שיחה:ישיבת נובהרדוק

כמה ליקויים חמורים

יש כמה ליקויים חמורים בערך זה ואציין את חלקם:

א. בתחילת הערך כתוב ששיטת הישיבה היא שהשכל של האדם מרחיק אותו מעבודה עצמית, ובהמשך, בדיון בדרכה של הישיבה נכתב שהרצון הוא היצר הרע ובו יש להיאבק (אני מניח שהמשפט הראשון שגוי, וצריך להיות כתוב "רצון" במקום "שכל", אבל אני לא מבין בזה)

ב. בסקירה ההיסטורית לא נאמר מה אירע בישיבה במלחמת העולם השנייה

ג. המשפט:"מתנגדי המוסר דרשו לסגור את הישיבה, ואף פנו לרב העיר ופרנסיה. הם הביעו תמיכה נחרצת בישיבה ושללו מכל וכל את טענות המקטרגים". דורש תיקון. לפחות יש להוסיף את המילה "אבל"

ד. המשפט: "ב-1908 עם פטירת הרב עפשטיין נתעוררה מחלוקת על יורשו, לחלוטין אינו ברור. הרב עפשטיין לא מוזכר קודם לכן בערך

ה. הדיון בשיטתה המוסרית של הישיבה הוא קצר ושטחי - לפחות לטעמי. לא הצלחתי להבין את הרעיונות המרכזיים של השיטה

ו. המשפט "בסקירה היסטורית ראינו" (השפעת הישיבה על העולם היהודי) הוא לא מדוייק תחבירית (יש לכתוב "בסקירה ההסטורית"), וסגנונו לא תואם לרוח ויקיפדיה

עמית שדה

תודה על ההערות! חלק תיקנתי, חלק עוד דורש תיקון והרחבה.סיני 15:11, 14 באוקטובר 2007 (IST)

רשימת "בוגרים"

מישהו יכול לעבור עליה? נראה שלא רשומים בה רק גדולי הדור (או קרוב לזה). הדס 23:20, 24 באוקטובר 2007 (IST)

ניתן להוסיף את חמיו של בנימין נתניהו (אינני זוכר את שמו) שלמד בישיבה זו וגם כתב ספר המורכב מכמה סיפורים המתארים את התחושות בתקופת הלימוד בישיבה (נראה לי ששם הספר הוא "נובהרדוק"). ―89.139.37.51 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמואל בן ארצי, נוברדוק, הוצאת ידיעות ספרים, 2007. למד בישיבת "בית יוסף" דנוברדוק בעיר מזריטש. אדם נבו;שיחה 21:57, 4 ביוני 2009 (IDT)

או. קיי. הוספתי שתלמידים נוספים נפרטו בקטגוריה:בוגרי ישיבות נובהרדוק. Sije - שיחה 23:06, 5 בדצמבר 2012 (IST)

המצב קשה.

הערך במצב קשה. הדבר היחיד שניתן ללמוד ממנו הוא ההיסטוריה המצומצמת של הישיבה. עיקר הפואנטה - דרכה הפילוסופית והאידאולוגית, חסר ומה שכן נמצא מאוד לא ממצה. גוונא - שיחה 01:16, 30 במאי 2009 (IDT)

בארץ ישראל

היתה ישיבת נובהרדוק בבני ברק בה כיהן הסטייפלר כראש ישיבה. היתה ישיבת נובהרדוק בירושלים בה כיהן רבי בנציון ברוק, וגם הרב שם לימד שם כשנתיים. הרב שך לימד גם בנובהרדוק לפני מלחמת העולם השניה צוריאל בן אביחיל - שיחה 20:04, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

שם הערך צריך להיות "ישיבות נובהרדוק"

שהרי אין מדובר בישיבה אחת. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"א • 00:03, 22 ביוני 2011 (IDT)

העתקת הישיבה להומל

נאמר בערך כי "הישיבה, שנאלצה לעבור לאזורים פנימיים יותר ברוסיה, עברה להומל". מה היו האילוצים? נרו יאיר, עריכה זו, שכללה את מחיקת המשפט "(וגלה עם הישיבה להומל...) לאחר שהסבא מנובהרדוק חשש מרוח ההשכלה שעלולה לבוא עם כיבוש הגרמנים את העיר נובהרדוק", הייתה מחמת שראית את זה בטעות, או כלא קשור ישירות לערך? במאמר בדעת המצויין שם אכן נאמר שהסיבה הייתה מחמת השכלה, כך גם אצל אהרן סורסקי, תולדות החינוך התורתי, בני ברק תשכ"ז, עמ' ש"ז. לא יודע על מה זה מתבסס. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 13:15, 3 במאי 2017 (IDT)

