שיחה:מנהגי שבת בתנועת החסידות

שלום לעושים במלאכה.
אני מציעה לציין בפתיח כי מנהגי החסידות חידשו מנהגי שבת עתיקים, שנרמזו בזוהר או בהנהגות האר"י. מסתמכת על ד"ר יום-טוב לוינסקי, אינציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות (1975), כרך ב'. Dalila - שיחה 20:16, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

בפרק של זה אני מתכוון לכתוב על מנהגי שבת שנהוגים בכמה חסידויות (לא בכולן) חסידות תולדות אברהם יצחק משתמשת בראיית עולם דומה לזו של ויז'ניץ בכך שהיא רואה בשבת כערך עליון ראו כאן. ההבדלה שעורך האדמו"ר מתולדות אהרן שעות ארוכות לאחר צאת השבת (לא יכולתי להביא כי זה ממקור כתוב). על השבת הארוכה בעולם שנמשכת 31 שעות בחסידות נדבורנא השבת הארוכה ביותר • סדר יומו של האדמו"ר מנדבורנא אם אפשר להביא סיפור על הטיש בוי'ניץ שרואה בשבת כערך עליון קראו בפסקה א שבת אין וויזניץ! על סעודה שלישית שבד"כ נערכת בערב שבת (לקראת צאת שבת) ובחסידות קליוולנד נערכת רק כשיוצאת השבת, ובבניית הטריבונות/פודיום/פרנצ'ס (או איך שלא תקראו לזה), הרבה מאד חסידיות בונות את זה בטישים אך יש גם הרבה שלא בונות כי אין להם בזה צורך, או שהביהמ"ד גדול והוא מספיק לכל החסידים או שאין מספיק חסידים וכמובן לכתוב על כך שנכרים גויים של שבת כדי לבנות את הפודיום 0הרי בונים אותו בשבת) - למרות שהדבר הז לא נראה נחוץ למנהגי שבת. כל זה לשיקולכם. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 22:19, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

כיכר תודה על הערך • חיים 7 • כתוב לי • לכל מחשב יש מעבדה • י"ח באב ה'תשע"א • 03:31, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

--כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 03:40, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

שינוי השם

מציע לשנות את שם הערך הנוכחי למנהגי שבת על פי החסידות, או שם דומה.
בדיעה שנשמעה בדיונים, ואני מקבל אותה, יש לכתוב ערך נפרד, ששמו יהיה שבת על פי החסידות. הערך החדש לא יתמקד רק במנהגים אלא יתאר את המקור, את ההשקפה (שהייתה שונה לזמנה ויוצאת דופן) אותה החל הבעש"ט. את אופן הראיה השונה של כיבוד השבת על פי החסידות. מנהגי השבת על-פי החסידות הם התוצאה של אותה השקפה, והתמקדות רק בהם מחטיאה את המטרה. כפי שמוזכר שם, נראה שמדובר בנושא מורכב, הדורש ידע רב בספרות ובסיפורי חסידים ומחייב עיון בהם. Danny-w • שיחה 22:56, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

יש לשנות בהחלט. --בברכה, טישיו - שיחה 22:57, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

בעד לשנות את שם הערך למנהגי שבת על פי החסידות ואעשה זאת בדקות הקרובות, כעת צריך להתחיל לכתוב על שבת על פי החסידות. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 23:04, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

עדיף מנהגי שבת חסידיים או מנהגי שבת בתנועת החסידות. דניאל ב. • תרמו ערך 23:16, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

מקורות ביבליוגרפיים

יום לאחדות - מסע אל העבר מימי הביניים ועד העת החדשה, ספר לכיתות ז' בהוצאת מטח.

צדק חברתי בין בני האדם - אתר מטח

לשבת כמה וכמה מעלות - חסידות תולדות אברהם יצחק#מאפייני החסידות

ישנן חסידיות הרואות בשבת ערך עליון - בפתיח של הערך

כמה וכמה מנהגים עתיקים - כתוב כאן בתחילת הדף, דלילה כתבה כאן ואני מאמין לה.

