שיחה:מאדים

הערות

א. יישוב בני אדם על המאדים לא יפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין, משום שלשם כך יהיה צורך להעביר אחוזים ניכרים מן האוכלוסיה אל מאדים- עד קרוב למיליארד בני אדם. קשה לראות כיצד ניתן להשיג מטרה כזו, בוודאי אם לא מביאים חשבון טרנספר כפוי.
ב. לא מוכר לי גוף בשם "סוכנות החלל הבינלאומית", ואני די עוקב אחר חקר החלל.
לאור זאת, יש לדעתי לתקן את המאמר.
צחי 20:04, 23 דצמ' 2003 (UTC)

תקן כאוות נפשך! Lazylemon 20:12, 23 דצמ' 2003 (UTC)

אבי בליזובסקי, ברוב התלהבות על תגלית המים על מאדים, כבר יצר נהרות. ד"ר סטיב סקוויירס חזר וטען שהוא לא יודע אם המים עמדו שם בימה, היו בנהר, או היו ספוגים בקרקע וחילחלו כלפי מעלה (perculated) דרך הסלע. כל אחד מהמצבים האלה יכול היה לגרום למבנה הכימי והמורפולוגי הנצפה.

בנוסף, יש להפוך את הציטוטים כאן למשפטי חיווי. זה לא מגזין. צחי 17:09, 3 מרץ 2004 (UTC)

אני מסכים עם הקביעה שזה היה במהירות, אבל אני לא חושב שמה שכתבתי סותר. אם אתם חושבים, אין לי התנגדות לשינוי. בכל אופן, עיזרו לי להעלות את התמונה הבאה.

Avibliz 19:00, 3 מרץ 2004 (UTC)

בתחילת המאמר כתוב שמאדים הוא "כוכב הלכת החיצוני הקרוב ביותר לכדור הארץ". מה הכוונה ב"חיצוני"? מאדים שייך למערכת השמש הפנימית, כלומר הוא בצד של חגורת האסטרואידים שקרוב יותר לשמש. האם ב"חיצוני" הכוונה היא שהוא רחוק יותר מהשמש מאשר כדור הארץ? אולי יש לנסח זאת אחרת כדי למנוע בלבול. אשמח להבהרה. גיל 20:05, 10 מרץ 2004 (UTC)

כוכב לכת חיצוני הכוונה מעבר לכדור הארץ בניגוד לצד השמש.לפי הגדרה זו מרקורי ונוגה הם כוכבי לכת פנימיים ומאדים וכל השאר הם חיצוניים.(עניין של הגדרה ותו לא!)כוכב לכת פנימי-קרוב יותר לשמש מכדור הארץ

חיים על מאדים

מישהו חוץ ממני ראה בנשיונל ג'אוגרפיק את הסרט "חיים על מאדים" לפיו נמצאו בקוטב הדרומי בקטריות שהגיעו (באמצעות התזה על ידי מטאור) מן המאדים, וכי זו הוכחה חד משמעית לקיומם של חיים על הכוכב בעבר? האם לא ראוי לאתר את המידע ולשנות את הערך בהתאם? אלמוג 19:07, 16 נוב' 2004 (UTC)

אלמוג שלום,

אלה כבר חדשות ישנות, למיטב ידיעתי המבנים שנתגלו במטאוריט שהגיע ממאדים ונתגלה באנטארקטיקה, ושנחשבו כמאובנים של בקטריות התגלו כתופעה טבעית של הסלע, ולכן אין כיום הוכחה חד משמעית לקיומם של החיים על מאדים.

אביהו 19:40, 16 נוב' 2004 (UTC)

יש בעיה בערך

מדוע טבלת הנתונים של מאדים יושבת על הטקסט ? איתי10 20/6/2006 14:12

אצלי אין בעיה כזו (דפדפן מוזילה 1.7). כדי לחתום את השם שלך עם תאריך, הקלד ארבע טילדות (מקש מצד שמאל של [1]), כך:~~~~ צחי 23:47, 21 יוני 2006 (IDT)

מאדים באוגוסט 2006

למישהו יש מידע על העובדה שניתן יהיה לראות את מאדים החודש ממש כמו הירח? דובר על המרחק הקטן ביותר של מאדים לכדור הארץ כבר מאות שנים. מי שיש לו את המידע מוזמן להוסיף כאן. זה אירוע שיתרחש שוב רק בעוד 100 שנה בערך --moligla 11:24, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

"ממש כמו הירח" זו הפרזה פרועה. המרחק הקרוב ביותר בין כדור הארץ למאדים הוא כ- 80 מיליון קילומטרים, בערך פי 250 מן הירח, שאינו הרבה יותר קטן ממנו. עוזי ו. 11:46, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

זו אגדה אסטרונומית שמסתובבת באינטרנט מאז שמאדים הגיע למרחק הקטן ביותר מכדור הארץ ב-60,000 השנים האחרונות בערך, ב־27 באוגוסט 2003. מאז כל אוגוסט הסיפור הזה מסתובב שוב. וגם אז, הוא לא היה קרוב לגודל של הירח. הוא היה, כמו תמיד, נקודה אדומה בשמיים. צחי 12:26, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

עכשיו (וגם ב-2007) השטות הזאת שוב מסתובבת במיילים ושוב המוני אנשים עם זיכרון קצר נופלים בפח הזה. תתכוננו גם ל-2009, זה אירוע נדיר המתרחש אחת לשנה...--תגלת פלאסר - שיחה 01:06, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

כוכב לכת ארצי

מה זה כוכב לכת ארצי? יעקב בויקי 13:42, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

כוכב הדומה לכדור הארץ. כניראה הכוונה לכוכב סלעי, בניגוד לענק גזי כמו צדק. צחי 13:56, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

האם תוכל להסביר זאת בערך?יעקב בויקי 14:03, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

הסברתי. נראה ברור? צחי 15:10, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

ראה גם - כוכב לכת ארצי. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 15:57, 5 במאי 2009 (IDT)

האטמוספירה של מאדים

נכתב כי הלחץ האטמוספירי ע"פ מאדים הוא (בקירוב) 1 מגהפסקל שהוא שווה ערך ל10 אטמוספירות ארציות וזה לא הגיוני. סביר יותר שמדובר בקילופסקל KPa שאז הלחץ האטמוספירי במאדים הוא (בקירוב) 1% מזה שבכדו"א. תקנו אותי אם אני טועה!

לחץ האויר על פני מאדים הוא בערך 10 מיליבאר, למיטב זכרוני. אני לא מכיר את יחידות פסקל, אז אם יחס ההמרה הוא כמו שאתה אומר, אתה כניראה צודק. צחי 19:11, 19 בדצמבר 2006 (IST)

בדקתי שבאר אחד שווה בערך לאטמוספירה אחת (ק"ג/ס"מ בריבוע) ז"א ש10 מיליבאר שווה בערך ל1% מאטמוספירה. פסקל שווה לניוטון/מטר בריבוע ז"א ל0.1 ק"גכוח/למטר בריבוע ז"א ל0.00001

ק"ג/ס"מ בריבוע שזה 0.00001 אטמוספירה. קילופסקל שווה לפיכך ל0.01 אטמוספירה שזה 1% מאטמוספירה. מ.ש.ל. בקיצור צריך לתקן את זה בטבלת הנתונים. הייתי עושה את זה בעצמי אם הייתי יודע איך. danisko

תוקן (וגם תוקן בכדה"א ששם היה כתוב 100 מגה פסקל...) ערן 21:05, 19 בדצמבר 2006 (IST)

הערה כללית על שמות כוכבים

עד כמה שידוע לי, הכוכב מארס איננו קרוי "על שמו של אל המלחמה במיתולוגיה הרומית", אלא מזוהה עם אותו אל. זה נכון גם לגבי שאר כוכבי הלכת הידועים לעולם העתיק, וכן לכמה אלים המזוהים עם תופעות טבע אחרות. התיקון הזה נחוץ גם בערכים על האלים עצמם. כך, כאשר היוונים הקדמונים מספרים משהו על זאוס, הם מתיחסים לכוכב הלכת צדק עצמו. והתמונה שהם מיחסים לאלים הללו (בציורים ובפסלים) נחשבה על ידיהם לצורתו של הכוכב, שהוא לדעתם מין "איש" כזה גדול וחשוב בשמיים (ולא - כמו שהניחו פילוסופים מאוחרים יותר - פשוט עצם כדורי גדול). הכוכבים הללו הם "חיים" לדעתם (דעה זו מקובלת אפילו על כמה פילוסופים מאוחרים בהרבה, ובינהם רמב"ם!), ויש להם רצונות, וכמובן כוחות על.

צפיה במאדים

אף מלה על התעלות? עוזי ו. 09:06, 30 ביולי 2007 (IDT)

יפה

מאדים הוא כוכב ממש דומה למדבר רק צריך מים חמצן צמחיה חיות חללית וטכנולוגיה ונוכל לחיות בו כאילו היה כדור הארץ --טריסט.א.ג 11:58, 27 ביולי 2008 (IDT)

טעות בערך?

אני לא בטוח אבל יתכן שיש טעות במהירות של מאדים בקו המשווה. רשום 800 ק"מ לשנייה, זה לא הגיוני כל כך. וק"מ לשנייה זה לא יחידת מדידה סטנדרטית. מישהו יכול לאשר? ―נעם נבון (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, אכן הייתה טעות - זה היה המספר בקמ"ש. תיקנתי לק"מ לשנייה. בכלל לא בטוח שיש טעם בציון המספר הזה, הוא לא אינפורמטיבי במיוחד - כמו להגיד שאדם על כדור הארץ נע במהירות של חצי ק"מ לשנייה בקו המשווה בגלל הסיבוב הפלנטרי. נכון, אבל טפל. ‏odedee • שיחה 22:24, 4 ביולי 2009 (IDT)

חוסר בערך

חסרה התייחסות למאדים ב"הסטוריה" וב"תרבות" (תעלות, אנשים ירוקים קטנים וכד'). ‏עדיאל‏ 15:45, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

מעולה !!

'מעניין מאוד, אני אהבתי ! קצת מידע רק חסר, אבל מצויין !! אתם מצוינים ואני ממש מחבבת א--80.230.2.178 21:00, 10 בספטמבר 2011 (IDT)--80.230.2.178 21:00, 10 בספטמבר 2011 (IDT)תכם... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.230.2.178 21:00, 10 בספטמבר 2011 (IDT)'''טקסט נטוי

סקרנות Curiosity

יש מישהו שיתנדב לכתוב על רכב החלל ששוגר היום בשם Curiosity סקרנות ?

אמנם קצרצר, אבל טופל. Amirber - שיחה 10:52, 27 בנובמבר 2011 (IST)

התקרבות מאדים אלינו בקיץ 2012

קיבלתי מצגת בלתי חתומה בעברית שהקיץ צדק ישפיע על תנועת מאדים כך שמאדים יתקרב אלינו במיוחד. כתוצאה מכך מאדים צפוי להיראות לנו באוגוסט בגודלו של הירח, ויותר בהיר. התוכלו לבדוק ולעדכן? תודה shoshie8 • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ב • 07:09, 31 במאי 2012 (IDT)

זו מתיחה שרצה ברשת כבר מ-2002. כשמאדים בשיאו, הזוהר שלו הוא 1 חלקי עשרת אלפים מירח מלא. הגודל של מאדים לעלם לא יהיה יותר מנקודה בשמים. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 10:41, 31 במאי 2012 (IDT)

ראו מתיחת מאדים Amirber - שיחה 20:50, 31 במאי 2012 (IDT)

תודה! shoshie8 • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 19:47, 4 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-22 ביוני 2013 אני יכול לקבל תשובה בבקשה

בכל הכתבה לא ציינתם את הטמפרטורות על הכוכב.ומזג האויר,חורף או קייץ?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.10.134 18:48, 22 ביוני 2013 (IDT)

הטמפרטורה המקסימלית

לפי הידוע לי הטמפרטורה המקסימלית שנמדדה במאדים היא אפס צלזיוס. מישהו יכול לבדוק ולשנות {משוב}} אור שחודה - שיחה 21:31, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

למיטב זכרוני (ואני די עוקב אחרי המחקר בחלל) בשיא הקיץ בקו המשווה נמדדו אפילו כמה מעלות מעל האפס. צחי - שיחה 23:24, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

ספיריט מדדה במאדים טמפרטורת אויר של 30°C בצל. יורם שורק - שיחה 00:01, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

קרינה אולטרה סגולה

המונח "קרינה אולטרה סגולית" (בפרק על גז מתאן במאדים) אינו נכון. הנכון הוא "אולטרה סגולה", כלומר: שה"צבע"(כביכול) שלה הוא מעבר למקומו בספקטרום של הצבע הסגול. בהתאם לכך, באנגלית יאמר "ultra violet".

כללית המאמר נראה לי מאיר עיניים ואינפורמטיבי. איני רואה עצמי מוסמך לבדוק את דיוקו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.157.79 07:33, 14 בדצמבר 2015 (IST)

הנוף במאדים

האם למישהו יש תמונות שבהם ניתן לראות את שמי הלילה של מאדים, כולל ירחיו, מראה כדור הארץ וצדק? מצאתי בגוגל רק תמונות של שקיעת השמש על מאדים.

