שיחה:ירושלים בתקופה העות'מאנית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור

בעיות במאמר[עריכת קוד מקור]

המאמר בעיתי מאוד ולוקה בהרבה אי בהירויות

  1. צבא היאניצ'ארים הוחלף בצבא סדיר. סליחה, מה זה יאניצ'ארים אם לא חיילים סדירים? שמא שכירי חרב??? משום מה לא נראה לי..
  2. לאחר החלפת היאניצ'ארים החיל החדש היה כפוף לקושטא?! איזה קושטא? מאז המאה ה16 שם העיר הוא "איסטנבול" ולא שום קושטא. השם קושטא מתיחס אך ורק לתקופה הביזנטית כאשר לעיר קראו קונסטנטינופול בלעז. זה כמו שנקרא לי-ם איה קפיטולינה.
  3. הכיבוש המצרי? עזרו להם להדוף את המצרים???? מצרים היתה קולוניה טורקית ולא להפך!

אומנם היה מרד, לא הכי מוצלח בלשון המעטה במחצית הראשונה של המאה 19 ואולי היה כיבוש זמני של העיר ע"י המצרים, אבל מכאן ועד מה שכתוב בערך הדרך ארוכה

בקיצור, לדעתי הערך לוקה בחוסר בהירות הדורש את שכתובו

גילגמש 10:50, 3 יוני 2004 (UTC)


מה יש לך נגד הכיבוש המצרי?
אומנם להלכה מצרים היתה תחת השלטון העותומאני, אבל זה היה רק להלכה. בפועל היה שלטון מצרי עם מעורבות ברמות שונות של בריטניה, ולתקופה מסויימת צרפת.
הכיבוש המצרי של א"י בשנות ה30 של המאה ה19 הוא ארוע חשוב וידוע בתולדות הארץ.
eman

מה שיש לי נגד הכיבוש המצרי הוא העבודה שהיה זה כיבוש קצר ביותר, ולכן יש לשים אותו בפרופורציה המתאימה לו, ולא להציגו כאילו שמצרים הצליחו לכבוש פה משהו לאורך זמן (זה די משתמע מהערך) חסרה גם הפרופורציה בין הפרובינקיה המורדת (מצרים) לבין השלטון המרכזי (טורקיה) . המרד היה כישלון, והטורקים הצליחו לדכאו, ורק לאחר מכן, בעזרת הבריטים, מצרים קיבלו "עמצאות" שלמעשה היתה כיבוש בריטי.

גילגמש 11:24, 3 יוני 2004 (UTC)

הוא לא היה כזה קצר, הוא נמשך כמה שנים. ובכל מקרה, האורך לא קובע.
אולי בהיסטוריה של האימפריה העותומאנית הוא שולי (ואולי אפילו בהיסטוריה של מצרים, אני לא בקיא בה עד כדי כך), אבל בתולדות ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט הוא ארוע מרכזי ביותר, שקשור עם תחילת מעורבות המעצמות בירושלים
eman
הצדק ככל הנראה איתך, אך יחד עם זאת יש לתת את הפרספקטיבה ההיסטורית הנכונה. סך הכל היסטורית ירושליים במאה ה19 הוא אירוע זניח מבחינת ההיסטוריה הכללית ויש להציגו ככזה, ולא כאירוע בעל חשיבות בינלאומית כמו נניח המצאת הטלפון.
גילגמש 12:08, 3 יוני 2004 (UTC)
זה נכון אילו היה מדובר בויקי אנגלית. אבל זו בדיוק דוגמה של משהו שהוא כן חשוב בויקי העברית.
מה שכן, חסרה איזו פסקת הקדמה לערך שהיא תשים את הדברים בקונטקס, ואולי גם ב"פרופורציה הנכונה".
eman
כן, יש משהו בדבריך ואני משנה את דעתי. לגבי פיסקת התחלה, באמת יש לרשום משהו... גילגמש 12:37, 3 יוני 2004 (UTC)

