שיחה:יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)

חשיבות

בעד חשיבות סדרת הספרים באנגלית מספקת, כמו כן בשל העובדה שהיה חוקר, ודוקטור. המאו"ר - שיחה 01:06, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

עצם העובדה שהוא היה חוקר ודוקטור לא מקנה לו חשיבות, יש עשרות אלפי ישראלים שהם דוקטורים וחוקרים בתחומים שונים

אבל העובדה שהוא כתב ספרים רבים באנגלית ובעברית מספקת. בעד חשיבות Axinosinety - שיחה 18:22, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד חשיבות הניבוי שלו בנוגע לתוצאות משאל העם בבריטניה שהתהווה לברקזיט, בניגוד לדעת רוב המומחים, ראוי לציון ולכן ראוי לציין את החוקר כערך ―176.12.146.168 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 10:20, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד חשיבות כל אחד מהממצאים שצויינו בפסקה העוסקת בספריו מצדיק את חשיבות הערך - להלן 3 דוגמאות אחדות מיני רבות שניתן להתרשם מהם בקריאה בפסקה: --אסתי כהן - שיחה 00:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

הספר המחקרי הראשון (והיחיד) אודות ההפיכה החוקתית בישראל--אסתי כהן - שיחה 00:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

הפיענוח לשאלה למה דווקא הגרמנים חוללו את השואה--אסתי כהן - שיחה 00:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

המרשם המחקרי לאירופים כיצד יש באפשרותם לפתור את היחסים המסובכים עם המהגרים המוסלמים שבקירבם--אסתי כהן - שיחה 00:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

הסרתי טקסט לא אנציקלופדי שהוסף לערך. הסיבה היחידה שלא העברתי את הערך להצבעת מחיקה ולא התעקשתי על מחיקה במהלך דיון החשיבות היא הערתו של משתמש:אקסינו שציין בצדק שאכן פרסם מספר ספרים שיצאו בהוצאה אקדמית. ממצאי הספרים וכו' - כל זה לא רלוונטי ובלאו הכי לא אנציקלופדי. גילגמש • שיחה 10:32, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד חשיבות.

לטעמי בהחלט יש מקום לערך זה. הייתי מציעה להוסיף פסקה העוסקת כולה בספריו, כולל פירוט על שמותיהם והנושאים בהם הם מטפלים. טיפה אחת קטנה - שיחה 08:35, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד חשיבות מהטיעונים לפניBalberg - שיחה 21:47, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד חשיבות הוספתי את הפסקה שהצעת, כולל פירוט מרבית הספרים ותמצית של הנושאים בהם הם מטפלים. יש עוד הרבה מידע רלוונטי שניתן - עם הזמן להשלים.--אסתי כהן - שיחה 00:58, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

הוספת נושא הדוקטורט

הוספת נושא הדוקטורט נתקלה במחיקה חוזרת ע"י Dovno בטענה ש'פירוט לא מקובל ולא אנציקלופדי. אין לחזור על העריכה ללא הסכמה בדיון בדף השיחה', וללא נימוק מה 'לא אנציקלופדי' במידע אודות נושא הדוקטורט - למרות שהוספת שם הדוקטורט ותיאורו קיים בשפע בערכים אחרים (ר' לדוגמה - אבישי בן חיים, צבי אקשטיין, אורי כהן (סוציולוג)). אולי ויקיפדים מנוסים נוספים יאותו לחוות דעה כאן, או הבירוקרט הנכבד יסכים להביא כאן דעה מנומקת בנושא, כדי לאפשר העשרת הערך בתוכן שיועיל לגולשים, ללא עיכובים מיותרים ? --אסתי כהן - שיחה 14:47, 11 בפברואר 2022 (IST)

הוספת פירוט יתר פסול. בנוסף, הוספת לפני זה המון טקסט לא אנציקלופדי ששוחזר. גילגמש • שיחה 19:40, 12 בפברואר 2022 (IST)

הדיון כעת רק לגבי פרט המידע של שם התיזה לדוקטורט והקישור למיקומו באתר האוניברסיטה.

לגבי הערתך - מידע נוסף שנרשם לפני המחיקה הראשונה - לא שוחזר, בניגוד לטענתך - ולמרות זאת, המידע על שם התיזה נמחק בשנית - ללא נימוק מדוע זהו 'פרט יתר'

משל למה הדבר דומה - לכך שהיה רשום 'כהן פרסם ספר בשנת כך וכך' ושם הספר היה נמחק בטענה שזהו 'פרט יתר' - הכיצד ??

~~ אסתי כהן - שיחה 20:39, 16 בפברואר 2022 (IST)

כפי שכתבתי בתקציר העריכה - זה פירוט לא אנציקלופדי ולא מקובל. הפרט הרלוונטי לביוגרפיה הינו שלכהן תואר דוקטור. אין צורך אנציקלופדי בשם התזה שלו, ואם זה מופיע בערכים בודדים אחרים, גם שם ראוי להסיר פרט זה (אלא אם באותם מקרים יש משמשועת מיוחדת לנושא התזה ביחס לכלל קורות החיים של האדם). Dovno - שיחה 00:26, 13 בפברואר 2022 (IST)

כפי שציינת בסיפא של דבריך כעת - שם התיזה של כהן, וכן ההפניה לדיסירטציה עצמה, רלוונטיים לביוגרפיה של כהן - שכן, תוכן התיזה מהווה תשתית אקדמית חשובה לספרים שכתב.

כמו-כן, את הטענה ששם הדיסירטציה מופיע רק ב'ערכים בודדים אחרים' - יש מקום להעריך מחדש לאור הופעת נושא הדוקטורט של - למשל - צבי גרפונקל, חנוך גוטפרוינד, מיכה גודמן, ירמיהו יובל, ישראל יובל, יאיר זקוביץ, אהרון ברק...

האם תסכים להפנות למקום בכללי ויקיפדיה שבה קיימת טענה כזו, המגבילה את תוכן הביוגרפיה של חוקר אקדמי ?

אם-לא, אני מבקש לאפשר הוספת המידע החשוב הזה כעת.

~~ אסתי כהן - שיחה 20:54, 16 בפברואר 2022 (IST)

החוויה של אירועי השבוע האחרון גרמה לי להפוך ולהפוך בליבי בשאלה מה למעשה אירע כאן: העלית @Dovno טענה על טקסט לא אנציקלופדי (הוספת נושא הדוקטורט), אליה הגבתי עם נימוקים ענייניים כבדי-משקל - ובמקום לקבל הסבר מה לא אנציקלופדי בטקסט - קיבלתי רק חזרה טכנית על אותה טענה - ללא כל הסבר, ורק הוספת טענה נוספת, שהדוגמאות שהצגתי הן בודדות בלבד וגם דינן להימחק - ואז, כשהצגתי שפע של דוגמאות נוספות, שבהן נרשם נושא הדוקטורט בערכי אותם חוקרים אקדמיים - לא קיבלתי כל תגובה ושום הסבר במשך שבוע, אבל - יום למחרת - כאילו ללא קשר לתוכן השיחה בינינו, ומבלי שנושאי הדוקטורט בערכים של החוקרים האחרים נמחק - הופיע סימון להבהרת חשיבות בערך הזה... מממ (כך אמרתי לעצמי)... נראה לי שפגעתי ברגשותיו של מישהו, כי תגובה עקיפה וכוחנית כזו מתאימה למי שנפגע אישית. אבל אז נזכרתי בכלל של הניחו כוונה טובה, ונסוגותי למצב של סימן שאלה - מה פשר הדברים הללו ?! כמובן, שגם מבלי להבין את פשר הדברים עד-תומם - אשתדל להגיב עניינית לדיון שהתפתח בשאלת החשיבות, כמיטב יכולתי. בכל מקרה, אם אכן כך ארע, אז אין לי אלא לבקש סליחה - בכנות ! - ללא קשר למה שתחליט לעשות עם הערך הזה - האם תסכים לסלוח לי ? - אני מקווה שתמצא בליבך מקום לסלוח לי, למרות שאין סמיילי שיביע את רגשותיי הכנים בנושא. אסתי כהן - שיחה 19:45, 23 בפברואר 2022 (IST)

אני מופתע מדבריו של Dovno. נושא הדוקטורט מופיע בערכים רבים מספור על בעלי תואר דוקטור, זהו פרט משמעותי ביותר בתיאור השכלתו של אדם. במקרים רבים אנו מציינים גם את נושא התזה לתואר שני. דוד שי - שיחה 20:12, 27 בפברואר 2022 (IST)

ובמקרים רבים אחרים אנחנו לא מציינים כלל, כראוי. שם נושא התזה לתואר שני או שלישי ברוב המקרים הוא נטול כל חשיבות אנציקלופדית. למעט מקרים מעטים, עצם הוצאת התואר ובאיזה תחום הם הפרטים הביוגרפיים הרלוונטיים. Dovno - שיחה 23:37, 27 בפברואר 2022 (IST)

ערך אנציקלופדי אינו דף קורות חיים. אני תמה על הטענה החוזרת שלנושא עבודת הדוקטורט אין חשיבות אנציקלופדית. אדרבא, נושא העבודה מסמן את ראשית דרכו האקדמית של החוקר, או את שיאה של עבודת המחקר שלו, לפי העניין. עוזי ו. - שיחה 00:49, 28 בפברואר 2022 (IST)

חשיבות פעם נוספת

בדיונים קודמים עלה נושא הספרים שכתב כמעיד על חשיבותו כחוקר. כפי שניתן להתרשם מהערך ד"ר כהן החל בפרסום הספרים ב-2010 כלומר כשכבר היה כבן 80. קשה לקרוא לו חוקר אקדמי במובן המקובל של המילה. הספרים הללו יצאו בהוצאות שמפרסמות בתשלום ואינן משויכות למוסד אקדמי כלשהו, ועל כן הטענה ש"פרסם מספר ספרים שיצאו בהוצאה אקדמית" אינה מדויקת. אין לבלבל בין Sussex academic press, להוצאה של אוניברסיטת ססקס שנקראת Sussex University Press, ואילו ההוצאה לאור Nova Science Publishers אינה מקפידה על בקרת עמיתים, והיא על הגבול הטורפני אם לא מעבר לו - במיקום גבוה במספר הספרים המתפרסמים, ומיקום נמוך מאוד במספר הציטוטים. לגבי הספרים עצמם: הצלחתי למצוא מספר מועט מאוד של ביקורות על הספרים: שלוש בסך הכל (1, 2, 3) ואף לא אחת מהן חיובית. אקסינו, Gilgamesh אשמח לשמוע אם תשנו את דעתכם לאור כך. Kershatz - שיחה 17:32, 17 בפברואר 2022 (IST)

לא, זה לא משנה את דעותיי בנוגע לחשיבותיו של ערך זה. קודם כל, זה לא משנה מתי יהודה כהן התחיל להוציא ספרים. אבל גם אם נלך בעקבות טענותייך, יהודה כהן הוציא ספרים גם בשנת 2003 (מקור) ואף בשנת 1984 (מקור). שנית, לגבי טענותיך "הספרים הללו יצאו בהוצאת שמפרסמות בתשלום", נובה סיינס היא הוצאה לאור אשר לא נוהגת לשלם על פי מה שבדקתי כעת, אבל גם אם כן, זה לא משנה מכוון שיש הרבה הוצאות לאור שמשלמות, ואת הספרים והמחקרים כתב יהודה בעצמו (מקור). לגבי הטענה "פרסם מספר ספרים שיצאו בהוצאה אקדמית", יש מס' טיעונים שנובה סיינס לא עוברת ביקורת עמיתים (מקור), אך הספרים שיצאו ע"י יהודה אמיר, הם אקדמיים לגמרי (דוגמה). לגבי טענותיך על Sussex Academic Press, אתה כמובן צודק שלא מדובר בהוצאה לאור של אוניברסיטת טקסס, אבל כן מדובר בהוצאה לאור שמפרסמת מחקרים של עמיתים (מקור). לגבי טענת ביקורת הספרים, יש על ספריו ביקורות נוספות ב-Amazon, ב-Goodreads ובמקומות נוספים. אקסינו - שיחה 17:59, 17 בפברואר 2022 (IST)

יהודה כהן הוא שם נפוץ. בדקתי את הספר שפורסם בשנת 1984. כלל לא בטוח שמדובר באותו יהודה כהן. סביר יותר להניח שמדובר באנשים שונים כי הספרים בתחום אחר לחלוטין ולא קשורים לנכתב בערך. באשר להוצאות הספרים שהוצגו - אני לא מכיר אותן. צריך לבדוק במה מדובר. גילגמש • שיחה 18:18, 17 בפברואר 2022 (IST)

אוי, בהחלט יכול להיות. הם פשוט שייכים לאותו משתמש ומכאן נבע הבלבול. בכל מקרה, זה לא רלוונטי, יש לו מספיק ספרים עם מספיק ביקורות. אקסינו - שיחה 19:56, 17 בפברואר 2022 (IST)

צריך לבדוק את ההוצאות האלה. קרן טוענת שהם מקבלים תשלום עבור הפרסום בהם. צריך לבדוק מה איכות ההוצאות. ביקורת בגוד רידס או באמזון איננה רלוונטית. ביקורת על ספרות אקדמית מתפרסמת בכתבי עת אקדמיים. צריך לבדוק אם יש משהו בJSTOR. גילגמש • שיחה 20:15, 17 בפברואר 2022 (IST)

אני רואה שהתייחסתי בדיון הקודם להוצאה וקראתי לה "אקדמית" יתכן שזאת הייתה קביעה שגויה שהתבססה על שם ההוצאה. צריך לבדוק לעומק. גילגמש • שיחה 20:17, 17 בפברואר 2022 (IST)

בעד חשיבות לטעמי אין צורך להעביר עוד פעם דיון חשיבות על ערכים בלא שינוי משמעותי Balberg - שיחה 09:08, 18 בפברואר 2022 (IST)

Gilgamesh, קישרתי למעלה לשלוש הביקורות שמצאתי, וחפרתי עוד קצת ומצאתי עוד אחת. אני אפרט:

• ביקורת לא חיובית על הספר הראשון על גרמניה בכתב העת European History Quarterly - אפשר לקרוא כאן, עמ' 518
• ביקורת די שלילית על הספר השני על צרפת, בכתב העת Modern & Contemporary France - אפשר לקרוא כאן )
• ביקורת קטלנית ממש של הספר על צרפת ב-H-France Review של האגודה ללימודי היסטוריה צרפתית - שמציינת שהספר נכתב בהתבסס על מקורות שניוניים באנגלית, עברית וגרמנית ומתעלם כמעט לחלוטין מהספרות בשפה הצרפתית (!) על הנושא, שזה משהו שהוא סוג של דגל אדום. קשה לי להאמין שהוצאה אקדמית רצינית תאפשר דבר כזה.
• ביקורת לא חיובית על הספר השלישי על ספרד בכתב העת Hispanófila- אפשר לקרוא ב-JSTOR אם יש לך מנוי (אפשר להירשם ולקרוא אונליין).

שאר הספרים לא קיבלו התייחסות ויש גם לציין שמספר ההפניות לספרים באופן כללי הוא ממש זעום. Kershatz - שיחה 16:47, 18 בפברואר 2022 (IST)

זה בהחלט מטה את הכף נגד הערך. גילגמש • שיחה 16:49, 18 בפברואר 2022 (IST)

נגד חשיבות מאותן סיבות שהוזכרו לעיל, אבל במיוחד העדר ביקורת עמיתים או עדות לחשיבותו האקדמית. הוצאה עצמית שלא בהוצאות אקדמיות. Ommnia - שיחה 16:29, 20 בפברואר 2022 (IST)

אקסינו, ממה שכתבת ניתן להבין שאינך מכיר את העולם האקדמי וזה סביר כי אתה עדיין בתיכון ואין סיבה שתכיר, ולכן אני אסביר: חוקר אקדמי הוא מי שפועל בסביבה אקדמית, כלומר עובד ו/או מלמד במוסד אקדמי, ובעיקר שעבודתו נמצאת באופן מתמיד תחת ביקורת ושיפוט של חוקרים אקדמאיים אחרים. מבלי לזלזל בהישג של ד"ר כהן שעשה דוקטורט וכתב את ספריו לאחר שיצא לגמלאות - זה לא נופל תחת ההגדרה המקובלת של חוקר אקדמי. לגבי הוצאות שמפרסמות בתשלום - הכוונה היא לא שההוצאה משלמת לכותב, אלא בדיוק להיפך - ההוצאה מוכנה תמורת תשלום מהכותב לפרסם את כתביו בלי שהם עוברים בקרת עמיתים רצינית כפי שנעשה בהוצאה אקדמית מכובדת, מה שמכונה באנגלית vanity press , ואתה בעצמך מצאת עדות לכך שנובה סיינס היא הוצאה כזו, וזה כתוב גם בערך עליהם באנגלית שאליו קישרתי. לגבי ההוצאה האקדמית ססקס - כאמור היא אינה קשורה לאוניברסיטה בשם זה (לא טקסס) ולא ברור לי מה המקור שצירפת לוויקיפדיה באיטלקית אמור להראות. באתר של ההוצאה ניתן לראות שהם מזמינים הגשה של כתבי יד לפרסום שזה לא משהו שהוצאות אקדמיות נוהגות לעשות. בברכה, Kershatz - שיחה 15:55, 18 בפברואר 2022 (IST)

כן. בהחלט נראה שהוא לא חוקר במלוא מובן המילה. גילגמש • שיחה 16:09, 18 בפברואר 2022 (IST)

גם במידה והוא לא חוקר במלוא מובן המילה (חוץ מזה שאני הייתי מגדיר את עצמו ככזה), רשמתי לפני כמה חודשים וארשום פה שוב שאין זה רלוונטי, מה שרלוונטי לדעתי, היא שהוא כתב ספרים מחקריים רבים באנגלית ובעברית, וזה מספיק מספק לחשיבות אנצ'. הקהילה כבר החליטה בעבר שהערך בעל מספיק חשיבות עקב דברים אלו, כמו שאסתי וטיפה אחת קטנה רשמו. אקסינו - שיחה 16:15, 18 בפברואר 2022 (IST)

מאיפה אתה יודע שהם "מחקריים"? גילגמש • שיחה 16:26, 18 בפברואר 2022 (IST)

כך כתוב בערך, אבל השתכנעתי מדבריו של אבי סתיו. אקסינו - שיחה 13:41, 20 בפברואר 2022 (IST)

אקסינו, מה שכתבו לך פה הוא נכון. כל אחד יכול לפרסם ספרים בהוצאות המציעות לעשות זאת תמורת תשלום. ספרים "אקדמיים" שלא עברו ביקורת עמיתים אינם אקדמיים ואינם מחקריים. בנוסף, כתיבת ספר על לאומיות של אומה מבלי לדעת את שפתה היא מעשה הגובל בשרלטנות, גם מחוץ להקשר האקדמי. כאן הובאו ביקורות מבוססות שהכותב כתב על הלאומיות הצרפתית מבלי לדעת צרפתית. אפשר גם בנקל להתרשם שד"ר כהן גם לא היה איש אשכולות רנסנסי הדובר בשפות כל 10 הלאומים שאותם הוא סוקר, כך שכנראה לא רק על הלאומיות הצרפתית כתב באופן כזה. לספרים הנכתבים כך אי אפשר בשום צורה לקרוא "ספרים מחקריים".

אם תובאנה אסמכתאות להתייחסות אקדמית רצינית לספריו, ולכישורים מחקריים מתאימים לכתחיבת ספרים אלו, ניתן יהיה לחשוב על כך שנית. כמו שנראה כרגע, האיש ועבודתו אינם ראויים לערך גם לפי אמות מידה מקלות יותר מהמקובל אצלנו. בברכה, AviStav - שיחה 13:01, 20 בפברואר 2022 (IST)

אני מצטט מהערך:

מתוכם - 10 ספרים על 10 קבוצות מרכזיות באירופה (הגרמנים, הצרפתים, הספרדים, האיטלקים, הבריטים, ההולנדים, הפולנים, ההונגרים, הבולגרים, והשוודים) - בהן נסקרת ההיסטוריה של כל קבוצה, נבחנת מידת הלאומיות שהתגבשה בכל אחת מהקבוצות (אם בכלל) וזוהו המאפיינים הייחודיים של כל קבוצה. המטרה המוצבת כאן היא בוודאי בלתי אפשרית בלי הכרת שפת הלאום הנדון. יוצא שהמחבר, שמסתבר כי לא ידע אפילו צרפתית (אבל מסתבר שכן קרא גרמנית), אמור היה לשלוט ברמה אקדמית סבירה גם בספרדית, איטלקית, הולנדית, פולנית (זה אולי דווקא כן, מהבית), הונגרית, בולגרית ושוודית.

ישפוט כל הקורא את הערך האם סביר להניח שכך הוא. לי נראה שלא, ועל מי שיטען אחרת חובת ההוכחה, בהתחשב במידע שקיבלנו עד כה AviStav - שיחה 13:06, 20 בפברואר 2022 (IST)

אכן, לכאורה - טיעון כבד-משקל: מי שלא יודע צרפתית לא יכול לומר דבר מחקרי/אקדמי על הצרפתים.

אבל - @AviStav נשמת אפה של האקדמיה היא הפרספקטיבה - מי שלא יודע צרפתית, אינו נגוע בפרנקופוניות, אבל עיין ביסודיות בעשרות ספרי מחקר היסטוריים ופיתח שיטה חדשנית לחקר לאומים והתנהגותם על-פני מאות רבות של שנים - תוך מיצוי המאפיינים הקבוצתיים הייחודיים - ברמת דיוק מטא-היסטורית שמאפשרת לחזות תופעה בלתי-צפויה מראש (חזה לפני הברקזיט - בניגוד למרבית המומחים, שהבריטים יעזבו את האיחוד האירופי בקרוב - היחידים מכל המרכיבים העיקריים של האיחוד האירופי !!) - דרך מחקר כזו עשויה להיות פוריה (ואכן היא כזו !) מאשר הדרכים ה'נורמטיביות'.

לאסור - בעיקרון - על חוקר אקדמי שלא יודע צרפתית לחקור את הצרפתים קרוב לאיסור על ויקיפדים כמונו - שטרם מלאו לנו 80 - לבקר את עבודתו האקדמית של חוקר שפרסם לראשונה בגיל 80.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 23:53, 23 בפברואר 2022 (IST)

תודה על הערתך וזה לא שדבריך מופרכים לגמרי, אבל לייחד שורת מונוגרפיות ללאומיות של עמים שאינך מכיר את שפתם, זה לא רציני ולא אקדמי.

אם הוא היה מתייחס ללאומיות של עמים אלה, בזהירות הנדרשת, במסגרת דיון בלאומיות הכלל אירופאית או זו של לאומים שהוא דובר את שפתם, זה היה עשוי להיות קביל. להוציא על כך כרכים נפרדים לחלוטין לא סביר אקדמית, לדעתי. AviStav - שיחה 15:26, 25 בפברואר 2022 (IST)

אבי, @AviStav, תודה שהתחלת את תשובתך באופן מפרגן כל-כך - זה מכובד בעיני שאדם כמוך, בעל רקע כה מגוון, רציני ומרשים, מתייחס ברצינות לדברים שכתבתי.

אני מגיב לך כאן, למרות שהבנתי שהשיחה בנושא כבר הסתיימה עם הסרת סימון החשיבות על-ידי @Lostam לפני כמה ימים, פשוט מכיוון שטרחת להשיב לי לעניין.

את תגובתי אני מתחיל בשיתוף קצר - אני מתוודה, שכאשר קראתי לראשונה את כל המענה שלך, עלו בי תחושות קשות - אם תסלח לי על הכנות - חשתי שאתה שופט בפסקנות ופוסל במילים קצרות, על-בסיס מידע חלקי ומוטעה, את עבודתו המקצועית, המפרכת והמבורכת של אדם, שהשקיע עשרים שנות מחקר, לימוד ועמל - ואז, באבחת-חרב המילים הללו מוחק את ערך עבודתו המחקרית, וכן - גם האקדמית...

לאחר שהתחושות שקעו מעט, עיינתי שוב בדבריך, ספגתי את משמעות המילים שכתבת, ועיינתי קצת ברקע ממנו אתה מגיע - בחרתי להגיב באופן ענייני יותר, מתוך אמון - שכאדם חושב, מנוסה ורחב אופקים, תהיה פתוח - עקרונית - לשנות את דעתך - אם יוצג בפניך מידע מאוזן ושלם יותר. אגב, מבלי להשוות ביניכם, ידוע לי שיהודה כהן ז"ל היה אדם רחב אופקים עם דעות מגובשות, אך היה גם סקרן, וידע לפעמים לשנות את דעתו, אם הוצג לו מידע חדש, ואף להודות בטעותו, כשנוכח לעיתים, לאחר שיקול-דעת, כי-אכן שגה.

לכן - בחרתי להתייחס להמשך דבריך, כאילו נאמרו בשאלה ולא בפסקנות - אני חש שזה מתאים יותר לגישה הספקנית המתאימה לתחום האקדמי ממנו אתה מגיע - והתשובה לשאלתך היא שאכן, 10 הכרכים אודות הלאומיות האירופית יצאו לאור לא כמונוגרמות - אלא כחלק משתי סדרות אודות הלאומיות (פוסט-לאומיות) באיחוד האירופי:-

הסדרה הראשונה - אודות הלאומיות בליבו של האיחוד האירופי

והסדרה השנייה - אודות הלאומיות בצפון ובמזרח האיחוד האירופי

לכל אחת מהסדרות רציונאל משלה, שמופיע במבוא לכרכים בסדרה, ואם תסכים לצלול ולעיין בתמצית התובנות של 10 הכרכים בשתי הסדרות הללו (שרשמתי בחלק "חשיבות" זה של השיחה לפני ימים אחדים - תוכל אולי למצוא בהן כמה רעיונות מעניינים, כולל תובנות חדשניות, חסרות תקדים, ואף תחזיות שההיסטוריה העכשווית אימתה (דבר נדיר בתחומי המחקר ההיסטורי ושל מדע-המדינה), ואולי אף להתרשם כיצד חיבר כהן את כל הכרכים הללו לשרשרת פנינים הגותית, מחקרית ו...אקדמית.

אולי כאן גם המקום לציין, שכהן ראה לנכון להצביע על-סמך עבודה מחקרית ענקית זו (אלפי דפים, שנכתבו בקפידה על-סמך מאות ספרי-מקור היסטוריים עבי-כרס), על הצורך לייסד תחום מחקרי חדש (שטבע את שמו כ-Nationology) המתמקד בלאומיות (לא לאומנות !), הניזון ממיתוסים עתיקים שמחברים בין חברי הקבוצה הלאומית, ומשמשים כגורם מרכזי המניע התנהגות של חברות וקבוצות גדולות (סביב רעיון זה הכין מאמר שטרם פורסם, והשלים לפני פטירתו כתב-יד - בן מאות עמודים - שמיועד להיות טקסטבוק לתחום מחקרי זה שגם הוא טרם פורסם, ושכמובן אין לכל אלה מקור, כך שלא הוכנס לערך בינתיים - כל המידע הזה נועד לאפשר לך להעריך טוב יותר את הערך של עבודתו האקדמית של כהן, לא שיגרתית במסלולה ככל שאכן הייתה - ואולי גם להתרשם מרוחב הדעת ומהרנסנסיות של אישיותו של כהן).

בכל-מקרה, 10 הכרכים שכתב כהן, היו מספיק אקדמיות, עד-כדי ששני מומחי מדע המדינה שהנחו את כהן בשנתיים של פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית (מכון דייויס) סמכו את ידם אל עבודתו האקדמית, עבודת פוסט-דוקטורט זו היוותה את הגרעין של 10 הכרכים של שתי סדרות ספרים אלו, שבמהלך העשור שלאחר-מכן פורסמו בשתי הוצאות הספרים האקדמיות כאמור.