תודה רבה איציק - שיחה 15:43, 4 ביוני 2017 (IDT)

תחת הפיסקה "קישורים חיצוניים" יש "תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאדים". הקש על זה ותמצא את מבוקשך. זה מכון לכל ערך עם קישור דומה. בורה בורה - שיחה 18:34, 4 ביוני 2017 (IDT)

משוב מ-22 בדצמבר 2018

אני מקווה שלא רחוק היום כאשר מספר אסטרונאוטים ינחתו על המאדים. אך התנאים הקשים הקיימים על כוכב לכת זה אינם מאפשרים התיישבות קבעה עליו גם בגלל הטמפרטורה הנמוכה (לחץ-האוויר הנמוך), גם בגלל העדר חמצן וגם בגלל העדר מזון כי שום צמח לא יוכל להתקיים ולהניב מזון בטמפרטורה מתחת לאפס. המומחים חושבים להגדיל את גובה האטמוספרה של המאדים באמצעות פירוק סלעים לגז, אך כוח הכבידה החלש של המאדים לא יוכל לשמור על אטמוספרה יותר עבה מן הקיימת (11 ק"מ). מערכת השמש קיימת 5.5 מיליארד שנים וזה זמן די והותר להתפתחות חיים על כל כוכבי-הלכת אילו היו קיימים תנאים טובים על-פניהם. לכן אנו חייבים לשמור על ביתנו המשותף כבבת- עיננו כדי להבטיח את קיום התנאים האקולוגיים על-פניו לעולמי-עד, כי החיים מהווים פלא מתמיד וממוחזר שאין לו שום הסבר הגיוני.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.14.195 17:08, 22 בדצמבר 2018 (IST)

ישנן תוכניות מוסדרות להארצה של מאדים. ההנחה הבסיסית היא שזה ניתן לביצוע מפני שעל פי כל העדויות הייתה תקופה חמה ולחה על פני מאדים שנמשכה לפחות 800 מליון שנים.

תחילת התהליך היא בפליטה מכוונת של גזי חממה לאטמוספירה. זה החלק הקל - תוך 100 שנים מגיעים שוב לכוכב חם ולח, אבל האטמוספירה תהיה של CO2. מרגע שזה עשוי, כבר לא צריך חליפת לחץ על מנת להסתובב על פני השטח, ומסכת חמצן תספיק. זה אולי מתאים לחוקרים ולמשוגעים לדבר, אבל לא להתיישבות של ממש.

עכשיו מגיע החלק שבטכנולוגיה הנוכחית ייקח כ 10,000 שנים - המרה, באמצעות צמחים ואצות, של ה CO2 לאטמוספירה עשירה בחמצן. ללא פריצת דרך טכנולוגית זה בעצם לא בא בחשבון - אי אפשר ליישב את מאדים בתושבים ולומר להם שעוד 10,000 שנים יהיה להם מה לנשום בלי מסכות חמצן.

אילן שמעוני - שיחה 21:30, 23 בדצמבר 2018 (IST)

התנאים האקולוגיים על כדור הארץ לא ישארו לעולמי עד. על פי ההערכות, תוך כחמישה מיליארד השנים השמש תהפוך לענק אדום ותבלע את כדור הארץ, לא לפני שתחרוך כל מה שנמצא על פניו. צחי - שיחה 23:32, 23 בדצמבר 2018 (IST)

זה פחות או יותר נכון, אבל איך זה קשור? אילן שמעוני - שיחה 07:15, 24 בדצמבר 2018 (IST)

חיים על המאדים

האם יש מקום להוסיף לערך "מאדים" את המיידע שאולי יש חיים על המאדים? הידיעה על המחקר: https://m.ynet.co.il/Articles/5484651 המחקר עצמו: http://journalofastrobiology.com/Mars5.html הערה - אני השבוע מסיים קורס לפנסיונרים כעורך וויקיפדייה, ואין לי השיקול דעת על הוספת מידע שאינו מאומת במאה אחוז, כמו כן אשמח אם עורך מיומן יעדכן הערך באם אכן יש מקום לעדכון. Prinz2539 - שיחה 01:13, 31 במרץ 2019 (IDT)

שלום, Prinz2539. לדעתי, אין טעם להזכיר את זה כרגע. מדובר במשהו שמאוד שנוי במחלוקת (בלשון במעטה) בקרב המדענים - למעשה חלק מהמדענים אליהם הגישו את המאמר ללפני הפרסום לצורך ביקורת עמיתים, דחו אותו. הוא פורסם בכתב עת שרחוק מלהיות מהבולטים או מהרציניים בתחום, ולא סתם הסיקורים בעיתונות הם בעיקר בצהובונים. גם המאמר עצמו לא טוען שיש חיים במאדים, אלא שניתוח צילומים מסויימים תומך לדעתם באפשרות שאולי יש חיים, כלומר גם לטענת המקור, מדובר בהשערה בלבד. נאס"א התייחסו לתופעה לפני מספר שנים, שכן מדובר במקור בצילומים שלהם. Dovno - שיחה 09:42, 31 במרץ 2019 (IDT)

תודה Dovno, אמתין עוד מספר שנים עד שגורם מספיק מוסמך יאשר מידע זה אחר. Prinz2539 - שיחה 11:26, 1 באפריל 2019 (IDT)

צבעו של מאדים

בפרק על השם נאמר שהצבע האדום הוא תוצאה של תחמוצות ברזל. בפרק על תרבות חוזרים שוב על הטענה אבל מוסיפים בהערה (2) שבעצם זה לא נכון, והצבע הוא רק אפקט אופטי.

איך אפשר לטעון טענה בערך ואת היפוכה בהערות?

Zyakov - שיחה 16:54, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

משתמשת:אמא של גולן? בורה בורה - שיחה 20:09, 2 באוקטובר 2019 (IDT)

האמת מעורבת. צבעו של מאדים הוא למעשה בז', ואכן הצבע האדום נובע מכך שאור חלוש שצבעו בז' ניקלט כאדום. מאידך מקורו של הצבע באמת בתחמוצות ברזל. שטחים נרחבים במאדים הם באדום בהיר - כלומר ורוד - כתוצאה מתחמוצות ברזל. נשאלת השאלה אם להכניס את הפלונטר הזה לתוך הערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:31, 5 בינואר 2020 (IST)

ההיסטוריה של חקר מאדים

יש משהו שקצת חסר בערך ולצערי גם לא ראיתי על כך פירוט בערך המקביל באנגלית. חקר מאדים לא החל עם הרובוטים וכבר בשנת 1877 נמצאו "תעלות" על גבי במאדים (ראו כתבה משנת 1927 - "מזל מאדים וחידתו"). קצת מוזר שכל חקר מאדים בערך מתמצה במחקר הרובוטי, אף על פי שקיומו ידוע עוד מימי קדם. האם ואיך צריך להוסיף את המידע לערך? מה דעתכם? --EldadHe - שיחה 22:53, 3 בינואר 2020 (IST)

המידע על גילוי ה"תעלות" על מאדים ב1877 והפרשנות לתצפיות אלו נמצא בפסקב "בתרבות" בערך. עיקר החשיבות של התעלות אינה בחקר המדעי אלא בתרבות הפופולרית ולכן זה המקום הנכון לסיפור ההיסטורי הזה. יורם שורק - שיחה 14:08, 4 בינואר 2020 (IST)

תודה על תשובה, לא חשבתי להסתכל שם. היה נראה לי כסוג של מחקר מדעי כי הייתה תצפית. היה נראה מוזר להכליל את זה כתרבות ומאידך להתחיל את הפרק של המחקר המדעי בתור מחקר רובוטי. --EldadHe - שיחה 18:03, 4 בינואר 2020 (IST)

לשיפרלי, האסטרונום שפרסם שגילה תעלות על פני מאדים, יש היסטוריה של פדיחות. בזמן הויכוח הגדול הוא טען שראה גלקסיות (אז הייתה מחלוקת אם אלה ערפיליות) ממש מסתובבות, מה שפסל את הרעיון שאלו גלקסיות. בקיצור - אסטרונום רשלן. בדיוק ההיפך מאדווין האבל.

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

היי עליתי על בעיה שכתבתם גם במאדים שהוא כוכב הלכת אם המסלול הכי קרוב לכדור הארץ לכדור הארץ וגם בכוכב לכת נוגה זו טעות ... קבלו תיקון דווח על ידי: רון כהן 79.178.192.221 19:21, 10 באפריל 2020 (IDT)

צודק. תוקן במאדים. תודה. בורה בורה - שיחה 19:38, 10 באפריל 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במאדים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.nasa.gov/mission_pages/phoenix/main/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190904011611/https://www.nasa.gov/mission_pages/phoenix/main/index.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:35, 3 בנובמבר 2023 (IST)