הבאתי גם מקור: ד"ר יום-טוב לוינסקי, אינציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות (1975), כרך ב' - אפשר להכניס בהערה :) Dalila - שיחה 19:10, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

תבינו שלא כתבתי את הדברים הללו על דעת עצמי --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 13:53, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

ספרי תלמידים לכיתה ז' וכתבות עיתונים אינם יכולות להחשב מקורות בערך כזה! לא יודע על דעת מי הערך כתוב, אבל אתה הכותב שלך ואתה אמור לעמוד מאחורי הכתוב בו. נת- ה- - שיחה 13:55, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

חוצמזה אל תגיד לי שהחסידים אם כל הסעודות והמנהגים, הטישים והתפילות לא מתאחדים בשבת. למשל הזיץ? מה איתו? זה לא איחוד? אם תקרא טוב בויקיפדיה תוכל לראות שפה ושם כתוב את מה שאני כתבתי ורוב הערך הזה נכתב ונסתמך על מה שכתוב בויקיפדיה. אם מה שנכתב מהספר (שגם זה כתוב ויקי) אפשר להוריד אותו. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 14:12, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

תפילות ארוכות - זה לא שיש תוספות, השירה המזמורים הרבים וסגנון התפילה החסידי מאריכים את התפילה.

מרבים בשירה - כן וזה כתוב בתנועת החסידות בויקיפדיה

מתפללים בהתלהבות - לא אמרתי שהשאר לא מתפללים בהתלהבות אבל כאן בויקיפדיה נכתב שלמתבונן מהצד על ההתלהבות של החסידים בתפילה לא יכול להבין למה התפילה נערכת בקול רם של החסידים ולמה ישנן תנועות גוף רבות שלאחר זה נראה מוזר. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 14:15, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

האדמו"ר מברך על היין בטיש - מישהו רוצה הבהרה? לכו לערך טיש ותקראו שם. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 14:16, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

האם ישנו במניין חסידי יותר שירה מאשר במניין דתי־לאומי רגיל? האם ישנו הבדל מהותי בין סגנון התפילה במניין חרדי־חסידי מול חרדי־ליטאי כיום? להבדיל, זה ששטות מסויימת כתובה בערך אחר לא מצדיק להעתיק אותה לערך אחר, כל מקרה לגופו. חשוב להסביר למה הכוונה ב'התלהבות', ויש להביא מקורות לכך שיש כיום הבדל מהותי בין הסגנון החסידי לסגנונות אחרים. מה פירוש 'מתאחדים' ובאיזה הקשר נאמרו דבריך? האדמו"ר מברך על היין: האם מדובר בעריכת קידוש או בברכת בורא פרי הגפן 'סתמית'? שוב, כל ערך צריך להיות מנומק לגופו ואין להסמך על ערכים אחרים כשיש ערעור בדבר. נת- ה- - שיחה 15:51, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא אדם חרדי ולא אדם חסידי לכן אני לא בא משם ולא יודע על מה האדמו"ר מברך או במה כל כך שונה הסגנון החסידי. ולכן בכתיבת ערך כזה לא לקחתי סיכונים והסתמכתי על מקורות ויקיפדיה שאני רואה בה כמקור אמין בהחלט. (ובתור אדם פעיל בה) אם יש שגיאות במידע אז יש לתקן גם ערכים אחרים. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 16:35, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

אז מסתבר שויקיפדיה אינה מקור אמין מצד עצמה, רק אם היא מביאה אסמכתאות לדבריה, היא יכולה להחשב כמקור מהימן. בכל אופן, יש לנקוט משנה זהירות בכתיבה שמדברת על מאפיינים חברתיים של חברה שאינך מכיר. נת- ה- - שיחה 16:58, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

בגלל זה ביקשתי מאחרים שאם הם רואים שגיאות שיבואו ויתקנו (יש להגיד שביקשתי את בקשה הזו טרם כתיבת הערך) --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 17:01, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

אין שום ברכת הגפן מיוחד מלבד הברכה שנאמרת על כוס היין יחד עם הברכה שאחריה (נדמה לי שקורים לזה קידוש). בברכה, טישיו - שיחה 19:05, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

ערך לקוי

לדעתי יש להחזירו למרחב המשתמש להמשך עבודה, הוא לא בשל למרחב הראשי. נת- ה- - שיחה 13:54, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

מנהגי שבת עתיקים שחידשה החסידות

שלום, אינני רוצה לכתוב בערך הנמצא בשלבי עבודה ולכן אני מציגה את הדברים כאן. עלתה השאלה לגבי מנהגי השבת העתיקים שחידשה החסידות הנה פירוט הדברים:

