שיחה:מדעי היהדות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שחר פלד ומגרסת הזהויות[עריכת קוד מקור]

בערך הוכנסה "ביקורת אקדמית" של פלד, שלפי הכתוב טוען שמדעי היהדות אינם מדעיים כי הם "לא משתמשים בכלים מדעיים". הפיסקה לא הסבירה מדוע הוא סובר כך (למשל, האם זו טענתו לגבי מדעי הרוח בכלל?) והקורא לא ילמד ממשפט חסר תוכן דבר. בנוסף, אינני מכיר את האיש, אך הספר מציג עצמו כ"מסה פילוסופית והיסטורית" ולא כ"ביקורת אקדמית" וממילא כלל לא בטוח שהדעות הפרטיות שלו רלוונטיות לערך. מסיבות אלו אני משמיט, בשלב זה, כל התייחסות לספר בערך זה. ‏DGtal08:56, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה

את הלקריאה נוספת נראה לי שכן היה שייך להשאיר מכייון שהספר עוסק במושא הערך מדעי היהדות ויתן לקורא בו יותר אינפורמציה על המקוצע (אם כי נגדה). לגבי הקישור לאתר אני גם חושב ששייך אבל לפי דעתך, לגבי התוכן אני אנסה לעבור מעט על הספר ולראות איך ניתן להוסיף אותה. קוני למלי"ג באדר ב' ה'תשס"ח10:19, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
לא ראוי להפנות את הקורא לדבריו של פלד באמצעות הסעיף "לקריאה נוספת" או "קישורים חיצוניים", כשם שבערך מלטה לא ניתן הפניה ב"קישורים חיצוניים" לדבריו המלומדים של האדמירל התורכי "מלטה יוק". כהערת שוליים בסעיף העוסק ביחסו של הציבור הדתי למדעי היהדות, בהחלט יש לזה מקום. דוד שי - שיחה 07:23, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה

הנה תמצות של הספר[עריכת קוד מקור]

הספר מגרסת הזהויות פורס בפני הקורא את מחקרו של שחר פלד על "מדעי היהדות" בפרט, ועל כל הפוזה המדעניסיטית, כהגדרתו, בכלל. הקורא נכנס אל תוך מסע מלותר וראשית תקופת הרופורמציה בגרמניה, בה ניתן משקל מכריע לאוניברסיטאות ולמחקר המדעי, כמעצבי השקפה. בהמשך הוא מתאר את תקופת הבילדונג, בה נתנו האוניברסיטאות, את הזכות ליהודי הגטאות, ללמוד באוניברסיטאות ובכך להשתלב באוכלוסיה. הגרמנים חזרו בהם מאוד מהר מההתר, היהודים לא כל כך. מהר מאוד למדו היהודים שמה שעשה לותר לקתוליות הם יכולים לעשות לדת, והחלו לחקור את התנ"ך, התלמוד ואת מחשבת ישראל. מחקר זה לפי פלד, לא היה חקירה אלא יותר פתולוגיה של היהדות. תוצאות מחקריהם הייתה כי היהדות מתה, וכי כדי להיות מאנץ` צריך להיות תרבותי, יודע נגינה, טיפה פילוספיה וזהו. דת - לא צריך. זה שייך לפעם. זה כבר מת. בכך עיצבו לעצמם היהודים את זהותם, שלא כגרמנים - איננו שייכים ללאום הגרמני. ואת הדת היהודית זרקנו. כך עיצבו לעצמם את זהותם כלא דתיים ולא לאומיים. מאז מנסים אותם חוגים `נאורים` לעצב את כל מי שבא בשערי האוניברסיטאות, ובייחוד לבאי הפקולטות למדעי היהדות, בדמותם, לא דתי ולא לאומי. ספר זה מנתח את התופעה. מראה את חולשותיה ואת הדרכים להתמודד עמה.

השפה לעיתים קשה, אבל מעמוד 25 הספר משתפר.

מתוך האתר: http://www.opinion.co.il/results/02/?i=4641019&w=books

אני חייב להודות שאין בספר הזה (או לפחות בתמציתו) חידוש רב. זו ביקורת על מדענות בכלל ועל מדעי היהדות כדוגמה לה. גלוי ומפורסם שאנשי מדעי היהדות הראשונים היו כולם כופרים שרצו לעשות "קבורה ראויה" ליהדות שלדעתם פסה מן העולם. למעשה, מדוייק יותר לכתוב את הביקורת בערך חכמת ישראל, שם התיאור של פלד מדוייק. כיום חלק גדול מחוקרי היהדות הם מאמינים בני מאמינים והביקורת פחות רלוונטית בהתייחסות אליהם. ‏DGtal00:18, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
דוד, האם קראת או עיינת בספר זה? נתנאל - שיחה 16:50, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
לא. לכן סייגתי ל"(או לפחות בתמציתו)". ‏DGtal18:57, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
לנוכח התמצית המובאת לעיל, ועוד יותר לנוכח הראיון עם מחבר הספר, נראה לי שאין צורך לבזבז זמן על קריאת הספר. מאות חוקרים במדעי היהדות עושים גדולות ונצורות בחקר תחום זה, ובא מחבר הספר ואומר "'מדעי היהדות' הם זיוף של המדע". אין זה מעיד דבר על מדעי היהדות, אבל מעיד מאוד על האומר. דוד שי - שיחה 19:31, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
אכן מדובר בתשפוכת ארסית שאין כל טעם לבזבז עליה זמן. אבל גם מה שכתב DGtal על אנשי חכמת ישראל איננו נכון כלל. נתנאל - שיחה 12:33, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה

האם ברוך שפינוזה רלוונטי לפה?[עריכת קוד מקור]

אם הבנתי נכון, האיש הוחרם על ידי היהודים בגלל גישה ביקורתית ומדעית לכתבים הקדושים. הוא עשה זאת עוד לפני המאה ה19. Eddau - שיחה 06:19, 26 במרץ 2008 (IST)תגובה

אגב, בערך העוסק בו כתוב שהוא מייסד מדע ביקורת המיקרא.Eddau - שיחה 06:21, 26 במרץ 2008 (IST)תגובה
בפשטות כן (ואז אולי זה גם יבהיר למה אין באמת מדעי היהדות...) קוני למלי"ט באדר ב' ה'תשס"ח06:44, 26 במרץ 2008 (IST)תגובה
ראשית, שפינוזה הוחרם לא רק על ידי היהודים אלא גם על ידי הנוצרים (ובצדק, לפי התפיסות של דתות אלו). שנית, אינני מוצא קשר ממשי של שפינוזה לכאן אלא אם תהיה פיסקה שתתאר את התפתחות המושג של מחקר ביקורתי של דתות ששפינוזה אחד מראשוניו, כמובן שפיסקה כזו אמורה להתיחס כאן לחקר דתות אחרות בגישה מדעית (או אולי מדענית). ‏DGtal08:20, 26 במרץ 2008 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:23, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במדעי היהדות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:30, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה