שיחה:מירכאות

מרכאות ומירכאות

"מרכאות" היא הצורה בכתיב חסר (לא-מנוקד). בכתיב מלא (מנוקד) יש לכתוב "מירכאות" (הכלל כאן לא לגמרי ברור לי, אבל בדקתי את העניין ב"רב-מילים"). איזו צורה עדיפה על קוראי ויקיפדיה? Dror_K 12:36, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

מרכאות. Yonidebest Ω Talk‏ 12:39, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

שוד ושבר, האקדמיה ללשון העברית כותבת "מירכאות" בחוברת "כללי הפיסוק" שלה וגם כאן]. זו צורה ממש מעצבנת, רק שימון פרס אומר "מירכאות". כל זמן שלא מונחת סכין חדה על צווארי, אני מעדיף "מרכאות". דוד שי 21:04, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

גם בודק האיות של Word מעדיף מירכאות, ומסמן מרכאות כשגיאה. דוד שי 21:37, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב, זה ממש לא מפתיע, כי Word של מייקרוסופט משתמש במאגר של "רב-מילים" כבסיס לבודק-האיות שלו. Dror_K 08:11, 1 נובמבר 2005 (UTC)

מרכאות טען בבילון. למרות זאת, לא הייתי אומר שהוא ממש מקר מהימן. Yonidebest Ω Talk‏ 14:46, 1 נובמבר 2005 (UTC)

זו לא טעות גורפת לכתוב "מרכאות", זו פשוט הצורה בכתיב חסר (מנוקד). על פי הכללים הרשמיים לכתיב מלא (לא-מנוקד) יש להוסיף יו"ד אחרי המ"ם. מדובר במשקל ארמי שממנו נגזרים שמות כמה מטעמי המקרא. הטעם "טפחא" למשל מנוקד כך: חיריק ב-ט; דגש חזק ושווא-נע ב-פ. במצב כזה, על-פי הכללים הרשמיים של האקדמיה, יש להוסיף יו"ד לציון החיריק בכתיב מלא (למי שנזעק כבר בשלב הזה - הכללים להוספת יו"ד הם הכי מסובכים, אבל במקרה הזה הכללים קובעים שמוסיפים). הטעם "מרכא" נגזר מאותו משקל, דא עקא, כיוון שבאות רי"ש לעולם לא יבוא דגש, החיריק משתנה לצירה כ"תשלום דגש". כללי האקדמיה קובעים, שבמקרה כזה, מוסיפים יו"ד, אף על פי שמדובר בצירה ולא בחיריק (ולמי שנבהל - בדרך כלל לא מציינים צירה ביו"ד, אבל במקרה הזה כן, והשוו למילים: "בירור", "היעלמות" וכד'). כיוון שהמילה "מרכאות" נגזרה משמו של הטעם המקראי, יש לכתוב "מירכאות" ובלבד שמדובר בכתיב מלא לא-מנוקד, כמו זה הנהוג בוויקיפדיה. בתלונות נא לפנות לאקדמיה ללשון העברית, שבעצמה מודה שהכללים האלה קצת מסובכים מדי. Dror_K 22:39, 1 נובמבר 2005 (UTC)

הייתי רוצה להוסיף הבהרה ותיקון בתור מי שחקר את הנושא (שמי נדב הראל, ואני כותב את בודק האיות החופשי hspell). בניגוד למה שאמרו פה (ולמרבה הצער, גם במאמר עצמו), האקדמיה לא מוסיפה יו"ד למילה "מירכאות" רק בכתיב חסר-ניקוד, ולפחות לטענתה לא מדובר פה במקרה של תשלום דגש (למרות שדרור, הפרשנות שלך דווקא מאוד הגיונית!). כפי שאפשר בפרסומים "כללי נטיית השם" ושוב ב"החלטות האקדמיה בדקדוק", במילה "מירכאות" מופיע צירי מלא. כלומר - יש לכתוב את היו"ד גם בכתיב מנוקד וגם בכתיב חסר ניקוד, ולא מדובר פה בתוספת יו"ד "לכבוד" כתיב חסר הניקוד. זה, אגב, כתוב בפירוש ב"כללי הכתיב חסר הניקוד", בהערת שוליים 16. למרות שזו החלטת האקדמיה, רוב המילונים כופרים בה, מלבד צדיק אחד בסדום (?) - מילון אבן שושן החדש. מילון רב-מילים, אגב, מסכים דווקא עם דרור, וכותב "מרכאות" ללא יו"ד בכתיב מנוקד ומוסיף יו"ד בכתיב חסר ניקוד. כאמור, זו אינה דעתה של האקדמיה. 87.69.38.170 18:33, 16 במרץ 2007 (IST)

