שיחה:מדרשת שיל"ת

אני חושבת שערך זה חשוב מאוד. ישנה חשיבות רבה ללימודי יהדות במיוחד במקום זה שמיישבים את הארץ. המדרשה גדולה ותורמת הרבה לבנות ובנוסף משלבת לימודים אקדמיים. ―Oritp (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מסכימה שיש חשיבות, לא ברור לי למה נמחק פעם קודמת. הדס - שיחה 13:58, 6 באפריל 2008 (IDT)

ודרך אגב- מדהים איך 3/4 מהאולפנות/מדרשות מיוחדות באווירה החמה והמשפחתית ששוררת בהם. הדס - שיחה 14:20, 6 באפריל 2008 (IDT)

כשם שיש מקום לערכים של ישיבות, יש מקום לערכים על מדרשות לבנות. ‏ PRRP ■ שו"ת 00:53, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

כשם שיש מקום לערכים על ישיבות - יש מקום לערכים על מדרשות. אבל כשם שאין מקום ערך לכל ישיבה באשר היא ישיבה, כך אין מקום לערך על כל מדרשה מאשר היא מדרשה. ממה שכתוב בערך כעת מסתמן שמדובר במוסד ללא כל חשיבות אנציקלופדית, ללא כי ייחוד, ובערך ללא כל תוכן משמעותי (מעבר למלל המשוכפל של כל מוסד חינוכי של הציונות הדתית, כפי שכבר רמזה הדס לעיל. אשמח אם מישהו יבהיר את חשיבותו של המוסד הספציפי. אורי • שיחה 03:54, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

הסיפור הזה חוזר על עצמו, ולי אישית זה קצת נמאס. צריך להחליט (או להצביע) פעם אחת על אילו מדרשות/ אולפנות/ ישיבות תיכוניות/ ישיבות הסדר זכאים לערך. כל פעם מוצבת תבנית חשיבות על מדרשה אחרת וצריך להתווכח עליה בנפרד, זה לא הגיוני. הדס - שיחה 14:53, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

רעיון מצויין לגבש אמות מידה. לא בטוחה שנכון שיהיו אמות מידה מיוחדות למוסדות על יסודיים דתיים. האם לא נכון להחיל את אותן אמות מידה על בתי-ספר תיכון חילוניים? ועל מדרשות ומוסדות חילוניים למיניהם? קלודיה - שיחה 15:25, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

אני מסכים שצריך קריטריון ברור לגבי החשיבות של מוסדות ככלל, ומוסדות חינוך בפרט. ספציפית אני לא רואה למה הערך הזה פחות חשוב מערכים דומים אחרים, כגון מדרשת בינת עליו הייתה הצבעת מחיקה שתוצאתה הייתה השארת הערך, ולכן לדעתי יש לו מקום בויקיפדיה. ע11 - שיחה 02:14, 7 באוגוסט 2008 (IDT)

לאור תקדים מדרשת בינת רבים סבורים שיש למדרשות כאלה חשיבות. גם לדעתי. טום בומבדיל - שיחה 14:45, 7 באוגוסט 2008 (IDT)

ואם לא היה די בכל מה שנאמר עד עכשיו: דעתי היא שכל מוסד לימודי על-תיכוני המוכר על ידי המדינה ראוי לערך. ‏ PRRP ■ שו"ת 11:59, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

הבעיה היא שעד עכשיו לא נאמר דבר. עמדתך העקרונית היא הנימוק הראשון בדף זה (וגם הוא בוסרי, שכן נשאלת השאלה למה, ועד שלא יהיה זה כלל אוניברסלי, השאלה הפרטיקולרית טרם נענתה) ומן הראוי שתקדם אותה באפיק שיביא לקביעתו של כלל. אורי • שיחה 16:01, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