תודה לכם גילגמש וeman, אני ויקיפד מתחיל והערותיכם חשובות לי מאד. אני לא הסטוריון אלא גיאוגרף ומתכנן (שאוהב הסטוריה), כרגע אני מעלה לויקי קטעים מעבודות שעשיתי במהלך הלימודים, לכן לא אוכל לענות על דקויות כמו מתי השם השתנה מאיסטנבול, לקושטא, אני סומך עליכם ולכן שיניתי אותו. בנוגע לכיבוש המצרי, הוא מחלק את השלטון העותומאני בארץ לשתי תקופות ברורות כאשר לאחר הכיבוש בוצעו רפורמות רבות, לכן אין מנוס מלהזכירו, ויש לכם אישור מלא ממני לשכתב זאת כך שיהיה ברור יותר (כאילו שאתם צריכים את זה) יש גם הבדל בין חיל היוניצ'רים לבין סוג הצבא הסדיר אחרי הכיבוש המצרי, אבל אצטרך לחפש זאת. (עברו כבר שלוש שנים מאז כתיבת העבודה), אני אחשוב על שכתוב ברור יותר של הנקודות שהעליתם.

אמיר (אני לא מוצא את הסימן של החתימה). נ.ב. הוספתי את המאמר גם כקישור להסטוריה של ארץ ישראל תחת התקופה העותומאנית, אבל אני יודע איך אני מכניס את זה לתוכן העניינים (בעיף 6.2), אם תוכלו לעזור לי בזה אשמח.

שלום אמיר
  • קודם כל סימן החתימה: עושים את זה על ידי שלושה סימני ~. (או ארבעה, ואז הוא מוסיף גם תאריך
  • באמת עשה רושם שאתה משתמש בעבודות שעשית במסגרת אחרת. מצד אחד יש בזה צד מבורך, אבל יש גם צד בעייתי. הצד המבורל הוא כמובן שאתה מכניס תוכן ברבה גבוהה. הצד הבעייתי הוא שהפורמט עלול לא להתאים בויקיפדיה. זה דוקא לא בולט בערך הזה, אבל מאוד בולט בערך על יהוד הגליל. שם למשל יש פסקת סיום שנותנת הערכה, דבר שמאוד בעייתי בויקיפדיה. מכיוון שהערך הוא לא אישי, ההערכה שלך יכולה להיות שונה מההערכה של מישהו אחר. אתה אולי חושב שייהוד הגליל הוא דבר חשוב, אני חושב שהוא מדיניות גזענית. לכן צריך להתמקד בעובדות שעליהן אין מחלוקת, ולנסות להמנע מהערכות אישיות.
  • לא הבנתי את השאלה לגבי הכנסה לתוכן העניינים? צוכן העניינים בכל פרק נוצר באופן אוטומטי, והוא משתמש בכותרת של הפסקאות.
eman

בקשר ליניצ'ארים. מדובר בחיילים רגלים מובחרים של האימפריה העותומנית. במקור היו תינוקות נוצריים שאוסלמו בכח. כעקרון זהו החיל הסדיר של האימפריה העותומנית בתקופה הנדונה. לא ידוע לי על הבדלים נוספים, פרט להיותם החיל המובחר, בין היניצ'ארים לחילות סדירים אחרים. לא זכור לי (יכול להיות שאני טועה) שהם היו שכירים או חיל עזר גילגמש 11:44, 6 יוני 2004 (UTC)

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור]

בראשית התקופה העוסמאנית ארץ ישראל הייתה מחולקת ל מחוזות: עזה, ירושלים, שכם צפת (כולל דרום לבנון) ולגון (עמק יזרעאל). החלוקה המצויינת למעלה נכונה לשלהי התקופה העוסמאנית.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

שתי ההפניות הראשונות תחת "לקריאה נוספת" אינן אלא הפניה אחת. הלא כן? בןאישאחד 15:59, 12 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

לא, אבל טוב ששאלת - במהלך הבדיקה התברר ששמו של הספר הראשון נקטע, ועכשיו השלמתיו. דניאל צבי 16:07, 12 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

מניין היהודים בירושלים[עריכת קוד מקור]

הערך אינו כותב נכון בנושא הנ"ל. בתחילת המאה ה-19 היו בעיר כ-2000 יהודים ועד סוף המאה ה-19 גדל מניינם פי 20 ל-40,000 . כבר במחצית השניה של המאה ה-19 היוו היהודים את רוב תושבי העיר ירושלים. (ראו ב- י. בן אריה, (1977), עיר בראי תקופה ירושלים במאה ה-19, בעמודים 305-318 הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.) מי-נהר 23:35, 2 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

לאחר שנה מכתיבת ההערה הנכונה הזו, עדיין עומדת פסקת הפתיחה של הערך בעינה. גם לפי אנציקלופדיה בריטניקה 1911, כאן, האוכלוסיה ב-1905 כלל 60 אלף נפש. 40 אלף יהודים, 13 אלף נוצרים ו-7,000 מוסלמים.אודי - שיחה 10:36, 12 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