אגב, איני יודע האם הזדמן לך להכיר את פרופ' גבי שפר, שעמד בזמנו בראשות מכון דיויס באוניברסיטה העברית - אדם שעבד בצעירותו עם דוד בן גוריון והגיע להישגים אקדמיים נכבדים בתחום מדעי המדינה (למרות שטרם נמצא ויקיפד, שיבחר לכתוב ערך בויקיפדיה אודותיו) - היה זה פרופ' שפר שהזמין את כהן להיות פוסט-דוקטורנט במשך שנתיים במכון דיויס, ולהתמקד במחקר אקדמי בנושא הלאומיות האירופית...מה גורם לאושיה אקדמית כזו להזמין את כהן - בן 75 בזמנו - לתפקיד כזה ? - זה עצמו, ביחד עם המלצותיו שפורסמו על כריכת חלק מכרכים אלו - אמורים להוות עדות נוספת לערכן המחקרי-אקדמי של הכרכים על הפוסט-לאומיות באירופה, שכהן כתב.

לאחר סיום הפוסט-דוקטורט שלו, ובמקביל לפרסום הדרגתי של עבודתו בכרכים הנ"ל, היה כהן, כחוקר אקדמי עצמאי, חבר באגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית, וככזה השתתף במפגשי האגודה ואף הרצה בכנס השנתי של האגודה (ב-27.10.2016) ופרש שם את עיקרי התובנות של ספרו המקיף אודות האיסלאם והמוסלמים באירופה (ראה את עיקרי התובנות - המטלטלות והחשובות - של ספר זה, בריכוז תובנות הספרים של כהן אותן רשמתי בשיחה זו לפני מספר ימים).

בנוסף, במחצית השניה של שנת 2018, פחות משנתיים לפני פטירתו של כהן, יזם מכון טרומן באוניברסיטה העברית דיון על ספרו של כהן אודות המוסלמים והאיסלאם באירופה, שהיה אמור לכלול דוברים כגון פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' מנחם מילסון, ועוד מומחים אקדמיים מהשורה הראשונה - ואף העיתונאי אהוד יערי - אך יוזמה זו לא התממשה לבסוף.

לסיום, נראה ששאלתך העניקה הזדמנות לפרוש טוב יותר את ערכו של כהן כחוקר אקדמי, את הישגיו אקדמיים הכבירים בתנאים נחותים (כניסה לעולם האקדמי בגיל מאוחר, שנות פעילות מועטות), עם תוצאות חשובות - בפני מי שלא היה לו (או לה) זמן להיכנס לעיין בקישורים אודות ספריו של כהן בשיחה זו לפני כמה ימים, וברכה נוספת שנולדה משאלתך - נראה שכדאי להוסיף את המידע אודות שתי הסדרות אודות הלאומיות האירופית כדי לתת רקע מדוייק ושלם יותר של ספריו של כהן. בן בנו של רודף שלום - שיחה 22:46, 26 בפברואר 2022 (IST)

אענה על ראשון - ראשון, ועל אחרון - אחרון:

ההערה הפותחת שלך נגועה בגילנות - דבר שנראה לי פסול ופוגעני, אם-כי יש בה אמת מסויימת - חוקר אקדמי שאינו מן הזן המקובל - שקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בגיל 75, ואח"כ הוזמן להיות פוסט-דוקטטורנט על-ידי פרופ' גבי שפר - בהחלט מסלול לא שגרתי לחוקר אקדמי - אבל 'לא שגרתי' זה יכול להיות גם שמה השני של ויקיפדיה - וזו אינה סיבה לפיקפוק בערכם האקדמי של ספריו, ובוודאי לא בחשיבות הערך ואף לא בעצם ההגדרה שלו כחוקר אקדמי.

יש לציין שרבים מההישגים האינטלקטואליים והתרבותיים הושגו על-ידי אנשים בגיל מופלג, כפי שעולה בספר מעורר ההשראה פרדוקס החכמה, שאולי יכול להעשיר ויקיפדים רבים, לפני שהם פוסלים את ערך עבודתו הרוחנים של נשואי הערכים שהם מבקרים. טיעון הפוך כזה המשתמע מדבריך, בו בחרת לפתוח את הנימוק לסוגיית החשיבות, נראה לי שרק מחליש את הטיעון שלך.

התיאור המוטעה של Nova Science Publishers גובל בהוצאת לשון הרע, שכן ההוצאה הזו אינה גובה תשלום על הוצאת ספרים אקדמיים (כפי שעולה גם מהשו"ת שלהם בקישור הנ"ל), וכדי להגן עלינו כקהילת ויקיפדיה, אולי עדיף לבטל את הטקסט שכתבת @Kershatz על חברת ענק בינלאומית זו.

בנוסף - לטובת מי שטרם נבר בערך הויקיפדיה באנגלית אליו הפנית, אציין שהוצאת הספרים הזו מוגדרת בראש הערך שלה כמוציא-לאור אקדמי, מפורטת כאחת מהגדולות בעולם הפרסום האקדמי, ואף בסעיף הביקורת המצוי בערך - מצויין גם סקר בינלאומי שמצא אותם בין רשימה קצרה (46 מתוך 3,765) של מוציאים לאור אקדמיים בכל העולם - בהחלט לא כפי תיאורך החלקי, השגוי והמטעה, עליו הסתמכו מרבית המגיבים לך. נראה שעדיף שלא נמהר לחרוץ דין כה חריף על סמך מידע חלקי ושגוי.

יפה עשית שאיתרת ביקורת אקדמית על חלק מספריו - הדבר עשוי להעשיר את הערך ולהוסיף נקודות מבט לקוראיו - ביקורת מדוקדקת היא מהמאפיינים של התחום האקדמי (אם-כי גם שם מתגנבת לעיתים מוטיבציות אישיות, לגיטימיות ככל שיהיו). אין בכך בכדי לערער את החשיבות האקדמית של 12 ספריו של ד"ר כהן ז"ל, כפי שאביא בהמשך בהערה נפרדת.

אכן, מספר הציטוטים האקדמיים מהווה מדד מסויים למידת המקובלות של ספרי מחקר - אך אין בהם בכדי לציין מידע מובן מאליו זה: ממצאיו המחקריים טרם מצאו נתיבות למרכז המחקר המדעי (אחרת לא היו נחשבים כ'פורצי-דרך' ו'חדשניים' - אם-כי חוקרים אקדמיים מרכזיים כבר זיהו את החידושים החשובים שעלו בספריו, כפי שאציין בהמשך, כאמור.

לסיכום, ההוספה שלך את סימן 'החשיבות אינה ברורה' כעת, רק חצי שנה לאחר שסוגיית החשיבות נדונה והוכרעה, מבלי שהיה כל שינוי מהותי במידע שבערך או מחוצה לו, ולאחר שקהילת ויקיפדיה אישרה את חשיבות הערך - והבאת נימוקים על-סמך מידע מוטעה הנגועים בגילנות, תמוה ואינו נראה מוצדק. והערך מכיל מידע בעל-ערך ורלוונטי

בן בנו של רודף שלום - שיחה 23:17, 23 בפברואר 2022 (IST)

לגבי המידע המוטעה שפרסם @Kershatz לראשונה כאן - שימו לב גם @Gilgamesh (האר את עיניה של קרן שטענה כך גם - והטעתה אותך), @Ommnia, @AviStav, @ריהטא - כדי שתוכלו לבסס את דעתכם על מידע נכון - ההוצאה הזו אינה גובה תשלום על הוצאת ספרים אקדמיים (ראו פירוט בהערתי לעיל)

בן בנו של רודף שלום - שיחה 23:41, 23 בפברואר 2022 (IST)

כתבת הרבה אך לא הבאת ולו שמץ של מקור שמעיד על החשיבות של ספריו. לגבי ההוצאה: דברי מגובים במקורות המופיעים בערך באנגלית, שהם יותר אמינים מאתר ההוצאה עצמה. הטענה על כך שסוגיית החשיבות ״נדונה והוכרעה״ היא שגויה, ואתה כנראה לא מכיר את הנהלים לקביעת חשיבות אנציקלופדית. אני אבליג על האשמת השווא בגילנות ורק אחזור על מה שכבר כתבתי: ״מבלי לזלזל בהישג של ד"ר כהן שעשה דוקטורט וכתב את ספריו לאחר שיצא לגמלאות - זה לא נופל תחת ההגדרה המקובלת של חוקר אקדמי.״ Kershatz - שיחה 00:18, 24 בפברואר 2022 (IST)

תודה על התיוג אבל תשובתו של Kershatz עונה לך. עם זאת טוב שהבאת גם נתון זה, לשיקול דעת כולנו. תודה! AviStav - שיחה 15:24, 25 בפברואר 2022 (IST)

רק שתשובתה של @Kershatz נעשתה לא רלוונטית -

1. כי היא נכתבה לפני שהספיקה לעיין, ולו בתמצית התובנות והערך האקדמי של כל אחד מספריו של כהן שרשמתי בשיחה זו לפני כמה ימים, כולל צירוף קישורים למקורות רבים על הערך האקדמי, שלא לומר 'על החשיבות של ספריו'. מכיוון שכתבת כאן @AviStav, לאחר שהסתיים דיון החשיבות, שתשובתה עונה לטעוניי - אבל המשפט הפותח בתשובתה: 'כתבת הרבה אך לא הבאת ולו שמץ של מקור שמעיד על החשיבות של ספריו' - אני עונה לך - שתשובתה אינה עומדת כטיעון, כי כן כתבתי, אבל היא לא קראה ולא הגיבה.

2. בהמשך לתמיהה שלי בסיפא של סעיף 1 לעיל - תשובתה לא רלוונטית, כי היא לא טרחה להתייחס עד היום (וגם שאר מי שהביעו דעה נמהרת כאילו אין חשיבות לערך לא התייחסו עד היום) לתיאור המפורט של הערך האקדמי והציבורי של ספריו של כהן, שהוצג על-ידי לפני מספר ימים ממש כאן בשיחה אודות חשיבות הערך. העדר ההתייחסות, וההתעלמות מתשובה סדורה לכל טענותיי, שמסבירות מדוע יש חשיבות לערך - כל אלו אינן יוצרות רושם של דיון ענייני.

3. טענתה לגבי האמינות של ההוצאה לאור נובה - נעשתה מבלי לבדוק מחקרים אקדמיים אודות הוצאות לאור אקדמיות בעולם - כגון מחקר שאפיין את Nova Science Publishig כאחת מ-20 ההוצאות לאור האקדמיות המצטיינות (ב-2018 - רלוונטי למועד פרסום ספריו של כהן) לפי שיקלול של 8 קריטריונים (אחד מהם - מצויינות אקדמית) - רחוק מאוד מהתדמית שהוצגה לאורך כל שיחת החשיבות הזו על-ידי מספר ויקיפדים, טעות שאולי נבעה משמה הדומה של הוצאה לאור אחרת מקנדה, או מסיבות אחרות.

בכל מקרה, הוצאות לאור שונות בוחרות באסטרגיות שיווקיות וארגוניות שונות, וחוקרים שונים בוחרים לפרסם בהוצאה זו או אחרת ממגוון סיבות - כמו שספרים שונים מקבלים הערכה שונה מבחינת כמות הציטוטים - כל זה יכול להוות מדד להצלחתם האקדמית, אבל לא לעצם היותם פרסומים אקדמיים. בוודאי שלא נימוק סביר והוגן להחליט כי ספרים שמשקפים מחקר מדוקדק, ובעל השפעה ציבורית אפשרית - ראויות להיזרק אל פח המגרסה כ'לא אקדמיות' וטענות דומות - והחלטה שעל-כן ישנה הצדקה למחיקת הערך - לא נראית סבירה ולא עניינית.

4. צדקה @Kershatz שהמחקר האקדמי של ד"ר כהן לא בוצע במסלול השיגרתי בהם עוברים מרבית החוקרים האקדמיים, אבל זה לא נימוק הוגן לשאלה לגבי ערכו האקדמי של מחקרו וספריו (שזה הדיון כאן - דיון על חשיבות הערך) - העובדה באיזה גיל, ולפי איזה מסלול אקדמי, ביצע כהן את מחקריו או פרסם את ספריו - (ועוד למסגר זאת בביטוי 'כתב את ספריו לאחר שיצא לגמלאות') - כל אלו אינם נימוקים ענייניים לגבי ערכם האקדמי של ספריו. לנמק את העדר החשיבות והאקדמיות של ספריו בגלל גורמים לא ענייניים כאלו, אינו ראוי להתקבל כאן, ו-כן, אם הנימוק הוא גילו (מעל 80, ב'גמלאות') כדי להעריך את ערך עבודתו - זו בדיוק עונה על ההגדרה בויקיפדיה של משמעות המונח גילנות (= 'דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם', למי שמתקשה לעבור לערך של המושג). הוספת מושגים מקטינים ('מבלי-לזלזל', 'עשה דוקטורט' - כאילו ד"ר כהן לא השלים דוקטורט פורץ דרך - כפי שתיארתי כאן לפני כמה ימים - שהציע שינוי פרדיגמתי לתורת המשפט, ואח"כ גם הוזמן לפוסט-דוקטורט ע"י ראש מכון דיויס באוניברסיטה העברית (שלא ראה בגילו מכשלה לרמתו האקדמית), וחקר בהנחייתו במשך שנתיים את נושא הלאומיות באירופה, שעבודה זו היא שפורסמה בספריו הנ"ל) כל אלו לא מחזקים את הרושם של העדר פטרנליזם (אנ') מצד כותבת הטענות, ואני שמח שהיא ואני מסכימים שיחס כזה אינו ראוי, שכן היא מנסה לטעון שזו 'האשמת-שוא'.

בשולי דבריי, אני מבקש להודות לכותבת, שהבליגה על בורותי בכללי ויקיפדיה - אם ניתן לבקש דיון חשיבות בכל חצי שנה על אותו ערך, מבלי ששום דבר השתנה במציאות החיצונית או בערך עצמו - אז וודאי שלא היה מקום לטעון כנגד הלגיטימיות של דיון חוזר זה.

מסתבר שניתן ללמוד מכל אדם. זהו סיכום שוודאי היה מקובל גם על ד"ר כהן ז"ל.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:36, 27 בפברואר 2022 (IST)

הוא ד"ר והוא כתב ספרים. השאלה אם אילו ספרים שהוא כתב והוציא מטעם עצמו. כמובן ביקורת על ספריו בgoodreads היא חסרת חשיבות. השאלה אם בספרות המקצועית מישהו התייחס לספריו? האם בכתב עת אקדמי הייתה ביקורת על אחד מספריו? או אולי הוא ניסה להפיץ אג'נדה מסויימת שהיא חסרת ערך בעולם האקדמי. יש דוגמאות רבות כאלה. לי אין מושג במקרה זה אני רק מנסה להבין. --ריהטא - שיחה 21:03, 19 בפברואר 2022 (IST)

קראתי שוב ואני מבין שלא מדובר בחוקר רציני. לכתוב ספר על צרפת בלי להבין צרפתית? מתאים לאנציקלופדיה אביב לא לחוקר באקדמיה. --ריהטא - שיחה 21:05, 19 בפברואר 2022 (IST)

אני לא בטוח שהדיון מתמקד בעיקר. ד"ר כהן עשה את עבודת הדוקטורט שלו בתחום המשפט חוקתי (ותורת המשפט). בתחום זה הוא נחשב לפורץ דרך, וזכה להערכה אצל מלומדים מוכרים, כמו ד"ר אביעד בקשי (https://www.inn.co.il/news/438348). על החשיבות של עבודת הדוקטורט ניתן ללמוד גם מכך שזכה ל2 מנחים בעלי שם, שמשתייכים ל2 פקולטות שונות - פרופ' אריאל בנדור (שהיה אז באוני' חיפה) ופרופסור אלון הראל (אוני' העברית). בנוסף, הופיע בדיונים של ועדת חוקה כחוקר בתחום המשפט החוקתי במהלך הנסיון הפרלמנטרי לכונן חוקה בהסכמה (בקישור הנ"ל). זה עיקר הענין לדעתי, ולכן יש להחשיבו כחוקר אקדמי ובעל חשיבות אנציקלופדית. הספרות המחקרית שלו בהמשך בתחום הלאומיות באמת צעירה למדי וקשה לדעת את מימדי השפעתה, אם בכלל. משה כוכבי - שיחה 10:08, 22 בפברואר 2022 (IST)

משה כוכבי האם יש ביקורת אקדמית על הפרסומים שלו? כתבה בעיתון כללי זה בכל זאת לא מספיק כדי לאשש את הטענה שמדובר בחוקר חשוב בתחומו. גילגמש • שיחה 12:03, 22 בפברואר 2022 (IST)

הטיעון בעד הגדרתו כעורך לא התבסס על עצם הכתבה, אלא על מכלול של אינדיקציות המראות על פריצת דרך שלו בתחום. בין השאר - הערכתו של מלומד ידוע בתחום, וכן השתתפותו בדיונים של ועדת חוקה. הכתבה היא רק מקור למידע הזה. משה כוכבי - שיחה 01:03, 23 בפברואר 2022 (IST)

הערכה של מלומד בתחום לא מראה על "פריצת דרך". השתתפות בדיון זה או אחר של ועדות בכנסת פשוט לא קשורה כלל לחשיבות אנציקלופדית. ואם הטענה לחשיבות היא בתור אקדמאי, הרף המקובל לכך במיזם הוא תואר פרופסור במוסד מוכר. Dovno - שיחה 01:10, 23 בפברואר 2022 (IST)

אני מבקש שתיכנס לקישור שהפניתי אליו. המלומד המדובר העריך אותו כפורץ דרך, ואף נימק זאת. זה נתון שכן מראה על פריצת דרך. השתתפות בדיון בכנסת כשלעצמה לא מעידה על חשיבות אנציקלופדית כמובן, אבל השאלה הנידונה כאן היא אם מדובר בחוקר, ואינדיקציה שמקרבת למסקנה שאכן מדובר בחוקר היא שהוא הוזמן להשמיע דברים בתחום המחקר שלו בפני ועדת חוקה. משה כוכבי - שיחה 01:24, 23 בפברואר 2022 (IST)

יחד עם זאת, עלו בחכתי כמה אזכורים שלו בספרות, ואציע אותם לפניכם: נייר עמדה קצר על הספר 'מי מפחד ממדינה יהודית'; אזכורים של הספר 'מי מפחד ממדינה יהודית' (אביעד בקשי, גדעון ספיר, "בזכות הזכות למדינת לאום - על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי־הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003; אהרן ברק, "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"); אזכור של המאמר 'השיפוט כמעשה פוליטי' (ירון זיו, "תזכיר חוק יסוד: השפיטה (תיקון- שפיטות), התשס״ח-2008 - תחייתו של מבחן האופי הדומיננטי?"). משה כוכבי - שיחה 01:16, 23 בפברואר 2022 (IST)

שלום לכולם, הנימוקים שהעלה משה כוכבי, שהם הניתוחים של ד"ר בקשי אודות תרומתו החשובה של כהן, וכן האזכורים בספרות לדעתי מביעים חשיבות, לכן אני תומך בהשארת הערך. (כמובן ניתן להמשיך לדון בנימוקים אלו, בעיני הדיון עוד פתוח). בברכה, מגבל - שיחה 20:49, 23 בפברואר 2022 (IST)

ברשותך, @מגבל, אפרט כאן את תרומתו החשובה של כהן בספריו השונים, כדי לאפשר דיון פתוח - על בסיס עובדתי - וככל הניתן לבני אנוש כמונו - גם דיון בלב פתוח ובנפש חפצה:

ככלל - הוצאת ספר מחקרי, המבוסס על עשרות מקורות אקדמיים - בדרך-כלל ספרים עבי-כרס - בקצב של ספר בשנה - נחשב כהישג אינטלקטואלי כשלעצמו. אבל כהן - למרות ביקורת אקדמית שנמתחה עליו לעיתים, הביא במחקריו גם חידושים פורצי-דרך, כמעט בכל אחד מ-12 ספריו, כפי שיפורט עוד רגע בהמשך.

קצת מביך לנסות להצדיק את ערכו האקדמי (והציבורי !) של תריסר ספרי מחקר, הנשענים על מאות (!!) ספרים, מאמרים וסקרים - אבל אולי יתאפשר לכולנו קצת לעסוק בחידושים יוצאי הדופן של חוקר בלתי-שגרתי זה בו אנו עוסקים בשיחה זו:

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:00, 24 בפברואר 2022 (IST)

מי מפחד ממדינה יהודית - היבט חוקתי ואידאולוגי - זהו הספר המחקרי הראשון, שבוחן את ההפיכה החוקתית בישראל, בהוצאת ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין בישראל, ובין השאר כולל:

א. השוואה בין ישראל לבין 40 מדינות דמוקרטיות לגבי דרך המינוי של שופטים המוסמכים לבקר חקיקה - נמצא כי בכל המדינות הללו, למעט ישראל (ועוד מקרה ייחודי, איטליה), שופטים אלו נבחרים למעשה על-ידי גורמים פוליטיים

ב. ניתוח של הפגמים המשפטיים, הלוגיים, האתיים והחוקתיים בביקורת החוקתית בישראל.

ג. הארה באור המחקר את מעמדו החשוב של חוק יסודות המשפט (בנוסחו במועד פרסום הספר).

ד. ניסוח הגדרה כללית למונח הריבונות המדינית בכלל וגם של מקור הריבונות הייחודי במדינת ישראל.

ה. הבהרת מעמדה העל-חוקתי של מגילת העצמאות וההבדל שבין המהות היהודית של המדינה לבין השיטה הדמוקרטית הנהוגה בה.

ו. התייחסות לעובדה החוקית של היות בתי המשפט בישראל כפופים לכנסת וחסרי מעמד נפרד כרשות עצמאית.

ז. בחינת חוקיותה של ההגבלה העצמית שנוקטת הכנסת בחוקים שונים שחוקקה (גם מבחינה חוקתית וגם לפי חוק השליחות)

ח. ניתוח של מעמד הכנסת למול 'הרשות השופטת'

ט. בחינת מעמדה הייחודי של האסיפה המכוננת שנבחרה בשנתה הראשונה של המדינה לצורך קבלת חוקה לעומת מעמדה הכנסת כרשות מחוקקת בלבד.

הספר כולל ביקורת שיטתית על פסקי-דין בעלי משמעות חוקתית מקום המדינה, והגות חוקתית רלוונטית בישראל (קלוד קליין, נפתלי הורנשטיין, אמנון רובינשטיין, יזהר טל, דוד קרצ'מר, רות גביזון, יעקב צמח, יצחק זמיר) וברחבי העולם. בנספח III של הספר מובאת טיוטה שמציע המחבר ל"חוק יסוד: החוקה", שמטרתו לפתור באופן מושכל את הפלונטר הקיים בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית, בהתבסס על ממצאי המחקר שבבסיס הספר. ר' דיווח על יום עיון בנושא שקיימה לשכת עורכי הדין בירושלים לרגל השקת הספר, בהשתתפות המשנה בדימוס לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון, שופטת בית המשפט העליון, בזמנו דליה דורנר ואנשי משפט ואקדמיה.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:03, 24 בפברואר 2022 (IST)

The Germans: Absent Nationality and the Holocaust - הספר סוקר את ההיסטוריה של הגרמנים במשך למעלה מ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לגרמנים כיום ובאיזו מידה יתרמו הגרמנים ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

הספר מתמקד בתפקיד שמילא העדר הלאומיות הגרמנית על העובדה שדווקא הגרמנים הם שחוללו את השואה ומציע פיענוח לעוד תמיהות שעולות בהתנהלות גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השניה (כמו - מדוע המשיכה גרמניה ביתר-שאת ביישום 'הפתרון הסופי' בשלב שבו היה ברור שבעלות הברית ינצחו במלחמה). הספר מקשר קישור ייחודי בין תוצאות מלחמת העולם השניה, ומידת חשבון הנפש האפסית שקיימו הגרמנים בעקבותיה לאנרגיה העצומה שמשקיעים הגרמנים בהקמת מסגרות כלל-אירופיות מייד עם סיום המלחמה עד ייסוד האיחוד האירופי, שמשמש לרתום את הלאומיות הפאן-אירופית המתעוררת.

בספר נערך ניתוח, המשלב מחקר היסטורי קיים עם מסקנות חדשות שמועלות בספר, שמאפשר לזהות בטווח של ימים את המועד המדויק (ראשית דצמבר 1941), שבו החליט היטלר על 'הפתרון הסופי', וטוען שתכנית זאת החליפה כוונה לגירוש של כל היהודים מאירופה לתכנית של השמדה טוטאלית.

בנוסף, הספר כולל ניתוח של התנאים הנדרשים להתפתחותה של 'לאומיות וירולנטית', שעלולה ליצור את התנאים לפעולות השמדת-עם מתוכננת וטוטאלית כפי השואה. המחבר מגיע למסקנה כי 'שואה שניה' אינה צפויה ליהודים מצידם של הגרמנים שלאחר מלחמת העולם השניה, בשל העובדה שהגרמנים מצאו דרך אחרת לפתור את בעיית הזהות הלאומית החסרה שלהם - אימוץ לאומיות פאן-אירופית, תוך יצירת דומיננטיות תרבותית וכלכלית שלהם באירופה, בדרכים לא אלימות. עם-זאת, המחבר מסיק שפוטנציאל נפיץ דומה עלול להתרחש כאשר משבר של 'לאומיות וירולנטית' דומה תיווצר בקבוצה אתנית אחרת, ומציין את איראן כגורם שעלול להיות מוקד כזה בעתיד הנראה לעין.

יש לציין, שלמרות שהספר חורג מהפרדיגמה השלטת כיום בחקר השואה (הוא לא חוקר את השואה, אלא את ההתנהגות הגרמנית) - הוא היה מועמד לפרס יד ושם, עליו המליצו פרופ' חדוה בן ישראל ופרופ' משה צימרמן, שאף שינה דעתו בנושא בעקבות קריאת הספר (כמובן שחסר כאן מקור בינתיים - זהו מסמך-נייר שיש בידי). הפרדיגמה המוצעת בספר מאפשרת לתת תשובה מכרעת לשאלות המנקרות כל בן אנוש - למה דווקא הגרמנים ? והאם שואה נוספת עלולה להתחולל ? - ואף להבין למה התכוון אייכמן כשאמר (בהקלטות מ-1952, שנתגלו לאחר צאת הספר) שהוא פעל מאהבת הגרמנים ולא משנאת היהודים ?

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:15, 24 בפברואר 2022 (IST)

הספר הומלץ - על-גבי הכריכה - על-ידי פרופ' גבי שפר. בן בנו של רודף שלום - שיחה 01:09, 24 בפברואר 2022 (IST)

The French: Myths of Revolution - הספר סוקר את ההיסטוריה של הצרפתים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לצרפתים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

הספר בוחן באופן שיטתי ובעיניים רעננות עד כמה האירועים המכונים 'המהפכה הצרפתית' מהווים מהפיכה דמוקרטית כפי הנתפס בהיסטוריוגרפיה הצרפתית והעולמית (שהתעצבה רק בסוף המאה התשע-עשרה), ועד-כמה זהו מיתוס. הספר מציע לפענח את הייחודיות של הצרפתים באמצעות מנגנון תרבותי ייחודי ('שפת ההפגנות האלימות') שמקורו באירועים ייחודיים שארעו החל מהמאה השמינית לספירה, מנגנון שהתפתח במשך מאות בשנים. מנגנון תרבותי ייחודי זה בא לידי ביטוי לא רק בסוף המאה השבע-עשרה ב'מהפיכה הצרפתית' אלא מאפיין את הצרפתים גם כיום (כולל במהומות פריז ב-2005), והוא מהווה בסיס למעמד המנהיגותי המיוחד שהצרפתים תופסים באירופה ובייסודו של האיחוד האירופי, שמשמש לרתום את הלאומיות הפאן-אירופית המתעוררת.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:18, 24 בפברואר 2022 (IST)

ספר זה הומלץ - על-גבי הכריכה - על-ידי פרופ' משה סלוחובסקי. בן בנו של רודף שלום - שיחה 01:11, 24 בפברואר 2022 (IST)

The Spanish: Shadows of Embarrassment - הספר סוקר את ההיסטוריה של הספרדים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לספרדים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

בספר מתוארת ההיסטוריה הייחודית של הספרדים ואת נקודת הציר שהתרחשה בתהליך הרקונקיסטה שבו החליפו השליטים הנוצריים את השליטים המוסלמים, אך למעשה - האוכלוסיה עצמה לא התחלפה. המבוכה הבסיסית שחשו הספרדים מהיותם בעלי שורשים של 'כופרים' דחקה אותם לקיצוניות דתית, אבל מפלתם הצבאית התעכבה כמה מאות שנים וארעה רק לאחר שאיבדו את מקורות העושר שלהם עם איבוד המושבות בדרום אמריקה. הספר סוקר את תהליכי הגיבוש של הלאומיות של הספרדים שאירעו במאוחר, ודווקא בעקבות מלחתמת האזרחים במאה העשרים, אך נראה שהספרדים החליטו לזנוח את הלאומיות הצעירה שלהם ולהעדיף את הזהות הפאן-אירופית.

התופעה שהספר מציג, שלאומיות מתגבשת בעקבות מלחמת אזרחים, תהליך שהביא גם לתנופה כלכלית גדולה, מודגמת לדעת המחבר בשני תהליכים נוספים של התגבשות לאומיות: הלאומיות האמריקאית הצעירה התחזקה במיוחד בעקבות מלחמת האזרחית האמריקאית, והלאומיות הפאן-אירופית התעוררה אחרי 'תנומה' של כאלף שנה - דווקא בעקבות מלחמת העולם השניה (והמחבר מציע לראות את שתי 'מלחמות העולם' כאירוע שעיקרו מעין מלחמת אזרחית פנים-אירופית). דינמיקה זו של חיכוך בין קבוצות, שמניבה גיבוש והתחברות בין הקבוצות עד-כדי גיבוש לאומיות שמכיל את הקבוצות שנלחמו ביניהן - מהווה תובנה היסטורית חדשה וייחודית, ועשויה לשפוך אור על תהליכים היסטוריים חשובים נוספים. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:19, 24 בפברואר 2022 (IST)

The Italians: Family as a Core - הספר סוקר את ההיסטוריה של האיטלקים במשך יותר מ-2,000 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לאיטלקים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

לפי הספר, המאפיין העיקרי של האיטלקים הוא שהזהות המרכזית היא משפחתית ולא כלל-איטלקית, ולמעשה - האיטלקים מעולם לא התגבשו לכדי קבוצה לאומית מגובשת, ולא רק בשל השוני בין צפון לדרום. גם מאפיינים חברתיים ופוליטיים של האיטלקים נובעים מהזהות המשפחתית או הפסאודו-משפחתית - הן בהתארגנות של המפלגה הפשיסטית האיטלקית (של קבוצות-קבוצות) והן בארגוני המאפיה המשפחתיים. לפי הספר, המסקנה שעולה מזיהוי העדר זהות לאומית מגובשת אצל האיטלקים, גורמת לכך שהם לא יהוו גורם שיקדם את הלאומיות הפאן-אירופית, אבל הם לא צפויים גם לצאת מהאיחוד האירופי. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:21, 24 בפברואר 2022 (IST)

The British: Reverence towards Nationality - הספר סוקר את ההיסטוריה של האנגלים והבריטים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לבריטים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

הספר מגיע למסקנה שהבריטים הם הקבוצה האירופית היחידה שמעדיפים באופן ברור את הזהות הלאומית שלהם על-פני הזהות האירופית וצופה שהבריטים יצאו מהאיחוד האירופי (הספר הוצא לאור ב-2014, לפני משאל העם (הברקזיט) שנערך ב-2016, כאשר מרבית ההערכות של מומחים פוליטיים ואקדמיים צפו שהבריטים יכריעו להישאר באיחוד האירופי. עצם העובדה שתחזית מדעית בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה מתממשת בניגוד לציפיות המקובלות של מומחים מהווה אישוש ייחודי של התיזה המוצגת בספר, שמציעה שהכוח המניע המרכזי בהתנהגות קבוצות אתניות ולאומיות במהלך ההיסטוריה הוא חוזקה של הלכידות הקבוצתית (המונעת בעיקר ממיתוסים היסטוריים משותפים) ולא שיקולים כלכליים חזקים ככל שיהיו, קיונייקטורות פוליטיות או הכרעתם האישית של מנהיגים.

הספר מנתח את תהליכי ההתגבשות הייחודיים של הלאומיות של האנגלים והבריטים סביב מיתוסים משותפים שצמחו במהלך ההיסטוריה המפותלת שלהם, שבית המלוכה הבריטי מהווה מוקד שלהם אפילו כיום. עוצמת הלאומיות הבריטית מודגמת בספר בתפקודם ההירואי של הבריטים במהלך מלחמת העולם השניה, כשבתחילתה עמדו לבדם מול הצבא הגרמני. עמידותם הנחושה של הבריטים נעשית מובהקת במיוחד בהשוואה לכניעה הצרפתית המהירה בתחילת המלחמה, והספר טוען שעובדה זו מבטאת את העובדה שהצרפתים ויתרו כבר אד על הלאומיות שלהם, בעוד הבריטים שמרו (וימשיכו לשמור) על הזהות הלאומית המובהקת שלהם גם בעתיד. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:25, 24 בפברואר 2022 (IST)

The Dutch: Creativity in the Face of Nature - הספר סוקר את ההיסטוריה של ההולנדים במשך יותר מ-1,000 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית להולנדים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

המאפיין הייחודי של ההולנדים - כך קובע הספר - הוא היצירתיות שלהם, והמחבר מעלה השערה - שמאחר שהמבנה הגיאוגרפי של ארצם איפשר להם חוויה היסטורית יוצאת-דופן שבו במהלך התפתחותם ההיסטורית המוקדמת לא נתקלו במתקפות של אויבים חיצוניים, אבל נאלצו להיאבק באיתני הטבע (הים, הרוחות) והצליחו לרתום אותם לטובתם. התובנה שהספר מציע היא, שבשל כך ההולנדים לא טיפחו בקירבם שינאה (אין מה לשנוא אוייב שאינו אנושי) וחוו את המאבקים שלהם כאתגר ולא כאיום, ולכן פיתחו יכולת יצירתית יוצאת דופן.

עם-זאת, למרות מאפיינים ייחודיים נוספים שהתפתחו אצל ההולנדים, הקבוצה ההולנדית ויתרו על הזהות הלאומית שלהם, דבר שהתבטא בהתנהגותם עם הכיבוש הגרמני. לפיכך, קובע הספר, ההולנדים בחרו בזהות הלאומית הפאן-אירופית על-פני זהות ההולנדית שלהם, ולכן עתידים להישאר כחלק מהאיחוד האירופי. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:27, 24 בפברואר 2022 (IST)

The Poles: Myths and Reality - הספר סוקר את ההיסטוריה של ההולנדים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים לקבוצה וקובע באיזו מידה ומתי התגבשה בקירבם זהות לאומית. כמו-כן נותן הספר תחזית עד כמה קיימת לאומיות ייחודית לפולנים כיום ובאיזו מידה הם יתרמו ללאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי.

הספר מוצא שהגיבוש הלאומיות של הפולנים התרחש ממש רק בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, ודווקא תחת השילטון הקומוניסטי, למרות שהמיתוס על הלאומיות הפולנית מתפרס על-פני מאות שנים. ההבדל שהספר מציין בין מיתוס על לאומיות לבין זהות לאומית מגובשת בפועל נעוץ בשאלה האם שדרות רחבות בקבוצה (קרי: האיכרים) נושאים בליבם מיתוסים משותפים ומאחדים, ולכן גם מביעים עניין ואף מעורבים בניהול החיים הציבוריים. דבר זה לא התרחש במרבית ההיסטוריה של הפולנים, וקבוצת העניין העיקרית שנשאו את תחושות הזהות הייתה האריסטוקרטיה.

למרות התגבשות הזהות הלאומית של הפולנים שארעה לבסוף, הפולנים בחרו - אם התפרקות הגוש הסובייטי - בזהות הפאן-אירופית שלהם על-פני הזהות הפולנית שלהם, ולכן הם צפויים להיות שותפים חיוביים בחיזוק הלאומיות הפאן-אירופית דרך המסגרת של האיחוד האירופי. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:28, 24 בפברואר 2022 (IST)

Islam and Muslims in Europe - הספר סוקר את ההיסטוריה המשותפת של האירופים והמוסלמים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים של האירופים בכללם - למול ניסיונות הפלישה מצד המוסלמים בתקופות השונות. הספר קובע כי המתקפות של המוסלמים יצרו ועיצבו מיתוס של אויב משותף ובכך יצרו תשתית משותפת שעליה צמחו ניצני הזהות הלאומית הפאן-אירופית, שמאפיין נוסף שלה היה הזהות הדתית (הנוצרית) שלהם.

לאור הסקירה ההיסטורית, הספר מתאר את הרגשות האנטגוניסטיות של כלל האירופית למול המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון ומזהה את הניכור, הדחיה והאפליה האוטומטית של המהגרים המוסלמים מצידם של האירופים הילדים כגורם העיקרי שבגינו נוצרו יחסים מתוחים ומנוכרים מצידם של בניהם ונכדיהם של המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה החל מאמצע המאה העשרים. היחסים המתוחים ואף המסוכנים שהתפתחו בין המוסלמים לבין האירופים ניזונים גם מההתרחשויות בעולם הערבי והמוסלמי ומהיחסים שבינם לבין האירופים, כולל יחסים קולניאליים (מצידם של האירופים), תחרות תרבותית, הזנה מדעית (מצידם של הערבים) ויחסי מסחר מורכבים.

הספר קובע שהמפתח לפתרון הסבך של היחסים בין האירופים הילידים לבין המהגרים המוסלמים מצוי בידיהם של האירופים, ומתאר שלוש גישות (בריטית, צרפתית ושל שאר הקבוצות האירופית) שמאפיינות את היחס של האירופים הילידים למהגרים המוסלמים ולצאצאיהם - ומשווה בין בינם ובין הגישה האמריקאית למהגרים המוסלמים לארה"ב. מחבר הספר מנסח מרשם למעצבי המדיניות האירופיים כיצד ניתן לפתור את היחסים עם המהגרים המוסלים באירופה, או לפחות להנמיך את הסיכונים שמתחים אלו יגרמו לפיצוץ שיסכן את אירופה כולה.

הספר כולל גם ניתוח של הפוטנציאל ההרסני והמסוכן מצידם של שתי קבוצות מוסלמיות (דאע"ש ואיראן), שהמחבר מוצא שבקירבם מתחולל משבר של 'לאומיות וירולנטית', בדומה למצבם הלאומי של הגרמנים שתוארו בספרו על הגרמנים (עם הבדלים מסויימים). כמו-כן, הספר מתאר כיצד היחסים המתוחים מאוד בין המהגרים המוסלמים לאירופים בקירבם הם חיים עלולים להסתבך ולסכן את אירופה כולה, לאור מעורבותם האפשרית של מקצת המהגרים המוסלמים בסכנות הטמונות לאירופים מצידם של הלאומיות הערבית-סונית המתעוררת (בדמות דאע"ש או דומיה) ושל הלאומיות האירנית-שיעית, סכנות שעלולות להמיט על אירופה אפילו אסון של השמדה טוטלית ולא רק שינוי דמוגרפי-תרבותי הדרגתי. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:29, 24 בפברואר 2022 (IST)

בשנת 2006 קיבל ד"ר כהן תואר דוקטור למשפטים במשפט חוקתי ובתורת המשפט. שם הדיסירטציה שכתב: "כללים ועקרונות חוקתיים נעלמים או מוכחשים" (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה (למשפטים) שהוגש לסינט האוניברסיטה העברית בשנת 2005 - ה'תשס"ה), בו מציע ד"ר כהן תיזה לפיה תורת המשפט אינה מוגבלת ל"משפט המדינה" אלא מהווה שדה משותף גם עם "משפט החברה" ו"משפט הרוח". ההצעה להרחיב את תורת המשפט לא רק מהווה שינוי בפרדיגמה הקיימת, אלא גם מניבה פרי מחקרי, המבוסס על ניתוח אירועים במדינות ובתקופות שונות מסביב לעולם - האפשרות לזהות תהליכים בהם עקרונות חוקתיים שאינם מוצהרים בפומבי, ולעיתים סותרים את העקרונות המוצהרים, עשויים להשפיע על "משפט המדינה" בדרכים שטרם נחקרו.

את עבודת הדוקטורט הנחו שני מנחים - פרופ' אריאל בנדור (במשפט חוקתי) ופרופ' אלון הראל (בתורת המשפט), שכן עבודת המחקר האקדמית הזו שילבה כאמור בין שני תחומים אקדמיים אלו, בהבנותה היתכנות לפרדיגמה אקדמית חדשה לתורת המשפט. בן בנו של רודף שלום - שיחה 02:16, 24 בפברואר 2022 (IST)

Nova Science Publishers, אם זו אותה הוצאה, נשמע בעייתי למדי, בין אם בתשלום או לא.

Nova has been criticized by librarians for not evaluating authors through the academic peer review process and for republishing old public domain book chapters and freely-accessible government reports at high prices. … As of 2018, Nova has been removed from the Norwegian list of approved scientific publishing channels.

המשך הערך בויקיפדיה באנגלית גרוע אפילו יותר. Ommnia - שיחה 00:09, 24 בפברואר 2022 (IST)

בעד חשיבות

לחזור על מידע מוטעה פעמים רבות - לא הופך אותו לאמת: ההוצאה הזו לא גבתה כסף מהחוקר נשוא הערך !! - איזה ערך יש להמשיך להוציא לשון הרע (שאין לה כל מקור) על חברה בינלאומית גדולה ?

"המשך הערך בויקיפדיה באנגלית..." - הציטוט ששמת כאן הוא המשפט המסכם של הערך, אין אחריו המשך - אז מה זה משרת את הדיון הענייני שלנו ? - חבל לרשום בעברית מידע מרומז מוטעה (מבלי לשים קישור).

@Ommnia, האם קראת את המידע שהתווסף לשיחה בשעתיים האחרונות, אודות ספרי המחקר האקדמיים של נשוא הערך ?

אולי התוכן הזה - תוכן ישיר אודות המחקרים שנבעו מעבודת פוסט-דוקטורט במשך שנתיים באוניברסיטה העברית, ערכם המחקרי והציבורי (האפשרות לזהות תהליכים באומות ובחברות גדולות, תהליכים שהתממשו בפועל, ושמומחים אקדמיים אחרים פיספסו), המגוון הרחב שלהם, והבסיס של מאות ספרי מחקר שעליהם הסתמך החוקר - כל אלו אולי רלוונטיים יותר, חשובים יותר, בעלי-ערך אנציקלופדי יותר, מאשר התפלפלות אודות השתמעות מרומזת של מה כתוב על ההוצאה לאור ?

אנחנו לא אחראים לשיפוט על ערכו המדעי של המחקר, רק להביא בפני הקוראים של ויקיפדיה את העובדות - היה מחקר, אלו ממצאיו הרלוונטיים, אלו הביקורות שנמתחו עליו, זו מידת החשיבות האפשרית שלו - וכמו שנאמר: הנושא כבר נדון לפני חצי שנה והוכרע - ולא התרחש דבר חדש שמצדיק לבטל את החלטת הקהילה, שקבעה: ישנה חשיבות לערך !

בן בנו של רודף שלום - שיחה 01:53, 24 בפברואר 2022 (IST)

אין טעם לחזור על עצמך. הדגשת דבריך לא מוסיפה להם אמינות. אומניה הביא ציטוט חשוב. מדוע הציטוט לא נכון? גילגמש • שיחה 05:49, 24 בפברואר 2022 (IST)

גילגמש, אני מסכים שיש חשיבות לביקורת הזאת, אבל דווקא המשפט שהעתיק אומניה מראה שהביקורת חלבית למידי. אין כאן הסכמה בינלאומית גורפת שהוצאת הספרים הזאת לא רצינית, אלא שיש ביקורת מסוימת (שלא ברור מי ומי המבקרים, וגם אם הם גופים רציניים - זה כמובן לא פוסל באופן אוטומטי את כתב העת, ביקורת זה דבר לגיטימי, אבל זה לא מוחק את מי שהועברה עליו הביקורת). ומהסיפא של הציטוט אני לומד שברוב העולם כתב העת עדיין נחשב מדעי, ורק בנרווגיה המצב שונה.

ואני מתחזק בעמדתי, הספרים חשובים מבחינת תוכנם, קיבלו הכרה ע"י מלומדים שעוסקים בתחום, והם צוטטו על ידי כמה וכמה כותבים חשובים. בעיני, חשיבות הערך הובהרה. מגבל - שיחה 08:20, 24 בפברואר 2022 (IST)

גם אני. הייתי פתוח לשמוע הסברים אבל האולטימטומים הללו מתישים. הספק אינו רק לגבי חשיבותו של נושא הערך אלא גם ההוצאה לאור. ביקורת חלבית? אנחנו כנראה לא קוראים את אותו הטקסט. הדבקתי חלק מהערך שעוסק בהוצאה השאר מעורר ספקות. אפשר להמשיך, אפילו בחלקים שאינם ביקורת ישירה, ברור שמדובר בחוות פירסומים, ולא מו"ל אקדמי רציני. כלומר כמות על פני איכות, וזו בדיוק הבעיה עם החוקר הזה והפרסומים שלו. המון פרסומים, מעט מאוד התייחסות. נגד חזק לחשיבות.

----

The firm was also ranked as the 6th most productive publisher, according to a University of Granada study. However, it had the lowest citation impact among the five most prolific publishers in both fields. In a 2017 ranking study of book publishers, Nova was ranked high on number of books published, but low on number of citations per book, but a 2018 report by the same author indicates that Nova ranks among the top half of the 51 publishers. In 2018, it was ranked #13 on the global main publishers list of political sciences during the last 5 years. Ommnia - שיחה 09:11, 24 בפברואר 2022 (IST)

ביקורת על כתב עת זה חשוב ואכן מביע פקפוק מסוים ברמתו, אבל לא פוסל אותו ככתב עת מדעי, מלבד מה שציטטת לגבי נרווגיה, שדווקא הוא מלמד שבשאר העולם עדיין מחשיבים את כתב העת הזה כמדעי. הציטוטים שהוספת כעת הם שוב רק ברמת הביקורת, לא ברמת הפסילה. אז כן, בעד מגבל - שיחה 09:59, 24 בפברואר 2022 (IST)

זה לא כתב עת, זה מו"ל אקדמי שנוי במחלוקת על איכות הפרסומים שהוא מקבל שנחסם על ידי אגודי ספרנים וגופים אקדמיים שונים, כולל בנורבגיה, שהפרסומים שלו הם הפחות מצוטטים מבין כל האחרים. מבקש לבדוק היטב במה מדובר לפני שמגיבים ומצביעים בעד או נגד. Ommnia - שיחה 10:08, 24 בפברואר 2022 (IST)

תודה על הדיוק של דברי. הסברתי היטב את עמדתי, ודומני שגם אתה. אעצור כאן ואתן לאחרים להגיב. מגבל - שיחה 10:18, 24 בפברואר 2022 (IST)

נובה סיינס מופיעים ב-Beall's List - הרשימה של הספרן הנודע ג'פרי ביל ומי שטבע את המושג מו"לים טורפניים. הם מופיעים בקטגוריה של Vanity press כלומר הוצאות לאור שבניגוד למו"לים טורפניים לא טוענות שהן עושות לספרים שלהם ביקורת עמיתים ולכן הן עסק חוקי למהדרין, שמוציא לאור ספרים תמורת תשלום (בכסף או בזכויות הפרסום). קישור לרשימה. Kershatz - שיחה 10:40, 24 בפברואר 2022 (IST)

@Kershatz תודה. מאוד שימושי! Ommnia - שיחה 13:42, 24 בפברואר 2022 (IST)

הסרת תבנית חשיבות

מש:Lostam שאלה פרוצדורלית, מאחר ואני לא בטוח מהם הכללים להסרת התבנית. אני מבין שיש פה לא מעט מתנגדים לחשיבות, מלבד Kershatz, שפתחה את הדיון, גם Ommnia, AviStav, ריהטא ואולי גם Gilgamesh, אקסינו ו-Dovno..המידע על הוצאת נובה חדש ומשנה לטעמי את הדיון באופן מהותי. תודה Ommnia - שיחה 13:59, 24 בפברואר 2022 (IST)

דף שיחה של ערך לא מיועד ללימוד כללי המיזם. לגופה של השאלה, התשובה בגוף התבנית. עלי - שיחה 14:08, 24 בפברואר 2022 (IST)

ניתן לקרוא את הכללים בויקיפדיה:מדיניות המחיקה. התבנית הוסרה כדין ובהתאם לכללים. כל ויקיפד בעל זכות הצבעה שלא השתכנע לגבי החשיבות רשאי לפתוח הצבעת מחיקה. Lostam - שיחה 16:11, 24 בפברואר 2022 (IST)

@Lostam תודה עבור ההסבר. Ommnia - שיחה 16:13, 24 בפברואר 2022 (IST)

@Lostam שאלה נוספת, ברשותך, כדי להחליט אם יש צורך/טעם לפתוח הצבעת מחיקה. אני מבין שמדובר בהחלטה שלך כמפעיל, שמשמעותה היא שאחרי שקראת את כל התגובות, שוכנעת מההסברים מנומקים שסיפקו בעצם .... רק מגבל? אני מבין שכוכבי אינו בעל זכות הצבעה ובוודאי "בן בנו". מאחר וקרן הראתה שיש שינוי משמעותי מאז ההצבעה הקודמת - מעצם העובדה שנובה אינו מו"ל אקדמי מכובד, אבל גם כל הסיבות האחרות שהוזכרו - ורובנו נוטים נגד, השאלה היא אם כן, האם זו החלטה טכנית בגלל שקיימת התנגדות בודדת של מגבל, או החלטה שלך כמפעיל, שמשמעותה היא ששוכנעת מהנימוקים בעד, שהם בעצם נימוקיו של מגבל לבדו (שאגב, טעה בכך שקבע שנובה סיינס הוא כתב עת, בזמן שמדובר במו"ל)? תודה Ommnia - שיחה 18:56, 24 בפברואר 2022 (IST)

זו החלטה טכנית. האם קראת את הכללים? ברגע שיש הבהרת חשיבות מצד לפחות ויקיפד אחד בעל זכות הצבעה, שאינו כותב הערך, הערך לא יימחק במחיקה מהירה ללא הצבעה. Lostam - שיחה 19:30, 24 בפברואר 2022 (IST)

כן ולכן אני שואל. ראיתי שנאמר כך:

----

לאחר הוספת התבנית יש להמתין שבוע להבהרת חשיבותו של הערך. אם במהלך השבוע הוצגה התנגדות סבירה ומנומקת של לפחות אחד מהוויקיפדים (מלבד כותב הערך), בעלי זכות הצבעה בהצבעות מחיקה (ראו להלן), למחיקת הערך, תוסר התבנית (אך ניתן להחליפה בהצבעת מחיקה). במקרה של ויכוח האם התנגדות שהוצגה היא סבירה ומנומקת – יכריעו בכך המפעילים. אם לא הוצגה התנגדות כזו, הערך יימחק במחיקה מהירה על פי סעיף 5 ברשימה לעיל.

----

ההתנגדות למחיקה היא כרגע רק של מגבל בעצם כי לאחרים אין זכות הצבעה? האם ההתנגדות שלו היא "סבירה ומנומקת" בעיניך? אני שואלה משום למיטב הבנתי המידע החדש שהוצג כאן מצדיק דיון חשיבות מחודש. כלומר ההוצאה לאור שמגבל לא מכיר ולא ידע על קיומה עד כה ולמעשה סבר שמדובר בכתב עת. לדעתי זו לא דיעה "סבירה ומנומקת", ואני מניח שאולי גם לאחרים, שלא ראו חשיבות בערך עוד קודם, עשויה להיות דיעה דומה... תודה Ommnia - שיחה 20:04, 24 בפברואר 2022 (IST)

Lostam, מקומו של דיון זה אינו בדף השיחה של הערך; שיעור בכללי המיזם ו/או ביקורת על החלטתך אינו מעניינה של המבקרת בדף שיחה זה בעוד עשור. אתה מוזמן להמשיך את הדיון בדף הולם. עלי - שיחה 20:22, 24 בפברואר 2022 (IST)

אני לא מבקש עזרה בהבנת הכללים אלא בהבנת השיקולים של המפעיל בעניין שנדון כרגע בדף השיחה ולכן זה המקום המתאים ביותר לדעתי. וזה בהחלט חשוב לצורך הרקורד. Ommnia - שיחה 20:29, 24 בפברואר 2022 (IST)

את שיקוליו של המפעיל תוכל לברר בדף השיחה של המפעיל, כמקובל וכנהוג. נא לא להמשיך את הדיון המיותר בדף זה, תודה. עלי - שיחה 20:30, 24 בפברואר 2022 (IST)

אני לא רואה צורך לקיים איתו דיון פרטי מאחר והשאלה היא האם יש מקום להמשיך את הדיון כאן או האם הדיון בעניין חשיבות הערך הזה אכן מוצה בהתאם לכללים. Ommnia - שיחה 20:51, 24 בפברואר 2022 (IST)

Lostam, אני תקווה שהעובדה המצערת שהמשתמש מסרב להבין שדיון עם מפעיל מנהלים בדף שיחת המפעיל וערעור על החלטת מפעיל מנהלים בויקיפדיה:בקשות ממפעילים, לא תפתה אותך להמשיך עמו את הדיון המיותר בדף זה. אבקשך בכל לשון שלא לשתף עמו פעולה בהצפת דף שיחת ערך זה במלל לא רלבנטי לערך. עלי - שיחה 21:03, 24 בפברואר 2022 (IST)

מותר לנהל את הדיון גם בדף שיחת הערך. אני לא מבין על מה אתה מתרעם. לגבי דיון חשיבות - הערך שרד כבר דיון חשיבות אחד ולא ניתן למחוק אותו ללא הצבעה בלאו הכי. גילגמש • שיחה 21:07, 24 בפברואר 2022 (IST)

דף שיחת הערך נועד לדיון על הערך, ולא על החלטת מפעיל בדיון החשיבות. כעת ברור על מה אני מתרעם, או שנדרשת הרחבה נוספת? עלי - שיחה 21:09, 24 בפברואר 2022 (IST)

ברור, אך אתה טועה. בכל אופן אפתח הצבעת מחיקה במוצ"ש או ביום ראשון. גילגמש • שיחה 06:15, 25 בפברואר 2022 (IST)

אני מסכים עם גילגמש שאין כל פסול בניהול הדיון הזה כאן. לגופו של עניין, אני לא רואה מקום להוסיף על מה שאני וגילגמש כבר כתבנו והבהרנו. Lostam - שיחה 06:16, 25 בפברואר 2022 (IST)

בכל הדברים שכתבתם והבהרתם, עליהם אינך רואה מקום להוסיף, לא היה דבר אחד הנוגע לדיון החשיבות הקונקרטי, רק הפניות לכללים. אין ראיה חזקה מכך שמקום כל תת-הדיון הזה, עבורו נפתחה כותרת מיוחדת – לא בדף שיחת הערך. בעקבות טענתכם השגויה שדפי שיחה של ערכים צריכים לספוג דיוני סרק שאינם רלבנטיים לערך, אעלה את דרישתי להבהיר את הכללים הנוגעים לדפי שיחה של ערכים בפורום הרלבנטי, כשאתפנה לכך. עלי - שיחה 06:25, 25 בפברואר 2022 (IST)

אבל הדיון רלוונטי לערך. זה מקור הטעות שלך. גילגמש • שיחה 06:36, 25 בפברואר 2022 (IST)

הדיון נוגע להסרת התבנית ולכך בלבד ("שאלה פרוצדורלית, מאחר ואני לא בטוח מהם הכללים להסרת התבנית"). הדיון נפתח מתוך חוסר הבנה יסודי למהות הליך דיון החשיבות ("אני מבין שיש פה לא מעט מתנגדים לחשיבות"). אין לדיון זה כל נגיעה ליהודה כהן, נשוא הערך. השאלה האם נימוק כלשהו מהווה נימוק חשיבות סביר לא קשורה לנשוא החשיבות אלא לדיון החשיבות, והיא שאלה רטורית כאשר מבינים מהן הנסיבות בהן מפעיל יכול להסיר תבנית חשיבות. אפשר לערער על החלטת מפעיל, בדף המתאים לכך. גם אם תכתוב אלף פעם "טעות", זה לא יהפוך את עמדתך השגויה לנכונה. מכל מקום, במיזם זה יש מי שמקפיד על דף שיחת המשתמש שלו, ויש מי שמקפיד על דפי שיחה של ערכים. עלי - שיחה 06:43, 25 בפברואר 2022 (IST)

כפי שאמרתי, פתחתי היום הצבעת מחיקה. כולם מוזמנים להשתתף. גילגמש • שיחה 07:08, 27 בפברואר 2022 (IST)

תחזית של יציאת הבריטים מהאיחוד האירופי

HaShumai, המקור לתחזית הוכנס בהערה הצמודה - אותה לא מחקת. שים לב, מדובר בתקציר לקהל הרחב שם ישנה ההתייחסות אותה חיפשת כבר קודם, בדיון המחיקה - - המסקנה שבריטניה בדרך לצאת מהאיחוד האירופי נכתבת במפורש - המסקנה נובעת ממחקר אודות למעלה מ-1,500 שנות היסטוריה של האנגלים והבריטים - אינו בבחינת ניחוש מוצלח, אלא נשען על מתודולוגיה שיושמה בכל סדרות הספרים שפרסם - והמסקנה הנובעת - כפי שהקורא יכול לזהות בעצמו - היא הצפי שהבריטים יעזבו את האיחוד האירופי - מרבית מומחי מדע המדינה אכן העריכו שתוצאות הברקזיט יהיו הפוכים ממה שהתרחש בפועל (כולם עדיין זוכרים את זה, או שצריך גם למצוא מקורות לכך ?) האם התשובה מניחה את דעתך ?

