שיחה:מחנה ישראל (עמק יזרעאל)

הקטגוריה של הקיבוצים לא מתאימה. הכוונה שם הייתה לקיבוץ בתור קומונה - זה שלב מוקדם לעומת הקיבוץ שקם בהמשך. מועדים לשמחה. ‏Daniel Ventura‏ 14:18, 8 באפריל 2007 (IDT)

כתבתי את הערך הנ"ל. חסר לי קטגוריה מתאימה עבורו. מדובר ביישוב חרדי שהיה קיים בעמק יזרעאל בשנים 1925-1938 ואיננו עוד. יש במקום רק מבנה שהוא השריד ךיישוב. המבנה הנטוש הוא בחסות המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. הם קראו לעצמם קיבוץ אבל זה היה רק השלב הראשוני של הקיבוץ - קומונה. הקטגוריה הנוכית "קיבוצים" אינה מתאימה ! הצעותיכם בדף השיחה של הערך.‏Daniel Ventura‏ 00:19, 10 באפריל 2007 (IDT)

לפיכך יש להסיר את המושג קיבוץ מתוכן הערך, ולהחליפו בקומונה אם זה מה שמתאים, או לחילופין להשאירו, ולהוסיף הסתייגות מתאימה - שאמנם נקרא קיבוץ, אך בעצם היה X. בברכה, גברת תרד • שיחה 11:16, 10 באפריל 2007 (IDT)

יבוצע. ‏Daniel Ventura‏ 16:58, 10 באפריל 2007 (IDT)

חוסר ידע מדאיג

למה אנשים טורחים לכתוב ערך מבלי לדעת את הנושא? אני אבקש מאחי (שכתב עבודת גמר על המקום) לעבור על הערך. אבל בינתיים כמה נקודות גרועות במיוחד:

1. האדמות אולי הועברו לקרן הקיימת, אבל הן נמכרו שוב ושוב קודם לכן ועל כן ההעברה לא הייתה חוקית
2. התכנון לא היה בהכרח להקים קומונה, בחלק מהזמן (ברובו למיטב זכרוני), דובר על הקמת מושבה
3. כפי שכתוב על אדמות המקום הוקמה אחוזת ברק (שמשום מה אין בערך שלה קישור לכאן) כך שהשם של הערך מגוחך

כעסן מצוי, 23:43, 10 באפריל 2007 (IDT)

יפה. אני שמח על התגובה שלך.

1. חוקית או לא, זה פריבילגיה של המדינה להחליט. כפי שהחליטה לפנות 8,000 מבתיהם ולהשאיר אותם פליטים עד... הרכוש היה של יהודי לודז'. הם בוודאי לא קבלו תמורה, כמו עוד המוני בית ישראל על מגרשים שקנו בארץ ישראל. הבעיה היא שאם היו מחכים עד לאיתורם, אם בכלל היה אפשר, האדמה הייתה נשארת שממה. ולכן, אולי טוב שבאופן חוקי האדמה עברה לקרן הקיימת.
2. נכון. התכנון הראשוני היה מושבה וכתבתי שהגיעו תחילה 18 משפחות. היות ולא באו יותר הושיבו במקום קומונות.
3. לא רק אחוזת ברק הוקמה על אדמות אלה. השטח הוא רחב ביותר וכולל תחומי ישובים נוספים.

תודה על ההערות. ‏Daniel Ventura‏ 23:53, 10 באפריל 2007 (IDT)

1. מה עניין המדינה לסיפור!?
2. ואיפה זה מופיע בדיוק בערך?
3. עדיין השם מגוחך

כעסן מצוי, 10:15, 12 באפריל 2007 (IDT)

1. טון מעט נימוסי יותר היה עוזר.
2. ממשלת ישראל החליטה כי אדמות מסוג זה, שבעליהם לא ניתנים לאיתור, יועברו לקרן הקיימת. אני לא מפרט בדיוק מתי. פשוט אין לי ביד את המסמכים. אני יודע רק שזה היה הנוהל.
3. ציינתי כי המדינה רשאית לעשות כן.
4. לא הבנתי למה השם מגוחך. הכוונה שלך לשם מחנה ישראל. זה השם שניתן למקום על ידי הרוכשים. הבית הלבן זה השריד למעשיהם.