בנקאות[עריכת קוד מקור]

להלן הקטע המקורי של הפתיח לפרק בטרם "תוקן":

אפרים כהן-רייס מספר בספרו של אברהם יערי זכרונות ארץ ישראל, על הבנקים ואמצעי התשלום שהיו מקובלים בירושלים בסוף המאה ה-19. היו בעיר שני בנקים ו"חצי". הבנק של וולירו, עם שותף חשאי ארמני בשם פסקל, שהיה לאחר מכן סגן הקונסול האוסטרי ביפו. הבנק של שפיטלר, שווייצרי - אֶוַנְגֶּלִי (evangelical), שבא לירושלים במטרה מיסיונרית, ולא רק בקרב היהודים, וסופו שהתחיל עם שותפו פרוטיגר לעסוק גם עסקי בנקאות. "חצי הבנק" היה חנותם הקטנה של גרינגרט והמבורגר ברחובב "בטרק". המספר כותב "כי הוא נתן יתרון ל"חצי הבנק" על כל הבנקים והסיבה לכך הייתה כי בבנק זה ניתן היה לשמוע חדשות וגם לשון הרע

- תשפטו אתם את טיבו של התיקון ‏Daniel Ventura22:31, 26 בפברואר 2008 (IST)תגובה

נחוץ מיני מיזם[עריכת קוד מקור]

יש לנו סדרה של ערכים הקשורים לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 שכל אחד נכתב על ידי אדם אחר ונוצר מצב של תעתיק שונה של מונחים בין הערכים, של מידע שמופיע רק בערך אחד למרות שמקומו גם בערכים נוספים, ואפילו של סתירות עובדתיות בין ערכים. כמה דוגמאות:

  • האם יש לתעתק פחה או שם פאשה, שלא לדבר שהערבים בכלל הגו באשה? האם מדובר בפלך צידון כפי שמופיע בערך זה או שמא הווילייט של צידון כפי שמופיע בערכים על סולימאן פאשה ועבדאללה פאשה? הערה: הערך הנוכחי דווקא משתמש במקרה מסוים במונח הטורקי סנג'ק.
  • בתחילת המאה ה-19 היו כמה מרידות בירושלים, אחת מוזכרת בערך על עבדאללה פאשה ואני יודע גם על מרד בתקופת השלטון המצרי, והן אינם מוזכרות בערך זה.
  • "לאחר הכיבוש המצרי הוחלף חיל היוניצ'רים בצבא שהיה כפוף ישירות לאיסטנבול" - הן הערך על היוניצ'רים, הן הערך על מהמוט השני והן הערך על עבדאללה פאשה מזכירים את העובדה שהיוניצ'רים חוסלו ב-1826, כך שב-1840 עם תום הכיבוש המצרי חיל זה כבר לא היה קיים זה 14 שנה.

נחוץ ויקיפד(ת) חרוץ המבין בנושא על מנת לאתר את כל האחרים וליישר קו בנושא תעתיקים ועובדות. מכיוון שהתגובה הסטנדרטית להצעות כאלו היא מהסוג המתחיל ב""קריינא דאיגרתא..וגו'", אני מודיע מראש שאין לי ידע בנושא. אביהושיחה 15:07, 11 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

הצבעת אשרור[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:איך להקים אסם/רענון רשימת המומלצים/2004
נשארOri‏ • PTT11:22, 23 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

טעות חמורה בפתיחה של הערך[עריכת קוד מקור]

הטענה המופיעה בפתיחה של הערך "החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917, מספר התושבים בעיר לא השתנה - בין 8,000 ל-10,000 נפש (בדומה לעכו ולעזה)." פשוט לא נכונה. ירושלים צמחה במהלך המאה ה19 וכפי שנאמר למעלה האוכולוסיה היהודית הפכה לרוב. בסיף התקופה מדובר בכ60000 נפש. Dangling Reference - שיחה 22:40, 5 באפריל 2010 (IDT)תגובה

