שיחה:יעקב ישראל קניבסקי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת יוסף נהוראי בנושא לשנות השתייכות

מה פירוש המילה "סטייפלר"? Ranbar - שיחה 16:41, 28 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

ע"ש עיר הולדתו הורנסטייפל. אומר ועושה - שיחה 22:03, 20 במרץ 2010 (IST)תגובה

תמונתו[עריכת קוד מקור]

שמישהו ישים תמונה אחרת עם יש, בה הוא נראה באופן ברור יותר ומלפנים.

יש תמונה טובה בויקיפדיה האנגלי

אי אפשר. ראה כאן. נרו יאירשיחה • ג' בניסן ה'תש"ע • 16:18, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה

שם ספרו[עריכת קוד מקור]

יש להקפיד על איות שם ספרו בכתיב חסר - "קהלות יעקב", שכן המילה "קהלות" עולה בגימטריה כשמו השני "ישראל". גרש - שיחה 04:38, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

השמטות גרש[עריכת קוד מקור]

היות שמר גרש כדרכו (לא) בקודש ממהר למחוק ללא הסבר בדפי שיחה, היות ולדעתו הוא פטור מהסברים בנימוק שהוא המומחה הבלעדי לכל ענין חרדי ובעל שיקול דעת אבסולוטי שאינו טועה לעולם, ואין לו זמן להסביר כל עריכה שגרתית שהוא עושה, אחרת איך הוא יספיק למחוק כל כך הרבה וכו' וכו' כידוע, ומכיון שאם אני אשחזר, הוא מיד ישחזר שוב, וכמובן אני זה שאיחשב המשחית, (ובדרך אגב מסיבה זו חדלתי מכתיבת ערכים בויקיפדיה) על כן אעתיק כאן את מה שכתבתי בתוך הערך בזה הלשון;

ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה ביותר, ולכן הבאים לדרוש בעצתו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. לקריאת התורה היה בעל הקריאה מצמיד את פיו לאוזנו ושואג בקול גדול כדי שהרב יוכל לצאת ידי חובת קריאת התורה. (האגדה מספרת שהוא איבד את שמיעתו בתקופת שירותו בצבא הרוסי, כשלא רצה להוריד בשבת את המעיל המיועד לו מן העץ, משום חקפדה על הלכות "משתמש באילן"). בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור פעם בשנה בהיכל "כולל חזון איש" ביום פטירת החזון איש, כשאל השיעור הנדיר נוהרים אלפים רבים. עד כאן העתקת המחיקה של גרש.

אשמח מאד אם מר גרש יסביר מדוע לדעתו המלומדת בער לו למחוק. הלא זה הסיפור הידוע ביותר על הסטייפלר זצ"ל, וחבל שלא יבוא לידי ביטוי בערך. מי שנכנס לערך שכזה ירצה לספוג מעט את האוירה שסבבה את האיש הדגול הזה. וכמו שכבר העירו רבים לפניי, כדאי לקרוא מעט בערכי השחקניות והזמרות ה"דגולות" ודומיהן כדי להבין איזו חוסר מידתיות יש בויקיפדיה תחת קנה המידה הבלעדי של מר גרש. שם יצויין בהרחבה שהשחקנית או הזמרת למדה פסנתר בהצלחה בגיל ארבע וחצי, ובגיל שש ורבע אף ניסתה כוחה בחלילית, ובגיל שמונה וחודשיים ראתה לראשונה סרט פלוני, ובגיל עשר כבר קראה את מובי דיק! וכמעט הבינה אותו, וכן הלאה והלאה על פני עשרות ולפעמים מאות פיסקאות, ואף אחד לא ימחוק, מהטעם שמי שזה מה שמענין אותו יערב ויבושם לו. אבל כשזה מגיע לדמויות תורניות וכדומה, יש קנה מדה שונה לגמרי שנקבע על ידי מר גרש כמשה מפי הגבורה. ובסופו של דבר ערכי האישים התורניים נשארים דלילים וחסרי צבע. (העיקר שהם אנציקלופדיים לפי הקריטריונים הגרשיים ובא לציון גואל. כג אב (יום השנה לפטירת הסטייפלר זצ"ל) תשע"ג. השוחט - שיחה