מעתיק את חלק מהנימוקים שכתבתי בהצבעת המחיקה:

לטעון בערך שהוא "חזה" נכון בעייתי מכמה טעמים. 1. ספרי עיון במדעי הרוח לא נכתבים המטרה "לחזות" את העתיד והניסוח כולו בעייתי לטעמי. 2. לטעמי זה לא אנציקלופדי מה חוקר חזה בספר או לא, אם היה טועה היינו כותבים את זה? אם היה מפרסם בשני מקומות שתי אפשרויות שונות ואחת מהן הייתה מתרחשת בפועל, היינו כותבים שחזה? אם היה כותב עשר תחזיות ואחת הייתה קולעת (ואולי זה בכלל מה שקרה? אין לי מושג), האם הגיוני לציין את האחת הזאת? אנשי הגות משמיעים הערכות לגבי העתיד כל הזמן, וכל זמן שזו לא שאלת מחקר במוקד מחקר, מיותר לעסוק בזה. כאמור בתקציר העריכה, אם לא כותבים שיעור הצלחות של תחזיות שלו ונותנים דוגמה מאזנת להערכה שלו שהתבדתה. 3. זה נכתב לקראת משאל העם על הברקזיט, כך שעל פניו זה חיזוי של 50/50. 4. כפי שהשתמע מהניסוח המעודכן שהצעת, הוא לא ממש "חזה" לשם חיזוי, אלא "העריך שזה סביר" (מה הציטוט מהספר עצמו? בזמן אמת...). אז העריך, אז מה?

החוברת שבקישור מן הסתם (על פי הכתוב בתקציר באמזון) נכתבה לקראת משאל העם, תקופה בה רבים בתקשורת ובדיפלומטיה ובמדעי הרוח עסקו בנושא והביעו את דעתם. נניח 30% צדקו (בכל זאת, 50/50), לא נלך עכשיו ערך ערך על כולם ונכתוב שהם צדקו. אם היה מוציא עשור קודם ספר שזה היה הנושא המרכזי שלו, זה היה משהו אחר. האם זה קרה? (שאלה לא רטורית). אם הוציא ספר בנושא מסוים, אפשר לכתוב את זה, אם הוציא לקראת משאל העם ספר המנתק את זיכתם של הבריטים ללאומיות עצמאית (שזה מה שמשתמע לי מרפרוף בתקציר), אפשר לכתוב בדיוק את זה. מפה ועד "חזה"/"חיזוי" וניסוחים שמצביעים על זה שהוא צדק ואחרים טעו. כמשתמע מהשימוש שעשיתי בביטוי קטיף דובדבנים, בחירה אקראית של דוגמה שמתאימה לתדמית מסוימת לא מתאימה באנציקלופדיה, ועלולה לתת לקורא את הרושם שאנחנו "בעד כהן" ולא נייטרלים ששואפים לאובייקטיביות. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 15:26, 2 במרץ 2022 (IST)

טיעונים מעניינים @HaShumai. חשבתי שעניתי לך עליהם קודם - אבל ארחיב ברשותך:-

1. נראה גם לי סביר, שהספר לא נכתב במטרה לחזות את העתיד (בהסתייגות שתכף אביא).

2. נראה לי טיעון לא רלוונטי...אנסה להסביר - אם ד"ר דוד פסיג הוציא ספר ב-2010 שבו כתב שרוסיה תתקוף (בתוך כמה שנים) את אוקראינה - יש לזה ערך אנציקלופדי (אפילו אם לא היה אף ציטוט של הספר, ואפילו אם קיבל רק ביקורות שליליות) - כי האירוע המפתיע ה ת ק י י ם במציאות ! - זה במקרה קצה, שבו הספר כולו נועד לחזות את העתיד. במקרה שלפנינו - הספר נועד לזהות מה מאפיין את הבריטים, על-סמך הסטוריה של מעל 1,500 שנה, וכיצד מאפיינים אלו עשויים להשפיע על תפקיד הבריטים באיחוד האירופי (סוג של תחזית) - והספר מגיע לתובנות שהם חדשות - על-סמך המתודולוגיה שפותחה בפוסט-דוקטורט, ויושמה בכל כרכי הסדרות שכהן פרסם) - ואז, קורה אירוע מפתיע (בניגוד להערכת כל/רוב המומחים, שהסתמכו על מתודולוגיות אחרות) ש ה ת ק י י ם במציאות ! - גם אז, כמו בדוגמה, יש לזה ערך אנציקלופדי (אפילו אם לא היה אף ציטוט של הספר, ואפילו אם קיבל רק ביקורות שליליות) - זו בהחלט ראיה מהמציאות, שהמתודולוגיה בעלת ערך, ועשויה להניב הבנה טובה יותר של המציאות מאשר המתודולוגיות שמרבית המומחים נעזרים בהן (כמובן שזו לא הוכחה חד-משמעית, אבל זו ראיה שמאששת את המתודולוגיה - אגב, אישוש שהוא מאוד נדיר שקורה בזמן כה קצר בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה).

3. זו טענה ממש לא נכונה, כי רוב המומחים לא ראו את הברקזיט כאילו התוצאה היא כשל הטלת מטבע - היו משוכנעים שהבריטים ידחו את הברקזיט - לכן מי שמשער/חוזה/צופה את יציאת הבריטים מהאיחוד האירופי לפני הברקזיט - שנה, שנתיים או עשר שנים - לוקח סיכון רב מאוד, ואם לבסוף הערכתו/תחזיתו מתממשת - יש מקום להסב את תשומת לב הקהל הרחב לכך (גם אם אנחנו 'בעדו' או לא).

4. טענה זו ממעיטה שלא בצדק מהעוצמה של הערכה/צפי/תחזית כזו - לא סתם אומרים שקשה לנבא, במיוחד את העתיד - ובמיוחד אם מדובר בתחזית, שמסתמכת על צבר טיעונים לוגיים, הניזונים מעובדות שנצברו במשך מאות שנים, וכל קורא יכול להסיק אותה בעצמו - בהינתן המתודולוגיה שהציע כהן - הספר אולי לא נועד לחזות את העתיד, בעיקר לאתר מגמות, מאפיינים, אפשרויות - אבל כהן הציע (ויישם) מתודולוגיה אחת בכל עשרת הכרכים שכתב - ולפי אותה מתודולוגיה, רק אצל הבריטים נבעה מסקנה שקבוצה זו מחשיבה יותר את זהותה הלאומית העצמית מאשר את הלאומיות הכלל-אירופית, שרק אצל הבריטים ההצטרפות לאיחוד האירופי בזמנו הייתה כדי לחזק את עצמם (ולכן גם לא אימצו את האירו), ושרק הבריטים לא יסכימו להמשיך עם חברות באיחוד האירופי אם מסגרת זו תהיה כלי לגיבוש ומימוש לאומיות כלל אירופית - ולכן רק הבריטים יפרשו מהאיחוד האירופי (ובקרוב) - והפלא ופלא - רק הבריטים יוצאים מהאיחוד האירופי (כנגד כל התחזיות !!) - ויתר 9 הקבוצות שכהן חקר לא יוצאות ולא צפויות לצאת - זוהי מתודולוגיה שיש בה חדשנות, עשויה להיות בה תועלת למחקר, ואין-ספק שהיא רלוונטית לכל קורא משכיל, ויש לה ערך אנציקלופדי

5. הצעת - ולא ידעת מה שהצעת - כהן פרסם אמנם את ספרו על הבריטים ב-2014, כמעט שנתיים לפני הברקזיט - אבל הפרסום הזה היה על-סמך המחקר האקדמי שביצע באוניברסיטה העברית למעלה מעשור שנים לפני-כן - והמסקנות אליו הגיע בתקופת הפוסט-דוקטורט רק פורסמו שנתיים לפני, ועל-סמך המתודולוגיה כנ"ל - כך שבהחלט מדובר באירוע משמעותי, שמבחן המציאות שנעשה לספר זה של כהן בהפתעה בדמות הברקזיט, ראוי ליידוע של הקהל הרחב (ומעצם העובדה ששאר 9 הקבוצות לא יצאו מהאיחוד האירופי - יש כאן עוד 9 מבחנים הפוכים שהמתודולוגיה, שכהן פיתח בהנחיית מוריו באוניברסיטה העברית, עמדה בהם בהצלחה ! - וזה כבר רחוק עוד יותר מ"קטיף דובדבנים" ממנו חששת).

6. הספרון תקציר שהוצא לקראת משאל העם פשוט מתקצר את תוכן הספר האקדמי - ואינו שונה מהותית במסקנותיו מהמקור שפורסם ב-2014. אם המשמעות שיוצאת מתוך כל הנ"ל היא, שהערך על כהן צריך 'להישאר' ולא להימחק - זו מסקנה מתבקשת. אין כאן עניין של 'בעד' או 'נגד' - רק הפעלת שיקולים ענייניים לטובת האנציקלופדיה החופשית שכה יקרה לנו.

הצעה מעשית - אם קיבלת מענה לשאלותיך ולספקותיך - אולי תנסח נוסח שיבטא את האמור לעיל, במקום שאני אכתוב שוב, ואז שוב תמחק - וחוזר חלילה - ?

בכל מקרה, הקישור המצומד לסוף הפסקה מתייחס לספרון התקציר - כך שיש להתייחס אליו גם בתוכן הערך ולא להותירו כאילו הוא מפנה למילה "בהרחבה" שבסוף המשפט. למילה זו יש להוסיף קישור לספר על הבריטים שהוצא בהוצאת נובה.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 18:20, 2 במרץ 2022 (IST)

הדיון הזה מתנהל ברמה הלא נכונה. עתידנות היא מקצוע אקדמי; אם נשוא הערך הוא עתידן בעל שם, צריך למצוא לזה ראיות מחוץ לדף השיחה, ולא להוכיח את הטענה כאן. עוזי ו. - שיחה 18:57, 2 במרץ 2022 (IST)

תיקון הרושם - @עוזי ו. השתמשתי בעתידנות כדוגמה בלבד.

מדובר בחקר לאומיות, ובבדיקה כיצד מאפיינים לאומיים עשויים/צפויים להשפיע על התנהגותם בן בנו של רודף שלום - שיחה 19:28, 2 במרץ 2022 (IST)

קראתי מספר סעיפים מתוך המלל הרב, וזה הספיק בשביל השורה התחתונה שהתנגדותי לתוספת בעודה עומדת. אני חושב שאתה מרחיק לכת בקרדיט ובמשקל לזה. בינואר 2013, זמן קצר בלבד לאחר יציאת הספר ועל רקע שיח ער בנושא, פרסם קמרון את ההתחייבות שלו על המשאל העם על הברקזיט. זה לא היה צפוי, אבל זה לא הגיע משום מקום, והיו בפוליטיקה המקומית שם מי שדחפו את הנושא ונתנו הערכות שמזכירות את אלו הנדונות כאן (אלו החבר'ה שנתנו את הקונטרה לקמרון, גרמו לו להצהיר על משאל העם ואף הובילו לניצחון). בכל אופן לפרסם ספרון ב־2014 שמתייחס לבחירות עתידיות ולהעריך מה יהיו התוצאות, זה בעייתי אנציקלופדית. אם חוקר מדעי המדינה צדק בהערכה מי ייבחר בקרב לראשות הממשלה בארצות גם אם הבחירה מפתיעה, זה פרט טריוויה אנקדוטלי, ואנקדוטות אינן מתאימות לאנציקלופדיה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:15, 3 במרץ 2022 (IST)

הייחודיות של הספר "מי מפחד ממדינה יהודית"

לגבי בקשת ההבהרה של HaShumai - זה מה שנרשם לגבי הספר במילים "חכמי המשפט": "הספר כולל ביקורת שיטתית על פסקי-דין בעלי משמעות חוקתית מקום המדינה, והגות חוקתית רלוונטית בישראל (קלוד קליין, נפתלי הורנשטיין, אמנון רובינשטיין, יזהר טל, דוד קרצ'מר, רות גביזון, יעקב צמח, יצחק זמיר) וברחבי העולם". כיצד אתה מציע לרשום את המידע הזה באופן קומפקטי, אבל שעדיין יהיה ברור יותר מצמד המילים שכעת מופיע בערך ?

אולי משהו בסגנון של "בכירים ממערכת המשפט"? איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:18, 4 במרץ 2022 (IST)

מלומדים אינם "בכירים ממערכת המשפט". עלי - שיחה 01:35, 4 במרץ 2022 (IST)

נכון, צודק, בינתיים אני לא מצליח לחשוב על אף ניסוח אחר חוץ מפשוט "משפטנים"... אולי משהו כמו "סקירה רחבה של הגותם של משפטנים לדורותיהם בנושא" איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 02:02, 4 במרץ 2022 (IST)

מעולה @HaShumai - מבצע כהצעתך. בן בנו של רודף שלום - שיחה 03:19, 4 במרץ 2022 (IST)

לגבי "ראשון", עיינתי קצת במה שבקשי אומר ואני מבין את החשיבות לציין את זה. אני חושב שאין מקורות שמתאימים לשני הניסוחים שהצעת, אבל אולי אפשר/כדאי לכתוב משהו ברוח "היה בין הראשונים שעסקו בנושא X", כי זה כן משתמע מבקשי שמקור סביר לתקף את זה. אני לא לחלוטין בטוח לגבי ההצעה שלי (ועוד פחות לגבי הניסוח המדויק ביותר עבור כהן), אבל אם תעלה גרסה זהירה של ההצעה שלי, יכול להיות שזה יתפוס. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:13, 4 במרץ 2022 (IST)

אברהם קריתי מציין את הראשוניות במפורש.