גם בעכו המספר אינו מדויק. עד 1730 לא היו בעכו יותר מכמה מאות תושבים, לעומת זאת בשיא תקופה זוהרה (בתקופת דאהר על עומר ואחמד ג'אזר) התגוררו בה כ-25,000 תושבים, אחר כך חלה התדרדרות איטית, והעיר פחות או יותר גוועה עם הכיבוש המצרי של 1831. אביהושיחה 23:02, 5 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לדעתי צריך לשכתב את הערך. חלקים ממנו מתאימים לערך על ירושלים במאה ה-19 ואת השאר צריך למקד בדברים שהיו יציבים בעיר כל התקופה. הערך לא יכול להיות מומלץ במצבו. Dangling Reference - שיחה 23:08, 5 באפריל 2010 (IDT)תגובה

טעות נוספת: הטענה ש"עד למחצית המאה בית החולים מאיר רוטשילד היה היחידי בעיר", ובכן הוא נוסד ב-1854 ולפניו היה בית חולים של המסיון האנגלי. נקודה נוספת, אין אף מילה על תחבורה, פתיחת דרך הכרכרות וכמובן הרכבת. Dangling Reference - שיחה 10:02, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה

השיבוש בתחילת הערך בנוגע לגודל האוכלוסייה לא היה במקור, אלא נוצר במהלך סדרת עריכות ב-25 במאי 2006 שנועדו, כביכול, לשפר את ניסוח ופיסוק הפתיח ויצרו בכך את השיבוש. התאריכים במקור התייחסו לשנות השלטון ולא לעניין האוכלוסייה. את זה קל לסדר, וגם את עניין בית החולים. השאלה אם יש עוד שיבושים עמוקים לאורך הערך שיצדיקו תבנית שיכתוב ו/או הסרת המלצה למרות שהערך עבר הליך אשרור המלצה די לאחרונה. Magisterשיחה 10:41, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מכיון ששלוש טעויות כל כך בוטות התגלו בקלות סביר להניח שיש עוד רבות. לדעתי כל הערך לא כתוב טוב. יש מעבר לדיון ארוך במאה ה-19 (שזה טבעי, כי עליה ידוע יותר ויש יותר חומר) אבל בלי הכרזה על כך ובלי מתן דגש על ההבדלים בין התקופות. יש לבצע בו חריש עמוק, לכן שמתי את תבנית השחזור. לא הבנתי את ההערה של סקרלט בדף השיחה שלי "אני בספק אם מישהו יקח על עצמו לשכתב ערך מומלץ בקצת זמן כדי שלא נעשה צחוק מעצמנו. שחזרתי את התבנית. " העובדה שהערך הוא מומלץ ועבר אישרור המלצה לאחרונה מצביעה כי יש בעייה בהליך. Dangling Reference - שיחה 11:46, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
כמובן שזכותו של כל משתמש לחשוב שערך מומלץ זה או אחר לא מספיק טוב, ולהציג את הבעיות בדף השיחה. הערה והשחזור שלי כדי למנוע "בושות" של האנציקלופדיה. ערכים מומלצים הם הערכים הטובים ביותר, ואם מישהו יגיע לערך טוב ביותר עם תבנית שכתוב - זה לעשות צחוק מהמיזם. בגלל זה המלצתי לך לפתוח הצבעה להסרת המלצה. אם יש בעיות קלות שאפשר לתקן מיד מה טוב. סקרלטשיחה 12:14, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מה עדיף, לתת מסרים סותרים (ערך מומלץ, לצד בקשה לשכתוב) או להשאיר ערך עם טעויות קשות בלי כל הערת אזהרה.
לתקן את הערך ולהביא אותו לרמה סבירה כרוך בעבודה לא מעטה. לדוגמה עניין האוכלוסיה. אפשר פשוט לזרוק את זה אבל אז הפתיח יהיה קצר מאוד וחסר סיכום על התפתחותה (או קפיאתה על השמרים) של העיר.
מה הנוהל להורדת המלצה? האם יש תהליך מזורז? Dangling Reference - שיחה 16:01, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
ההליך אינו מורכב במיוחד ומפורט כאן. עם זאת, הדחיפות להסיר את ההמלצה משנית לעומת הדחיפות בתיקון השיבושים והטעויות הנראים לעין שאיתרת. כאמור, לפחות חלק מאלה ניתנים לתיקון בתוך דקות ואני מקווה מאוד שלא תימנע מלבצען רק לצורך חיזוק הקייס שהערך רע. יתכן בהחלט שאתה צודק והערך אינו עוד ראוי לשאת תגית מומלץ, אך מכאן ועד הכללתו ברשימת דורשי השיכתוב רב המרחק. ברור שאת השיבוש בפתיח יש לתקן מיידית, ובכל מקרה הפתיח הנוכחי אינו מוצלח במיוחד מבחינה לשונית ותחבירית גם בהתעלם מהטעות התאריכית שנפלה בו. Magisterשיחה 22:23, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
תודה על האמון (שאינני משפץ כדי שיראה רע). כפי שכתבתי, קשה לתקן את רוב העיות שאני רואה (בלי פשוט להשמיט פסקאות שלמות). ראיתי שדוד שי החל לשפץ, אבל, לדוגמה, הטענה על הרכב האוכלוסיה והדמיון לעכו ועזה נשאר. הנה הקטע מהערך ירושלים שעוסק בתקופה ונראה יותר טוב