אם יש לך עוד שאלות, אני לרשותך, אבל בטון רגוע. ‏Daniel Ventura‏ 12:52, 12 באפריל 2007 (IDT)

1. למה הערך נקרא מחנה ישראל (דברת)!?
2. למיטב ידיעתי, אדמות כאלו שייכות לאטפוטרופוס הכללי ולא הועברו לקק"ל (בניגוד לאדמות הערבים).
3. אני מזדהה ככעסן מצוי ויש לכך סיבה טובה...

כעסן מצוי, 22:13, 12 באפריל 2007 (IDT)

עדין יש לי סבלנות.

1. איזה שם אתה מציע. בשם מחנה ישראל יש ארבע ערכים. חברי קיבוץ דברת גרו במבנה הלבן. המוזיאון המקומי שלהם כולל אוסף מרשים של מסמכים עליהם. לכן הקשר טבעי. יש לך הצעה אלטרנטיבית.
2. כך כתוב במקורות שלי. אגב אין הבדל גדול. ממשלת ישראל נהגה להעביר אדמות כאלה לקרן הקיימת (יהודים)או למינהל מקרקעי ישראל( שאינם יהודים). האפוטרופוס הכללי מקבל רק רכוש של אנשים שהוכרזו כנפטרים ואין להם יורשים. באדמת מחנה ישראל לא בוצעה פרצלציה - זאת החלה בארץ ישראל רק בשנות החמישים.לכן טבעי היה שהרכוש יעבור לקרן הקיימת.
3. על זה לא אוכל לעזור לך.

נראה עד כמה יהיה לי סבלנות. ‏Daniel Ventura‏ 22:48, 12 באפריל 2007 (IDT)

שאלת הקטגוריה המתאימה

הועבר מ"בקורת עמיתים".

כתבתי את הערך הנ"ל. חסר לי קטגוריה מתאימה עבורו. מדובר ביישוב חרדי שהיה קיים בעמק יזרעאל בשנים 1925-1938 ואיננו עוד. יש במקום רק מבנה שהוא השריד ךיישוב. המבנה הנטוש הוא בחסות המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. הם קראו לעצמם קיבוץ אבל זה היה רק השלב הראשוני של הקיבוץ - קומונה. הקטגוריה הנוכית "קיבוצים" אינה מתאימה ! הצעותיכם בדף השיחה של הערך.‏Daniel Ventura‏ 00:18, 10 באפריל 2007 (IDT)

אולי כדאי ליצור קטגוריה חדשה - 'ישובים שננטשו' ולצרף להגדרה הזאת את מגדל עדר, ישובי גוש עציון מ48 נווה יעקב, בית הערבה, עטרות, חומש, שא נור, עוד ישובים מתוכנית התתנתקות ובטח יש עוד ישובים שאפשר לצרף. נת- ה- 13:50, 17 באפריל 2007 (IDT)

חיובי. אם כי כדאי להבחין בין נטישה רצונית, כמו הראשונים לבין נטישה כפיתית או במסגרת חוק כמו האחרונים. להמשך טיפולך. ‏Daniel Ventura‏ 13:52, 17 באפריל 2007 (IDT)

להמשך טיפולי?! יש שלב מסוים שבו עודף חילוקים מתיש אותי... אם זה תלוי בי, הייתי מגדיר את כולם ישובים שננטשו, ולאט לאט, היו מתפתחות קטגוריות משנה, כגון 'ננטשו במלחמת העצמאות', 'ננטשו בהתנתקות'. ועכשיו שכבר יש ערכי משנה כאלה, לדעתי יש להכניס את כל מי שלא מוגדר תחת הכותרת 'ננטשו'. וחלוקות משנה יעשו על ידי בעלי עניין בהמשך... נת- ה- 14:06, 17 באפריל 2007 (IDT)

הועבר לדף שיחה מחנה ישראל (דברת) שם יימשך הדיון. ‏Daniel Ventura‏ 13:55, 17 באפריל 2007 (IDT)

הקשר לתנועת פא"י

היישוב הוקם על ידי אגודת ישראל, לא על ידי פא"י. כפי שניתן לראות בכל המקורות העוסקים בנושא. הקשר לפא"י הוא ככל הנראה בכך שפא"י ניסו גם הם לחדש ולקומם את היישוב הכושל, אולם כנראה כשלו בכך גם. ראה כאן, נראה שהיה נסיון כזה גם מטעם הפועל המזרחי, ראה כאן.-מוישימי • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ח • 15:27, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

קשר לתנועת עזרא?

