שיחה:מאיר אביטבול

לא התרשמתי לחשיבות הערך דוד א. - שיחה 06:45, 30 באוקטובר 2019 (IST)

עיקר פועלו של נשוא הערך, הוכן כבר על ידי לפרסום תחת ערכי שמות מפעליו, כמו: הספריה הספרדית, ו'אור המערב'.

כיוון שעתה עוד לא עלו הערכים הנ"ל, הוספתי 2 משפטי מפתח מתוכם, והם:

עד ל2019, הוציא המכון קרוב ל400 ספרים לאור, המספר הגדול ביותר של ספרי חכמי ספרד שראו אור במכון אחד.

בין ספרי המכון ניתן למנות את הסדרות: קרבן אהרן (לרבי אהרן אבן חיים, תשע"א), ספרי רבי יהודה עייאש (רבה של אלג'יר, בית יהודה ומטה יהודה), ספרי רבי יוסף משאש (אוצר המכתבים, מים חיים, נחלת אבות [תשע"ה] ועוד), מקדש מלך (רבי שלום בוזאגלו, ביאור על הזוהר, תשנ"ה), דברי שלום ואמת (תשס"ב – תשע"ד, ב' חלקים, תשובות לערעורים על מנהגי מרוקו וצפ"א, הרב שלמה טולידאנו), ועוד.

בנוסף, יש לי קישורים חיצוניים לכתבות ולדברים שלודאי ירשימו את הצופים בערך, רק מחמת תקלה טכנית לא הצלחתי לפרסם אותם, ואני עומד להתגבר עליה. נתי העורך - שיחה 20:40, 31 באוקטובר 2019 (IST)

תומך בחשיבות לאור תרומותו המשמעותית והייחודית להנחלת מורשת יהדות ספרד כמובע בערך ואף על פי הידוע לי ממקורות בלתי אמצעיים. וכפי שעוד יבוא לידי ביטוי בערכים דלעיל. תודה ליוצר הערך משתמש:נתי העורך וברוך הבא. מי-נהר - שיחה 17:59, 1 בנובמבר 2019 (IST)

נדיר שניהול מכון הוצאה לאור מספיק כשלעצמו. אולי אפשר להוסיף כמה משפטים עליו בערך של המכון, אם יהיה. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תש"ף • 12:27, 3 בנובמבר 2019 (IST)

זו מהדוגמאות הטובות ביותר לניהול מכון הוצאה לאור שיש לו חשיבות כבדת משקל. הצלת כתבי יד עתיקים של חיבורים חשובים כמו גם הנגשתם של כמות עצומה של חיבורים כאלו שלא זכו להדפסה, לתרגום או למהדורה הולמת לשימוש בן זמנינו. תוך מומחיות בתחום הדעת הזה ובסינרגיה עם החוקרים בכל העולם בתחום מורשת תרבותית הגותית תורנית שהוזנח במדינת ישראל כאשר הוא לפני כ-40 שנה ולאורכם מייצר מציאות שונה אשר מכוחה יש לנו בויקיפדיה ובפסיקה התורנית ובמרחבי חינוך חקר וידע נוספים מידע חשוב שלא היה נגיש לנו קודם בהיקף וסדר כזה, זה בדיוק מה שנחשב חשיבות והשפעה בתחומו. מי-נהר - שיחה 18:01, 4 בנובמבר 2019 (IST)