ב-1517 נכבשה העיר בידי האימפריה העות'מאנית. הסולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים המוכרות היום, ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. אולם עם שקיעתה הממושכת של האימפריה העות'מאנית התדרדר גם מצבה של ירושלים, וחלקים גדולים בתוך העיר העתיקה היו שוממים. במאות ה-18 וה-19 החל היישוב היהודי להתעצם, במחצית השנייה של המאה ה-18 הוחל בהקמת מבנים שונים מחוץ לחומות. בשנת 1860 הוקמה השכונה משכנות שאננים, שהייתה השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומת ירושלים. עם הקמתה החלו להיבנות שכונות נוספות והעיר החלה להתרחב ולגדול במהירות. Dangling Reference - שיחה 22:39, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה

העריכה שלי בערך היא רק מהבחינה הלשונית והסגנונית, אינני מתיימר לחוות דעה בעניין העובדות. דוד שי - שיחה 22:45, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אופס - נראה לי שגם בקטע שציטטת לעיל נפלה טעות תאריכית - "במחצית השנייה של המאה ה-18...." - צ"ל המאה ה-19, לא? אם אכן כך יש לתקן בערך ירושלים. ולגבי הערתך לעיל ("אמון"), סליחה אם הבנת שאני חלילה מטיל דופי בכוונותיך, התכוונתי פשוט לחדד את הסדר הנכון של דחיפות פעולות התיקון הנדרשות. הערותיך בהחלט מוערכות ונכונות. Magisterשיחה 22:56, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה
תיקנתי שם. תודה. Dangling Reference - שיחה 00:04, 7 באפריל 2010 (IDT)תגובה

משפט לא מובן[עריכת קוד מקור]

"בעבר היה נוהג של העברת פסולת במשקל כל יום למשטרה מול ברירת קנס" - לא הבנתי משפט זה. דוד שי - שיחה 22:46, 6 באפריל 2010 (IDT)תגובה

עיתונים בערבית[עריכת קוד מקור]

האם בתקופה העות'מנית לא פעללו בירושלים עיתונים בשפה הערבית? יוסאריאןשיחה 21:09, 29 במאי 2010 (IDT)תגובה

מהמתנה להסרת המלצה להצבעה[עריכת קוד מקור]

הסרת ההמלצה מהערך מועלה היום להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 07:23, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הסרת המלצה

מתמקד רק ב100 השנה האחרונות של הכיבוש. כדי לבדוק מחדש. מתניה שיחה 16:50, 26 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

פניתי לנטעדי. גילגמש שיחה 14:44, 30 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
הערך חסר את כל פרק ההיסטוריה של התקופה ובשאר האספקטים מתאר עת ירושלים של המאה ה-19 בלבד. לעניות דעתי יש מקום, לפחות זמנית עד לשכתוב מעמיק, להסיר המלצה. נטעדי - שיחה 20:48, 30 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

אירכוב דיון ההצבעה להסרת המלצה[עריכת קוד מקור]

מועבר היום להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 07:25, 26 בינואר 2011 (IST)תגובה

הערך חסר את כל פרק ההיסטוריה של התקופה ובשאר האספקטים מתאר עת ירושלים של המאה ה-19 בלבד. לעניות דעתי יש מקום, לפחות זמנית עד לשכתוב מעמיק, להסיר המלצה. נטעדי - שיחה 20:48, 30 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

בית החולים מאיר רוטשילד[עריכת קוד מקור]

על השינוי האחרון שביצעתי בפסקת תברואה ובריאות, ראו שיחה:בית החולים מאיר רוטשילד#בית החולים הראשון בירושלים? והגיבו שם. תודה, LianRad - שיחה 19:51, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:14, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה