שיחה:מגבר אנרגיה

הפסקה הראשונה נכתבת בזמן הווה בעוד שדבר זה הינו מיזם עתידי, רעיון שעוד לא בוצע בשום מקום. או שהבנתי לא נכון? האזרח דרור 09:16, 11 באפריל 2007 (IDT)

בפסקה הראשונה שלושה משפטים. המשפט הראשון והשני מגדירים מהו מגבר אנרגיה ולכן כתובים בלשון הווה. השווה למשפט הפותח במאיץ LHC ולאטיום, המגדירים בלשון הווה מתקן עתידי וחבל ארץ שאינו קיים עוד. המשפט השלישי כתוב בלשון עתיד, כראוי למיזם המצוי בשלבי תכנון. הן בפסקה הפותחת והן לאורך הערך השתדלתי להדגיש את הסיכונים הכרוכים בהקמת מתקן שאין דומה לו בעולם (4 בסולם בונן), גם במחיר חזרות על עצמי. לכן אם עדיין אפשר להבין מהערך שביפן או באיחוד האירופאי כבר עובדים מגברי אנרגיה, אשמח לתקן זאת. ליאור 15:01, 11 באפריל 2007 (IDT)

אם כבר טרחת לשאול לדעתי, הייתי מעדיף אם היית מקדיש עוד דקה להגיע לתיקון מוסכם של הערך. מגבר אנרגיה הוא סוג של תחנת כח גרעינית. בשנת 1993 הוצע לבנות אותו. אילו מאז לא היה משתנה דבר ניתן היה לכתוב על כך ערך כמו ארובת שרב. מאז ההצעה התקבלה והפכה למיזם מתוקצב - גם באיחוד האירופאי וגם ביפן. מכיוון שמבחינה מדעית אין חידוש במגברי אנרגיה, הם לא עתידניים אלא לכל היותר נסיוניים (ראה פרויקט איטר הנסיוני). ליאור 15:25, 11 באפריל 2007 (IDT)

אתה צודק לגמרי. ובאמת התהנגתי לא יפה. סליחה.

חדשני זה אומר לדעתי משהו שכבר קיים. כדאי לכתוב שזה נסיוני\מתוכנן\עתידני (כבר בפתיחה). - ממה שהבנתי, איטר הוא פרוייקט ניוסיני בהקמה, ואילו כאן מדובר במשהו שרק בוחנים את התוכניות שלו (האם התוכניות הן בשאלה איך לבנות באופן מיטבי או התוכניות בודקות את מידת הייתכנות שלו?)

יכול להיות שזה לא יתקיים לא רק מסיבות טכנולוגיות, לדוגמה אם החשמל שיופק יהיה יקר מידי (ביחס לטכנולגיות אחרות), אז סביר שיזנחו את הפרוייקט. אגב, אם יש לך נתונים \השערות לגבי זמנים, מחירים, החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה, כמויות החומר שיצטרכו לכרות\ כמות החומר הראידו אקטיבי שתיווצר מכור בתפוקה מסויימת בשנה, זה יהיה מצויין, כמה עולים לדוגמה מאיצי סינכרוטרון ? האם יש צפי להורדת המחיר בעתיד? תודה ושוב סליחה האזרח דרור 15:43, 11 באפריל 2007 (IDT)

ההתנצלות מתקבלת ועלי להודות שהופתעתי יותר משנפגעתי, נוכח עשרות הערכים המרתקים שקראתי מפרי עטך.