בהמשך לפסקה הקודמת, איני מוצא את השם "עזרא" במאמר המפורט של קופלוביץ שמצוין בערך, ואיני מוצא את מחנה ישראל בערך עזרא (תנועת נוער). מה בדיוק כתוב בספר של דורון בעניין ועל מה הוא מסתמך? אני גם מתקשה להאמין שכל הספר "אי של אפשר" (או אפילו חצי או רבע) מוקדש למחנה ישראל. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 14:00, 30 ביולי 2019 (IDT)

שלום שוב נרו יאיר

עבר זמן ולא הספקתי לתקן את העריכה

אשמח לדעת איך לדעתך נכון לעשות זאת על מנת שלא להכנס לויכוחים מיותרים שוב. Germanfob - שיחה 21:50, 20 במרץ 2022 (IST)

אמת, רבע מהספר אי של אפשר לא מתייחס לכך. אך גם לא רבע מהספר של עדה גבל - חרדים ואנשי מעשה. בשניהם יש פרק על כך. בשניהם גם מוזכרת העובדה שמי שהיו חברים בקבוצה התחלקו לשתי קבוצות - אחת של פועלי אגודת ישראל יוצאי פולין, ואחרים, חברי תנעות עזרא שעלו מגרמניה במטרה להקים התיישבות חקלאית לכך. בספר "נעורים בתנועה" הדבר מוזכר כולל התכתבויות ומכתבים של חברי הקבוצה המתארים את אופי חייהם כעזראים (בלשונם).

מאמרו של קופולוביץ אכן לא מתאר זאת, אך בשיחת טלפון איתו הוא קבל על כך שהמאמר המקורי שרצה לפרסם "צונזר" והגירסא שהתפרסמה "מקוצצת ביותר, והמבין יבין{עלי להודות שלא מספיק הבנתי!}" (כך בשיחת טלפון שלו איתי) אסמכתאות נוספות לכך נמצאות בספרים הבאים" לעובדה ולשומרה, חברה ודת ועוד.

העובדה שהדבר לא מצויין בדף של תנועת עזרא הוא עצמו בעיה (אשתדל לערוך גם אותו ולתקן גם שם בהקדם - תחת איזה קטגוריה לדעתך נכון שהדבר ייכנס?) אך לא פותרים בעיה בבעיה...

Germanfob - שיחה 14:10, 30 ביולי 2019 (IDT)

א. אתה כותב עכשיו אחרת ממה שהכנסת לערך, שם הזכרת רק את עזרא. ב. איך זה מתחלק במספרים? האם חברי עזרא באו כקבוצה מגובשת, או שפשוט הצטרפו כבודדים לשאר? האם לעזרא היה מעמד רשמי במקום? ג. נא לציין עמודים מדויקים בכל הספרים שהזכרת. ד. מתייג את משתמש:AddMore-III שמן הסתם מבין גם בזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 14:17, 30 ביולי 2019 (IDT)

כפי הבנתי, הם היו הקבוצה המגובשת שהגיעה כחלק מתנועה, לעומת השאר שאמנם הגיעו מאזור מסויים,אך לא כקבוצה. הם פעלו כקבוצה מגובשת, עם מדריך (רב בוגר) מטעם התנועה. בספר נעורים בתנועה עמודים 204 - 207, בספר לעובדה ולשומרה בעמודים 30-31 ובהמשך בעמודים 69 ואילך. בספר אל ובארץ צבי (סיפור חייו של צבי וינברג), בעמודים 26 ואילך.

התכוונתי קודם כל לעמודים בספרים המפורסמים יותר שהזכרת, אי של אפשר, עדה גבל, חברה ודת. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 15:09, 30 ביולי 2019 (IDT)

געוואלד, מה אני מבין בדברים כאלה? AddMore-III - שיחה 21:26, 30 ביולי 2019 (IDT)

געוואלד לגמרי... אצל גבל זה בעמודים 119-122 ואצל מינץ 56-9. מה עוד יש לעשות על מנת להוכיח את הברור מאליו ולתקן את העריכה? Germanfob - שיחה 08:53, 31 ביולי 2019 (IDT)

לצטט מה בדיוק כתוב אצל שניהם בנושא העזרא, וכן אצל פרידמן, חברה ודת, שלא ציינת לגביו מספר עמוד. נעשה סדר, לפי הערך היו לפחות ארבעה ניסיונות ליישב את המקום. אדוני כתב בערך, בתחילת הפתיח, שהמקום היה "קומונה של חברי ארגון העזרא", חד וחלק, מאה אחוז עזרא. בדף השיחה התברר שזה יותר מורכב. לכן עלינו לדייק בפרטים, וגם להבחין בין יישוב ששייך לעזרא ובין חברים בעזרא שהצטרפו כבודדים (או אפילו כקבוצה) ליישוב שאינו מוגדר כשייך בלעדית לעזרא או לחברי העזרא. ולא הייתי מתעורר לכל זה אילו במאמר של קופולוביץ המילה "עזרא" לא הוזכרה אפילו פעם אחת, ומהערך עד היום משמע שזהו פרויקט של אגו"י. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 09:28, 31 ביולי 2019 (IDT)

ובכן - לפי הבנתי המצב הוא כזה. מי שרכש את האדמות היתה אגודת ישראל. הגוף המיישב היו קובץ של אנשים פועלי אגודת ישראל יוצאי פולין וחברי אגודת העזרא. בספר נעורים בתנועה מצוטטים תיאורים של של חברי הקבוצה העזראית המספרים על סדר יומם, הלימוד שלהם (סדר זרעים) ועל ההבדל שבין האופי כפי שהכירו אותו בגרמניה לבין הארץ. (למשל: מחיינו בארץ ישראל (מכתב משנת תרפ"ז)

(על קבוצת עזרא שבמחנה ישראל)

...כאן מתנהלים חברי צוותא, אנו מהווים חברותא כפי ש"עזרא" שאפה, כמעט ללא הצלחה, לקיים בגולה בימי הפגרא. למסעות גדולים אין לנו פנאי אלא בעונות המתות. בשבת אין מתרחקים מן הבית, יום א' הוא כמובן יום עבודה. ולמען האמת גם אין לנו גם צורך בטיולים שהרי רוב שעות היום נמצאים אנו בשדות, משם נשקף לעינינו מראה נהדק של המושבות מסביב.) בספר לעובדה ולשומרה, מובא החוזה (די משמים ) שבין קבוצת חפץ חיים של העזרא שהגיעה למחנה ישראל. בשאר הספרים הדיון מתמקד בעיקר בסיפור הויכוח על הקרקעות (האגודה מכרה את הקרקע ליותר מאדם אחד, מה שהכשיל את המפעל ועל הויכוחים שבין המנהל הגרמני שהובא מטעמם לבין החקלאים). גם הספר של עדה וגם הספר של בנימין מינץ עוסקים בפועלי אגודת ישראל, ולכן לא זה מרכז עניינם. אגב, כפי שציינתי גם קודם קופולוביץ עצמו מתאר את הקבוצה העזראית במאמר המקורי לפני שצונזר (כך אמר לי). במקביל, יש חומרים שנמצאים בארכיון הציוני וכמובן שם בדברת שם.

בוא נתמקד. תוכל בשלב ראשון לצטט מה כתוב בספרים של פרידמן, שלם וגבל בעניין עזרא, בליווי מספר עמוד מדויק? אם אין בשלושתם כלום - מציע שתעצור ותחשב מסלול מחדש, אולי לארגון העזרא לא היה תפקיד רשמי במקום. מאמין לך שהיו בוגרי עזרא בין המתיישבים, לפחות בחלק מהקבוצות, חבל שתטרח להביא סימוכין לזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 13:34, 31 ביולי 2019 (IDT)

לא מספיק מבין את הטענה שלך. אם ברור לך שגרעיני המתיישבים היו של העזרא, מדוע לא לציין זאת(אם מדובר בענייני ניסוח, אין בעיה לנסח שהמקום נוסד על ידי חברי העזרא שעלו מגרמניה ולא על ידי ה"עזרא")? בספרו של חיים שלם לא מוזכרת כלל העזרא, אינני יודע מה הסיבה (לדעתי משיקולים פנים חרדים / משפחתיים ותמורות שעברו בין התנועה היום לאז אבל זו רק השערה משום שבכל המסמכים ברור הקשר). בספרה של עדה יש רק שלושה עמודים על מחנה ישראל ונושא הספר שלה הוא הארגון פועלי אגודת ישראל. מובן מדוע בספר שעוסק בזה ולא מרחיב על העניין הדבר לא מצויין בפירוש (למרות שהיא מסתמכת על ספרי המקור שהזכרתי וכפי שניתן לראות אצלה מתארת את שתי הקבוצות - הגרמנית והפולנית והמחלוקת ביניהן).

גם בשאר המקומות (מבדיקה מדגמית שחיפשתי - על משמר דוד ולהבות חביבה למשל) ברור שמי שמקים אותם זו התנועה המיישבת (הקיבוץ הארצי / התק"מ/ פועלי אגודת ישראל / אגודת ישראל במקרה הנוכחי) ומי שמגיע ליישב מגיע מגופים נוספים. מדוע לייצר הבדל מהערכים האחרים? Germanfob - שיחה 08:17, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

אנא אם תוכל לענות באופן ממוקד וברור כדי שנבין זה את זה. א. בשלושת הספרים המחקריים (שאתה עצמך ציינת) אין מילה על העזרא בהקשר של מחנה ישראל? ב. אם אני מבין נכון, אתה אומר שאמנם עזרא אינו התנועה המיישבת, אבל הוא בכל זאת מעורב. מה בדיוק היה חלקו ובאיזה מארבעת ניסיונות העלייה? נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 10:02, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

בשלושת הספרים מוזכרים עזרא לסירוגין, כחלק מיחסי הגומלין שלה עם התנועה הפוליטית פועלי אגודת ישראל. בהקשר של מחנה ישראל לא מוזכרת העזרא, ובכלל, בספרים הללו החומר סביב מחנה ישראל דל ביותר. מהמסמכים והעדויות המופיעים במקורות המשלימים ובמקורות אליהם מפנים המחקרים ועליהם מסתמכים להבנתי עולה התמונה הבאה (כפי שציינתי בשרשור קודם)- אגודת ישראל קונה את הקרקעות ומוכרת אותם בחוץ לארץ. למקום עצמו מגיעות קבוצות שמטרתן ליישב ולפעול במקום. הארגון ששולח קבוצות ליישב את המקום הוא העזרא, למרות שחלק מהקבוצות הן עצמאיות. Germanfob - שיחה 13:26, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

כמובן איני אומר שעזרא לא קיימת. אם בשלושת הספרים המחקריים עזרא לא מוזכרת כלל ביחס למחנה ישראל זה אומר שכנראה תפקידה במקום לא היה מרכזי. נותר להבין מה כן. זה מה ששאלתי בשאלה השנייה לעיל, אנסה לשאול שוב ואולי תוכל לענות באופן מסודר. א. לכמה מארבעת ניסיונות העלייה העזרא היה שותף? ב. תן לי בבקשה סימוכין שמדובר בקבוצות רשמיות מטעם עזרא ולא בבוגרי העזרא שהצטרפו למקום כמו שאחרים הצטרפו. ג. מה היחס המספרי בין הקבוצות של העזרא ובין שאר המתיישבים במקום? נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 13:36, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

אינני יודע. אינני חוקר של הנושא. אני מכיר את הדברים מהעמקה באינטרנט סביב הדרכת טיולים בקורס שעשיתי לאחרונה במקום וראיתי שהחומר על המקום לוקה בחסר. אני לא חושב שכל אחד מהמקומות האחרים (למשל הערכים הבאים שבהם חיפשתי באופן אקראי - ניר עם, טירת צבי, ונען) בהם המסמוך דומה. מהמכתבים והספרים שכן עוסקים בנושא (כאמור - נעורים בתנועה, העוסק לא בתנועות המפלגתיות אלא בתנועות הנוער) מתוארת פעילות של העזרא שם. לא מבין מדוע יש התנגדות עקרונית להכניס את הפרטים הללו, הם חשובים (וכפי שניתן להתרשם מהמכתבים הם רואים עצמם כפעילים הנמצאים שם בשליחות הארגון). אם ברצונך לציין שפעלו שם גם קבוצות נוספות זה כמובן חשוב (כמו בכל אחד מהמקומות שציינתי לעיל, מהיכרותי ההסטורית פעלו קבוצות וגרעינים נוספים). לא מבין למה אני צריך להיות זה שנלחם?

להבנתי הדלה, שתי קבוצות לפחות מתוך השלוש המוזכרות שם (אגב, גם המידע על שלוש או ארבע נסיונות דורש בעייני בדיקה - מהיכרותי יש שניים וכך מופיע גם בספרים שהזכרתי). מה זה אומר שהם נמצאים שם באופן "רשמי" חוזה הוא מסמך רשמי מספיק?? בהמשך לדיון שמתקיים כאן קראתי ערכים ותרומות אחרות שלך כעורך וראיתי שניסיונך גדול הרבה יותר משלי. מה הנוסח שלדעתך צריך להיות באתר על מנת שיזכיר עובדה זו? Germanfob - שיחה 14:41, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

הכתיבה שלך לא מספיק ממוקדת וזה מקשה על הדיון. אולי תנסה לקצר ולחדד את הדברים. אם זה מנחם אותך, גם אני "נלחם" לא פחות ממך, כי חשוב לי שהערך יהיה מדויק.

אתה לא יודע מהם הפרטים ומה היה החלק האמיתי של חברי עזרא, ולכן פשוט תכתוב שהמקום היה של חברי עזרא וזהו? לא מספיק שהתרשמת מהמכתבים שהם רואים את עצמם כשליחים של הארגון. אולי זו תחושה פרטית של כותב אחד באחד מניסיונות העלייה. או אפילו של שלושה תושבים.

באופן בסיסי, לאחר שארבעה מקורות מחקריים בסיסיים (שלושת הספרים וקופלוביץ) אפילו לא מזכירים את המילה "עזרא" ביחס למחנה ישראל - נטל ההוכחה גדול. כשנדע מהן העובדות נוכל לנסח אותן בהתאם. חוזה הוא כמובן מסמך רשמי, רק צריך לראות מה בדיוק כתוב בחוזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 15:08, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

איך ניתן לשלוח / להעלות חומרים (המכתבים שלהם למשל)? זה בעייני מוריד את נטל ההוכחה ומעביר אותו אל נטל ההפרכה Germanfob - שיחה 15:18, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

אני רואה עכשיו שבניגוד לדבריי למעלה קופלוביץ כן מזכיר קבוצה של עזרא. לדבריו, רוב הפועלים בעלייה הראשונה היו חסידים צעירים מפולין שחלקם הגיעו בהכוונה האמרי אמת מגור. עם זאת, בתוך הקבוצה של העלייה הראשונה למקום התארגנו קולקטיבים, בהם קבוצת עזרא מיוצאי גרמניה וקבוצת השבעה ממייסדי פא"י. אין לי התנגדות שיוסף לערך עם פרופורציות, שהרי אין מטרתנו לתת משקל מיוחד ליוצאי גרמניה דווקא. הכי טוב שתרחיב את הערך לאור מאמר זה, אין הצדקה להרחיב דווקא את העלייה הראשונה, השתיים שלאחריה הצליחו לשרוד זמן רב יותר. וכן, כמו שתראה במאמר זה, היו ארבע עליות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 15:26, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

שלום נרו יאיר

עבר זמן ואני רוצה להחזיר את התיקון בהמשך להתדיינות שהיתה

אשמח לדעת איך נכון לעשות את זה מבלי להכנס שוב לויכוחי עריכה Germanfob - שיחה 13:56, 15 במרץ 2022 (IST)

שם הערך

שם הערך כעת מכיל את הסוגריים "דברת", על שם הקיבוץ שהוקם ליד מחנה ישראל שנים אחר כך. סבורני שמתאים יותר לקרוא לערך "מחנה ישראל (אגודת ישראל)" על שם מקימי היישוב. מתייג את נרו יאיר. בברכה, גיברס - שיחה 01:59, 24 באפריל 2020 (IDT)

אני לא בטוח, המקום עדיין קיים, כולל בניין מאותה תקופה, ויש לו זיקה לדברת. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ף • 02:08, 24 באפריל 2020 (IDT)

נשאר מבנה אחד מהיישוב, ושרידים נוספים מוצגים במוזיאון שבקיבוץ דברת הסמוך. אתה לא חושב שמגוחך לקרוא ליישוב על שם קיבוץ סמוך, שהוקם 50 שנה אחריו? מתייג גם את ביקורת. בברכה, גיברס - שיחה 02:11, 24 באפריל 2020 (IDT)

נראה שהכי טוב לשנות למחנה ישראל (עמק יזרעאל). נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ף • 14:54, 24 באפריל 2020 (IDT)

בוצע --90Desertboy - יום נעים - שיחה 19:04, 9 במאי 2020 (IDT)