שיחה:כהן מוחזק

ותשועה ברוב יועץ

שלום עזר!

בעזר החונן לאדם דעת השלמתי כעת ערך בשם כהן מוחזק אחר רוב (לא מספיק כמובן) עיון ודרישה.

אם יפנה כבודו לעיין בדף חשוב זה (עכ"פ בקלות) ולחוות דעתו בנדרש.

שלום לטפסר וברכה לשוכן בארץ צבי, משתמש:פרץ הכהן • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 00:05, 9 באפריל 2010 (IDT)

יישר כחך, והערתי בדף השיחה שם. עזר - שיחה 00:35, 9 באפריל 2010 (IDT)

(הנ"ל הובא מדף שיחתו של עזר)

לכותב הערך, רבי פרץ הכהן:

עיינתי בערך מקופיא, וכמה הערות:

1. הסגנון טעון שיפור רב, למרות שניכר שהעברית שלך משתפרת (ואל נא תבקש ממני לעזור לך בזה).

2. מחל נא לי אם אומר שניכרת בערך מגמה לחזק את מעמד הכהונה באופן לא לגמרי אובייקטיבי. למשל, השמטת את דברי המהרש"ל (אינני זוכר היכן) שכותב שכמחצית או יותר מהכהנים בימינו אינם כהנים, ואת הסיפור אודות רב האי גאון בהר הזיתים, שאסף כהנים רבים להקיף את הר הזיתים בחג הסוכות, ואליהו גילה לו שרק אחד מהם הוא כהן (הסיפור מובא בספר אוצר הגאונים על מסכת סוכה עמ' 80, ובהערה שם מצוין שמקורו בספר חסידים הוצ' מקיצי נרדמים סי' תרל). המעשה על הגר"א שפדה עצמו אצל כהנים רבים כדי לוודא את פדיונו. קשה יותר בעיניי מה שכתבת על הרשד"ם, שלימדו עליו זכות שגם הוא "פוסק נאמן", כאילו חלילה אם היה סובר שלכהני זמננו אין חזקת כהונה לא היה "פוסק נאמן" (ואולי לא הבנתי אותך כהלכה, בגלל שפתך המיוחדת).

3. צריך להגדיר בפתיחה באופן יותר ברור את הנפק"מ בדיון: סניף לקולא באיסורי כהונה, כגון שבויה לכהן, או היטמאות במקרים מסוימים. חיפוש "כהן מיוחס" לפדיון הבן. והעיקר - חידוש העבודה במהרה בימינו, ובזה צריך להזכיר את המחלוקת בין בעל דרישת ציון לבין בעל עבודה תמה.

4. צריך לציין שאילו כהני זמננו היו בגדר ספק לא היו ראויים לברך "אקב"ו בקדושתו של אהרן" בברכת כהנים, וכן לא היה אפשר לברך על פדיון הבן, מפני ספק ברכות להקל.

5. ישנו מאמר בבטאון "מעלין בקודש" (בטאון לענייני קדשים וטהרות) גליון ח', מאת הרב זלמן קורן שליט"א, המוכיח שמנהג ישראל להחשיב את כהני זמננו ככהנים גמורים אפילו לקולא בדאורייתא מכך שנהגו להשתמש בפטרי חמורים של כהנים ולויים בלא פדיון.

6. יש להוסיף שבעבר היה מקובל בכל ישראל להחזיק כתבי יוחסין, ונוהג זה הופסק (למרבה הצער).

7. יש להוסיף על משפחות המוחזקות בימינו כמיוחסות, כגון מש' רפופורט (ומספרים שהגר"א הפסיק לפדות את עצמו לאחר שנפדה ע"י בן למשפחה זו). תהיה זו לתועלת רבה אם תחפש חומר על משפחות נוספות הידועות כמיוחסות, ושמא אפילו תגלה שיש משפחות המחזיקות כתב יוחסין אמיתי שעבר מדור לדור (ולא רק שיחזורים שנעשים בימינו על סמך מידע שאיננו ברור בתוקפו ההלכתי).

בהצלחה רבה, עזר - שיחה 00:33, 9 באפריל 2010 (IDT)

ברכה רבה לך עזר על הערותיך היקרים והחשובים!

2. אדרבא. ה"אובייקט" (בשפת לעז objective) פירושו (או לכה"פ א' מפירושיו) עייון בחפץ הדיון עם כח שכלי מיושב. כאן בנושא, המביט בטוב עין (ובלי פחיזות) יכיר שאין ספיקות כלל ועיקר בנאמנות ייחוסי הכהנים (ועוד ארחיב בזה בעת).

דברי המהרש"ל הבאתי מראש בטבלת השיטות (אם שסתר קצת דעת עצמו), ועוד ארחיב בעת.

3. תוכן הדף כפי מחשבתי בתולדתו הנהו להסביר תוקף עניין החזקה של הכהונה, (וכפי מאמר המובא הרבה בנושא "סוקלין על החזקות"..), כלומר חזקה זו הנהו די והותר שכמעט אין בצורך לחפש "כהן מיוחס" -זולת למהדר מן המהדר (כעין מעשה הגר"א).

4. הערת נקודות חשובות -כולהן הביאון בעל השדה חמד בתשובתו (מצוטט בטבלא)

5. מעניין מאד לשמוע ות"ח שהערת ע"ז -האם תח"י אתר אינטרנטי שאוכל למצאו?

6. אני קצת תמהתי אם זה באמת היה הנוהג הנפוצה -ראה פיסקת "מהות כתבם המתיחשים" בדף הנוכחי

7. זה גם עניין חשוב. יש כבר דף כעין זו -משפחות כהן (ליישב למה משפחות לש"ר וכהן לש"י אין בידי ואולי כדאי לשנות שמו) ושם מובא כמה משמות משפחות הכהנים ו(חלק מהם) עם הסבר שמותם.

אאמין שחלק משלב זו הנהו לגמור עריכת כל המשמרות הכהונה (כעין דפי משמרת חזיר, משמרת יהויריב) ותחזקנה ידינו להביא אש מן ההדיוט -בצפייה שנראה עין בעין הארי הרובץ על בשר קדשי ישראל.

משתמש:פרץ הכהן • שיחה • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 17:41, 13 באפריל 2010 (IDT)

הפניה למאמר במעלין בקודש מאת הרב קורן:

על כשרותם של הכהנים שבזמן הזה לעבודת המקדש [1]

שמות משפחות כהנים מיוחסות בכתב יוחסין

שמעתי שלמשפחת כהנא שפירא יש כתב יוחסין. אני ואתה - שיחה 23:25, 10 באפריל 2010 (IDT)

ברכה!

הרב שאר ישוב הכהן הזכיר באחד משיועריו (yeshiva.co.il) שקיבל מאביו שמשפחתו הם כהנים מיוחסים (אולם לא הזכיר דבר על "כתב" יוחסין)פרץ הכהן • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ע • 21:07, 13 באפריל 2010 (IDT)

"חזקה אלימתא"

לפי המקור שהובא עכשיו לביטוי "חזקה אלימתא", צריך למחוק אותו מהערך - א. הוא לא כתוב בחז"ל (כפי שכתוב בערך) אלא בדברי אחד האחרונים. ב. לא כתוב "חזקה אלימתא" אלא "חזקה אלימא". ג. הביטוי הוצא מהקשרו; החזקה לא נתכנתה "חזקה אלימא" באופן מוחלט, אלא נאמר עליה שהיא "חזקה אלימא מספק ספיקא" - היא בעלת תוקף חזק באופן יחסי לספק ספיקא. אני ואתה - שיחה 12:14, 19 באפריל 2010 (IDT)

כנראה שדבריך כנים לחצאין או פחות -ואני מודה קצת לדבריך:, לא אלימתא אלא אלימא (ומה הבדל ביניהם?). לא בפי "חז"ל" אלא "בפי אחרונים" (אולם באמת רבי יוסי התנא הכריז "גדולה חזקה" והתכוון לחזקת כהונה כבניין אב לכל החזקות). הבנתי מהבית יצחק שהיא מעצמה נקראת אלימא ("ש"מ דחזקות כהונה אלימא הוא") ולא רק בשוואה לס"ס. בכל אופן זכר נא שהערך עדיין רק בשלבי העבודה ועם זאת -נא להעיר כהנה וכהנהפרץ הכהן • שיחה • ו' באייר ה'תש"ע • 20:20, 19 באפריל 2010 (IDT)

אתה צודק, קודם ראיתי רק את הפעם הראשונה שכתוב שם "חזקה אלימא", ועכשיו ראיתי שכתוב עוד פעם בלי קשר לספק ספיקא. אבל עקרונית אני עדיין עומד על דעתי שזה לא מתאים לכתוב את זה: א. לא נראה שכוונתו של הבית יצחק לומר שזו חזקה אלימא במיוחד, אלא שזו חזקה שניתן לסמוך עליה, כשאר חזקות של תורה. ב. בבית יצחק רואים שהדבר נתון במחלוקת, ושזוהי דעתו שלו בניגוד לדעת הפלתי. ג. ככל הידוע לי ה"בית יצחק" הזה איננו אחרון חשוב במיוחד (תקנני אם אני טועה). ד. בכל מקרה, גם לפי דעתך צריך לכתוב את זה בשם "אחרון" אחד ולא בשם "אחרונים". אני ואתה - שיחה 21:47, 19 באפריל 2010 (IDT)