המטרה היא אינה שמשתמשים יבואו ויגידו שהם חושבים שהערך חשוב, אלא שיבהירו את חשיבות הערך. מוטב, כמובן, שיעשו זאת בגוף הערך. מצטרף לבקשת אורי. ירון • שיחה 20:51, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

רשיון למונות

לפי המייל הבא:"שלום רב, מצ"ב תמונות של מדרשת שילת ושם הצלם : שי גרין התמונות ללא זכויות יוצרים ועפ"י GNU אוהב מולדת - שיחה 09:30, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

"המגמה היא"

מישהו מוכן להסביר לי מה זה אומר? של מי המגמה הזאת? מה מיוחד בשילוב של יישוב ומוסד חינוכי? האם אי אפשר לכתוב על זה משהו אחר חוץ מ"מיוחד"? קומולוס - שיחה 19:13, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

שחזור הערך למצבו המוקדם לפני עריכותיו של אוהב מולדת

בעקבות הדיון שהתקיים בשיחת משתמש:אוהב מולדת/ ארכיב אוגוסט 2008#הפרת זכויות יוצרים התברר כי הטקסט שהוסיף מקורו ב(א) הפרת זכויות יוצרים ו/או הכנסת מלל יחצ"ני כלשונו לערך ללא כל ביקורת, עיבוד או סינון. חוסר הנכונות לקחת אחריות ולתקן את הבעיה גרר את שחזור הערך למצב שקדם לעריכותיו של אוהב מולדת, ובכלל זה את התמונות שכעת מעמד זכויות היוצרים עליהם אינו ברור כלל.

הרחבות שאינן מבוססות על טקסט בעייתי זה יתקבלו בברכה.

בצער, אורי • שיחה 23:56, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

אורי מחקת גם עריכות רבות שלי שבוצעו על בסיס כמה מקורות בליל אמש. ‏ PRRP ■ שו"ת 23:59, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

אני מצטער, לאוהב מולדת היו תרומות רבות מדי בכדי לעשות זאת סלקטיבית, אתה מוזמן להשיב אותן או שאני אעשה זאת מאוחר יותר (יקח לי זמן). אורי • שיחה 00:01, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

עדיף לשחזר לגרסה האחרונה שלי ואז למחוק את מה שצריך למחוק. מסתבר שדני לא תרם כמעט לערך עד לעריכה האחרונה שלי אתמול, ועל כן איני רואה מניעה לשחזר לגרסה אחרונה זו. ראה בגרסאות הקודמות. ‏ PRRP ■ שו"ת 00:02, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

שיחזרתי לגרסה האחרונה שלך והוספתי את התמונות, המופיעות בוויקישיתוף וכל עוד הן שם הן לגיטימיות. שיחזור זה נעשה לאחר שבצורה פזיזה שוחזר הערך למצבו הקודם שכן מדובר היה בשיקול דעת לקוי:

1. בעיית זכויות היוצרים: העובדה היא, כפי שהדגמתי ביתר פירוט בדף שיחתו של "אוהב מולדת" המקושר לעיל בהודעתי הראשונה, שקיימים משפטים זהים בין הטקסט שנכתב על ידו לבין מקורות זמינים ברשת אודות המדרשה. אני מאמין לאוהב אמת הטוען כי המקור לעריכותיו לא היה האתר הספציפי אלא המייל שקיבל מהרב העומד בראש המדרשה, אבל זה לא פותר את בעיית זוכיות היוצרים, רק מסבך אותה עוד יותר. מסתבר שהמייל שקיבל אוהב מולדת מכיל משפטים הקיימים במקומות אחרים. יתכן, וסביר להניח, שאוהב מולדת קיבל טקסט מוכן מראש, פחות או יותר, למתעניינים לצורך יחסי ציבור (זו הנחה סביר יותר מאשר שראש המדרשה העתיק משפטים מהאינטרנט ושלח אותם). מסתבר שלפחות אתר אחד קיבל מידע דומה ועשה בו שימוש שיוצר זהות בין המקורות. ואילו מקורות אחרים קיבלו את אותו המידע? אולי ישנו דמיון בעייתי בין הטקסט הזה לבין, למשל, ברושור פרסומת של המדרשה? איננו יודעים, ועל כן לא ניתן להביא את הטקסט כלשונו על אף מקורו, וגם שיכתובו איננו פשוט, שכן לא ברור מאילו גרסאות אחרות שלו צריך להישמר מחשש לזכויות יוצרים. לסיכום הנקודה, לא ניתן להשתמש בגרסאות המבוססות על הטקסט המקורי (כולל השיכתוב שאני עצמי אשיתי לו). מי שרוצה שיכניס את המידע מחדש תוך שיכתוב עמוק וסלקטיבי כדי להימנע ולו מבדל של חשש להפרת זכויות יוצרים.
2. בעיית המקור הפרסומי: מכיוון שאני מאמין לאוהב מולדת שהוא, כדבריו, העתיק את המייל שקיבל מהרב כלשונו (כמעט) לערך (והשוואת גרסאות קודמות למייל כפי שהוא כאן יאשרו זאת) הרי שיש כאן בעיה חמורה ביותר מכיוון שונה. הנה משתמש ותיק שבחפזונו "להציל" ערך העומד להצבעת מחיקה ובלהיטותו (הלגיטימית) לשנות את הערך כדי להשפיע על ההצבעה מכניס ביודעין טקסט פרסומי לערך. כמות הבעיות במעשה זה עצומה: מדובר בטקסט פרסומי נטו, שכפי שראינו גרסאות ממנו הופצו למקומות אחרים. מדובר בטקסט שהוכנס כלשונו, שאיש לא בדק ולא אימת. מדובר בטקסט שכולו ז'רגון ספציפי שאינו אנציקלופדי בעליל. מדובר בטקסט שנועד, בהגדרה, להלל את המוסד ועל כן הוא בהגדרה, לא מאוזן ומוטה. כל אלו הן רק הבעיות העקרוניות הראשוניות. מכיוון שכך אין לעשות שימוש בגרסה ראשונית ובעייתית זו ולא בגרסאות אחרות שלה, ששוכתבו ללא ידיעת הסטטוס של הטקסט המקורי (ובכלל אלו זאת שלי). השימוש בגירסה זו פסול ביותר וחשוב פי כמה וכמה מההצבעה הקשורה בערך. לסיכום הנקודה אין להשתמש בטקסט פרסומי כלשונו ואין לתגמל מעשה בעייתי ופסול זה בשום דרך. מי שרוצה יכניס את המידע מחדש תוך שיכתוב עמוק וסלקטיבי ביודעו שהוא מתבסס על טקסט יחצ"ני גרידה.

משני טעמים עיקריים אלו השבתי את הטקסט למצבו הקודם לתוספת של אוהב אמת ועל פי הערתו המתקנת של פררפ לעיל. כעת הדרך פנויה להמשך עריכת הערך והרחבתו בצורה לגיטימית. המטרה (הרחה חפוזה של הערך בגלל הצבעת המחיקה) איננה מכשירה את האמצעים (שימוש בטקסט בעייתי מבחינת זכויות יוצרים והכנסת טקסט פרסומי גרידא). הרחבות לגיטימיות יתקבלו בברכה. אורי • שיחה 06:14, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

האם אתה חושש מתוצאות ההצבעה (ולפי התוצאה עד עכשיו אני לא מבין למה) שאתה נדרש לפרשנות כה ... עכשיו שאתה מודה שיש מקור ואין בעיה של זכויות יוצרים , כדאי שתשים לב לכותרת של המסמך: "מדרשת שיל"ת – תעודת זהות- כיצד ואיך?". הרב הכין מסמך מקיף על המדרשה (מדוע אתה מכנה אותו:"טקסט פרסומי") וממנו הועתקו הקטעים לכל האתרים . אני עשיתי שימוש במסמך המקורי וטוב שאתה כבר מודה בזה - לפחות על הטחת האשמה של "הפרת זכויות יוצרים" תבקש סליחה. למה שעוללתה לערך יש לי רק תאור אחד ולא אכתוב אותו, אשאיר לקוראים את ההחלטה. אני מנתק מגע, הרי לא אעסוק בזה. בוקר טוב. אוהב מולדת - שיחה 06:33, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

קראת את דברי בכלל? בוודאי שיש בעיית זכויות יוצרים, וכן, למסמך תדמית המופץ לכל דורש יש שם - יחסי ציבור (קרי - פרסומת). את הנחת תום הלב הנחתי כבר בהודעתי הראשונה והמקורית אליך, בהתנהלותך האגרסיבית והפתלתלה הבאת אותי לאובדן אמון גמור בך ובעריכותיך בכל הנוגע לעניין זה וגם ארכוב דף השיחה שלך לא יסתיר זאת. ולא "עשית שימוש במסמך המקורי" - העתקת אותו כלשונו ללא כל סינון. בדף שיחתך הרחבתי בעניין הסליחה הדרושה ועל מה בדיוק. על אף רמיזותיך החוזרות, הבעיה בכתיבתך כאן והפעולות שנקטתי בעקבותיהן אינן קשורות להצבעה כלל וכלל. לראיה, רשית ניסיתי לשכתב כדי לפתור את בעיית זכויות היוצרים ולהפנות את תשומת ליבך בנימוס למצב. תגובתך והדברים שהתגלו לאחר מכן שינו את התמונה וחייבו את מחיקת תרומותיך הבעייתיות. טוב מאוד שלא תעסוק עוד בערך זה. הנזק האמיתי הוא זה שגרמת בהתנהלותך הלא אחראית, וזו חמורה פי כמה וכמה מהערך הספציפי עצמו בין אם ישאר ובין עם ימחק. אורי • שיחה 06:49, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

התנכלות לעריכות ללא יסוד

שוב נעשות מחיקות ללא בירור תוך הטחת אשמות השווא (הפרת זכויות יוצרים) . להלן המקור ממנו קבלתי את החומר. אבקש לשחזר את המחיקות. הסברתי כי החומר התקבל מהמדרשה ישירות. אורי עמד על דעתו כי החומר הועתק מקישור. וכל זה באמצע תהליך הצבעה. ממש לא הוגן. מזל שעדין לא נחסמתי ואני עוד יכול להגן על עצמי.

בס"ד

לכבוד דניאל ונטורה להלן מספר הוספות:

1. תעודת זהות של המדרשה

מדרשת שיל"ת – תעודת זהות- כיצד ואיך? מדרשת שילת-ההקמה והישוב אלוני שילה מדרשת שיל"ת הוקמה בשנת תשס'ב בשכונת אלוני שילה (על שם שילה לוי ז"ל אשר נפל באסון המסוקים) אשר בקרני שומרון.

המדרשה נקראת בשמה שיל"ת משתי סיבות: א. על שם שמו של הישוב אלוני שילה, ב. על שם דרכה של המדרשה "שויתי ה' לנגדי תמיד" ר"ת שילת. המדרשה קמה מתוך רצון להוות עוגן חינוכי ורוחני באזור בכלל ובישוב בפרט. לאחר לבטים קמה המדרשה בשכונה זו אשר מנתה בימים של אז 8 משפחות, ולא בקרני שומרון עצמה, מתוך אמונה וידיעה שהקמת מקום תורה בישוב צעיר אידיאליסטי ומתפתח יעזור לבסס ולהגדיל את ההתפתחות הפיזית וכמובן הרומנית של הישוב.. ב"ה אנו מונים כיום 25 משפחות, בשכונה תורנית ואידיאליסטית, ופנינו בעזרת השם לבניית הקבע. אנו משתדלים לנצל את השילוב המיוחד בין הישוב למדרשה על מנת להפרות האחד את השני.

מטרות ושאיפות- 1. התוכן הרוחני-תורני נושאי המדרשה רבים ומגוונים: ייחודה של המדרשה מתבטא ב-2 כיוונים

א. הדרכה והכנה להקמת המשפחה והבית היהודי- אנו רואים בבניין הבית גם צורך גדול וגם שליחות מיוחדת בשנה זו הבנות עוברות שתי סדנאות ( אין שום שילוב כזה בשום מוסד תורני של הציבור שלנו) גם תורנית וגם מקצועית ( ע"י נשים תורניות שנותנות לבנות כלים מקצועיים). את ההדרכה של חז"ל הבנות משלבות עם קבלת כלים אמיתיים שיעזרו להם בראש ובראשונה להכיר את עצמן ולאחר מכן לבחור בן זוג, לפתח זוגיות אמיתית ולבנות בית נאמן בישראל.

ב. עבודת הנפש- ללא ספק הבסיס לעבודת ה' הינו קיום תורה ומצוות, ובכדי שהעבודה לא תהיה רדודה וטכנית אלא מליאת חיות יש חובה לפתח את הצד של עבודת הנפש. הבנות מקבלות הדרכה ממוקדת ומעשית בנושא של תפילה, עבודת מידות, ובעיקר בכל הקשור לעיצוב האישיות ופיתוח מודעות עצמית. הלמידה כוללת גם שיעורים וגם סדנא ייחודית הנותנת הדרכה מעשית "איך צריך לעשות" ולא רק "מה צריך לעשות".

ג. לימודי הלכה- עבודת ה' היא בראש ובראשונה קיום תורה ומצוות, ולכן בשנה זו בנינו תוכנית שנתית המתמקדת בנושאים ההלכתיים הקשורים לעולמה של אשה כגון: שבת, צניעות, כשרות, תפילה ,ברכות ועוד. הלימודים מתמקדים גם ברכישת ידע רב וגם בהעמקה ובהבנת יסודות הדברים כדי שההבנה תהווה גורם מדרבן לקיום המעשי.

ד. לימודי אמונה- ללא ספק המציאות המורכבת בה שרוי עם-ישראל מיוחדת במינה ומצריכה כוחות נפש ותעצומות מחד גיסא ודרך ברורה עם מטרות ושאיפות מאידך גיסא כדי להמשיך בדרך שאנו מאמינים בה. בשנה זו אנו בונים בנין אמוני ורוחני שיהווה גם דרך וקריאת כיוון וגם עמוד שדרה רוחני מול התמודדויות היום יום.

ה. לימודי תנ"ך- תנ"ך הינו ספר הספרים ומהווה את הכוונתו של הקב"ה למציאות ולברואים. ההסטוריה של עמ"י והיסודות של עבודת ה' מצויים בספר זה. בשנה זו לומדים ומתעמקים גם בהכרת הפשט וגם בהכרת העומק של ההתגלות האלוקית במציאות. מעבר ללימוד זה אנו משלבים תוכנית סיורים שנתית הבאים לחבר את הבנות לא"י, ללימוד התנ"ך ולהכרת ההסטוריה של עמ"י.

ו. לימוד חסידות ומוסר

ז. התנדבות- הבנות משלבות בשנה זו חצי יום התנדבות. התפיסה החינוכית של המדרשה היא שלמרות שבשנה זו מקבלים הרבה, יש חובה בד בבד גם לתת ולתרום

