלל שהיא אינה מדעית, מקומה בחב"דפדיה ולא בוויקיפדיה. צחי לרנר - שיחה 16:35, 1 בפברואר 2012 (IST)

אנא יואיל מר שייע ק. הנכבד לבדוק בספרות המחקר הרצינית אם ניתן להפריך דברים אלה (האמנם קיימים ?), גם אם יש דברים סותרים יש להביאם בערך על הרבי מלובביץ' ולא בערך על מנחם פרידמן. צחי לרנר - שיחה 16:40, 1 בפברואר 2012 (IST)

א. הערך אכן עוסק בספר ולא ברבי, ולכן מיותר קצת הדיון שקיימנו עד כה. כי השאלה היא לא מה עשה הרבי אלא מה כותבים פרידמן והיילמן בספרם. ב. לגופו של עניין: לא מצאתי בספר תיאור של " מאבק בינו לבין גיסו" אלא להפך, ראה עמוד 58 "בין שכיוונו לכך ובין שלא יצר הדבר תחרות בין השניים" , משמע החוקרים אינם יודעים אם אכן רמ"ש רצה להתמנות כאדמו"ר. כך בהמשך כל הפרק מתוארים מעשי 'תומכיו' המנסים לשכנעו ולהכתירו כאדמו"ר ולא מוזכרת ולו פעולה או אמירה אחת שלו המעיד על רצונו באדמו"רות. משכך אין סיבה להציג בצורה מוטה את תוכן הספר. --שיע • (שיחה) • ח' בשבט ה'תשע"ב • 21:20, 1 בפברואר 2012 (IST)

יש עוד אנשים שמעוניינים לבדוק וזה יקח טיפה זמן כי אני קורא את הספר כולו ועוד מספר ספרים נוספים בנושא, אז כמו שכתבתי למעלה, תמתין בסבלנות. RF - שיחה 21:33, 1 בפברואר 2012 (IST)

הוא ממתין כבר חודש ומעלה... השאלה היא מה אומרים פרידמן והיילמן, לא שאר הספרים (שזה עניין לערך של הרבי). נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ב • 00:00, 2 בפברואר 2012 (IST)

אתה באמת מנסה לקבוע לי איזה ספרים לקרוא... אתה בכלל יודע על איזה ספרים מדובר? RF - שיחה 04:05, 2 בפברואר 2012 (IST)

אין לי מושג מאיפה הבאת את הסגנון הזה. תקרא חופשי מה שבא לך, זה רק לא קשור לדיון הספציפי הזה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ב • 10:53, 2 בפברואר 2012 (IST)

מיקוד למען RF, בערך נכתב שפרידמן והיילמן מתארים 'מאבק בין הרבי לגיסו'. בספר לא מצאתי תיאור כזה. ספרים אחרים לא רלוונטיים. --שיע • (שיחה) • ט' בשבט ה'תשע"ב • 15:21, 2 בפברואר 2012 (IST)

תודה שיע. מבטיח לחזור תוך כמה ימים. RF - שיחה 15:33, 2 בפברואר 2012 (IST)

בדקתי בספר. הם מדברים על מאבק בין שני מחנות, לא מאבק ישיר בין הרבי וגיסו. תומכי הרבי הלכו והתרבו עד שהרב גורארי עצמו נאלץ להודות במנהיגותו. נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ב • 13:51, 3 בפברואר 2012 (IST)

לגבי האתר, חיפשתי ולא מצאתי שהובאה בו הביקורת נגד הספר. האתר מביא ביקורות ספרים רגילות על הספר, אך לא הביקורות של 'חסידי חב"ד והמקורבים' המדוברת בפסקה. אם נכון הדבר יש לשנות את מיקום הערת השוליים. אולי לקישורים חיצוניים. --שיע • (שיחה) • י"ב בשבט ה'תשע"ב • 11:22, 5 בפברואר 2012 (IST)

מי שקרא את הספר ראה שהרבי מנחם מנדל שניאורסון נקט בטקטיקה מאד יפה. מלכתחילה הוא אמר שבעצם אין צורך ביורש לרבי יוסף יצחק, כי הרי היא בעצם נמצא כאן "בחדר השני" ומי שרוצה לשאול אותו יכול לעשות זאת. בדיוק כפי שחסידיו (או לפחות חלקם) אומרים היום כשם "שיעקב אבינו לא מת כך גם הרבי לא מת". דברים כתובים בהרחבה בספר שלנו. לכן מבחינה זאת "אין אנו חלוקים". אבל אני מניח שלא לכך התכוון החסיד המערער...

ואם הוא רוצה לראות ולקרוא מחקרים אחרים הנה הם לפניו. אברום (כך!) אהרליך כתב 3 ספרים על מאבק הירושה:

Ehrlich, Avrum M.: The Messiah of Brooklyn : understanding Lubavitch Hasidism past and present / Avrum M. Ehrlich.. Jersey City, N.J. : KTAV, c2004..

Ehrlich, Avrum M.: Leadership in the HaBaD movement : a critical evaluation of HaBaD leadership, history, and succession. Northvale, N.J. : J. Aronson, c2000. xiv, 456 p. ; 23 cm..

Ehrlich, Avrum M.: Leadership in the HaBaD movement : a critical evaluation of HaBaD leadership, history and succession, with particular emphasis on Menahem Mendel Schneerson. [Sydney] : [n.p.], [1997]. vi, 285 leaves ; 30 cm..

בספר הראשון The Messiah of Brooklyn עמ' 48-43

בספר השני (Leadership in the HaBad Movement התיאור של המאבק מפורט יותר: עמ' 403-330 ובייחוד 403-394

אני מאד מקווה שבזה מסתיימת הפרשה המוזרה למדי הזו. צחי לרנר - שיחה 19:53, 5 בפברואר 2012 (IST)

מקורות מרתקים, אני מציע כפי שהצעת לעיל לשלבם בערך על הרבי. כאן כפי שהובהר, אנו עוסקים בספר, והספר לא מתאר מאבק ביניהם אלא בין תומכיהם. נקודה. טרם הצבעת על המקום בספר בו מתואר "המאבק ביניהם". שיע • (שיחה) • י"ג בשבט ה'תשע"ב • 00:18, 6 בפברואר 2012 (IST)

בדיוק בזה עוסק הספר, נא לקרוא אותו. צחי לרנר - שיחה 07:24, 6 בפברואר 2012 (IST)

תודה צחי על המקורות. נדהמתי לגלות שלא כיבדו את בקשתי לקבל מעט זמן כדי לקרוא את המקורות (ב-2 בפברואר הבטחתי "לחזור תוך מספר ימים", אבל למחרת כבר ב-3 בפברואר מיהרו לשנות את הערך), והרי נאמר דרך ארץ קדמה לתורה. RF - שיחה 01:10, 6 בפברואר 2012 (IST)

אני שמח לראות שאתה מכיר את הפתגם הזה, אם כי להכיר זה לא מספיק. לעצם העניין, אני כאן כבר כמה שנים ועוד לא נתקלתי בכך שעלינו להמתין למישהו שיראה בעצמו מקור גלוי לכל. קראתי בעיון את הפרק הרלוונטי, לא כתוב שם שהרבי נלחם בגיסו. קרא בקצב שלך ואם כתוב בפירוש אחרת תוכל לתקן בליווי מספר עמוד, אין צורך להמתין להסכמתי (וגם אם הייתי מבקש לא היית צריך לכבד בקשה כזאת). נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ב • 16:36, 6 בפברואר 2012 (IST)

אתה צודק, רק להכיר את הפתגם זה לא מספיק.RF - שיחה 18:10, 6 בפברואר 2012 (IST)

לצחי קראתי את הספר ולא מצאתי שהמחברים טוענים כך, אלא להפך כפי שציטטתי ""בין שכיוונו לכך ובין שלא יצר הדבר תחרות בין השניים". אני שוב מבקש, מספר עמוד או ציטוט.--שיע • (שיחה) • י"ג בשבט ה'תשע"ב • 21:22, 6 בפברואר 2012 (IST)

הרי מתוארת בהרחבה הטיעון של הרמ"ש שהרבי ("נ"ע"-הכוונה ליוסף יצחק) לא מת... וכן כמה וכמה פעמים הפנייה לספרו של אהרליך... צחי לרנר - שיחה 07:56, 7 בפברואר 2012 (IST)

והטענה "הרבי לא מת" מפורשת על ידך כמאבק בגיסו על האדמורו"ת, מדוע?! (על ידי המחברים לא ראיתי שהיא מוגדרת כך). --שיע • (שיחה) • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 09:45, 8 בפברואר 2012 (IST)

אם אוטמים את האוזניים לא שומעים שום דבר גם ברעש הכי גדול. לי הדברים ברורים וגם לידידי מנחם פרידמן שכתב את הספר ואיתו אני בקשר. צחי לרנר - שיחה 05:16, 9 בפברואר 2012 (IST)

צחי ידידי, השאלה אינה מה עשה הרבי ואפילו לא מה חושב פרידמן אלא רק מה כתוב בספר. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 11:18, 9 בפברואר 2012 (IST)

עם לב לא ניתן להתווכח וגם לא עם תגובות 'ענייניות' על 'אטימת אוזניים'. שוב, היכן זה כתוב בספר? --שיע • (שיחה) • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 13:19, 9 בפברואר 2012 (IST)

הוספתי את הפרט שספרו מתכחש לסדרת הווידאו (והספר) "שנים ראשונות" של jem Meni yuzevich - שיחה 02:37, 23 באוקטובר 2012 (IST) 02:06, 23 באוקטובר 2012 (IST)

הגרסה האחרונה של חיים 7 עוזרת להכחשת המציאות אולי כדאי שמשהו ימחק גם את המילים "חסידי חב"ד ומקורבים אליהם מתחו ביקורת על הספר" על מנת שזה ישמע יותר טוב?! Meni yuzevich - שיחה 16:45, 23 באוקטובר 2012 (IST)

ספריו

נראה לי שכדאי לשים את תת הפסקאות הנושאות את שמות ספריו עם "סימן ציטוט", כרגע זה עלול להיראות שמדובר בכותרת ונושא הפסקה. --שיע • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 17:08, 11 בדצמבר 2011 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במנחם פרידמן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://faculty.biu.ac.il/~mfriedma/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140822095554/https://faculty.biu.ac.il/~mfriedma/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:20, 15 ביולי 2023 (IDT)