שיחה:מאוזר K98
אני חושב שיש להעביר את החומר בערך זה (מאוזר K98) לערך מאוזר ובעצם לאחד את שניהם. זאת מאחר ויש להוסיף כאן בפרק מאוזר K98 בישראל גם את הנושא:
- "טו-טו" - זהו K98 מאוזר שעבר הסבה בישראל מקליבר 7.92 מ"מ ל 0.22 אינטש (5.56 מ"מ). מהערך מאוזר ואז נרוקן את הערך מאוזר שממילא הוא לא גדול במיוחד. בעתיד אולי יהיה מקום לערכים נפרדים...Avin 01:40, 11 מאי 2006 (IDT)
הערות[עריכת קוד מקור]
ניתן לציין אנקדוטה מעניינת שנעשה שימוש במאוזר כמעמד לאבוקה. יצא לי גם לראות מאוזר על שלט בכניסה לנשקייה באחד מבסיסי צה"ל.
ולהערות יותר ענייניות: "הסבה אחרת למאוזר K98 נעשתה בישראל, הייתה לרובה שכינויו "טוּטוּ""-כדאי לתקן את החלק הראשון של המשפט ל"הסבה אחרת...שנעשתה בישראל", ולציין כי הטוּטוּ מציין 22 (two two), ה0.22 אינץ', כמו שצויין בערך. וכדאי לבחור בין מאוזר לK98. מאוזר הוא הכינוי של הרובה (בהתאם לשם היצרנית), בעוד שK98 (או Kar98) הוא הדגם. עוד שם שניתן לו בגדנ"ע קליעה הוא הFN. אין לי מושג מה המקור, ייתכן שמדובר בבלבול עם הרובה המיטען FN, המקורי (שנעשה בו שימוש במבצע קדש, וגם לצרכים אחרים כמו נשק לטירונים, למשך זמן מה). לסיכום, לכתוב במשפט או מאוזר, או K98-כמו שאף אחד לא יגיד "הסבה אחרת שנעשתה לM16 מטאטא...".
"מבנהו היחודי של רובה זה הוא כזה שאין בו הרבה חלקים שניתן לפרק (החלק היחיד הוא הבריח)"-אני בטוח שיסכימו איתי שיש לעשות הגהה למשפט. אגב, אין ייחוד גדול במבנה של הרובה, לא מעט רובים הם בעלי מכלול לא מורכב מדי, והייתי מציע לתת לנשקים מומחים לערוך את החלק הזה (שאלה נוספת היא, האם יש מקום לפרט את תכונותיו של הנשק או סקירתו, באנציקלופדיה).
"כוונותיו מדייקות להפליא"-לדעתי משפט מיותר. קודם כל, כל אדם וצורת הכוונות הנוחה לו. הדיוק אינו נובע בהכרח מהכוונות, וכמובן שמסלול הכדור אינו מושפע מעד כמה הכוונת טובה. כאשר בודקים רובה, מה שיותר משמעותי הוא הקנה. לפחות בדגם ה0.22, המגרעת של הכוונת היא שפשוט לא ניתן לצודד אותה.
והתייחסות מיוחדת לפיסקה הבאה: "מגרעתו היא בכך שהתחמושת שהוא יכול לירות היא מאוד קצרה, אורכו של התרמיל המכיל אבק שרפה הוא כעשרים מ"מ בלבד. דבר המגביל את גודלו של הקליע ואת הטווח היעיל, לכן רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות הגדנ"ע ותנועות הנוער". (גם כאן רצויה הגהה)
"...לכן רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות הגדנ"ע ותנועות הנוער"-ראשית, למיטב ידיעתי, לאחר מלחמת העצמאות, רק בגדנ"ע קליעה ירו במאוזר. אף תנועת נוער לא מבצעת ירי ברובים מלבדה, אלא אם היא מתארחת במטווחים אזרחיים/צה"ליים (מן הסתם, גדנ"ע קליעה פעלה במטווח בלבד). ייתכן שנעשה בלבול עם "שבוע התנסות בבסיס צבאי" (אותו ביקור בבסיס צבאי של בני נוער בכיתה י"א) שנוהגים לכנות אותו בטעות בשם "גדנ"ע", ואפשרי שירו בשבוע ההתנסות במאוזר. ייתכן גם שאימנו את בני הנוער ברובי מאוזר, לפני קום המדינה, במסגרת הגדנ"ע (וממש המושג גדנ"ע-גדודי נוער, תנועת נוער של ההגנה).
"אורכו של התרמיל המכיל אבק שרפה"-הייתי מציע לוותר על התוספת המיותרת "המכיל אבק שרפה". בשביל זה אפשר לכתוב ערך על קליעים/כדורים/תחמושת נק"ל.
דבר נוסף-אם המתכננים היו עושים זאת (וגם אם לא) ניתן היה לירות כדור 0.22 מוארך יותר (מכונה מגנום?)-העניין תלוי בלחצים שהקנה מסוגל לעמוד בהם. המתכננים קבעו קנה בקוטר 0.22, זה לא אומר שהתרמיל של הכדור מגביל את גודל הקליע. חוקי האוירודינמיקה והקוטר מגבילים את גודל הקליע. מאחר וניתן לקנה זה להתאים כדורי 0.22 בלבד, ישנה צורה מיטבית לקליע ולכן האורך מוגבל. אין לקבל את הגודל של התחמושת כמגרעת-התחמושת פשוט מצוינת לאימוני הקליעה מהטעם שאין צורך בתותח בשביל ללמוד קליעה, ומטעם הכמות הקטנה של אבק השריפה שכתוצאה מכך קיים מיעוט ברעש והדף, אך אינה מיטבית ללחימה למשל (על אף שהיא מסוגלת להיות קטלנית). האם הייתם אומרים כי מגרעתו של ההרקולס היא הכובד והגודל שלו? אותה מגרעת מאפשרת לו לסחוב משקל ענק ובנפח רב, שהF16 הזעיר לא יכול לסחוב איתו. כל דבר יכול להיחשב בו זמנית גם מגרעת וגם יתרון.
"רובה זה עדיין משמש כנשק צלפים במשמר אזרחי"-אולי כדאי לציין שבמשמר האזרחי לא מדובר בגרסת ה0.22 (אלא אם אני טועה-נראה לי מוזר ש200 מטר זה צליפה, ועוד עם 0.22 שאינו בעל דיוק רב בטווחים כאלה). בפעם האחרונה שבדקתי בisayeret, הייתה תמונה של צלף מהמשא"ז המחזיק מאוזר בשכונת גילה בירושלים, אבל לא בקוטר 0.22.
מגרעת נוספת של דגם ה0.22 היא שבניגוד לדגם המקורי-בו הייתה שחלה (נקרא לזה "מחסנית פנימית")- ל0.22 אין מחסנית או שחלה, וזה סוג של חסרון (אך מצד שני, לא מעט רובי צלפים הם כאלו-המבנה שלהם מאפשר נעילה מוחלטת של הבריח/מחלק/מכלול, וכך להפנות את מירב הלחץ להעברת אנרגיה לקליע, שזה יתרון על פני רובים הנטענים ממחסנית)-ירי איטי והמאמץ לטעון כדור כל פעם מחדש. יתרון נוסף-רובה נוח למדי, מלבד משענת הלחי הנמוכה מדי לטעמי.
בימים אלה נסגר הגדנ"ע קליעה, מה שכנראה מוביל לסיום שירותו של המאוזר-לא ידוע מה עושים איתו בהמשך, אז כרגע זה בסימן שאלה.
הערה: רציתי לציין שהטקסט הנ"ל נרשם על ידי לפני שנרשמתי Hummingbird 01:59, 13 בינואר 2007 (IST)
קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]
קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:
להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 09:08, 23 באפריל 2020 (IDT)
קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה מהירה[עריכת קוד מקור]
הקובץ הבא מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף הוצע למחיקה מהירה:
באפשרותך לראות את הסיבה למחיקה בדף תיאור הקובץ המקושרים לעיל. —Community Tech bot - שיחה 09:12, 26 באפריל 2020 (IDT)