מצטרפת לתיקון ולכן תיקנתי. אין קשר לכתיב חסר הניקוד; היו"ד שורשית ולכן מופיעה גם בכתיב המנוקד, בצירי מלא, כפי שניתן לקרוא באתר האקדמיה ב"כלל א – הצירי המלא" וגם אם מחפשים במאגר המונחים (אין לי איך לקשר ישירות, חפשו מירכה או מירכאות). שם גם מופיע כי השורש הוא א-ר-ך. המידע כי במסורת התימנית שם הטעם הוא מארכא מופיע בערך על טעמי המקרא. Trilliane - שיחה 22:47, 1 בנובמבר 2014 (IST)

שפות מחשב

ככל שידוע לי, צורת גרשיים זהה לצורת מירכאות כפולות, וצורת גרש זהה לצורת מירכא בודדת. אין אפילו הבדל במקש על המקלדת. לפיכך הקביעה שבשפה פלונית לא משתמשים במירכאות אלא בגרשים מבלבלת. אני מציע לייחד את המילים גרש, גרשים, גרשיים רק לסימן הפיסוק שמקורו בתלמוד, ומשמש רק בעברית לציון ראשי תיבות וקיצורים, ובכל הקשר אחר לכתוב מירכאות כפולות ומירכאות בודדות. לפיכך, יש לכתוב: בשפה פלונית לא משתמשים במירכאות כפולות אלא במירכאות בודדות. Dror_K 08:22, 1 נובמבר 2005 (UTC)

הטעות היא בהנחה שגרשים הוא ריבוי של גרשיים, זהו ריבוי של גרש. אני לא יודע האם זה המינוח הנכון מבחינת עברית תקנית, אבל המינוח המקובל הוא בהחלט מרכאות (מה שדי הגיוני מכיוון שמדובר בציטוט של המחרוזת) וגרשים. טרול רפאים 14:35, 1 נובמבר 2005 (UTC)

המילה גרשים (כריבוי של גרש) תקינה לחלוטין. לא זאת הבעיה. הבעיה היא שלא מדובר בגרש, אלא במירכאות בודדות (מירכא אחת בתחילת המחרוזת ומירכא נוספת בסוף המחרוזת). גרש הוא סימן הבא בסוף מילה כדי לציין שהיא קיצור של מילה אחרת. הוא אמנם זהה בצורתו למירכא, אבל השימוש בו שונה (הוא בא לבדו ולא עם בן-זוג), הוא בא לציין קיצור, ולא ציטוט או מעין ציטוט, המקור ההיסטורי שלו שונה, ובכלל כדי לא לבלבל את הקוראים, עדיף לומר: בשפות תכנות מסוימות משתמשים במירכאות כפולות (כלומר זוג פותח וזוג סוגר) ובאחרות משתמשים במירכאות בודדות (כלומר מירכא פותחת ומירכא סוגרת). Dror_K 22:21, 1 נובמבר 2005 (UTC)

אני מאמץ את הטרמינולוגיה "מרכאות כפולות" ו"מרכאות בודדות" כדי להמנע מהבלבול עם "גרשים" ו"גרשיים".

לגבי המקלדת וההבחנה בין התווים השונים - ראו, למשל:

http://www.cs.sfu.ca/~ggbaker/reference/characters

למקלדת יש מגבלות, אולם יש הבחנה בין כל התווים הללו. Rickjpelleg 11:10, 13 נובמבר 2005 (UTC)

בקשה: נא להעביר "מרכאות בשפות תכנות" לערך נפרד

Rickjpelleg 16:52, 12 נובמבר 2005 (UTC)

לא להעביר: זהו שימוש נוסף בסימן מרכאות, דומה ביסודו לשימוש בשפה אנושית. אין שום סיבה להעביר. דוד שי 17:25, 12 נובמבר 2005 (UTC)

OK, אני מקבל Rickjpelleg 11:10, 13 נובמבר 2005 (UTC)

כמה הערות

1. בדוגמה שעוסקת בהרצל, מומלץ לשים נקודתיים לפני הציטוט ולא קו-מפריד. לא מדובר בטעות, אבל אם מביאים דוגמה, היא צריכה להיות פרוטוטיפית ולא יוצאת-דופן.
2. חייבים לדעתי להביא את דעת האקדמיה ללשון העברית בעניין הכתיב של המילה: מרכאות, כיוון שיש עורכים לשוניים רבים שזקוקים למידע הזה. על-פי החוק דעת האקדמיה היא הקובעת לגבי מוסדות ממלכתיים, כך שאם עובד במשרד החינוך נזקק למושג הזה, עליו ללכת על-פי החלטת האקדמיה.
3. אני לא מרגיש נוח עם הדוגמה מן התנ"ך. בתנ"ך אין סימני פיסוק, והצגת דוגמה לסימן פיסוק באמצעות פסוקים מן התנ"ך נראית מוזרה. את תפקיד סימני הפיסוק בתנ"ך ממלאים טעמי המקרא בצורתם ושימושיהם המקוריים.
4. כשמסמנים מרכאות אחרי אותיות שימוש לא מפרידים ביניהם במקף.
5. הדוגמה: דר' אינה נכונה. זהו אינו קיצור מהסוג המקובל בעברית, אלא ציון האות הראשונה והאחרונה במילה, כפי שנהוג בלשונות אירופיות. האקדמיה ללשון העברית מציינת את הקיצור הזה כדוגמה חריגה שהתקבלה בעברית, וממליצה לכתוב אותה כראשי תיבות: ד"ר. Dror_K 19:27, 12 נובמבר 2005 (UTC)

האם להחליף את הדוגמאות מהתנ"ך, או לציין משהו כמו "אילו היה פיסוק בתנ"ך..." או "בחרנו להמחיש בדוגמאות מהתנ"ך, למרות שהוא נכתב ללא סימני פיסוק"? Rickjpelleg 11:10, 13 נובמבר 2005 (UTC)

לדעתי עדיף למצוא דוגמה מהספרות המודרנית. Dror_K 12:00, 13 נובמבר 2005 (UTC)

• בגרסה החדשה, דוגמאות מהספרות והעתונות בני זמננו; אבל השארתי פסוק מהתנ"ך ללא ואח"כ עם פיסוק.
• השמטתי את שם הכתבה המצוטטת מהארץ - "הם לא מסכנים, הם מוסלמים" - כדי להמנע מהניחוח הגזעני

ריק-פ 21:07, 23 נובמבר 2005 (UTC)

מרכאות מסולסלות בעברית

מה הנוהל לגבי מרכאות מסולסלות בעברית? מדובר במרכאות ’ ‘ ו-” “, כפי שניתן לראות בערך המקביל על מרכאות באנגלית. האם ניתן להצדיק את השימוש בהן בעברית מטעמים אסטתיים בלבד? --רןה 10:25, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

עדכון מאוחר - בטבלת המרכאות בשפות שונות בערך האנגלי, מופיעות בעברית מרכאות מסולסלות. --רןה 10:32, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

ערך נפלא

ועדיין יש מקום לקצת תרגום בעזרת מי שמבין אנגלית טוב. נוי 22:54, 3 באוגוסט 2007 (IDT)

הועבר מרשימת ההמתנה של המומלצים

ערך נפלא, ובכלל הנושא של סימני פיסוק מרתק (אני בתהליך עבודה על סימן קריאה). נוי 13:32, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

ערך יפה. כדאי להרחיב באופן משמעותי את הנושא של "תולדות המרכאות" (בשפות שונות) כך שהוא יהפוך לחלק מרכזי בערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:12, 4 באוגוסט 2007 (IDT)

זה הזמן לשמוע דעות נוספות על מצבו של הערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:07, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

"בערך המקביל בוויקיפדיה באנגלית ניתן למצוא סקירה רחבה של השימוש בסימנים המקבילים למרכאות בשפות רבות." שורה כזאת בהחלט לא צריכה להופיע בערך מומלץ. הערך כתוב היטב, והוא ארוך. אבל לרוע המזל יש הרבה מאד דברים שהוא לא מכיל, הוא מתעסק יותר מידי בפרטים ופחות מידי בדברים החשובים (לא שיש בעיה בהתעסקות בפרטים, כל עוד כל הדברים החשובים כתובים) למשל הסטוריה, מקבילות, וכיוב'. נינצ'ה 14:10, 14 באוגוסט 2007 (IDT)

נראה שהערך עדיין לא בשל להפוך למומלץ. עם זאת, יש לו פוטנציאל ועבודה נוספת עליו תוכל להביאו לשם. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:56, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

בנושא תולדות המרכאות

אולי כדאי להוסיף מתי "נולדו" המרכאות בכלל, זאת אומרת מתי (=באיזה זמן משוער) הוחל השימוש בשיטה זו של מרכאות- בשפה הלועזית (וזאת בהנחה שהמרכאות מקורם בלועזית) וראוי לציין מקורות לספרים לועזיים ישנים ששם נראית תופעת המרכאות.

גוגל בין שפות התכנות?!

גוגל אינה שפת תכנות למרות אפשרויות החיפוש המתקדם שלה

תיקנתי, תודה. ‏odedee • שיחה 20:35, 25 ביוני 2010 (IDT)

האם ב"בעל זבוב" מסופר על פו הדוב וחזרזיר?