"מנהיגי החסידות חידשו מנהגי שבת עתיקים, שנרמזו בזוהר או בהנהגות האר"י כמו: לטבול במקווה בערב שבת וכן בשבת עם השכמה, בצוננים, ללא הסתגפות, מחשש 'סחיטה בשבת', האסורה. ללבוש בגדי משי, אטל"ס וסמו"ט [קטיפה] לכבוד שבת ובעלי הסוד מצאו בהם רמז, בנוטריקונים: מהולל שם ד', אך טוב לישראל סלה, סור מרע ועשה טוב. להתעטף גם בתפילת ליל שבת בטלית, כמו ביום כיפור, לקדש על י"ב חלות - זכר ללחם הפנים בבית המקדש - או על חלה אחת גדולה בעלת י"ב מקרצות [בפי חסידי אוקראינה: 'יוד ביתניק']. להעלות לתורה את הרבי או נכבד אחר ל'שישי' ולא ל'שלישי', כמנהג האשכנזים..." ד"ר יום-טוב לוינסקי, אינציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות (1975), כרך ב', עמ' 751

Dalila - שיחה 22:28, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה לדלילה על שיפור הערך, הוספת קישורים וכ'... על העבודה המבורכת. --כיכר השבת • שיחה • שַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 00:05, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מצב הערך והשכתוב

נראה כי מרבית הבעיות שהוצפו נפתרו וההצעות יושמו. לגבי השכתוב, שיכתבתי עד לפיסקת הניגונים החסידיים, לא כולל. Dalila - שיחה 03:26, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

"חידשו מנהגי שבת עתיקים"

אף כי לוינסקי כתב דברים אלו, אין להסתפק בכך שכתב זאת, אלא יש להביא גם את מקורותיו.

"כמו טבילה במקווה בערב שבת והשכם בבוקר השבת, לבישת בגדי משי, אטלס וקטיפה, התעטפות בטלית בתפילת ליל שבת ועוד, שנרמזו בזוהר או בהנהגות האר"י"

מהם המקורות למנהג קדום של טבילה לכבוד שבת, ולבישת בגדי "משי, אטלס וקטיפה"? האם המשי היה בכלל ידוע בארץ ישראל בתקופת המשנה? לבוש מיוחד לשבת הוא נוהג המוזכר כבר בגמרא ואינו קשור לחסידות. היכן מצינו שחסידים מתעטפים בטלית בתפילת ערבית של שבת? היחידים הנובגים כך הם תימנים. חושבני שיותר מדויק יהיה לכתוב שמקור מנהגי שבת שונים הנוהגים בציבור החסידי הוא הזוהר והנהגות האר"י, ולציין מנהגים ומקורות מדוייקים. נת- ה- - שיחה 14:49, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

כמו כן י"ב חלות הוא נוהג המוזהה עם המקובלים, מה המקור לכך שמדובר במנהג חסידי נפוץ? נת- ה- - שיחה 14:51, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

צריכים לכתוב שמדובר במנהג קבלי שנהגו בו החסידים. בברכה, טישיו - שיחה 16:07, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

כמה חסידים נוהגים בו, וכיצד ניתן להוכיח את נפוצות המנהג? נת- ה- - שיחה 16:44, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי אתם מעלים שאלות שאינן מהותיות לערך. למשל, מהם המקורות למנהג הקדום של טבילה? או האם המשי היה בכלל ידוע בתקופת המשנה? זה יופי של שאלות אך גם אם נענה עליהן הן יהוו רק תוספת משנית ביותר לערך הכללי (אגב משי מוזכר בספר יחזקאל: וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי).

אני מציעה להפריד את השאלות המשניות מעניין הניסוח הכללי. בפתיח לערך מוסבר כי החסידות חידשה מנהגים שנרמזים בזוהר ובהאר"י. (ועניין הדומות בין נוהגי החסידות לנהוג בקהילות יהדות ספרד אינו מטיל דופי בכך - כי חלקם של השינויים נעשו רק ביחס לנהוג ביהדות אשכנז. וגם בין החסידות לקבלה, שוב מאותו הטעם. החסידות מתייחדת בהדגשיה ובנוסח וצירוף המנהגים שלה. אין בה דבר שזר ליהדות או לא נשען על המקורות, או חדש לחלוטין). דבר נוסף, כל עוד אין בידינו מקור סותר, לדעתי, עלינו לראות בניסוח של לוינסקי מקור אמין. אינני חושבת שהוא היה מציין מנהגים שאינם משותפים לכלל החסידויות בפסקה שעניינה כללי, ובפקפוק בו יש לטעמי משום זלזול של סתם. Dalila - שיחה 18:41, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי הניסוח בפתיחה שגוי לגמרי, בהעדר מקורות למנהגי עבר, אי אפשר לקבוע שהחסידות 'חידשה מנהגים עתיקים', נראה יותר שהיא יסדה מנהגים חדשים להם מצאה רמזים בזוהר ובכתבי האר"י. לוינסקי לבדו אינו יכול להוות ראיה. נת- ה- - שיחה 23:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מבינה את הטיעון שלך. עם כל הכבוד, דעת לוינסקי נחשבת פה יותר מדעתך האישית או מדעתי. זה עניין ברור בויקי - הסתמכות על מקור. עד שלא תביא מקור סותר אין זה לעניין לטעון כנגדו. אגב גם הזוהר והאר"י אינם רואים עצמם כחידוש אלא יותר כמבהרים וחושפים דברים שהיו ידועים (לאבות למשל). לדוגמא, הבאתי מלוינסקי עניין נוסף, הריקוד, שנהוג היה בימי הביניים ואחר נזנח ואחר שב ואומץ על ידי החסידות. תוכל לומר כי הריקוד בשבת מרומז במקורות, בזוהר או באר"י (בתופים ומצילות ומחול.. או משהו) אך אין זה מבטל זאת שבתקופה קדומה מסויימת היה נהוג כך ולאחריה לא (אצל ביתא ישראל שהיו מנותקים מעדות ישראל 2000 שנה מנהג עתיק זה נשמר, כי כך היה נהוג כשהמקדש עמד וכי הם הסתמכו רק על תורה שבע"פ). אני משערת שחלקם של המנהגים הללו פשוט פסקו אחר חורבן המקדש או בגלות הארוכה, והחסידות חידשה אותם. - בקצרה אינני מבינה כלל את ההסתייגות. הטיעון מגובה במקור והינו לוגי לחלוטין ומתיישב עם ידע רב המצוי ברשותנו. Dalila - שיחה 23:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מצפה שתקבלי את דעתי בגלל האומר, זה ודאי לא. כוונתי היא שגם לוינסקי צריך להביא ראיות לדבריו, וכל זמן שלא מובאות בערך אסמכתאות לדבריו (מנהג ריקוד בימי הביניים, למשל), עדיף שדבריו לא יובאו בפתיחה, היות ויש להם תוקף חלש יותר בהעדר אסמכתאות. אני מכבד את ההשערות שלך, אך לא ניתן שפתיחת ערך תתבסס על השערות. אני לא רואה כיצד הטיעון מתיישב עם הידע שנמצא ברשותנו, לדעתי דווקא בדיוק הפוך, ואשמח להיווכח במקורות האלו. נת- ה- - שיחה 00:03, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

למה אתה מייחס לדברים המובאים באינציקלופדיה מכובדת (במקרה זה שכתב לוינסקי) ערך של השערה? ספרו הוא פרי מחקר מקיף ומעמיק, המסתמך על שלל מקורות, וללא ספק אמין, ועל כן, להגיוני מביא עובדות, בטח שלא השערות. באשר למתיישב עם הידע המצוי ברשותינו: ראשית, רק מעצם ההכרה שממנהג היהדות הוא להשיב עטרה ליושנה ולא להמציא. וכהיסק כללי, אם המנהגים נשמרו במפוזר בין חלק מקהילות יהדות ספרד לאורך הדורות, או אצל ביתא ישראל (השומרת מסורת המבוססת על מסורת שבע"פ שהיתה נהוגה קודם לחורבן בית המקדש), אזי אין בהם המצאה ואינם זרים ליהדות. להיפך סביר להניח שבתקופה מוקדמת היו משותפים לכל או מצויים יותר בעדות ישראל. באשר למחקר פרטני, הייתי שמחה לעשותו, אבל אני עמוסה בעבודה אחרת. אולי תאמץ זאת אתה ותביא סימוכין לדברי לוינסקי - איני חושבת שתמצא סתירה. אם כן, קנית את מקומך כחוקר יהדות. Dalila - שיחה 00:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אם דבריו של לוינסקי מבוססים על מקורות, בבקשה להביא חלק מהם גם פה. את מניחה שתי הנחות שאני חולק על נכונתם מכל וכל: 'מנהג היהדות להשיב עטרה ליושנה ולא להמציא' - לא מדוייק בכלל, בשדה ההלכתי יש הרבה מן החידוש, לדוגמא גזרות חכמים והרחבות איסורים, זה בא לידי ביטוי גם בימינו. ביתא ישראל היו מנותקים מרוב עם ישראל במשך תקופה ארוכה מאוד, על פניו לא ניתן להוכיח האם מנהגיהם הם מקוריים קודם הניתוק, או שנוצרו לאחר הניתוק. מנהגים שהיו נפוצים בקרב יהדות ספרד יכולים להיות סימן למנהג עתיק, אבל באותו מידה הם יכולים להיות מנהג מחודש של יהדות ספרד. נת- ה- - שיחה 11:20, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

יופי. אז יש בסיס הגיוני לתיזה שלך. צא והבא הוכחות :) Dalila - שיחה 12:10, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שכתובי

אני מנסה לשכתב את הערך, להעלות את רמתו למינימום. הערות והארות תתקבלנה בברכה.

את פיסקת הפתיחה על מנהגים שונים דיללתי עוד לפני שראיתי את הדיון מעלי. גם אם היא נכונה אין צורך בכזה פירוט על ההתחלה. --Akkk - שיחה 00:43, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

דלילה- לגבי ריקודים אני מסכים עם נת_ה שצריך את המקור. זה דבר מחודש, ולפי דבריו על בגדי משי וטלית בליל שבת אני מבין שהוא לא כ"כ אמין. שינית בפתיח לטלית, דא עקא שזהו מנהג חסידי חדש ולא היה נהוג בשום מקום מלבד אצל התימנים. יש מנהגים יהודיים שהשתמרו, כמו 'טועמיה' ושטריימל שהיה נהוג גם אצל לא חסידים.Akkk - שיחה 13:46, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אתם סתם מתווכחים. באמת סתם. מדוע אתם מפקפקים באינציקלופדיה של לוינסקי? תעשו את החיפוש שלכם. הנה כמה ציטוטים ממקורות אחרים המגבים אותו:

רחיצה בערב שבת - מצווה (אמוראים)

ג. "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול" נאמר בספר שמות שיש לקדש את השבת בכסות נקייה. האמוראים לא הסתפקו בכך ומליצו על לבישת בגדים מיוחדים לשבת. כדי שיהיה היכר הבדל בלבוש בין שבת לחול, צריך שיהיה לאדם 2 עטיפים. אך לעומת זאת בא"י לא היה נהוג לנעול זוג נעלים שונה. אמוראים: לא מספיק בגדים נקיים, צריך בגדים מיוחדים לשבת "מכבדותיה" - ר' יוחנן כך קרא לבגדיו לשבת, כי בגדי שבת מכבדים את בעליו אסור לצאת בסנדל מסומר בשבת מי שיש לו זוג נעליים אחד בלבד - אסרו אליו להשתמש בו כלל, גם בחול.

א. קבלת שבת מונח זה לא כוונתו כמו בימינו, במזמורים ותפילות. ר' חנניה היה מתעטף בבגדים נאים ומצפה לשבת הכלה. וכן יש גם מקרות המעידים שהיו אפילו מקבלים את השבת ריקודים ובשירה בואי כלה. במדרש כתוב, קדשו בשמחה וממשיך ומתאר את השמחה ואת הקב"ה יושב לו בשמחה גדולה.

ברמב"ם פרק ל' הלכה ב' הלכות שבת " איזה הוא כיבוד--זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, מפני כבוד השבת. ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש, מייחל להקבלת פני השבת, כמו שהוא יוצא לקראת המלך. וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת, ומתעטפים; ואומרים, בואו ונצא לקראת שבת המלך".... די לך שזהו מנהג עתיק יומין, שכל קהילות ישראל בעבר נהגו בו, ולצערנו, שרד ממנהג זה רק ליל כיפור." - לעניין הטלית.

אני לא יכולה לחפור בנושא זה אני עסוקה מדי. עד שלא תביאו מקור סותר עד סתם מבזבזים זמן ומזלזלים בעבודת המחקר של אחרים. למעשה אתם מזלזלים גם במנהגי החסידות. באמת שאני לא מבינה את הפקפוק הזה. Dalila - שיחה 14:19, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

דלילה, אני ונת_ה מכירים את החומר מבפנים. החוקר בא לדון מה אני עושה. אני יודע יותר טוב ממנו מה אני עושה, הבנת? הבאת מקורות למה? שנהגו לקבל את השבת? איפה זה כתוב בערך? שנהגו ללבוש בגדים מיוחדים? איפה לא? שיש לרחוץ בערב שבת? מי לא נוהג כך? אני לא בטוח שאנחנו על אותו גל. לגבי הטלית, הרמב"ם הוא המקור היחיד ובעקבותיו נהגו כן התימנים אך זה לא היה נהוג מעולם, ולהיפך, יש בזה בעיות הלכתיות. אני מצטער אבל אני מזלזל בעבודות מחקר של אנשים שמנסים להבין תרבות שונה מהם על פי שברי אותיות. Akkk - שיחה 14:26, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

תעשו כרצונכם, הרי אתם מומחים יותר מדוקטורים מוסמכים שזכו לכותב אינציקלופדיה על יהדות. Dalila - שיחה 14:43, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

או לחילופין תחכימי אותנו ותביאי את מקורותיו. אם טעיתי אודה ולא אבוש. Akkk - שיחה 14:57, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

באינציקלופדיה לא מצויינים המקורות, לפחות לא בכרך השני. בגב הספר, מצויין כי יום-טוב עשה עבודת מחקר, איסוף,.... כשהוא מסתייע במקורות ראשונים, מהמקרא, המשנה, התלמוד.... ועד פוסקים ראשונים ואחרונים. זה כל המידע הזמין לי כעת. בכל אופן, כפי שציינתי אין לי כרגע זמן לעסוק בכך, למרות שהתחום מעניין. ומה גם שאני מרוצה מן המקור ורזים גדולים יותר יש ביקום. אז לענייננו, אני מציעה שהחולקים יביאו מקור סותר, ויוסיפו לטענת X כך וכך אך לטענת Y כך וכך. אני מבקשת לא לפנות אלי יותר בעניין זה. אין דבר שאוכל להוסיף. המשיכו בלעדי לפי ראות דעתכם. וסוף שבוע טוב ויקיפדים יקרים Dalila - שיחה 01:00, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

מותר אבל לפנות בשביל להסביר? אנחנו יודעים ומכירים את המנהגים היהודיים מבית אבא. ידוע לנו שמלבד הרמב"ם אין שום איזכור על טלית בליל שבת (מלבד רמז בגמרא). ידוע לנו שלא מוזכרת קפידא ללבישת בגדי משי בשבת. איך אפשר להוכיח שלא? אנחנו יכולים להביא מקורות שזה חידוש חסידי אבל לא נוכל להביא מקורות שלא נכתב או היה נהוג באף מקום ומשכך תמיד תשארנה 2 דעות ואת זה אנחנו לא רוצים. על כן חושבני שבינתיים לא נציין את הדברים האלו (ודי והותר שכתובים בהערת שוליים), ואם ימצא יום אחד מקור, הוא יכתב על אתר באתר. שבת שלום גם לך. --Akkk - שיחה 01:14, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על ההבהרה. ושוב שבת שלום :) Dalila - שיחה 03:39, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

והנה ביררתי ואכן טעיתי. יש מקור לטלית בדברי האר"י. רק עדיין אין להכניס כיוון שהחסידים לא נהגו כך רק חלק מהאדמו"רים. --Akkk - שיחה 20:50, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אגב אנשים שמנסים להבין תרבות שונה משלהם על פי שברי אותיות כדאי לך להציץ בקורות חייו יום-טוב לוינסקי  :) Dalila - שיחה 01:09, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

ראיתי. הוא נולד למשפחה ליטאית. האמת שאין טעם למתוח עליו ביקורת לפני שקוראים את הספר. ומ"מ הפרטים שהובאו מוזרים להחריד. לא מחקתי את הריקודים כי זה נראה לי מוגזם להמציא אבל מאוד מסקרן אותי מקורו. --Akkk - שיחה 02:12, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

כן. הנושא בהחלט מעניין. למרות שלי זה לא נראה מוזר. להיפך, טבעי למדי. אני מניחה שזה עניין אישי בסופו של דבר. Dalila - שיחה 02:18, 1 בספטמבר 2011 (IDT)