שלום אני ואתה! קראתי דבריך המחכימים והתבוננתי בהם (כנדרש למי ששואל כעניין) ושניתי את ביטויי המאמר בקצת (ונא לעיינהו). *: לענות על דבריך (עכ"פ בקיצור) הבית יצחק אינו יחיד להפליא על משקל תוקפה של חזקה זו אלא הוא אחד בין כמה וכמה, לטעום מקצת נא לעיין בתשובת השדי חמד בנושא (אם שהיא ארוכה כדאי להשקיע בה עיין מחמת גודל ערך חקירותו בנושא). *: הבית יצחק דן בעניין של נתינת זל"ק בחו"ל ולסוף דבריו מצדיק מנהג העם על סמך דבריו בספר "הר הבית" (שאגב חפשתי ספר או קונטרס זו ולא הצלחתי למצוא אותה) שלא משנים מנהג אפילו מקל אל החמור. בכל אופן גם הפלתי מפליא בעניין חזקה זו לתמוהה למה לא נוהגין לתת זל"ק בחו"ל כיוון שראוים בעליל מעשים בכל יום שפודים בכורי ישראל מאצל הכהנים בלי פקפוק (ומביא דבריו גם היד אפרים לשו"ע יור"ד סיס"א). *: הבאתי את דברי הבית יצחק (אפילו אם אינו מוכר כ"כ ל"חשוב" בעיני ההמון) כי דבריו -לפי דעתי- סיכם את אריכות ההסבר על תוקף כחה של חזקה זו במילים קצרים (ואם ארחיב -אפילו חריפים).--פרץ הכהן • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 22:07, 22 באפריל 2010 (IDT)

אחרי הניסוח החדש, נחה דעתי בעניין זה. לגבי דברי רבי יוסי שהוספת, אפתח דיון חדש בסמוך. אני ואתה - שיחה 12:59, 23 באפריל 2010 (IDT)

"גדולה חזקה"

נראה לי קצת מוזר להביא בפתיח את דברי רבי יוסי בעניין "גדולה חזקה" כאשר הוא בפירוש מתייחס לחזקה במובן אחר מאשר הוגדר בפתיחת הערך. בפתיח לערך הוגדר: "בכן יש לו חזקה וסמכות הלכתיי ותורניי ככהן ודאי לכל ענייני הכהונה". לעומת זאת רבי יוסי מדבר על חזקה מסוג אחר לגמרי - שלפיה הכהן יכול להמשיך לנהוג בכל מה שהוחזק בו משכבר, אך לכל עניין אחר הוא אינו נחשב לכהן. באופן מהותי יותר, נראה לי שהחזקה שהערך מדבר עליה היא "חזקת אומדנא", ואילו החזקה שרבי יוסי מדבר עליה היא "חזקה דמעיקרא", ולכאורה אלו שני דברים שונים. אני ואתה - שיחה 12:59, 23 באפריל 2010 (IDT)

הייתי אומר קצת להיפך; רבי יוסי מדבר בוודאי על חזקת אומדנא (דמתקריא "חזקה מספק" בדברי האחרונים שראיתי), וזאת כי לא העידו על אבות דבני חביה שעבדו ע"ג המזבח (דבר שקרוב לומר שהעידו על שאר הכהנים -לפי שיטת העבודה תמה שהוצרך על כל הכהנים להתייחס) וא"כ יצאנו שהאכילם תרומת הארץ על חזקתם זו דאומדנא (כלומר שנחשב ל"כהן" טיפה יותר מאשר לפני"כ) -והגענו לכח הנפלאה של חזקה לא רק כאן בבני חביה אלא "גדולה חזקה" לכל עניין ועניין. בחילוקי החזקה שהזכרת אני תמהה; האם לעולם מצאת שישנה "חזקה דמעיקרא" שהיא מעיקרא כ"כ עד שהיא איננה "אומדנא" עכ"פ במקצת (ואותו סברא להיפך האם ישנה אומדנא שאין לה מעיקרא)? אלא הייתי אומר שקרוב ששניהם עולים בקנה אחד. בדף הנוכחי עדיין לא נכנסתי לדיון (החשוב ביותר) לחלק בין שתי החזקות האלו שהזכרת. (וזאת משתי סיבות -אני עוסק בייצירה דף הנוכחי בתרגום לאנגלית. -אני מודאג שהדף הנוכחי לוקה ברוב שגיאות בשימוש לשון העברית המודרני (שאני די חלש בה) -ואם תפנה ותוכל להגיד לי קצת מטעויותיה -אודה ואברכך)פרץ הכהן • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ע • 21:24, 26 באפריל 2010 (IDT)

בוודאי שאין זה כך, שהרי למשל חזקת מקווה וחזקה דבית המנוגע היא אך ורק חזקה דמעיקרא, ואילו חזקה דרבא (דבן י"ג הביא שתי שערות) היא אך ורק חזקת אומדנא. אך עיינתי שוב בסוגיה וראיתי שאינני מצליח להחליט בעניין כאן, ומושך אני את ידיי מהעמקה בסוגיה זו כרגע. עם זאת, נראה לי שבכל מקרה צריך לבאר בפתיחת הערך שהביטוי "כהן מוחזק" בא להבדיל בינו לבין "כהן מיוחס", ולבאר בקצרה את ההבדל בהגדרתם ובדיניהם. בעניין תיקוני לשון, קשה לי להיכנס לעריכה לשונית בלי שארגיש צורך להיכנס לעומק הסוגיה ולברר את הדברים במקומות שלא נראים לי מדויקים. אני ואתה - שיחה 22:30, 26 באפריל 2010 (IDT)

לגבי מהות חזקת הכהונה -למרות שמהאחרונים גדרוה כחזקה מספק- נראה שהיא בנויה לא רק מכיוון וטיפוס אחד של חזקה אלא היא מוסמכת בכמה מיני חזקות מכמה צדדים, ובאלו לא צריך להיות בר ירידה עד עומק כל התפשטות תורות החזקות אלא די (עכ"פ בתור התחלה) להביט בקצת מהם: חזקה שמעמדים הדבר כמו שהיה (עד עכשיו הוחזק ככהן), חזקה שלא ישקר אמילתא דעבידא לאיגלויי (וכלשון ר"מ מטראני יגיע לו יותר בושה מכבוד שכשיגלה שקרותו -אם יעיז פנים לשקר וזה מופרך לגמרי ק"ו מבעל חוב או אשה שחזקה שלא מעיזים פנים כנגד המלוה והבעל וכאן יעיז כנגד קהל קדוש לברכם או לפדות בכורם?), חזקה שאין אדם עושה קנוניא על הקדש, חזקת אומדנא (לדוגמא ראו מנאפים דבוקים כדרך הבועל ונבעלה חזקה שבעל אם שלא ראו כמחכול..),חזקה מה שהוחזק אצל בני אדם (בפי עם קודש קוראים "גיי צו (לך אצל) פלוני דער כהן"), חזקה אדבר החוזר ונשנה (פדה בכור ישראל בשמחה ועוד ידו נטוייה לפדות עוד), חזקת כשרות אאדם מישראל שאינו רשע (ולדידן נאמר שגונב וגוזל ממון אב הבכור? הרי"ז רשע -טוחו"מ לד:ז), חזקת מטלטלים וממון (הה' סלעים שביד כהן), חזקת מצוות (הרים ידיים ופתח פיו לברך ברוב עם), חזקת שררה (לקרא ראשון בתורת השם), חזקת תשמישים (משתמשים בלויים ליטול ידיהם, גם אמקום בבית הכנסת דנשיאת כפים),חזקה על טבעו ותכונות נפשו (לכהנים תכונות נפש מסויימת -ועוד אאריך בזו הנקודה החשובה באריכות בעז"ה). לגבי "כהן מיוחס" והבדלתו מ"כהן מוחזק" ברשות הקורא אפתח פיסקה חדשהפרץ הכהן • שיחה • י"ד באייר ה'תש"ע • 19:24, 27 באפריל 2010 (IDT)

ביאור כהן מיוחס

לגבי "כהן מיוחס" והבדלתו מ"כהן מוחזק" אני עדיין משתדל להבין מה הבדל ביניהם, וזאת כי כנראה מדינא -בעת שהעידו שני עדים כשרים על כהן כמוחזק בכהונתו, די להיקראו "מיוחס" לאחיו הכהנים לגבי כל ענייני עבודות כהונה בזה"ז (וזאת על סמך שאפילו לעשות עבודת מזבח די בכך מעיקר דדינא -ראה בדף שציינתי המקור).--פרץ הכהן • שיחה • י"ד באייר ה'תש"ע • 19:24, 27 באפריל 2010 (IDT)

אני מניח שמקור החילוק הוא מהרמב"ם (איסורי ביאה כ א-ב): "כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ואין אוכלין אלא בקדשי הגבול, והוא שתהיה תרומה של דבריהם אבל תרומה של תורה וחלה של תורה אין אוכל אותה אלא כהן מיוחס. אי זהו כהן מיוחס כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופלוני בן פלוני הכהן עד איש שאינו צריך בדיקה והוא הכהן ששימש על גבי המזבח". אני ואתה - שיחה 19:48, 27 באפריל 2010 (IDT)

א"כ הגענו למקצת עניינו: אין צריך "לכתב ייחס" כלל לפי הרמב"ם אלא הכל בנוי ומתוקן לסעודה על פי הקדוש של עם הקדוש והמבורר מכל גויי הארץ. אשאלך, איך ייתכן -אפילו בימי הרמב"ם- שיעידו עדים על אב סבו של כהן פלוני שראוהו בכלל בחיים -כ"ש ע"ג המזבח עם עבודה בידו?--פרץ הכהן • שיחה • י"ד באייר ה'תש"ע • 20:31, 27 באפריל 2010 (IDT)

בדיוק לכן כתב הרמב"ם ש"כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים", ולכן מקובל לומר שבימינו אין שום כהן מיוחס. עם זאת, אולי יש דעות אחרות (החולקות על פשט דברי הרמב"ם) שמספיק כתב ייחוס ולא צריך עדות. יש לדעה שכזו על מה להתבסס, שהרי כך הוא פשט הגמרא שמקשרת את הדברים לפסוק בנחמיה ש"ביקשו כתבם המתייחסים". אמנם אני אינני בקי בעניין, ואינני יודע אם אכן יש דעה כזו. בכל מקרה, בוודאי שהביטוי "כהן חזקה" בא להבדיל כהן זה מ"כהן מיוחס" (באיזה אופן שלא יהיה מיוחס), וברור שדיניהם שונים זה מזה. אני ואתה - שיחה 20:39, 27 באפריל 2010 (IDT)

נמצינו מקום אולי שדברי הרמב"ם כנים לגמרי: כהן אוכל לחיי בקדשי הגבול בלי שיעמדו להעיד עליו כלום אלא יבא בעצמו ויטול -וזו די כי לעולם חזקה שלא יעיז אדם פנים לשקר ככהני (ראה לעיל בכ"מ חזקות), אולם בכניסה לארץ (לשיטת הרמב"ם שתרומתה בזה"ז דאורייתא) צריך שני עדים כשרים שיעידו עליו (אולם להלום א"ז עם סוף דבריו "עד..כהן ששימש" עדיין קושייתי הנ"ל עומדת כי זה לא מסתבר אפילו בימי הרמב"ם -כ"ש שאמר בעצמו שמתפקידי המלך המשיח שיאמר "זה מיוחס כהן", משמיע שאיננו ביד אפילו המובחר שבזקני בעלי עדות שבימיו). אסיים בקיצור שאינני רואה הבדל ביניהם לע"ע זולת שמיוחס קרוי על כך שהעידו עליו לפני בית דין (ודרשום וחקרום כמשפט הדיינים) ככהן מוחזק (אולם קשה לי עדיין כי (כביכול) למה צורך למה"מ, אם לא נאמר שהוא יוודא הכשרתם לחזק פסק הב"ד).פרץ הכהן • שיחה • י"ד באייר ה'תש"ע • 21:31, 27 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנתי מה אתה טוען, האם אתה רוצה לחלוק על הרמב"ם? דעת הרמב"ם מפורשת שכהן מיוחס הוא רק כזה שיעידו עליו שאבותיו עבדו במקדש, וש(מטעם זה) אין בימינו כהנים מיוחסים שמותר להם לאכול בתרומה דאורייתא. בלי קשר לכך, בוודאי שכהן אינו נאמן ליטול תרומה על פי עצמו וכפי שמפורש שם ברמב"ם הלכה יג, וכפי שמפורש במשנה (כתובות כג:). אני ואתה - שיחה 21:48, 27 באפריל 2010 (IDT)

דעתו של הרמב"ם ברור שכהן מיוחס הוא שבדקו בית דין הגדול אחרי משפחתו והניחוהו לעבוד ע"ג המזבח. מה שאמרתי שיבא בעצמו ויטול כוונתי על הכהן מצד עצמו (במקרה שמניחים תרומה בלי דיון וסקירה על האוכל -וזאת כי עיקר הציווי "וינזרו מקדשי בני ישראל" מונח על הכהנים) ושם בהלכה י"ד מחזיק הרמב"ם שכהן המסיח לפי תומו אפילו עדים לא בעי. אודות תרומה דאורייתא ושאר פרטים החשובים ביותר שציינת אני מתנצל בזה שרצוני למשוך ידי מהתעסקות בהן לע"ע. וזאת כי כבר הארכנו מאד (אגב יישר כחך כי אין ב"ה בלי חידוש) ויצאנו ממה שהתחלנו (כפי הנראה לי עכ"פ); הערת שכדאי לציין ההבדלים בין כהן מוחזק למיוחס לזה אני מבין שעסקות דף הנוכחי הנהו על כהן מוחזק ודיון מהותו. נסיתי להסביר (בהצלחה חלקית או פחות) שאין בין זה לזה אלא אישור ב"ד בלבד. כענת, לדעתי השוואת המושג אל כהן מיוחס כדאי מאד -רק אחרי שעומד דף בשם כהן מיוחס בנוי ומשוכלל. שלום ושלום ותגביר כהנה וכהנה, גיבור החוקר לטוב --פרץ הכהן • שיחה • ט"ז באייר ה'תש"ע • 20:52, 29 באפריל 2010 (IDT)

לכבוד אני ואתה, אם תניח פרט זה אולי כדאי שנוריד את ההודעה שיש פרט בדף השנוי במחלוקת (ואגב אני כבר רוצה להוריד את ה"{בעבודה}" כי אין עריכת דף כבד כזה בשביל איש אחד (ובפרט חלש כמוני). פרץ הכהן • שיחה • ט"ז באייר ה'תש"ע • 21:00, 29 באפריל 2010 (IDT)

אם אתה שמת את ההודעות אז בוודאי שאתה רשאי להורידם. אני עדיין חושב שפסקת הפתיחה של הערך חסרה את הנקודה הכי חשובה, ש'כהן מוחזק' זה מושג שבא לאפוקי מ'כהן מיוחס', ושיש הבדלים ביניהם בדין. זה כמו שבערך 'רשות היחיד' לא יכתבו שזה ההפך מ'רשות הרבים'. לא הבנתי מה כל הפלפול שכתבת שייך לעניין. אני ואתה - שיחה 21:53, 29 באפריל 2010 (IDT)

דברי "אני ואתה" נכוחים. "כהן מיוחס" הוא כהן שיש עליו עדות ברורה על ידי שני עדים שנולד מכהן כשר הנשוי לאשה הכשרה לו, ובמקרה זה אין ספק שהוא כהן לכל דבר ועניין. "כהני חזקה" הם כהנים שאין עליהם עדות כזו, אבל ידוע שהתייחסו אליהם ככהנים מבחינת אכילת תרומה, עליה לתורה, וכדומה. כל הדיון בערך צריך לעסוק סביב נקודה זו: באיזו מידה כהן מוחזק יכול להחשב כמיוחס, האם בנושאים בהם אינו כמיוחס (כגון לעניין עבודת המקדש) זה מדאורייתא או מדרבנן, וכדומה. לכן חיוני להבהיר את המושג בפתיח. עזר - שיחה 22:05, 29 באפריל 2010 (IDT)

אני מורידו. כוונתי בדף היא אך ורק לבאר עניין מוחזק ודעות השונות ומשונות על מהותה -ולא לנגוע בעניין כהן מיוחס יותר מנגיעה בעלמא. (זאת דעתי, דעת כהן). פרץ הכהן • שיחה • ט"ז באייר ה'תש"ע • 22:02, 29 באפריל 2010 (IDT)

אם כן, צריך לשנות את שם הערך לחזקת כהונה, ואז אולי יהיה איכשהו בסדר. אני ואתה - שיחה 22:22, 29 באפריל 2010 (IDT)

נא להסביר כוונתך, הייתי חושב ש"חזקת כהונה" מקומו בדף חזקה(הלכה) ופיסקאותיה. ועוד, "כהן מוחזק" מדגיש את הכהן בעיקר באישיותו, ונאמנות חזקתו כדבר המלווהו.--פרץ הכהן • שיחה • כ"א באייר ה'תש"ע • 21:29, 4 במאי 2010 (IDT)

לא הבנתי דבריך. אתה כתבת שאתה רוצה "רק לבאר עניין מוחזק ודעות השונות ומשונות על מהותה" ולא לבאר מיהו כהן שהוא כהן מוחזק ומיהו כהן שאינו כהן מוחזק (אלא מיוחס). לכן הצעתי הצעה שנראית לי הגיונית שהערך ייקרא "חזקת כהונה", ולא "כהן מוחזק" - כך שהדף יתייחס למהות החזקה ולא למהות הכהן. לא הבנתי איפה הערך מדבר על אישיותו של הכהן ועל הליווי האישי שלו. אני ואתה - שיחה 21:39, 4 במאי 2010 (IDT)

הערה

בהמשך השיחה אודות כהן מיוחס, מעניין לציין שלשיטת הרמב"ם (להבנת בעל העבודה תמה), הדגשת קפידת בדיקתו בבית דין היא על ייחוס האב (בניגוד לחשש חללות מצד האם).--פרץ הכהן • שיחה • כ"א באייר ה'תש"ע • 21:29, 4 במאי 2010 (IDT)

הצעת האיחוד

מתנגד. היחס בין כהנים לבין כהן מוחזק כמוהו כיחס בין יהודים לבין מיהו יהודי. האחד על מהות הכהונה, השני על הדרך לבירורה, ויש בערך זה מספיק חומר. עזר - שיחה 02:04, 29 באפריל 2010 (IDT)

מתנגד. מסכים לדברי עזר, ומוסיף שלא רק עכשיו מספיק חומר אלא שיש עוד חומר לזה הערך שלא יספיק ארבע מאות חמורים לנשאם. שלום וברכה פרץ הכהן • שיחה • ט"ז באייר ה'תש"ע • 20:56, 29 באפריל 2010 (IDT) 

ברזילי הגלעדי

אם הבנתי נכון, לא היה מקור לכך שיש קשר בין דברי התלמוד על היותו של ברזילי שטוף בזימה לבין פרשת בני חביה. לכן מחקתי את זה מהערך, בתור מחקר מקורי. האם אכן הבנתי נכון? אני-ואתה • שיחה 20:24, 14 ביוני 2010 (IDT)

בפשטות לא מקובל למחוק מספק.--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• י"ט בתשרי ה'תשע"א • 23:49, 26 בספטמבר 2010 (IST)

מעשה דאליהו

”רב היי היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל, ..אמר לו הרוצח רבי למה הייתה הולך לבד כשהייתם מקיפים את הר הזיתים? אמר לו רב היי מפני שאני עולה בכל שנה להקיף את הר הזיתים בסוכות, ואני מטהר את עצמי בהושענה רבה. אליהו הולך עמי, לכך נרחקין מאשר לפנינו ומאשר לאחרינו ומדבר עמי. ושאלתי לו, מתי יבא משיח? ואמר לי כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים. ולקחתי כל הכהנים שמצאתי להקיף אולי ביניהם כך. ואמר לי אליהו; ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים והולכים בגיאות -אין שום אדם מזרע אהרן רק אחד שהוא הולך אחר כולם שנבזה להם והוא נמאס בעיניהם והולך בבגדים רעים ואינו חפץ בכבוד ומשים את עצמו כמי שאינו והוא חיגר ברגלו אחת ומצד אחד חסר עין אמר זהו כהן אמת מזרע אהרן. אמר רב היי, חיי מזה שחקתי שבכולם לא היה כהן אלא אותו בעל מום” (ספר חסידים דפוס כתב יד פארמה סימן תר"ל)

טבלת דעות (הועבר מגוף הערך)

מאמרים ופתגמים אודות נתינת מתנת זרוע ולחיים וקיבה בארץ ישראל
בעל הדעה	הערות נוספות
הרמב"ם	כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים, ..אוכלין..בקדשי הגבול
הרב יעקב וייל	הרגילים לאפות בליל שני..יעשה עוגה..לאחר אפייה..יברך להפריש חלה..ואל יטלטל החלה לאחר הפרשתה אע"ג דאיכא כהן קטן בעיר דאין נוהגין לתת החלה לכהן קטן..הטעם נראה לי דחיישינן שמא יפרר ואתי לידי תקלה או שמא משום דלא מוחזקינן בזמן הזה בכהן ודאי..ובחול המועד, ישרוף החלה
המבי"ט	מן התורה כל שהוא מוחזק בבני אהרן הכהנים הוא כהן לכל הדברים דהא סוקלין ושורפין על החזקות דחזקה מדאוריתא כדילפינן מבית המנוגע. ואוכל תרומה וחלה של תורה, ומשמש על גבי המזבח בזמן בית המקדש, כיון דהוחזק שהוא מזרע אהרן.. בהאי חזקה היו בית דין הגדול מניחין אותו לעבוד ונראה דאפילו בזה"ז כל מי שהוחזקה משפחתו בכהונה ולא קרא עליו ערעור הוי כהן לכל הדברים דמהניא ליה חזקה מן התורה,..הנהו כהני ד.. עזרא..משום דריע חזקתייהו שהיו מיחסים אותם אחר בני ברזילי שהיה ישראל אבל כל דאית להו חזקת משפחת כהונה ולא ריע חזקתייהו..אפילו בזה"ז מדאורייתא מהניא להו..אפילו למידי דאוריתא דהא סמכינן עלייהו בפדיון בכור
רמ"א	נותנים תרומה גדולה לכהן אפילו אינו מיוחס רק מוחזק
מהרי"ט	מרגלא בפי ההמון שאומרים לכהן הבא ראיה שאתה כהן וטול.. זה טעות, שהכהן והלוי בחזקתן הן עומדים.. לעניין מעשרותיו שראוי ליתן שאנו מחויבין ליתנם משום גזל השבט, ..ותו ..אמרינן..כל המשפחות בחזקת כשרות ..והכהן ..בחזקתו הוא עומד..נותנים המתנות הזרוע והלחיים והקבה לכהן ואין אנו מצריכין אותו להביא ראיה על יחוסו אנשי לצון יפיחו קריה המעמיקים מה' לסתיר עצה ולמען חלל קדושתו של אהרן תנואות ימצאו נהפכו כקשת רמיה בשקריהם ובפחזותם ערב אל לבם לקרב את המרוחקים מגאלי הכהונה באגרוף רשע,.. אותם זחוחי לב התוקעים עצמם בדבר הלכה וינאמו נאום שהכהנים שבזמננו אין להם חזקה, ..אין כאן ספק.. מאחר שהוא החזיק עצמו בכהן נאמן אדם על עצמו יותר ממאה עדים
ש"ך	מאכילין אותו לכהן קטן..האידנא בחלות דמצה
מגן אברהם	צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה
הרב אהרן אורלייא	פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
החוות יאיר	באמת אנן אסרינן שבויי' אכהן, ..ואין.. לפצות פה ע"ז. כיון שקרא ראשון בב"ה והחזיק נפשו לכהן דינו ככהן..דהא שוויי' לנפשי' חתיכא דאיסורא..אינו נכנס בגדר הספיקות ואני תמה..שתפסו בפשיטות דס"ל להריב"ש..דכהנים בז"הז דין ספק להם דאע"פ דאין להם שלשלת יחוס מ"מ הרי סוקלין..על החזקות ותדע דאל"ה גם בזמן הש"ס נמי כי זולת יחידי סגולה מעט מזעיר לא היה להם וכמ"ש 'דלא ידעינן אי מראובן קאתינו..'
התבואות שור	חזקה זו (של הכהנים) אינה כשאר חזקות שבגמרא כגון סכין שנבדק ומקוה שנמדד -שברור כשרותן בשעת שנתחזקו, ..הכא לאו ברור כשרותן מעולם.. קאמר שאי אפשר לשנות דבר שנוהגין בו היתר לנהוג בו איסור כי אם בראיה ברורה והיה מהני להם החזקה לפלגא שלא אסרום בתרומה מפני שהיה מותר להם ואסרו..קדשים שעדיין לא נהגו בו היתר..מאי דאחזיק אחזיק..דבר שביד האדם בחזקת היתר אע"ג דלית ליה חזקה ברורה מתחלתו אין מוציאין ומפקיעין התירו כי אם בראיה ברורה כמו שאין מוציאין ממון מיד המחזיק בו
החתם סופר	בעניין פדיון הבן סומכים שהכהן הנהו כהן וודאי ומבורר
יחיאל הלוי	רע עלי המעשה שראיתי לאיזה גדולים שכתבו בספריהם דכהני זמן הזה אינם כהנים ברורים וסומכים על דברי הרמב"ם אלו (א"ב כ א) וחלילה לומר כן וע"י זה יש קלקולים רבים..לא ניחא למרייהו דאמרת עלייהו כן.. כונת הרמב"ם..כל הכהנים בזה"ז בחזקת כהנים הם כלומר בחזקת כהנים גמורים בלי פקפוק
השדי חמד	המורם מכל האמור הוא שדעת הרבה מרבנן בתראי מסכמת להלכה ולמעשה דהעיקר הוא דהכהנים בזמן הזה הם כהנים ודאים ובקדושתם וחזקתם הם עומדים לכל דבר מדיני כהונה
האחיעזר	תרומה בזה"ז..מותרין כהני חזקה להאכיל לבהמה וממילא איכא ג"כ חיוב נתינה..להאכיל כרשיני תרומה..בוודאי יש להאכיל לבהמתו של כהן חזקה..-
חזון איש ‏‏	מעיקר הדין הכהנים בחזקתן, אלא שאנו חוששין שאם ניתן להם תרומה .. יהיה עלינו לתקן שלא יעלו..על פי עצמן (לנשיאת כפים), ואין ידינו תקיפה לשמור הדבר
שם אריה	ודאי הכהנים האמתיים הם הרוב ..אפשר נתערב בהם כהנים שאינם מיוחסים ובוודאי הם מיעוט אם כן, כל כהן יש לומר דמרובא פריש ואין שייך קבוע כיון שאין הקביעות ניכר במקומו..והוי חזקה שהוא כהן. אף דאין הולכין בממון אחר הרוב להוציא ממון, מכל מקום ברוב כזה שכבר הוחזק הוי כודאי ומוציאין ממון, .. כיון דמוחזק כהן לכל העניינים אין לעשות מזה עוד ספק

הפניות להערות

שמתי לב שאחת ההפניות מקולקלת לכן יכול להיות מצב שההפניות לא תואמות. ציטוט:

בפירושו של האבן עזרא (על הפסוק בספר עזרא מובא שאין כוונת "כתב המתיחש" שלשלת שמות עד אהרן הכהן, אלא כתב ייחוס המברר ייחוס עד בית אב ידוע של הכהנים. גם ניתן לשלול הרעיון ש"כתב הייחס" מכיל רק שמות האבות בלבד כי זו לא יספיק לעדות נאמנה לאכילת קודש - כי ייתכן שאחד מהאמהות לא היו כשרות להינשא לאחד מאבותיו כהנים</ref>.