שיחה:מאיר אליטוב

הרב מאיר אליטוב היה ממיסדי ישיבות בני עקיבא בארץ בתחילת יסודם, הוא יסד 2 ישיבות - ישיבת שדה יעקב ומתביתא הראשל", הראשונה שבין שתי הישיבות נהפכה ע"י הרב נריה כישיבה ההולכת לפני המחנה במשך ייסוד עוד ישיבות בני עקיבא במשך השנים.

ניתן להתרשם מאישיותו ומפועליו בקובץ שציינתי - "קול סיני אייר תשכ"ד" שהוקדש לזכרו ויש שם מדברי תורתו, תולדותיו והספדים עליו.

כראש ישיבה וכמייסד בית כנסת בירושלים נראה לי שאפשר להשאיר את הערך עליו ―להב אש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משוב מ-20 ביוני 2017

אני , בן שר עמרם, הייתי תלמידו בישיבה בשדה יעקב במשך שלוש שנים ;תשי"ט עד תשכ"א , בתשכ"ב עברנו כל כתה י"א , משדה יעקב לירושלים , לפתוח את המתיבתא הגדולה ברחוב ז'בוטינסקי 31 . התכנית היתה אחרי כתה י"ב ,לפתוח ישיבה אונברסיטי , אך לצערנו הרב , נפצע ראש הישיבה בתאונת דרכים בדרכו להרצאה בקרית יערים ,ונפטר, וכל התכנית נקטעה. גדול היה השבר , כאשר באנו כל תלמידיו לנחם את ההורים ואת המשפחה הרב מאיר אליטוב היה משבמו ומעלה , בעיקר ביחס שנתן לתמידיו, היתה לנו הרגשה שהוא אבא שלנו הדואג למחסורנו הפיזיים והרוחניים. שיעוריו בגמרא היו מאלפים כאשר היטיב להסביר לנו את הפשט ולאחר מכן את כל המפרשים , ולקשר ביניהם. בירושלם דאג להביא את מיטב המורים : ד"ר ישראל אלדד - מורה לתנ"ך ד"ר שמעון אורן - מורה ללשון. הרב עדין שטיינזלץ שליט"א - מורה למתימטיקה . מנכ"ל משרד הדתות דאז כמורה להיסטוריה, ועוד אישים מפורסמים דמותו האצילה לא נעלמת מעיני עד עתה. מידותיו הטובות הושרשו בתוכנו לעד . חבל על דאבדין, יהי זכרוברוך  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.217.202 22:57, 20 ביוני 2017 (IDT)

תודה על הדברים. יש לך במקרה תמונה של הרב? מיוחד:העלאת קובץ לשרת. ביקורת - שיחה 23:52, 20 ביוני 2017 (IDT)

נתונים בלתי אמינים בערך

בניגוד למה שהיה כתוב בערך, באתר ישיבת שדה יעקב כתוב שעמד בראשה שנתיים, לא ארבע שנים. בניגוד לאמור בערך, לא יצא קובץ של "קול סיני" לזכרו. יש בקובץ הספד לזכרו, בלי הרבה מידע חדש. אין שם מילה על כך שנתן שיעורים בקיבוצים חילוניים, קל וחומר שלא כתוב שהיה הרב של הקיבוצים החילוניים, כפי שטען הערך. הוספתי תבניות מקור ביחס לטענות נוספות. אני גם לא חושב שיש מספיק חשיבות. קרוב לוודאי שאם חייו לא היו נגדעים כן הייתה חשיבות, אבל אין אצלנו העדפה מתקנת של מי שלצערנו מתו בטרם עת. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ח • 14:13, 4 ביוני 2018 (IDT)

כבודו ראה רק את ההספד הפותח. תראה גם בעמודים 20 ו21 שם נכתבו תולדות חייו, ושם בפירוש שהיה ארבע שנים, ושם בפירוש שנתן שיעורים בקיבוצים חילוניים ונפטר בדרך אליהם ושם בפירוש שהיה ר"מ בישיבת הדרום (וגם במאמרו של בקשי) מכיון שהיה גם הספד פותח וגם תולדות חייו לכן אפשר לומד שקובץ קול סיני הקדיש לו יותר מסתם מאמר

גם בשיחה הקודמת תלמידו מעיד שלמד אצלו משנת תשי"ט עד תשכ"א - כלומר שכיהן בתפקיד 4 שנים

גם שלושה עמודים עם תולדות חייו לא הופכים את הגיליון לזכרו (ואצלנו לא כותבים את מה ש"אפשר לומר", רק את מה שברור לגמרי). עדות של אנונימים בדף שיחה אינה מספיקה (אחרת תוך שנייה אפשר לארגן עדות הפוכה). בתולדות חייו כתוב שחי במושב ארבע שנים, לא שעמד בראשות הישיבה ארבע שנים. אני מניח שהישיבה יודעת הכי טוב כמה שנים עמד בראשה. לא כתוב שם שהיה ר"מ בישיבת הדרום. בקיצור, אתה שוב כותב דברים בלתי אמינים, במילתא דעבידא לאיגלויי, ויש מחיר להתנהלות כזאת. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 14:14, 18 במרץ 2019 (IST)

מלבד זה, הסרת בקשת מקור לגבי דברי הרב אליהו עליו, והבאת את הגליון של קול סיני כמקור לכך שהרב עמיטל נכנס במקומו לראשות הישיבה. לא מצאתי שם, ואני מסיר את שני העניינים. אם פספסתי משהו אנא ציין באיזה עמוד בקול סיני זה מופיע. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 14:28, 18 במרץ 2019 (IST)