לא קשור לערך, ואני גם מסופק שזו הייתה הסיבה. כולם ברחו מהמלחמה. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 13:19, 3 במאי 2017 (IDT)

נראים דבריך, משום שמלבד הישיבה עוד הרבה ברחו להומל. עם זאת אני פוגש בהרבה ספרים את טיעון זה חוזר על עצמו. אחר שמצאתי גם את הטיעון הלכאורה הגיוני יותר - שברחו בגלל המלחמה, האם יש לציין גם את סיבת "החשש להשכלה"? אני חושד שזה סיפור אטיולוגי מוחלט. אפרופו, הופתעתי למצוא עוד טיעון, לפיו מחמת "חשש מהשפעת הגרמנים" "הסבא שפך שיחו אצל ארון הקודש", אחר כך ערך גורל הגר"א, וקיבל רמז לעקור אל רוסיה... את כל שלושת הגרסאות מביא אהרן סורסקי, כל אחד כמובן במקום אחר. תכלס, יש מה לציין בערך לדעתך? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:41, 3 במאי 2017 (IDT)

עדיף להשתמש במקורות אחרים, למשל דב כץ. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 15:30, 3 במאי 2017 (IDT)

בספר 'יהדות ליטא', א, עמ' 224, מסופר שהחפץ חיים הורה על פינוי ישיבת ראדין ואף התפנה עמה לעומק רוסיה מפני הכיבוש הגרמני והחשש מגירמון. שם ניתן להבחין שלא הייתה זו סתם מנוסה, שכן אלו שלא יכלו להיכנס לרוסיה לא התפזרו לכל עבר אלא נשארו בישיבה עם ר' משה לנדינסקי ור' יוסף ליב ננדיק (ראש הישיבה והמשגיח) שנותרו עם הבחורים הללו וניהלו את הישיבה כמעט 6 שנים לבדם. ביקורת - שיחה 15:38, 3 במאי 2017 (IDT)

דב כץ מאחד את שתי הגרסאות: ”עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסוף שנת תרע"ד - כשכל גלילות פולניה וליטא הסמוכים לגבול גרמניה נהפכו לחזית ולשדה קרב ותושביהם ברחו ממקומות מגוריהם וזרמו לתוך ערי אוקראינה ורוסיה המרכזית - החליט גם ר' יוזל ובני ישיבתו לעזוב את עיר משכנם נובוהרודוק ולהעתיק את מושבם הרחק מן הגבול ומשדה המלחמה.

היו דעות שסברו כי רצוי יותר להישאר במקום, כדי ליפול בשבי אצל הגרמנים, שהלכו אז וניצחו בכל החזיתות וכבשו עיר אחר עיר, משום שהגרמנים התיחסו בתקופה ההיא ליהודים יפה יותר משלטונות רוסיה והעניקו להם את כל הזכויות. אבל לא כן סבר ר' יוזל. דעתו היתה, שאם כי מבחינה כלכלית, המצב בערי הכיבוש של גרמניה טוב יותר, הרי מבחינה רוחנית יש בדרך זו ככנה גדולה ליהדות. בגרמניה היתה אז שליטה בין היהודים תנועת ההתבוללות וה"השכלה", המתנכרת ליהדות והשואפת להידמות לגויי הארצות. ידוע ומקובל היה, כי כל צעיר יהודי העובר את גבולות גרמניה, מתגרמן במשך זמן קצר ונהפך לאחר. משום חשש זה לא הסכים ר' יוזל שהישיבה תישאר בנובוהרודוק וחייב את הגירתה”

(תנועת המוסר, כרך ד', פרק י"ב, עמ' 209, באתר אוצר החכמה)

אני חושב שאפשר אפוא להסתפק בזה ולציין זאת בערך. מתאים? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 18:52, 3 במאי 2017 (IDT)

כן, אין צורך ביותר ממשפט אחד, עם המקור של כץ. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 20:33, 3 במאי 2017 (IDT)

זה מה הצלחתי. אם אתה יכול לצמצם ולהסיר תוכן לא רלוונטי, אשמח. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:48, 3 במאי 2017 (IDT)