שיחה:מיקרואלקטרוניקה

לדעתי הערך קצת מפספס את ייעודו, להיות שער לעולם המיקרואלקטרוניקה. חוץ מההיסטוריה, הערך צריך להפנות לכמה שיותר ערכים הקשורים למיקרואלקטרוניקה (אפילו אם הם עדיין לא נכתבו) - חברות, טכנולוגיות, התקנים, שימושים, נושאים קשורים (כמו מצב מוצק) כו'. כל החלק העוסק במל"מ צריך לעבור לערך המתאים, ההסבר גם כך קצר מדי ולא ברור למי שלא מכיר כבר את התחום (בדקתי עם חבר). כמו כן, חורים הם לא נושאי מטען, זהו פישוט יעיל (והוא אכן עובד) אבל חייבים להסביר זאת. אם ערכים מסוג זה לא יהיו נגישים ומועילים לאנשים חסרי השכלה מתאימה - אין להם זכות קיום. DaFLM 21:59, 2 יולי 2005 (UTC)

נסה לעשות משהו לשיפור המצב. דוד שי 22:16, 2 יולי 2005 (UTC)

חששתי שתאמר את זה. DaFLM 22:19, 2 יולי 2005 (UTC)

את הסעיף העוסק במל"מ העברתי לערך מוליך למחצה, עכשיו כדאי שתעבור גם על ערך זה. דוד שי 22:28, 2 יולי 2005 (UTC)

עכשיו כדאי שאלך לישון. אנסה לטפל בשניהם מחר. לילה טוב. DaFLM 22:31, 2 יולי 2005 (UTC)

זהו, האם השינוי לטובה? אני אכניס תמונות מרשימות יותר (של פרוסה ובתקווה של חדר נקי) מאוחר יותר. צריך גם להוסיף רשימה של חברות עיקריות בתחום, אבל בשביל זה צריך לחקור קצת כדי לא לכתוב שטויות. DaFLM 3 יולי 2005 13:54 (UTC)

בוודאי שהשינוי לטובה. דוד שי 3 יולי 2005 20:33 (UTC)

מידע על פרופסור יצחק קדרון

אבי המיקרואלקטרוניקה בארץ היה פרופסור יצחק קדרון ז"ל

אבי המיקרואלקטרוניקה בישראל יצחק קדרון נולד בבלגיה, במהלך מלחמת העולם הוסתר בכפר אצל משפחה נוצרית ולאחר מכן . בשנת 1961 עלה לישראל. הוא למד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון והצטרף לסגל בשנת יצא יצחק קדרון כפרופסור צעיר, יחד עם אשתו גרדה, בתו דיטה ובנו יורם, לשבתון 1967 , שם פותחו Honeywell באוניברסיטה במינסוטה. במסגרת השבתון השתלב במעבדות טכנולוגיות ייצור של מיקרואלקטרוניקה. כאשר מהפכת ה-Large Scale LSI, הייתה בפתח, עם שובו לארץ בשנת 1969 לקח על עצמו פרופ' קדרון את המשימה של הקמת מרכז ללימודי מיקרו-אלקטרוניקה בטכניון. הוא ריכז סביבו צוות חוקרים ועובדי מעבדה ולמעשה אפשר לראשונה לסטודנטים בהנדסת חשמל בטכניון לבחור בהנדסת מיקרו-אלקטרוניקה כהתמחות בלימודיהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים, פנו מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל רפא"ל בשנת 1974 לפרופ’ קדרון בבקשה לפתח גלאים לראיית לילה. עוד באותה שנה הודגם הגלאי הראשון. פעילות זו הייתה הזרע להקמת המרכז למיקרואלק טרוניקה בטכניון, והייתה בעלת חשיבות מכרעת בהתפתחות האלקטרואופטיקה בישראל. פרופ’ קדרון, יחד עם הצוות שעבד עמו, הקים את התשתית הלאומית לגלאים ומערכות חישה אינפרה-אדומה ממנה צמחה אח”כ תעשיית אינפרה-אדום ענפה בישראל. פרופ' קדרון (יחד עם פרופ’ יוסף שפיר, פרופ’ שלמה מרגלית, ישראל רוטשטיין ופרופ’ יעל נמירובסקי) זכה על תרומה זו בפרס בטחון ישראל. בלבד. לפני מותו הספיק לגייס 54 בהיותו בן 1987פרופ' יצחק קדרון נפטר ממחלת הסרטן בשנת את המשאבים הכספיים להקמתו של מבנה המרכז למיקרו-אלקטרוניקה בטכניון. “אני רואה חשיבות גדולה מאוד באחריותם של מובילי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה, להניע ולפתח את התחומים שהם אחראים להם. אנחנו צריכים לקחת את היוזמה ולפעול בנחישות, כי איש לא יעשה את העבודה הזאת עבורנו. עלינו לקבוע את הקווים המנחים, לקבוע אמות מידה, ובעיקר – לתת דוגמא אישית, ולקדם את מהנדסי הדור הצעיר, על מנת שילכו בעקבותינו, יפרצו קדימה, ויצליחו להמשיך את דרכנו, ואף מעבר לכך.” מייסד וראש מרכז מחקר מיקרואלקטרוניקה Founder and Head Microelectronics Research Center Professor Izhak Kidron פרופסור יצחק קדרון ז"ל (1932 – 1987) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
132.68.46.94 14:09, 24 באוקטובר 2019 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במיקרואלקטרוניקה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://eewebt.technion.ac.il/LABS1/MicroElectronics/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090623012516/http://eewebt.technion.ac.il/LABS1/MicroElectronics/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:55, 18 בנובמבר 2022 (IST)