א. הסרתי את "האגדה מספרת" וכו' - הן משום שהתנסחות כזו אינה אנציקלופדית והן משום שהתוכן עצמו סתום לגמרי. ובנוסף, נראה לי שעירבבת בין שני מקרים שונים: הסיפור על המעיל שעל העץ אינו קשור לכבדות השמיעה אלא לתיאור מסירות נפשו לשמירת השבת. ב. המשפט "כשאל השיעור הנדיר נוהרים אלפים רבים" הוא תיאור עסיסי ונמלץ של העיתונות החרדית, לא של אנציקלופדיה כללית. במקום זה עדיף: "בהשתתפות ציבור גדול". בברכה, גרש - שיחה 16:15, 30 ביולי 2013 (IDT)תגובה
השוחט, ככל שתתייחס לאחרים בפחות כבוד כך יש פחות סיכוי שדבריך יתקבלו. אני ממליץ לך כתוב את טענותיך באופן ענייני ובלי ציונים לאחרים. נרו יאירשיחה • כ"ג באב ה'תשע"ג • 17:39, 30 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לנרו יאיר. א. תודה על העצה המאלפת. אם כי איני חושב שהדברים יתקבלו לא כך ולא אחרת, אבל לנהוג בכבוד צריך בכל מקרה. ב. בסוף הקטע הבא (שהיה כתוב כבר בשעה שכתבת כאן משום מה) אני באמת מתנצל. ג. לצערי הדברים צריכים להיאמר בחדות ובבהירות, ואין דרך לרכך אותם בעצמם. בכל אופן אני לא יודע איך לעשות זאת. הטענה שלי היא הדברים עצמם, הם במחילה ממך לא "ציונים" כבדרך אגב לאיזו שהיא טענה עניינית. עד כמה שניתן לאומרם בלי להוסיף על הפגיעה בכבוד מעבר למה שעולה מהתוכן, ניסיתי. אם כשלתי, אני שוב מביע את צערי. רצוני מאד לנהוג בכבוד בכל אדם. השוחט - שיחה
אפשר בהחלט לטענות טענות בהירות וחדות, ללא כל ריכוך, בלי שמץ של התקפות אישיות על אחרים. אדרבה, כשהטענה העניינית אינה חזקה דייה יש נטייה לכסות על חולשתה בהתקפות. נרו יאירשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ג • 00:33, 31 ביולי 2013 (IDT)תגובה
א. ובכן בכל ספרי תולדותיו המוסמכים מסופר שהוא סבל מדלקת אוזנים כרונית בילדותו ואמו אף לקחה אותו מרוסיה לוורשא לרופא גדול, והוא עצמו סיפר שזה החמיר אחר הסיפור הנ"ל. מובן שהסיפור הוא בעיקר על מסירות נפשו לשמירת ההלכה בכל מצב ובכל מחיר, אבל במקביל הוא העיד על עצמו שלכן איבד את שמיעתו. היות שסיפור כזה מאפיין את הרב זצ"ל מאד (שזכיתי להיות מבני ביתו רבות בשנים) ראוי להביאו, והניסוח אגדה הוא דוקא הילוך בין הטיפין אנציקלופדי ביותר. זו הסתייגות מלהתייחס לכך כאל עובדה גמורה ובכל זאת לשלבה בחכמה. אני בהחלט יכול להבין גם את הראש שלך, אבל יש גם גישות אחרות, וחבל שאתה נוהג כדיין מומחה שדן יחידי ללא צורך בנימוק וללא מתן אמיתי של יכולת ערעור. אם התוכן סתום לדעתך, בקש נא להרחיבו. לדעתי הוא גם לא סתום כלל. ב. התיאור על השיעור הנדיר הוא בהחלט ענייני. זו היתה הזדמנות חד פעמית של היחשפות הרב הספון בחדרו לציבור הרחב, והנהירה היתה חלק מההווי הבני ברקי בשנים ההם. תפסו מקומות זמן רב קודם וכו'. ושוב, לא אוכל אלא להביע צערי על כך שמינית את עצמך למבקר ועורך בעל מילה אחרונה בכל התחומים הללו. יש עוד אנשים מלבדך שמכירים את החומר ויש להם הבנה פורתא בניסוח בכלל ובניסוח אנציקלופדי בפרט, (והפירוט המקובל כאן בכל האישים מתחומים אחרים, בהם זה לא נתון למחיקותיך - יוכיחו) והנוהל מחייב גם אותך שלא למחוק דברים מנוסחים נכון ללא דיון בדפי שיחה. גם לשיטתך, ייתכן שכדאי לך לשקול שכר העריכה המדוייקת והמקצועית, לטעמך, כנגד התחושה הקשה של הזולת ברמיסת עמלו והשקעתו כהרף עין וכתוצאה מכך גם הפסד כתיבה של משתתפים פוריים בעלי ידע בתחום שסובל מחסר במומחים. (בדרך כלל "קש נידף של מחלוקת קשה עלי יותר מקורת בית הבד", אבל סלח נא כי מרוב שיחי וצערי דיברתי עד הנה, לאחר ניסיוני המר עם תרומותיי זה כמה וכמה פעמים). השוחט - שיחה
ומה תועלת אתה מוצא בחזרה על אותן טענות אישיות שוב ושוב? קל יותר לעמוס את קורת בית הבד בפעם השלישית ברצף? נרו יאירשיחה • כ"ג באב ה'תשע"ג • 18:54, 30 ביולי 2013 (IDT)תגובה
נרו, למרות האד הומינם אנסה להשיב לו לגופם של דברים: א. שוב, הנוסח "האגדה מספרת" אינו אנציקלופדי. ב. בגוף הדברים כתב השוחט: "האגדה מספרת שהוא איבד את שמיעתו בתקופת שירותו בצבא הרוסי, כשלא רצה להוריד בשבת את המעיל המיועד לו מן העץ, משום הקפדה על הלכות משתמש באילן". האם זה תואם את דברי השוחט על כך ש"הוא סבל מדלקת אוזנים כרונית בילדותו ואמו אף לקחה אותו לטיפול בוורשה, והוא עצמו סיפר שזה החמיר אחר הסיפור הנ"ל"? ג. שוחט נכבד, קרא שוב את תוכן המשפט על "האגדה מספרת" ושווה בנפשך מה אמור להבין מכך הקורא הממוצע על המקרה שגרם לאיבוד שמיעתו. כיצד הימנעות מהורדת מעיל מעץ בשבת גורמת לאיבוד השמיעה? (ואגב, לא מדובר באיבוד שמיעה אלא בכבדות שמיעה בדרגה גבוהה.) אתה מוזמן להפנות קוראים אל המשפט הזה כדי שידווחו לנו על התרשמותם ממנו. ד. שוב, אתה מנסה להעתיק לכאן את הרוח והניסוח המליציים הרווחים בעיתונות החרדית ("אלפים נהרו" וכו'), אבל אתה טועה בגישה.
והערה כללית: עריכות טובות ונכונות, ולא משנה של מי, נשארות על כנן. עובדה. עריכות שנויות במחלוקת, מכל סיבה, ולא משנה של מי, אינן נשארות על כנן, עד לבירור והכרעה בדף השיחה. כך גם במקרה הזה, וזה בדיוק מה שאנו עושים בשורות אלו. מה יותר פשוט מזה? גרש - שיחה 19:20, 30 ביולי 2013 (IDT)תגובה
גרש, עריכתי הושמטה. גם לי זכור שכבדות השמיעה היא בגלל אותו סיפור. לשאלתך, יש לשאול מומחים, אך ככה"נ האוזניים הן מהאיברים הרגישים ביותר לקור. זכור לי שאמרת שאתה מתכנן יום אחד לטפל בערך הזה (כמו בהרב שך), כך שמן הסתם תעזר בביוגרפיות, ללא ספק תמצא שם התייחסות לסיפור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אני מכיר את הביוגרפיה שלו היטב, ויחד עם זאת העריכה הנ"ל הייתה בעייתית ולכן העדפתי להסירה, משתי הסיבות שהזכרתי - הן משום ש"האגדה מספרת" אינו ניסוח אנציקלופדי והן משום שהתוכן עצמו סתום לגמרי. אגב, במשפט המקורי של השוחט לא הוזכר כלל עניין מזג האוויר. ושוב, לקורא מן השורה אין שמץ של מושג מה הקשר בין התיאור הנ"ל לסיבת כבדות השמיעה. הוסף לכך את העובדה שבעיית השמיעה לא נולדה בתקופת שירותו בצבא הרוסי אלא החריפה, בניגוד לתיאור הנ"ל. ובכלל, למיטב ידיעתי המסר של הסיפור על המעיל והעץ הוא אחר: הוא סבל מקור עז אך הוא אמר לעצמו שכל עוד הוא מסוגל לשרוד בלעדיו - הוא לא יוריד את המעיל מהעץ, וכך הוא הצליח לדחות זאת עוד שעה ועוד שעה, עד שיצאה השבת, וכך הוא ניצל מאיסור. גרש - שיחה 20:00, 30 ביולי 2013 (IDT)תגובה
א. מדוע זה לא אנציק' כשהעובדה האנציק' היא שזו אגדה? מה זה שונה מלכתוב שמועה נפוצה בציבור החרדי היא ש.. ? זה סיפור מכונן בביוגרפיה שלו וראוי למצוא דרך לשלב אותו בערך. ב. מחק את המילה אגדה, לא את תוכנה. ג. שים לב שאני אכן כתבתי כבד שמיעה ביותר. מבחינה מעשית הוא כמעט לא שמע. רק כהמשך לזה כתבתי איבד את שמיעתו, ומתוך ההקשר הענין מובן בהחלט. ד. אני מסכים עמך שחסר הסבר, תוכל להוסיף אותו או לבקש ממני להוסיף. ה. המצב הסופי של חרשותו הכמעט מוחלטת היא כתוצאה מהסיפור, והדלקת אוזניים גם לטעמי לא אנציק'. ה. להערתך הכללית, איני בטוח שזה נכון בכלל, אבל בערכי היהדות החרדית, זה נכון בתיקון קטן (עריכה לטעמו של.. נשארת). ו. אני שב על דברי לעיל. דבריך הם תמיד דברי טעם. אני רק אומר שהם לא תמיד צודקים אבסולוטית. ולכן יש לשמור על הנוהל לא למחוק אלא לדון כאן טרם מחיקה. ז. אתה יכול להסביר לי מה הקשר בין המסר של הסיפור לבין התוצאה הפיזית שלו? (אגב המשמרת היתה של שעתיים בסך הכל והוא סיפר שאמר לעצמו עוד עשר דקות ועוד עשר דקות עד שנסתיימו השעתיים). ח. לסיום. הייתי מאד שמח אילו היית "מאשר" לי להחזיר את הקטע אחר שאשמיט את המילה אגדה ואוסיף הסבר, ונשלח את הקוראים לסייע בידינו להחליט אם כדאי למוחקו. כד אב תשע"ג. השוחט - שיחה
הקדשתי לנושא זמן רב, די והותר. אני סומך על שיקול דעתם של החברים. גרש - שיחה 03:24, 31 ביולי 2013 (IDT)תגובה
א. אנציקלופדיה אינה אמורה לקבץ אגדות ושמועות מהרחוב. ג. ההבדל בין כבד שמיעה וכבד שמיעה ביותר הוא סובייקטיבי. ד. הנוהל הוא שכאשר יש התנגדות להוספה חדשה - ניתן להשמיטה עד שתהיה הסכמה או פתרון אחר. לא להפך. נרו יאירשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ג • 22:16, 31 ביולי 2013 (IDT)תגובה

הערות לעריכה[עריכת קוד מקור]

מישהו תיקן היום שהחזון איש גר עם משפחת קנייבסקי. זה קצת לא מדויק. הבית נתרם לחזון איש. והוא הכניס לביתו את הרב קנייבסקי ואשתו. לחזון איש היה שם חדר לעצמו, חדר לרעיתו, ובית מדרש, ומקוה. לכן הניסוח הקודם (שהרב קנייבסקי גר עם החזון איש) טוב יותר לדעתי. אני לא משחזר באופן עקרוני ומסתפק בהערה כאן למען ההיסטוריה. - כמו כן דומני שיש ספר נוסף מאותו ד"ר גרינוולד שכולו איגרת אחת ארוכה מהסטייפלר, דומני שהיא נקראת שבעים כחות לנפש, או משהו דומה. כח אב ע"ג. השוחט - שיחה

אני הוא העורך המסתורי. עצות והדרכות נדפס יחד עם שבעים כוחות האדם להגר"א, זה אותו ספרון. אם אתה בטוח בהערתך בעניין הבית - מדוע אינך מתקן? נרו יאירשיחה • כ"ט באב ה'תשע"ג • 14:17, 5 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
יישר כח בענין הספרון. - בענין הבית אני כתבתי זאת מלכתחילה נכון, ואז עורך מסתורי כלשהוא תיקן לי, ומה יועיל שאתקן אם כנראה שוב ישחזרו, (ואגב זה אני עלול לקבל אזהרת משחית)? אני בטוח וחצי מכיון שכל משפחתי חיתה בבית הזה ואני מכיר את כל תהלוכותיו ממקור הכי ראשון שאפשר. למען האמת רציתי לכתוב עוד הרבה על מרן זצ"ל שהכרתיו מקרוב מאד, אבל הצעד הראשון שעשיתי הרתיעני אחור (כנ"ל בקטע קודם), ובינתיים רוח אלולית יורדת לעולם, לא זמן למריבות ולא זמן בכלל לעיסוקים חוץ בית-מדרשיים, וכבר אסתגר בקמייתא. ער"ח אלול ע"ג. השוחט - שיחה
הרי כתבתי שאני הוא "המסתורי", וכתבתי שאם אתה בטוח - תתקן. מה יש פה להסתבך? נרו יאירשיחה • כ"ט באב ה'תשע"ג • 18:18, 5 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה

סיוע נוסף לענין השבי הגרמני[עריכת קוד מקור]

לאור עריכתו של "נרו יאיר" בענין נפילת הסטייפלר בשבי הגרמני, ציינתי בערך כמקור את הספר "בית אמי". בנוסף, כדאי גם להביא ציטוט מפנקס הקהילות של נובהרדוק: During the German siege (fall 1915- end 1918) the local economy was paralyzed, and the Germans confiscated agricultural supplies and harvests. People of Novogrudok suffered starvation, and many were taken to forced labor. מאן דאמר - שיחה 22:50, 3 במאי 2017 (IDT)תגובה

אוקיי, אם כתוב אז כתוב. זה נראה לי יותר כעבודות כפויות מאשר כשבי. היא כותבת כמה זמן זה נמשך? נרו יאירשיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 23:52, 3 במאי 2017 (IDT)תגובה
לא בטוח שאפשר לסמוך בעניינים כאלו על נכדתו, היא לא חקרה את הנושא וכתבה זכרונות מהבית. אחיה הגדול כתב ספר יסודי יותר על הסבא בשם תולדות יעקב, (בני ברק תשנ"ה), שם לא מופיע הסיפור על הצבא הגרמני, הוא גוייס ושירת בצבא הרוסי במשך כשנה שהסתיימה ב-1919. בעמ' לד כותב המחבר שהסטייפלר לא היה אוהב לספר על עצמו סיפורים ולכן כל המידע בנוי על בדלי סיפורי תלמידיו-חבריו כמו ר' בן ציון ברוק ויש ערבוב בין תקופת שירותו זו בצבא הרוסי לתקופה של ששה שבועות ששירת בצבא הפולני כמה שנים מאוחר יותר. ביקורת - שיחה 01:01, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
גם אם היא אכן כתבה זכרונות מהבית, לא מסתבר שהיא המציאה את הסיפור של "השבי הגרמני", ובפרט שישנם מקורות חיצוניים המאשרים את דבר עבודות הכפיה של יהודי נובהרדוק בשירות הצבא הגרמני באותה תקופה. ייתכן שמדובר בתקופה קצרה של שבוע-שבועיים, ובכל מקרה קשה להוכיח מכך שלא הוזכר בספר תולדות יעקב, שאין זה נכון. מאן דאמר - שיחה 08:55, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
לא טענו שהיא המציאה, וזה גם לא משנה מי המציא. אנחנו יודעים כיצד פורחות שמועות גם ביחס למה שקרה בשבוע שעבר, קל וחומר ביחס ללפני מאה שנה. הנימוקים של ביקורת משכנעים. בכל מקרה עבודות כפייה אינן שבי. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 11:35, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
אני מנסה להשיג את כתובת הדוא"ל שלה ואשאל אותה. ביקורת - שיחה 12:48, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
בנסיבות אלו, ובפרט שהאח הגדול לא מצא חשיבות לציין את העבודות הכפויות, אני סבור שגם לנו עדיף לא לציין את זה. אולי אם יובא מקור מסודר יותר הוא יבהיר נניח אם הכוונה לעבודה של כמה שעות, או שמא עבודות פרך במשך 20 שעות ביממה ושלוש שנים תמימות, מה שכמובן פגע בבריאותו וכך הלאה. עצם זה שהשתתף פעם בעבודות כפייה עדיין לא ממש משנה. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ז • 13:31, 12 במאי 2017 (IDT)תגובה

כתיב ידיי[עריכת קוד מקור]

לא אמור להיות "סטייפלער"? אוֺדוֺ - שיחה 19:03, 3 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לא. הוא כונה כך בישראל דוברת העברית, ולכן השימוש באם הקריאה עֶ מיותר. ביקורת - שיחה 02:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לשנות השתייכות[עריכת קוד מקור]

כיוון שהרב היה מנהיג הציבור הליטאי כדאי לשנות את השייכות ליהודת חרדית ליטאית יוסף נהוראי - שיחה 14:09, 22 במרץ 2022 (IST)תגובה