בתוך כותרת המשנה "השימוש במרכאות", בפיסקה "ציטוט או דיבור ישיר", יש ציטוט מתוך "פו הדוב". אך בתחתית הציטוט כתוב שמקורו הוא: ויליאם גולדינג, "בעל זבוב", בתרגומה של אסתר כספי. האמנם? במידה שלא, יש לציין מהיכן הציטוט לקוח, או להציב ציטוט אחר במקומו. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 11:24, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

הציטוט באמת מתוך הספר, אבל התגובה של דני הגיונית לגמרי. בתוך ערך שעוסק במרכאות אין סיבה לבלבל ככה את הקורא, הציטוט צריך להיות ההדגמה הפשוטה ביותר האפשרית. אשמח אם מישהו ימצא ציטוט מתאים יותר. נוי - שיחה 18:36, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.safa-ivrit.org/style/quotes.php
  • In מרכאות on 2011-11-23 01:43:38, 404 Not Found
  • In מרכאות on 2011-11-28 00:45:26, 404 Not Found
  • In מרכאות on 2013-05-04 14:21:01, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 17:21, 4 במאי 2013 (IDT)

DOS

ההתייחסות ל DOS לא מדוייקת. רק בגרסאות בהן קיימת תמיכה ב en:Long filename ניתן להשתמש במרכאות. אלו גרסאות לא רשמיות שהוטמעו בגרסאות של Windows. באופן כללי, אפשר להתייחס לשימוש בשורת הפקודה, טרמינל או shell, ולאו דווקא ל DOS (שכיום כלל אינה חלק ממערכת ההפעלה, כמו כן ה CMD איננו DOS, אך נמצאת גרסה של DOS על המערכת - COMMAND.COM). (¯`gal´¯) - שיחה 17:30, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

מירכאות

שם הערך צריך להיות מירכאות בהתאם לדיון ב#מרכאות ומירכאות ולכללי הכתיב המלא. ערן - שיחה 08:10, 1 במרץ 2019 (IST)

בעד. (ואין קשר לכללי הכתיב המלא. זו יו"ד שנכתבת גם בכתיב חסר). Ronam20 - שיחה 21:46, 3 במרץ 2019 (IST)

מתייג את קובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07 ‏בעלי הידע בלשון והגהה Euro know - שיחה 14:33, 9 במרץ 2019 (IST)

בעד דגש — 02:18, 10 במרץ 2019 (IST)

בעד. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:43, 10 במרץ 2019 (IST)

נגד השטות של האקדמקה של הוספת יו"ד לסמן צירי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ג' באדר ב' ה'תשע"ט •

מלא כל הארץ כבודי, זו לא הוספת יו"ד לצירי, אלא יו"ד שורשית. המילה הגיעה מארמית, ובארמית א' אחרי צירי הופכת ליו"ד. כמו שהמילה "תאנים" בתרגום אונקלוס היא תֵּינִין (בראשית ג ז), כך המילה מארכא (מלשון הארכה) הפכה למירכא. היו"ד כאן היא חלק אינטגרלי מהאיות המקורי, ולא "שטות של האקדמיה". Ronam20 - שיחה 17:18, 10 במרץ 2019 (IST)

נגד. על אף מה שאמרת, הכתיב המקובל בחומשים לאורך השנים הוא "מרכא". בן עדריאל • שיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט 18:12, 10 במרץ 2019 (IST)

אבן שבחור הזעצער אחד זרק, אלף חכמים לא יוציאו... יש לי הרגשה שאם תעיין באותם חומשים, גם תמצא את הערת המדפיס שאומרת: "וניפיתי את הספר דק דק מכל מיני שיבושים וטעותים". Ronam20 - שיחה 20:03, 10 במרץ 2019 (IST)

נו, אם הוא נפה את הספר, מי אנחנו שנחלוק? וברצינות, גם בחומשים מוגהים מופיע כך ("סימנים", דרך משל). בן עדריאל • שיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט 12:07, 11 במרץ 2019 (IST)

איני משוכנע ש"תינין" הגיע מן העברית, באותה מידה יכול היה להגיע מ"תין" הערבית, העלמויות אל"ף הן לא דבר נדיר ולא מפריע לי לא להשלימו ביו"ד אלא להסתפק בכתיב הפשוט והמקובל בלי יו"ד, ולכן "מרכא" גם אם זה שבוש הוא השתרש, ולדעתי אינו שבוש. בברכה, מכה"כ • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 13:55, 25 במרץ 2019 (IST)

שימוש נוסף

לא צוין השימוש במירכאות, כפי שהשתמשו בו חכמי ספרד, בעיקר האחרונים, כשכתבו משפט כפראפרזה לפסוק בתנ"ך או למימרת חז"ל.