שיחה:יהודה לייב חסמן
הוספת נושאספר מנחת יהודה דרך - שיחה 18:07, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
- הספר יצא לאור [1]. לפי הרשימה המובאת באוצר החכמה הוא יצא בשנת תשכ"ה [2], אולם בירחון "הנאמן" מחודש ניסן-אייר תשכ"ז יש מאמר הערכה על הספר, ונראה שהוא יצא זמן קצר קודם לכן. גרש - שיחה 06:58, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
איש מוסר הזונח את משפחתו?[עריכת קוד מקור]
על פי הכתוב בערך, זנח חסמן את משפחתו והפקיר אותם כלכלית למשך מספר שנים בהן התבודד בלובץ (ואולי עוד שנה בה למד בישיבת וולוז'ין). באותן שנים לא ערך קידוש והבדלה למשפחתו. לא חינך את ילדיו (ואפילו לא ראה אותם גדלים), לא קיים את חובותיו לאשתו ובמקום זאת כתב לה מכתבים. איך אדם כזה שבפירוש לא יכול להיות דוגמא לאורח חיים מוסרי הופך למשגיח ואחראי על המוסר בישיבה אורי טל - שיחה 22:48, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- היו גדולי עולם, גדולי הגדולים, שיצאו מביתם לתקופות ארוכות, כולל יציאה לגלות מרצון. קטונו מלשפוט. כל מה שעלינו לעשות הוא לציין את העובדות הפשוטות. גרש - שיחה 22:52, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- בדרך כלל שליטים שיצאו לגלות יצאו עם משפחתם, משרתיהם ועם מספיק מקורות כספיים למחייה. נכון שיש שליטים שיצאו למלחמות ארוכות, יש מגלי עולם שיצאו למסעות הרפתקאות ויש אפילו ימאים שהפליגו לתקופות של חודשים אבל הם לפחות לא השאירו את משפחותיהם חסרות כל. אורי טל - שיחה 22:58, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- כמדומני שעל פי חז"ל גם רבי עקיבא עזב את אשתו להרבה שנים וגדולי ישראל נוספים. כאמור, זה לא המקום לדיון ויש לכבד את מי שבחר לראות בו כמורה דרך רוחני. יחד עם זאת, כדאי תמיד לנסות לא לשפוט ולהשאיר את התפקיד הזה לשופט כל הארץ. אחרי שהשתחררנו מהחובה לשפוט כל דבר אפשר לנסות להבין מדוע על אף הנתונים הללו ציבור גדול כל כך מצא בו דוגמא לאורח חיים מוסרי. דרך - שיחה 23:09, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- זו הייתה השאלה שלי. איך אדם שבהתנהגותו האישית לא הגשים את המקובל בחברה לגבי התנהגות מוסרית מגיע להיות מה שהגיע? אורי טל - שיחה 23:12, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- המוסר של אנשי תנועת המוסר ושל אנשי תורה בכלל אינו זה המקובל בחברה, אלא זה שעולה מהתורה ומההלכה. בעניין זה נפסקה הלכה (בבלי כתובות סב,ב; רמב"ם אישות יד,ב; שולחן ערוך אבן העזר עו,ה) ש"התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שתים ושלוש שנים שלא ברשות". אם הרב חסמן יצא לתקופה ארוכה יותר - יש להניח שביקר באמצע הזמן בביתו. מלבד זאת, הפוסקים דנו האם ההיתר מוגבל לשלוש שנים או שמותר גם לצאת לזמן ארוך יותר. כמו כן, לא ברור מהערך שהרב חסמן אכן יצא ללמוד שלא ברשות אשתו. אמנם הוא היה צריך לפייסה במכתביו, אך בהחלט סביר שהיא הסכימה ליציאתו, אלא שבהמשך היה לה קשה, והיא היתה זקוקה לעידוד ופיוס. לגבי ההפקרה הכלכלית - מן הסתם היה להם מקור מחיה כלשהו. בנילה - שיחה 23:54, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- אם לא היה להם - היו גוועים ברעב ולא היה יותר למי לשלוח מכתבים. אבל כנראה שהיו סמוכים על שולחן הקהילה (אחרת לא היו כותבים שנאלץ לעבוד על מנת לפרנסם) ובכל מקרה זה נראה זר ומוזר אורי טל - שיחה 23:57, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: כדי למנוע הבנה שגויה, אני אוסיף שאפשרות זו של עזיבת המשפחה לפרק זמן ארוך נתונה במחלוקת: באותה גמרא ממנה ציטטת מובא מיד לאחר מכן: "אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה, ועבדי עובדא בנפשייהו", רש"י ד"ה בנפשייהו: והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים. לאחר מכן מובא הסיפור הטרגי על רב רחומי בנושא זה. הגדרת מוסר התורה בנושא זה אינו כל כך ברורה, יש פנים לכאן ולכאן. נת- ה- - שיחה 00:01, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
- לאורי - אתה שופט בעיניים של בן המאה ה-20 או ה-21, ואכן כיום נדיר שאבי משפחה יעזוב את משפחתו לכמה שנים. אבל אז זה היה הרבה יותר מקובל. אנשים היו נוסעים לחודשים ארוכים ואף שנים מסיבות שונות: לאמריקה (עד שיהיה לי מספיק כסף ואשלח לכם כסף לכרטיסים ותצטרפו אלי) לעבוד כמלמדים, לקבץ נדבות (ראה למשל "והיה העקוב למישור" של ש"י עגנון) ועוד ועוד.
- לנתי - אתה צודק, ואם מישהו יחפוץ לנהוג למעשה כרב רחומי - לא אמליץ לו לעשות זאת. עם זאת אין להתעלם מהעובדה שהלכה נפסקה כרב אדא ולא כרבא. --בנילה - שיחה 00:06, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
- המוסר של אנשי תנועת המוסר ושל אנשי תורה בכלל אינו זה המקובל בחברה, אלא זה שעולה מהתורה ומההלכה. בעניין זה נפסקה הלכה (בבלי כתובות סב,ב; רמב"ם אישות יד,ב; שולחן ערוך אבן העזר עו,ה) ש"התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שתים ושלוש שנים שלא ברשות". אם הרב חסמן יצא לתקופה ארוכה יותר - יש להניח שביקר באמצע הזמן בביתו. מלבד זאת, הפוסקים דנו האם ההיתר מוגבל לשלוש שנים או שמותר גם לצאת לזמן ארוך יותר. כמו כן, לא ברור מהערך שהרב חסמן אכן יצא ללמוד שלא ברשות אשתו. אמנם הוא היה צריך לפייסה במכתביו, אך בהחלט סביר שהיא הסכימה ליציאתו, אלא שבהמשך היה לה קשה, והיא היתה זקוקה לעידוד ופיוס. לגבי ההפקרה הכלכלית - מן הסתם היה להם מקור מחיה כלשהו. בנילה - שיחה 23:54, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- זו הייתה השאלה שלי. איך אדם שבהתנהגותו האישית לא הגשים את המקובל בחברה לגבי התנהגות מוסרית מגיע להיות מה שהגיע? אורי טל - שיחה 23:12, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- כמדומני שעל פי חז"ל גם רבי עקיבא עזב את אשתו להרבה שנים וגדולי ישראל נוספים. כאמור, זה לא המקום לדיון ויש לכבד את מי שבחר לראות בו כמורה דרך רוחני. יחד עם זאת, כדאי תמיד לנסות לא לשפוט ולהשאיר את התפקיד הזה לשופט כל הארץ. אחרי שהשתחררנו מהחובה לשפוט כל דבר אפשר לנסות להבין מדוע על אף הנתונים הללו ציבור גדול כל כך מצא בו דוגמא לאורח חיים מוסרי. דרך - שיחה 23:09, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
- בדרך כלל שליטים שיצאו לגלות יצאו עם משפחתם, משרתיהם ועם מספיק מקורות כספיים למחייה. נכון שיש שליטים שיצאו למלחמות ארוכות, יש מגלי עולם שיצאו למסעות הרפתקאות ויש אפילו ימאים שהפליגו לתקופות של חודשים אבל הם לפחות לא השאירו את משפחותיהם חסרות כל. אורי טל - שיחה 22:58, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
הקישור לספר מחנה יהודה לא עובד
http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-CR009121.html
אשר1234567890 - שיחה 21:54, 20 במרץ 2016 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהודה לייב חסמן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-CR009121.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200603124229/http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-CR009121.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:23, 15 בנובמבר 2022 (IST)
כינויו הנפוץ היה ר' לייבצ'יק[עריכת קוד מקור]
אני מנסה להוסיף את העובדה שכינויו הנפוץ היה ר' לייבצ'יק (לדעתי גם כדאי להוסיף דף הפניה) אבל אני לא מצליח למצוא איפה ניתן לשלב את זה, אודה אם מישהו יש לו רעיון איפה ואיך לשלב את זה. מתחיל • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ד • 14:58, 5 בנובמבר 2023 (IST)