שיחה:מאיר ברנדסדורפר
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 7 חודשים מאת סיג לחכמה בנושא תלמידיו
הרב ברנסדורפר והציונות הדתית[עריכת קוד מקור]
אין שום מקור לכך שפסקי ההלכה של הרב התקבלו גם בציבור הדתי, ואין שום עדות למעמד מיוחד בקרב הציבור הדתי, ולענ"ד זה גם ממש לא נכון עובדתית. הדבר היחידי שהתפרסם בזמנו (וחיפשתי ברשת ולא מצאתי כיום) הוא איזכור על ידי הרב מנחם בורשטיין, שעומד בראש מכון פועה, שהוקיר את זכרו וציינו כאחד הרבנים עימם היה מכון פועה בקשר. כמו כן מה המקור לכך שבא לפקח על הקמת מקוואות ועירובים בהתנחלויות? נת- ה- - שיחה 22:52, 23 ביוני 2009 (IDT)
- ידע אישי, הייתי שכנו במשך שנים. מעבר לכך הדבר הובא בכתבה עליו בעיתון משפחה, כמדומני שעם תמונות. יש לבני (שהיה תלמידו) תמונות מביקור במקווה באפרת בזמן בנייתו, ובעוד מקומות אבל הן לו צולמו על ידו, אין לי מושג על ידי מי, כך שלא אוכל להעלותן. בברכה ואת והב בסופה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 22:57, 23 ביוני 2009 (IDT)
- ולאחר השחזור שיניתי את הניסוח למינורי יותר. אגב הרב שפיצר-אליישיב, לשעבר מרבני חיספין והיום רבה הראשי של קרית ים סיפר לי כי עשה אצלו "שימוש" וכי הרבה מחבריו במרכז הרב נהגו להיכנס אליו בשאלות הלכתיות. קרוב משפחה נוסף שלנו מאריאל ערך שם ברית והזמין אותו לשמש כמוהל, למרות שמדובר מבחינתו ב"התנחלות" הוא הלך לשם. עד כאן לעת עתה. בידידות איתנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 23:04, 23 ביוני 2009 (IDT)
- ידע אישי הוא מקור בעייתי, אבל לי זה מספיק, בתנאי שתתן רשימה של מקומות בהם פיקח הרב הלכתית על הקמת מקוואות ועירובים, במקומות שאינם חרדים מובהקים. כיוון שאני גר בשכנות לקריית ים, אוכל לספר לך שהרב אלישיב-שפיצר כנראה לא משמש כרב העיר קריית ים בפועל כיום, ובלי קשר שמועה מכלי שני אינה יכולה לשמש כמקור. ואפילו לו יהי כדבריו, ייחוס השפעה הלכתית על הציבור הדתי בגלל שכמה בחורים ממרכז הרב בתקופה מסויימת באו לשאול אותו שאלות הלכתיות, נראה לי לא רציני. לא כל כך הבנתי את ההוא אמינא שלך, בגלל שהרב התנגד להתנחלויות הוא לא היה הולך לשם אם היו מזמינים אותו לברית מילה?! נת- ה- - שיחה 23:09, 23 ביוני 2009 (IDT)
- אני מניח שאתה מקרית שמואל, אז זה שיח קריתיים (אני לשעבר, אמי שתחי' בהווה) נחמד! - ובכן, שמעתי את הדברים משפיצר לפני כ-22 שנה. מעבר לכך אינני יודע אם שמת לב, אך חלק ניכר מהערך נערך והורחב על ידי. את הקטע על מכון פועה הצה"ד, דווקא אתה הוספת, אז אתה עדיין דורש מקור? אומר לך יותר מזה ולא הכנסתי את זה לערך, שתיים ממקורבותיו הידועות בקהילה הרפואית, שאף הגיעו לניחום האבלים הן הח"כיות(!) ד"ר לאה נס וד"ר רחל לוי-אדטו, שאף התבטאה בראיון לעיתון משפחה: "היתה לו הבנה מדהימה בהיקפיה בכל הקשור לנושאי רפואה" וכן "הם (הרב פישר הרב הלברשטאם והרב ברנסדורפר) היו מקורבים לכל הנושאים הרפואיים שהם נגעו בהם וגרמו להפתעות רבות בקהילייה הרפואית". תתפלא, אבל הוא גם פיקח וייעץ על בנייתו של המקוה בקרית בעלזא בירושלים, יריבתה האידיאולוגית של העדה החרדית. ולגבי ההליכה לברית, הוא אישית התנגד למגורים אפילו בביתר עילית ועמנואל וגרס שלא כדאי אפילו לבקר שם. הוא לא הלך לכותל ולא למערת המכפלה, אבל לצורכי מצוה ביקר ביהודה ושומרון, דבר שאחרים בעדה החרדית כמו רבו הרב משה אריה פריינד ועוד נמנעו לעשותו. מקוה שהסברתי את עצמי היטב ומצפה לתגובתך, בידידות נאמנה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 23:27, 23 ביוני 2009 (IDT)
- עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה להוכיח מהעובדות שאתה מביא, שתי הח"כיות הכבודות העריכו אותו באופן אישי, אבל פרט להכרות בודדת על ידי אישים שזכו להכרות עם הרב עקב עבודתם (כמו מכון פועה) או סיבות אחרות, הרב לא היה מוכר בחייו בקרב הציבור הדתי הכללי. מעניין מה שכתבת על דעותיו של הרב לגבי מגורים ביהודה ושומרון וכדאי להעביר זאת לערך, אבל מה בין זה לציונות הדתית. עדיין אין מקור (ולענ"ד זה גם לא נכון) על הערכה הלכתית יוצאת דופן לרב מהציבור הדתי. נת- ה- - שיחה 23:48, 23 ביוני 2009 (IDT)
- לכן ציינתי גופים המזוהים ולא כל הציבור, תקנתי זאת. מעבר לכך הוא היה די מוכר בציבור החרד"לי והיה בקשר עם רבניו. אני חושב שהדבר מספק ונותן לך להוריד את דרישת המקור. כן ולגבי שפיצר, ידוע לי המצב, אברקי הוא למעשה חזות הכל. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 00:26, 24 ביוני 2009 (IDT)
- לדעתי העניה גם זה לא. כאחד שהיה לו יד ורגל בעולם החרד"לי (למדתי בישיבת הר המור), לא זכור לי שום יחס מיוחד כלפי הרב. אם אתה טוען שכן היה קשר עם רבנים ועם גופים שונים (מלבד מכון פועה), עליך חובת ההוכחה. נ.ב. התכוונתה כנראה לרב אלישיב ולרב אברקי, עדיין לא השכבתם מארבים ביחד. נת- ה- - שיחה 11:28, 24 ביוני 2009 (IDT)
- א. אינך יודע את גילי. ב. גם לי היתר הוראה וסמיכה לרבנות. ג. את הרב יוסף אברקי אני מכיר עוד מנעוריו, בעת בה בילה בבית אבי ז"ל שהוא זה ששלחו ללמוד בישיבת פוניבז' והיה מהללו שתמכו בהכתרתו לרב עוד בתקופת הרב שטיינברג (אביו של הרב פרופ' אברהם שטינברג) (הוא אברקי, אגב לא השכיב מארבים עם איש, אולי עשה שלב ב' אך מסופקני). כנ"ל לגבי הרב שפיצר אלישיב, שהתאכסן בביתינו בטרם מונה לרב וביליתי אתו שעות רבות ביחד כחברים ממש עוד בטרם גירושיו, בעת ביקורי בקריה. ד. בויקי מקובל לקצר ולהשתמש בשמות משפחה לא? והאמן לי שלא התכוונתי לזלזל. ה. רציתי לשאול, מתי אתה מסמך על הידע באישי שלי, ומתי לא? - כשאני אומר (וגם אתה) שהיה לו קשר (הלכתי גרידא) עם גופים ורבנים אחדים בצה"ד, יש עלי צ"ע. וכשאני מספר לך על השקפתו בענייני התנחלויות (שוב מידע אישי ללא רפרנסים) זה צריך להיכנס לערך? אתמהה. יצויין כהערת אגב, שחתנו הרב חיים מאיר קאהן בן האדמו"ר מחסידות תולדות אברהם יצחק, התמנה לרבה של קרית החסידות בעיר ביתר עילית. מה שאומר, כי ייתכן והרב שינה את גישתו בנושא זה. (אחרים טוענים שאותו קטע מסויים של חסידי תוא"י הוא בתוך גבולות הקו הירוק, לא בדקתי ואינני יודע). בכל אופן נתנאל אתה יודע שאני אוהב אותך והויכוח הוא רק ויכוח בונה, אז אנא אל תכעס, כי כאשר אני סובבתי על בט"שית (בשלב ב') בבקעה, עוד לא ביקרת בישיבה לצעירים ויש לי ילדים שגילם הוא כמעט כגילך. ואיך כתבת במשנתך הויקיפדית: "המכנה המשותף בינינו גדול הרבה יותר מהמפריד" ואני לא מוצא מפרידים כלל, אז היה ברוך ותן חיוך
, באהבה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 12:00, 24 ביוני 2009 (IDT)
- לענ"ד החילוק הוא תלוי סברא: כאשר המידע נראה סביר, כמו להניח שהרב, שהיה חלק מהעדה החרדית, לא ביקר בכותל המערבי מימיו וגם התנגד להתנחלויות, זה סביר והגיוני, מאחר וזה התנהגות מתאימה לחברה אליה השתייך הרב. אבל מידע שנראה לא סביר, כמו לומר שהרב היה מקובל כפוסק הלכה בחוגי הציונות הדתית, זה דבר שהוא רחוק מסברא, ולכן צריך מקורות והוכחות. רק כדי לסבר את האוזן, גם פסקי הלכה של הרב אלישיב ממש לא מתקבלים להלכה בחוגי הציונות הדתית, ואפילו הרב מרדכי אליהו לא מקובל כפוסק בכל הרבדים השונים של החברה הדתית. אני לא כועס, אין כמעט שום דבר בויקיפידיה ששווה להתרגז בעדו, אבל יש לי רגישות אישית לכל ביטוי של 'שלילת תארים' מרבנים, בעולם ובויקיפדיה, וזה בלי שום קשר להערכה האישית שלי כלפי כל רב ורב. לדעתי זאת אחת הרעות החולות בעולם, כאשר אי הסכמה עם דעותיו של מישהו מביאה לביזוי אישי שלו, כמו שלילת תארים. נת- ה- - שיחה 12:37, 25 ביוני 2009 (IDT)
- א. אינך יודע את גילי. ב. גם לי היתר הוראה וסמיכה לרבנות. ג. את הרב יוסף אברקי אני מכיר עוד מנעוריו, בעת בה בילה בבית אבי ז"ל שהוא זה ששלחו ללמוד בישיבת פוניבז' והיה מהללו שתמכו בהכתרתו לרב עוד בתקופת הרב שטיינברג (אביו של הרב פרופ' אברהם שטינברג) (הוא אברקי, אגב לא השכיב מארבים עם איש, אולי עשה שלב ב' אך מסופקני). כנ"ל לגבי הרב שפיצר אלישיב, שהתאכסן בביתינו בטרם מונה לרב וביליתי אתו שעות רבות ביחד כחברים ממש עוד בטרם גירושיו, בעת ביקורי בקריה. ד. בויקי מקובל לקצר ולהשתמש בשמות משפחה לא? והאמן לי שלא התכוונתי לזלזל. ה. רציתי לשאול, מתי אתה מסמך על הידע באישי שלי, ומתי לא? - כשאני אומר (וגם אתה) שהיה לו קשר (הלכתי גרידא) עם גופים ורבנים אחדים בצה"ד, יש עלי צ"ע. וכשאני מספר לך על השקפתו בענייני התנחלויות (שוב מידע אישי ללא רפרנסים) זה צריך להיכנס לערך? אתמהה. יצויין כהערת אגב, שחתנו הרב חיים מאיר קאהן בן האדמו"ר מחסידות תולדות אברהם יצחק, התמנה לרבה של קרית החסידות בעיר ביתר עילית. מה שאומר, כי ייתכן והרב שינה את גישתו בנושא זה. (אחרים טוענים שאותו קטע מסויים של חסידי תוא"י הוא בתוך גבולות הקו הירוק, לא בדקתי ואינני יודע). בכל אופן נתנאל אתה יודע שאני אוהב אותך והויכוח הוא רק ויכוח בונה, אז אנא אל תכעס, כי כאשר אני סובבתי על בט"שית (בשלב ב') בבקעה, עוד לא ביקרת בישיבה לצעירים ויש לי ילדים שגילם הוא כמעט כגילך. ואיך כתבת במשנתך הויקיפדית: "המכנה המשותף בינינו גדול הרבה יותר מהמפריד" ואני לא מוצא מפרידים כלל, אז היה ברוך ותן חיוך
- לדעתי העניה גם זה לא. כאחד שהיה לו יד ורגל בעולם החרד"לי (למדתי בישיבת הר המור), לא זכור לי שום יחס מיוחד כלפי הרב. אם אתה טוען שכן היה קשר עם רבנים ועם גופים שונים (מלבד מכון פועה), עליך חובת ההוכחה. נ.ב. התכוונתה כנראה לרב אלישיב ולרב אברקי, עדיין לא השכבתם מארבים ביחד. נת- ה- - שיחה 11:28, 24 ביוני 2009 (IDT)
- לכן ציינתי גופים המזוהים ולא כל הציבור, תקנתי זאת. מעבר לכך הוא היה די מוכר בציבור החרד"לי והיה בקשר עם רבניו. אני חושב שהדבר מספק ונותן לך להוריד את דרישת המקור. כן ולגבי שפיצר, ידוע לי המצב, אברקי הוא למעשה חזות הכל. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 00:26, 24 ביוני 2009 (IDT)
- עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה להוכיח מהעובדות שאתה מביא, שתי הח"כיות הכבודות העריכו אותו באופן אישי, אבל פרט להכרות בודדת על ידי אישים שזכו להכרות עם הרב עקב עבודתם (כמו מכון פועה) או סיבות אחרות, הרב לא היה מוכר בחייו בקרב הציבור הדתי הכללי. מעניין מה שכתבת על דעותיו של הרב לגבי מגורים ביהודה ושומרון וכדאי להעביר זאת לערך, אבל מה בין זה לציונות הדתית. עדיין אין מקור (ולענ"ד זה גם לא נכון) על הערכה הלכתית יוצאת דופן לרב מהציבור הדתי. נת- ה- - שיחה 23:48, 23 ביוני 2009 (IDT)
- אני מניח שאתה מקרית שמואל, אז זה שיח קריתיים (אני לשעבר, אמי שתחי' בהווה) נחמד! - ובכן, שמעתי את הדברים משפיצר לפני כ-22 שנה. מעבר לכך אינני יודע אם שמת לב, אך חלק ניכר מהערך נערך והורחב על ידי. את הקטע על מכון פועה הצה"ד, דווקא אתה הוספת, אז אתה עדיין דורש מקור? אומר לך יותר מזה ולא הכנסתי את זה לערך, שתיים ממקורבותיו הידועות בקהילה הרפואית, שאף הגיעו לניחום האבלים הן הח"כיות(!) ד"ר לאה נס וד"ר רחל לוי-אדטו, שאף התבטאה בראיון לעיתון משפחה: "היתה לו הבנה מדהימה בהיקפיה בכל הקשור לנושאי רפואה" וכן "הם (הרב פישר הרב הלברשטאם והרב ברנסדורפר) היו מקורבים לכל הנושאים הרפואיים שהם נגעו בהם וגרמו להפתעות רבות בקהילייה הרפואית". תתפלא, אבל הוא גם פיקח וייעץ על בנייתו של המקוה בקרית בעלזא בירושלים, יריבתה האידיאולוגית של העדה החרדית. ולגבי ההליכה לברית, הוא אישית התנגד למגורים אפילו בביתר עילית ועמנואל וגרס שלא כדאי אפילו לבקר שם. הוא לא הלך לכותל ולא למערת המכפלה, אבל לצורכי מצוה ביקר ביהודה ושומרון, דבר שאחרים בעדה החרדית כמו רבו הרב משה אריה פריינד ועוד נמנעו לעשותו. מקוה שהסברתי את עצמי היטב ומצפה לתגובתך, בידידות נאמנה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 23:27, 23 ביוני 2009 (IDT)
- ידע אישי הוא מקור בעייתי, אבל לי זה מספיק, בתנאי שתתן רשימה של מקומות בהם פיקח הרב הלכתית על הקמת מקוואות ועירובים, במקומות שאינם חרדים מובהקים. כיוון שאני גר בשכנות לקריית ים, אוכל לספר לך שהרב אלישיב-שפיצר כנראה לא משמש כרב העיר קריית ים בפועל כיום, ובלי קשר שמועה מכלי שני אינה יכולה לשמש כמקור. ואפילו לו יהי כדבריו, ייחוס השפעה הלכתית על הציבור הדתי בגלל שכמה בחורים ממרכז הרב בתקופה מסויימת באו לשאול אותו שאלות הלכתיות, נראה לי לא רציני. לא כל כך הבנתי את ההוא אמינא שלך, בגלל שהרב התנגד להתנחלויות הוא לא היה הולך לשם אם היו מזמינים אותו לברית מילה?! נת- ה- - שיחה 23:09, 23 ביוני 2009 (IDT)
- ולאחר השחזור שיניתי את הניסוח למינורי יותר. אגב הרב שפיצר-אליישיב, לשעבר מרבני חיספין והיום רבה הראשי של קרית ים סיפר לי כי עשה אצלו "שימוש" וכי הרבה מחבריו במרכז הרב נהגו להיכנס אליו בשאלות הלכתיות. קרוב משפחה נוסף שלנו מאריאל ערך שם ברית והזמין אותו לשמש כמוהל, למרות שמדובר מבחינתו ב"התנחלות" הוא הלך לשם. עד כאן לעת עתה. בידידות איתנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 23:04, 23 ביוני 2009 (IDT)
למה שמו של הרב מאיר בראנדסדארפער אינו מופיע כפי שהוא היה נוהג לכותבו?[עריכת קוד מקור]
הרב היה רושם את שמו כך ולא "ברנדסדורפר" כפי שמופיע בכותרת. לראיה חתימת שמו בספריו ובפסקיו(וכן במודעות האבל אשר צירפתם כלינק). ―אנונימי לא חתם
- כי הוא היה דובר יידיש, וכאן זו ויקיפדיה העברית. טישיו - שיחה 07:53, 7 בדצמבר 2011 (IST)
האמרה הבדיונית לכאורה של הרב ראטה עליו[עריכת קוד מקור]
בערך כתוב שהרב ראטה משומרי אמונים העיד עליו בצעירותו על עתידו הרוחני המזהיר, חוץ ממה שהפרט הוא מאוד זניח וחורג מכללי הכתיבה בויקיפדיה, היא גם לכאורה אינה נכונה, מקורה כנראה מכל הסיפורים המיסטיים שאפיינו את חבורת שומרי אמונים, כמי שנחשף להרבה בדיות שיצאו מבית היוצר של סיפורי צדיקים בקהילה הזאת, אני מסיק קרוב לוודאי שזה לא נאמר עליו, או שלא בנוסח הזה. אינני מאשים אותם בשקר בהכרח, יתכן שיש לזה סיבה פסיכופטית. אך כאמור הפרט הוא מאוד זניח וקטנוני. שר צב"י - שיחה 11:14, 2 באוקטובר 2021 (IDT)
אני מוחק אותו מהערך, ברשות העורך. שר צב"י - שיחה 11:14, 2 באוקטובר 2021 (IDT)
חתנו ר' שמואל אהרן סטאריק[עריכת קוד מקור]
חתנו ר' שמואל אהרן ז"ל נפטר בזמן הקורונה, ואשתו נישאה בזיוו"ש להרב אהרן ברנסדורפר מו"צ בקהילת תולדות אהרן ירושלים, בן אחיו ר' יעקב יוסף ז"ל 185.182.71.36 05:23, 26 ביוני 2023 (IDT)
תלמידיו[עריכת קוד מקור]
הכותב הזכיר בין תלמידיו ר' שמואל ור' משה, למה הזכיר אותם יותר משאר הבנים? האם היו היחידים? לפי שידוע לי, רוב בניו למדו והוסמכו ממנו. סיג לחכמה - שיחה 03:30, 12 בספטמבר 2023 (IDT)