2. המודל החינוכי- המדרשה משקיעה מאמצים הן כספיים והן בכח אדם כדי שכל בת תקבל את ההדרכה האישית והכוונה במציאת הדרך הייחודית לה, בחיים בפרט ובעבודת ה' בכלל. למדרשה פחות חשוב באיזו מדרגה רוחנית מתחילים את המהלך, חשוב יותר כיצד מסיימים אותו וממשיכים הלאה. המדרשה מחפשת בנות עם שאיפות והמון רצון בעבודת ה', בנות שמבינות ששנה זו היא שנת שליחות בשביל עצמן ולאחר מכן גם בשביל עמ"י. שנה זו איננה קלה והיא מצריכה מסירות נפש ולעיתים ויתור על דברים אחרים, אך בסופה היא מלאה בסיפוק רוחני ואישי והיא נותנת כלים רוחניים למטרות האישיות והכלליות של כל בת הלומדת במדרשה. בשנה זו תרגיש כל אחת שהיא עולם בפני עצמו ואף תקבל את היחס וההכוונה המתאימים, אךגם תחוש את הביחד והמחויבות ההדדית כלפי כולן.

2. תוכנית נוספת לשנה הקרובה- שילוב מדרשה עם שירות לאומי מדוע לשלב?

שנת השירות הינה שנה של עשייה ונתינה בלתי פוסקת. שנה זו חשובה ומשמעותית הן מבחינה ערכית והן מבחינת הבגרות והצמיחה האישית של כל אחת.האינטנסיביות, והעשייה המיוחדת, גורמות לשחיקה הן רוחנית והן אישית ונפשית. כדי להעצים את השנה כדי ללמוד לתת ולתת ולא "להיגמר" חשוב למלא מצברים וכוחות מתוך הכוונתה של תורה וליווי חינוכי חם ואוהב. מטרת השילוב מציעה לך ליווי חינוכי ורוחני, מגורים באוירה מיוחדת ואידיאליסטית והעיקר- העצמה נפשית למען עשייה מבורכת ובלתי פוסקת.

תכנית זו מאפשרת לך לבנות בניין אמוני ורוחני בשנה שמרכזה נתינה,שליחות,עשייה והתנדבות בקהילה.

מה בתוכנית? הבנות משרתות בקרני שומרון רבתי במהלך הבוקר במסגרת האגודה להתנדבות, בשעות אחה"צ(יומיים בשבוע) והערב הבנות לומדות בבית המדרש. מגורי השירות יהיו במגורי המדרשה באווירה החמה החלוצית והאידיאליסטית של אלוני שילה. לרשות הבנות יעמוד צוות רבנים ורבניות שילווה ויכוון, מתוך לימוד והעמקה ,לימוד עצמי ותהליך רוחני ואישיותי . השיעורים יכללו: הן לימודי קודש של אמונה, הלכה, הדרכה בעבודת ה', תנ"ך והכנה לבניין הבית והן סדנאות וכלים מקצועיים להעשרה ולתוספת הכשרה הקשורה לשירות.

חלק מהשיעורים מוכרים לצורך לימודים אקדמיים

פרטים באתר של האגודה להתנדבות (בזה לא עשיתי שימוש) - הספיק לי החומר הנ"ל

3. יום לימוד לנשים

בשנה הקרובה שנת תשס'ט נחל את השנה החמישית של יום הלימוד לנשים. ביום לימוד זה משתתפות קרוב למאה נשים מכל רחבי השומרון(קרני שומרון רבתי, קדומים, צופים, יקיר, רבבה, פדואל, וכו') ביום זה לימדו ומלמדים רבניות ורבנים מכל רחבי הארץ ( הרב אלישע וישליצקי, הרב ברוך סליי, הרב מיכי יוספי, הרבנית עידית איצקוביץ וכו')

בברכה, אוהב מולדת - שיחה 00:47, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

אף מילת סליחה

אחרי כל מה שקרה לעיל, אם לא מגיעה מילת התנצלות על הקביעה שנכתבה כלפיה "הפרת זכויות יוצרים". אגב, אני גם לא רואה בערך כל קישור לאגודה להתנדבות בעם, אשר נכתב שממנו לקחתי חומר תוך "הפרת זכויות יוצרים". מזל שהטחת אשמת שווא זו לא גרמה למפעיל לחסום אותי לימים אחדים, כולל לדף השיחה ומייל, מבלי יכולת אפילו להגיב, כמו שקרה בעבר. אוהב מולדת - שיחה 02:40, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

דני, במקום להתהדר בצדקתך (יש לך רקורד לא טוב עם זכויות יוצרים, אפשר להבין אם מישהו היה חשדן במיוחד), אודה לך אם תוכל לתרגם את הערך לעברית מדוברת. מחקתי סעיף שדיבר על "לימודי אמונה" משום שלא ברור לי איך אפשר ללמוד אמונה. אם יש לך ניסוח שמבהיר למה הכוונה, או קישור פנימי רלוונטי, זה יהיה מקום טוב להתחיל ממנו. היו עוד כמה השמטות שעשיתי, תוכל לראות את היסטוריית הגרסאות. אשמח לשיתוף פעולה ממך. קומולוס - שיחה 02:47, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

דוחה בשאת נפש "יש לך רקורד לא טוב עם זכויות יוצרים" - ברוב המקרים אם לא כולם הדבר לא היה בזדון. לא אשתף איתך פעולה. רק כדי שלא מחוק את לימודי אמונה ( מחקת כבר - שוב למה לא תתן להגיב בטרם הפעולה ) . הנה ההגדרה של הרב של המדרשה: "לימודי אמונה- ללא ספק המציאות המורכבת בה שרוי עם-ישראל מיוחדת במינה ומצריכה כוחות נפש ותעצומות מחד גיסא ודרך ברורה עם מטרות ושאיפות מאידך גיסא כדי להמשיך בדרך שאנו מאמינים בה. בשנה זו אנו בונים בנין אמוני ורוחני שיהווה גם דרך וקריאת כיוון וגם עמוד שדרה רוחני מול התמודדויות היום יום." בפועל כל הלימודים המביאים לידי חיזוק האמונה בימינו: ספר הכוזרי, המהר"ל, כתבי הרב קוק ומאמרים של הרבנים בימינו. מקום טוב להתחיל ממנו - יהיה אם תפסיקו את ההתנכלויות. לילה טוב. אוהב מולדת - שיחה 03:04, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

קראתי את דברי הרב. אפשר להשתמש בשמות הספרים הספציפיים הנלמדים במקום במונח המעורפל "לימודי אמונה"? לא ברור לי על איזה התנכלות אתה מדבר. אפשר להחזיר לערך בקלות יחסית כל דבר שנמחק ממנו, אבל הייתי סבור שהניסוח לקוי ולכן הסרתיו. מציע לך לא לקחת עריכות של אחרים ללב, אם נפלה טעות אפשר להחזיר. האם אתה משוכנע שהניסוח "לימודי אמונה" ללא פירוט הוא המיטבי? קומולוס - שיחה 03:18, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

חיובי. ולשם הבהרה, הוסף מקורות שמות של ספרים אחדים. עכשיו באמת לילה טוב. אוהב מולדת - שיחה 03:20, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

הניסוח "לימודי אמונה" הוא מושג רווח בעולם הלימודים התורניים להבדיל מלימודים בתחומים יותר "מסודרים" כמו הלכה וש"ס (גמרא - לרוב לבנים) או משניות. אין הכוונה "ללמד להאמין" את מי שאינו מאמין, כמו שזה נשמע, אבל בהחלט אפשר להתחזק באמונה על ידי לימוד המקורות המצויינים. (מנסיון של חוזר בתשובה...) נלביא - שיחה 04:06, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

זהו בדיוק, זה ז'רגון. אם אי אפשר להסביר מה זה במשפט אחד, אולי צריך לכתוב על זה ערך. קומולוס - שיחה 04:15, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

עשיתי עוד כמה תיקונים - יש נושאים שנמחקו, שאין סיבה למחוק (אפשר לשכתב...) כמו כן טעויות תיקנתי (מקום המדרשה לא בעבר, לא כל התלמידות נמצאות בתוכניות המשותפות, וכו'). כן יכול להיות שצריך על זה ערך (אני קטונתי, אולי מישהו אחר "ירים את הכפפה"...) נלביא - שיחה 04:35, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kipa.co.il/upload/users_files/egod2235.PDF
  • In מדרשת שיל"ת on 2013-06-07 10:42:17, 404 Not Found
  • In מדרשת שיל"ת on 2013-06-14 15:20:45, 404 Not Found
  • In מדרשת שיל"ת on 2013-06-17 09:28:59, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 12:29, 17 ביוני 2013 (IDT)

חשיבות

ישיבות

• ישיבות קטנות (ישיבות לגילאי חטיבת ביניים ותיכון (14 עד 17)) לא יהיו זכאיות לערך אלא אם יש להם חשיבות היסטורית מיוחדת בהיותם ראשוניות מסוגם או בעלות גישה פורצת דרך שהייתה לה השפעה רבה.
• ישיבות גדולות/ישיבות גבוהות (ישיבות לגילאי 17 ומעלה)
  • ישיבות בעלי ותק של יותר מ-3 שנים או ישיבות עם יותר מ-400 תלמידים (כולל בוגרים) - יש חשיבות אנציקלופדית.
  • ישיבות בעלי ייחודיות, בהיותם ראשונות מסוגם או בעלות גישה פורצת דרך שהייתה לה השפעה רבה - זכאיות לערך
• ישיבות המשלבות לימודי חול (כגון ישיבות תיכוניות) עומדות באותן הקריטריונים של חינוך פורמלי (לעיל) או ישיבות
• אולפנות ומדרשיות תורניות לנשים עומדות באותן הקריטריונים של ישיבות תיכוניות וישיבות גדולות (בהתאמה).

בשורה התחתונה מופיעה ההנחיה לגבי מדרשה לנשים. במדרשה - על פי הערך יש 100 נשים ולפי תמונת המחזור בדף הפייסבוק של המדרשה שצרפתי לקישורים החיצוניים, הרבה פחות מ-100. רחוק מאוד מהסף הנמוך של 400 (באונ' ממוצעת - 40 אלף תלמידים).--‏Yoavd‏ • שיחה 14:26, 21 ביולי 2021 (IDT)

מהיכן המצאת את הכללים האלה? Eladti - שיחה 06:43, 22 ביולי 2021 (IDT)

הקריטריונים שיואב ציטט אינם קריטריונים רשמיים שקיבלו תוקף מחייב מהקהילה. הערך שרד בעבר הצבעת מחיקה ולא ברור מה השתנה ומצדיק דיון מחודש. נראה שהערך עומד בכללים הלא רשמיים שמקובלים אצלנו לגבי ערכים על ישיבות: ותק של 20 שנים, ולפחות בעבר למדו במדרשה 100 תלמידות בעת ובעונה אחת. גם אם כיום לומדות שם פחות, זה לא משנה מבחינת שאלת החשיבות. הייתי מניח לערך. Lostam - שיחה 13:36, 22 ביולי 2021 (IDT)

לא ממש הצלחתי להבין מה שינוי הנסיבות. דרדק • שיחה • י"ד באב ה'תשפ"א • 14:05, 23 ביולי 2021 (IDT)

ממש מתקפת תבניות מתרחשת כאן כלפי ערכים תורניים שונים, רבנים, ישיבות, מדרשות... כדי שלא נצטרך שתי ויקיפדיות לשני עמים, הצעתי הצנועה היא לקבל את תוצאות ההצעה שבוצעה. יושב אוהל • שיחה • י"ז באב ה'תשפ"א 08:41, 26 ביולי 2021 (IDT)