איני מצוי בנבכי המיזם ולכן איני מתמצא בטיב בדיקת ההיתכנות הנערכת כיום. ממה שהבנתי מהערך באנגלית ומהמקורות המובאים, בוחנים כיצד לבנות באופן מיטבי את המתקן: הרכב הדלק הגרעיני, צורת המטרה וכו'. פשפשתי בהצעה משנת 1996 המובאת במקורות [1] ומצאתי בעמוד 42 עלות צפויה של כ-0.2 מיליארד דולר להקמת הסינכרוטרון, מתוך עלות הקמה כוללת של כ-0.8 מיליארד דולר. בעמוד 51 מתחיל הדיון על תהליך הפקת הדלק הגרעיני הנדרש. בעמוד 63 מצאתי אומדן עלות כוללת של 1-1.4 מיליארד דולר המתורגמים לעלות הפקה של 1.9-2.7 סנט לקילוואט-שעה. אין לי כרגע גישה למאמר הזה משנת 2006, שעשוי להכיל אומדנים עדכניים יותר או לפחות להפנות לאומדנים כנ"ל. האומדנים שציטטתי כאן נראים לי מיושנים מכדי להיות מאוזכרים בגוף הערך, אך העובדה שהפרויקט טרם נגנז עשויה להעיד שהם לא היו אופטימיים מדי. בכל אופן, בהחלט יתכן שבעתיד יסתבר בכל זאת שאין כדאיות כלכלית להקמת מגברי אנרגיה, על אף יתרונותיהם הסביבתיים. במקרה כזה לא יוקמו תחנות כאלה והמיזם יהפוך מ'מתוכנן' ל'תיאורטי'. אני מניח שבמסגרת ניהול הסיכונים של הפרויקט נלקחים בחשבון גם סיכונים אלה וננקטים צעדים להפחתתם. השתכנעתי שיש לשלב בפסקה הפותחת את המילים 'מתוכנן', 'בבחינה' או 'בשלבי תכנון'. שלך, ליאור 16:23, 11 באפריל 2007 (IDT)

כן , אני מצטער, פשוט שגעו אותי קודם שני מפעילי מערכת שהסבירו לי באותות ובמופתים על דברים שעבדתי עליהם 3 שנים. במאמר האנגלי כתוב "but requires more study before it can be declared both practical and economical." כדאי אולי לאזכר זאת בפסקה האחרונה בפרק אופן הפעולה. יש לנו כאן חברים עם גישה למאמרים כאלה? לדומגה בטח מלמד כץ או אימן יוכלו לעזור. גם במאמר מ 96 כתוב בערך 2 סנט לקווט"ש. אם להתייחס לנתונים האלה מתוך הערך Wind power#Growth and Cost

ting capacity in the United States for coal and natural gas: wind cost was estimated at $55.80 per MWh, coal at $53.10/MWh and natural gas at $52.50.[8] - אז הם באמת עומדים על בערך מחיר שהוא חצי! מהמחירים של טכנולגיות אחרות - לא ברור למה הם מחכים.

חייב לציין שזה מאמר וטכנולוגיה מאוד מסקרנים. תודה האזרח דרור 16:44, 11 באפריל 2007 (IDT)

(1) להיותנו מפעילי מערכת לא היה שום קשר לדיון (2) לא "שגענו" אותך, אלא ניסינו לקיים איתך דיון ענייני. ‏pacman • שיחה 16:47, 11 באפריל 2007 (IDT)

מספר הערות

קראתי בעניין (כל הכבוד ליאור! הערכים שאתה מעלה מאוד מסקרנים). להלן מספר הערות:

1. בניגוד לפרוייקטים שנמצאים בהקמה, הפרויקט הזה נמצא עדיין בשלב של בדיקת היתכנות. פסקת הפתיחה נותנת תחושה שההיתכנות כבר הוכחה. רצוי לשנות למילים כמו שיטה מוצעת או רעיון טכנולוגי.
2. שם הערך קצת מטעה. אולי כדאי להשתמש בשם "רוביאטרון"?
3. היישום של הרעיון לא בעייתי. החשש הוא שעלות החשמל של המאיץ תעלה על יכולת הפקת החשמל של המתקן. כדאי להדגיש את הנקודה הזו.
4. הקטלוג (קטגוריות) צריך להתייחס איכשהו לאנרגיה גרעינית. הרי מדובר כאן בהפקת אנרגיה גרעינית. אופס, זה דווקא מקוטלג נכון :-) מלמד כץ 17:09, 11 באפריל 2007 (IDT)

לא הבנתי. בנקודה 3 התכוונת שאנרגיה מוחזרת על אנרגיה מושקעת (EROEI) עלולה להיות קטנה מאחד? זה קצת לא מסתדר עם מחירים של 2 סנט לקווט"ש. גם לדעתי שם הערך קצת מטעה, אני חשבתי בהתחלה שמדובר בסוג של רמקול. אבל אולי בעתיד אנשים יכירו יותר את המונח וזה לא יראה כזה מוזר?האזרח דרור 17:35, 11 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה! הפרגון של כולכם מחמם את לבי ומדרבן אותי לעמוד ברף הסקרנות המצופה (:

1. שיניתי מ"סוג" ל"תכנון". מוזמנים לשנות עוד.

