שיחה:מכירי כהונה

שנשחטה כהלכה

בכיתוב לתמונה מופיע "זרוע של בהמה כשרה שנשחטה כהלכה". מניין שנשחטה כהלכה? ולמה על הקיבות לא כתוב מעמד הכשרות שלהן? לדעתי יש למחוק את העניין עם השחיטה כהלכה. 173.180.223.27 08:34, 16 בפברואר 2012 (IST)

אני ייצרתי את התמונה ומעיד כי זרוע ההוא בא מבהמה שנשחטה כדין, ואילו אם בעיניך אין זה רלוונטי -תמחוק.--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ"ד בשבט ה'תשע"ב • 19:34, 16 בפברואר 2012 (IST)

משוב מ-27 בנובמבר 2012

עריכה שאיננה תואמת כללי לשון ותחביר.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.96.234 23:02, 27 בנובמבר 2012 (IST)

הערת עורך שהיתה בטקסט הערך - עבור עורכים עתידיים של הערך

בטקסט הערך, נשארה הערת עורך עם ציונים ומראי מקום, כדלהלן. נאלצתי להעבירה לכאן, מכיון שהיא הונחה במקום בו לא היה סביר שתיקרא. קטע זה נמחק. וכאן המקום המתאים ביותר:

כנוסף מנמקים כי עצם הסמכות לקניין במכירי כהונה תיקנו החכמים רק לתועלת הכהנים למען המצאת מעות ללוות, והואיל שהיום כמעט בטל נתינת מתנות כהונה ייחד עם תמורה כספית לכל הכהנים אין שורת הדין מסכים לשטר הסכם מכירי כהונה.
"ויאמר יהואש אל הכהנים..יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית.."(מכירו הרגיל אצלו -רש"י. הרגיל אצלו שנותן לו מתנותיו -רד"ק. מיודעו -רלב"ג.).-מ"ב יבו
משום שמשנשחטה..הרי..כאילו אתי לידיה ומשום דוחקא דצורבא מרבנן סמכו על זה..-תשובת מהרי"ק ר"מ הל' ביכ' ד' תסט
..דאינו רגיל לתת תרומות..אלא לכהן זה(ראה כל העניין גי' ל.).- מהרי"ק ר"מ הל' ביכ' תעב
עוד אני אומר שיש איסור..דהוי ככהן המסייע.. שעליהם הכתוב אומר "שחתם ברית הלוי".."ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמתו(בכו' כו:)" ..כיון שמוכר לו דבר השוה עשר בשנים מוכח דמוזיל גביה.. דמפני שעושה הכהן טובת הנאה לישראל שלוקח הבכור קודם זמנו נקרא כהן המסייע..-תשובת מהרי"ק ר"מ ביכורים פ"ט
לא נתן ממש המתנות..אף בדיעבד לא יצא.-מחנה אפרים הל' זכייה ומתנה סי' ט הובא מדר"ת יו"ד סא:נט
אפי' במכירי כהונה לא מהני מחילת הכהן אא"כ באו המתנות ליד כהן.-שו"ת עמק הלכה דר"ת שם ומציין למעשה אברהם הספרדי יו"ד י' יח(ד' סו), יד דוד הספרדי הגה' הטור אות ג
כי קא אמינא ביודעה ומכירה (לרחב הזונה) ..יודעה הוא הדעת דאריך שבמצח דאריך ומכירה הוא יסוד דעתיק שבשם הם יודעים ומכירים..בינה דעתיק בחי' רחב.-תל"י כב
טעמא דכיוון דמתנה מועטת ואסור לחזור בו (ולכן נחשב כחזקה) הוא דעת רבי יוחנן ורב חולק(מציין לפרק הזהב מט.).-רש"ש לגי' גז מציין לשנ"א בירו' סוף שביעית
תוס' פ' יש מותרות דף פו,ודפ' שני דכתובות ד' כו, ודפ' יש נוחלין דף קכג.-מלאכ"ש גי' גז