2. הרצתי מבחן גוגל סקולר ל"Rubbiatron" ,"Rubbia reactor" ו- "energy amplifier" משנת 2001 והלאה. לשני הראשונים לא נמצאו תוצאות ואילו למגבר אנרגיה נמצאו 295 תוצאות שחלקן רלבנטיות. אני מסכים ששם המתקן קצת מטעה ולעניות דעתי ההטעיה מכוונת, כשם שהסיומת "גרעינית" הושמטה מדימות תהודה מגנטית. במובן הטכני הצר בכל זאת מדובר במגבר - מכניסים אנרגיה למאיץ ומוציאים אנרגיה רבה יותר מהכור. כמו במגבר חשמלי, אין כאן תנועה נצחית אלא ניצול אנרגיה ממקור אחר, במקרה זה אנרגיית קשר גרעינית בדלק הגרעיני.

3. גם לדעתי החשש העיקרי הוא שהמאיץ יהיה יקר מדי להקמה ולתחזוקה, לא בזבזני מדי בצריכת החשמל. אבל כאמור מעבר לקיץ המאושר שביליתי בCERN אין לי ידע של ממש בתחום.

אתם מוזמנים לבצע שינויים ותוספות לערך בעודי מוריד את הזקן (: ליאור 17:56, 11 באפריל 2007 (IDT)

להערכתי ה-EROEI עלול להיות המכשול העיקרי. לא בטוח שנמצא תשובות מוסמכות ואובייקטיביות לשאלה זו, ולכן ניתן לכתוב משהו כמו: עדיין לא הוכח באופן מובהק שאנרגיה מוחזרת על אנרגיה מושקעת תהיה גדולה מ-1. מלמד כץ 19:57, 11 באפריל 2007 (IDT)

לא ברור היכן נעצר הדיון. "תכנון חדשני" מתאר דבר שכבר נבנה, ולא מערכת שעדיין לא ידוע אם תבנה אי-פעם. פסקת המבוא הנוכחית היא הטעיה. עוזי ו. 22:29, 11 באפריל 2007 (IDT)

אבקש להבין, גם לטובת ערכים אחרים, איך יש לקרוא למערכת הנמצאת בפיתוח. אני מניח שבשלבי הבקשה למידע ובקשה להצעות היא בגדר "מערכת מוצעת". איזה סקר תיכון עליה לעבור כדי שנקרא לה "מערכת מתוכננת"? סקר דרישות מערכת? סקר תכנון מערכת? סקר תיכון ראשוני? סקר מוכנות לייצור? יש עוד כמה סקרים, אבל נדמה לי שהנקודה ברורה. בתודה, ליאור 06:18, 12 באפריל 2007 (IDT)

שאלה

בערך כתוב שמגבר אנרגיה מורכב ממאיץ חלקיקים ומכור תת קרקעי לא הבנתי למה הכור חייב להיות תת קרקעי ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המילה "קרקעי" לא מופיעה בערך. הכור חייב להיות תת-קריטי משיקולי בטיחות, כמוסבר בגוף הערך. ליאור ޖޭ • י"ב באדר א' ה'תשע"א • 21:18, 15 בפברואר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.inesap.org/bulletin17/bul17art25.htm
  • In מגבר אנרגיה on 2011-11-23 00:52:49, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In מגבר אנרגיה on 2011-11-28 00:31:49, 404 Not Found
  • In מגבר אנרגיה on 2013-05-04 10:52:48, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 13:53, 4 במאי 2013 (IDT)