עם-זאת, @HaShumai, אני מבין את מידת הזהירות שאתה נוטה אליה בסוגיה זו, ועם יד על הלב - אין לי (לפחות בשלב זה, שתוכן הספר כלל לא נסקר בתוך הערך) מענה מוצלח לספק שהעלית כאן - נראה לי מוצלח שתתאים את נוסח משפט זה בעצמך בהתאם להצעתך. אני מתקשה לעשות זאת.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 15:38, 4 במרץ 2022 (IST)

תוכן הספרים

בעריכה זו נמחק מהערך מידע רב על תוכן הספרים שפרסם המחבר. בערכי מחברים רבים נהוג להציג לא רק את שמות ספריהם אלא גם את תוכן הספרים (ראו, למשל, בערך ניצה בן-דב) ואפילו תוכן של מאמרים (ראו, למשל, בערך אריאל פורת). ראוי לעשות כך גם בערך שלפנינו. ייתכן שיש מקום לקצר קצת את תיאור התוכן, אך בוודאי אין הצדקה למחיקה גורפת שלו. דוד שי - שיחה 06:49, 7 במרץ 2022 (IST)

נשמע סביר והגיוני 109.186.220.67 09:36, 7 במרץ 2022 (IST)

@דוד שי אני בעד. ניתן להציע בנפרד או בנוסף להוסיף ערכים בפני עצמם עבור הספרים. כך לדוגמא נעשה ביחס בין גדעון ספיר לספר שלו המהפכה החוקתית: עבר, הווה, עתיד. @משה כוכבי - שיחה 09:50, 8 במרץ 2022 (IST)

צר לי, דוד, אבל זה לא ש"יתכן שיש מקום לקצר קצת את תיאור התוכן". חובה לקצר את התוכן ולהציגו בצורה אנציקלופדית ונייטרלית - כולל ציון העובדה שהביקורות על הספרים שלו בנושא הלאומיות היו שליליות באופן די גורף. בערכים שציינת הצליחו לתמצת בצורה מאוד חסכנית את פועלם של פרופסורים מכובדים ובעלי השפעה מחקרית רחבה ורבת שנים בכמה מאות מילים, בעוד שפה נשפכו כמה אלפי מילים על ספרים שאין להם שום חשיבות או השפעה ולכנותם אקדמיים זה גבולי. עצם ההשוואה היא אבסורדית. Kershatz - שיחה 11:10, 8 במרץ 2022 (IST)

סליחה על הבורות, אבל מה בעצם המדד שמאפשר להגדיר ספר כ"אקדמי"? ביקורת עמיתים? הוצאת ספרים אקדמית? הופעה ברשימות ספרים אקדמיות? אם ספריו לא עומדים בתנאים, אי אפשר לכתוב שהם אקדמיים.
בנוסף, מצטרף לקרן לגבי הצורך בכתיבת פסקת ביקורת על ספריו, שכן נראה שיש לא מעט כזאת. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 11:13, 8 במרץ 2022 (IST)

Kershatz, התיאור לא כתוב טוב? מוזמן לערוך או לשים תבנית עריכה. למה למחוק? Yyy774 - שיחה 11:54, 8 במרץ 2022 (IST)

ובאופן עקרוני, אם יש תועלת באורך - מאריכים ואם עדיף לקצר - מקצרים. אם אכן קיצרו מדי בערכים אחרים טוב שיבוא מישהו ויאריך למידה הנכונה לערך הספציפי. Yyy774 - שיחה 11:58, 8 במרץ 2022 (IST)

אפשר לשאול הפוך: למה להכניס טקסט שדורש שכתוב?

@איתמראשפר ההגדרה לספרות אקדמית אינה חד משמעית אבל בעיקרון אלה ספרים, מאמרים, וכיו"ב שנכתבים על ידי מומחים והאיכותיים שמבינהם עוברים ביקורת עמיתים. מהערך באנגלית:

Most scientific and scholarly journals, and many academic and scholarly books, though not all, are based on some form of peer review or editorial refereeing to qualify texts for publication. Peer review quality and selectivity standards vary greatly from journal to journal, publisher to publisher, and field to field.

‏ Kershatz - שיחה 14:09, 8 במרץ 2022 (IST)

Kershatz, אני לא מדבר על טקסט שלא ראוי כלל. אני מדבר על טקסט סביר במצבו הנוכחי שאפשר וכדאי לשפר. Yyy774 - שיחה 20:23, 8 במרץ 2022 (IST)

הטקסט הזה היה לא אנציקלופדי כשגילגמש הסיר אותו ב-14 באוגוסט, והוא נשאר לא ראוי גם עכשיו. Kershatz - שיחה 20:48, 8 במרץ 2022 (IST)

נראה שגם התומכים בהרחבה חושבים שהגרסה שצריכה להופיע שונה מזו שהייתה, כך שמי שרוצה להציע גרסאות מקוצרות/משופרות מוזמן להדגים פה או בערך מה הוא מתכנן ונגלה אם יקבל לכך תמיכה. לא סביר לצפות ממי שמנטר לבצע את השינוי כשמדובר בכמות טקסט כזו. yyy כתב "טוב שבוא מישהו" ויבצע את השינוי המתאים, אני מניח שרצוי שהמישהו הזה יהיה בן בנו של רודף שלום. דעתי האישית מתנדנדת לגבי ההסרה הזו. מכיוון הערך הזה היה נראה לי עוד קודם שנכתב באופן מעט נלהב מדי כלפיי האישיות, אני נוטה קלות לצדד בהתנגדות של קרן לגרסה המלאה של הטקסט. זה עשוי להיות מקרה קלאסי בו חתירה להסכמה רחבה תפתור את העניין. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:28, 8 במרץ 2022 (IST)

@HaShumai - מכבד את דעתך, ומעריך את חתירתך להסכמה רחבה.

הוספתי כעת תמצית מקוצרת/משופרת לספר אחד מתוך ה-12, לאחר שהאזנתי לקולות השונים שבדיון זה.

התוכן אודות הספר על האסלאם והמוסלמים באירופה עשוי להיות חשוב מאוד ומרחיב-דעת לקוראים - וכתוב כעת באופן ענייני. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:20, 10 במרץ 2022 (IST)

ערכתי את התמצית שהצעת לאורך סביר ולניסוח אנציקלופדי וניטרלי. אם הפורמט הזה של משפט אחד תמציתי מקובל על שאר העורכים, ניתן מבחינתי להמשיך בסגנון זה לשאר הספרים. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 04:40, 10 במרץ 2022 (IST)

ממש לא מקובל.

@איתמראשפר הלכת עד אבסורד עם הצעתו של @HaShumai לניסוח בהסכמה רחבה, כי:

א. ההצעה שלך רצופה בשגיאות כבנח בשבע שגיאות מבחינת התוכן (המתחים שנסקרים בספר אינם בין האירופים לבין 'המוסלמים', למשל).

ב. העריכה ששמת (תוך מחיקת כל מה שהכנתי) כוללת מידע שיותר קרוב ל'הספר כולל כריכה משני צדדיו ובתוכו יש דפים עליו כתוב אודות המוסלמים' - לא מבהיר על-מה הספר, לא נותן ולו ברמז מתוכנו, וגוזל מהקוראים את המידע החשוב שהופיע בתמצית שהכנתי (בעמל רב, אגב) - הזהות הלאומיות הפאן-אירופית שהתפתחה סביב מיתוס האויב המשותף המוסלמי. הטענה שפתרון היחסים הסבוכים מצוי בידי האירופים הילידים דווקא, המרשם שמוצע לאירופים להקטנת נפיצות היחסים, שנשען על השוואה בין 3 הגישות שלהם כלפי המהגרים, והסכנה להשמדה טוטלית של אירופה שאורבת ממצב 'הלאומיות הוירולנטית' של שני כוחות בעולם המוסלמי (דאע"ש ואירן), על-סמך ניתוח של תופעת הלאומיות והפרדיגמה החדשה שהוצעה בספר על הגרמנים

ג. בהמשך להערה המדויקת של @דוד שי בראש הדיון, שהפנה לדוגמאות בשפע שם ספרים נסקרו באופן הוגן - ניתן להתרשם גם מתיאור 10 ספריו/מחקריו של פרופ' עמנואל סיון - שכמות המלים לכל ספר שם תופס בין 4 שורות ל-12 שורות - כך שתמצית של 6 שורות שהכנתי בהחלט מתאימה הן ל'אורך סביר'- והן ל'ניסוח אנציקלופדי וניטרלי'

ד. התמצית שהכנתי, מתוך האזנה לקולות שעלו בדיון, היא כבר דחוסה מאוד בניסוחה - עד-כדי ירידה ברמת הבהירות - וכדי שיהיה נוח להתרשם - אני מצרף כאן השוואה בין תמצית זו שנמחקה בלילה האחרון, לבין תמצית שיכולה גם-היא להיקרא 'סבירה', שהעליתי לפני כשבוע ושנמחקה גם היא (פעמיים) - ושמהווה סיכום תמציתי ובהיר הרבה יותר של הספר (במחיר של 14 שורות):

בן בנו של רודף שלום - שיחה 22:16, 10 במרץ 2022 (IST)

זו התמצית שנמחקה הלילה:

בספר נסקרת ההיסטוריה של האירופים והמוסלמים, ומתואר איך עיצבו האירופים מיתוס של אויב משותף - למול ניסיונות לפלישה מוסלמית - והנצה זהות לאומית פאן-אירופית (ונוצרית). יחס הניכור והאפליה של האירופים הילידים כלפי המהגרים המוסלמים, שהגיעו בעשורים האחרונים, מזוהה כגורם העיקרי, שבגינו נוצרו יחסים מתוחים ומנוכרים מצד צאצאי אותם מהגרים, ואשר ניזונים גם מהתרחשויות בעולם הערבי והמוסלמי. נקבע שהמפתח לפתרון סבך-היחסים הזה מצוי בידי האירופים, ו-3 גישות, שמאפיינות את היחס כלפי המוסלמים באירופה (בריטית, צרפתית ושאר האירופים) מושוות זו לזו וגם לגישה האמריקאית למהגרים המוסלמים בארה"ב. מוצע מרשם למעצבי המדיניות האירופיים, איך ניתן לפתור את היחסים עם המוסלמים באירופה, או לפחות להנמיך את גובה הלהבות, ומובהר הפוטנציאל המסוכן מצד שתי קבוצות מוסלמיות (דאע"ש ואיראן), כשבקרב כל אחת מהן, מתחולל משבר של 'לאומיות וירולנטית' נפיצה, בדומה לגרמנים טרום היטלר (כמתואר בכרך על הגרמנים שכתב המחבר), דבר העלול להמיט על אירופה אסון של השמדה טוטלית, אף אם מקצת המוסלמים באירופה יסייעו בידם.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 22:18, 10 במרץ 2022 (IST)

וזו התמצית שנמחקה ב-6/3:

הספר סוקר את ההיסטוריה המשותפת של האירופים והמוסלמים במשך כ-1,500 שנה (על-סמך המחקר ההיסטורי הקיים, ובהישען על מסקנות שתי הסידרות אודות הפוסט-לאומיות באיחוד האירופית שכתב המחבר), בוחן כיצד האירועים ההיסטוריים עיצבו את המאפיינים האתניים המיוחדים של האירופים בכללם - למול ניסיונות הפלישה מצד המוסלמים בתקופות השונות. הספר קובע כי המתקפות של המוסלמים יצרו ועיצבו מיתוס של אויב משותף, ובכך יצרו תשתית משותפת שעליה צמחו ניצני הזהות הלאומית הפאן-אירופית, שמאפיין נוסף שלה היה הזהות הדתית (הנוצרית) שלהם.

לאור הסקירה ההיסטורית, הספר מתאר את הרגשות האנטגוניסטיות של כלל האירופים למול המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון ומזהה את הניכור, הדחיה והאפליה האוטומטית של המהגרים המוסלמים מצידם של האירופים הילדים כגורם העיקרי שבגינו נוצרו יחסים מתוחים ומנוכרים מצידם של בניהם ונכדיהם של המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה החל מאמצע המאה העשרים. היחסים המתוחים ואף המסוכנים שהתפתחו בין המוסלמים לבין האירופים ניזונים גם מההתרחשויות בעולם הערבי והמוסלמי, ומהיחסים שבינם לבין האירופים, כולל יחסים קולניאליים (מצידם של האירופים), תחרות תרבותית, הזנה מדעית (מצידם של הערבים) ויחסי מסחר מורכבים.

הספר קובע שהמפתח לפתרון הסבך של היחסים בין האירופים הילידים לבין המהגרים המוסלמים מצוי בידיהם של האירופים, ומתאר שלוש גישות (בריטית, צרפתית ושל שאר הקבוצות האירופית), שמאפיינות את היחס של האירופים הילידים למהגרים המוסלמים ולצאצאיהם - ומשווה בין בינם ובין הגישה האמריקאית למהגרים המוסלמים לארה"ב. מחבר הספר מנסח מרשם למעצבי המדיניות האירופיים, כיצד ניתן לפתור את היחסים עם המהגרים המוסלים באירופה, או לפחות להנמיך את הסיכונים, שמתחים אלו יגרמו לפיצוץ שיסכן את אירופה כולה.

הספר כולל גם ניתוח של הפוטנציאל ההרסני והמסוכן מצידם של שתי קבוצות מוסלמיות (דאע"ש ואיראן), שהמחבר מוצא, שבקרב כל אחת מהן, מתחולל משבר של 'לאומיות וירולנטית', בדומה למצבם של הגרמנים (עם הבדלים מסויימים), כפי שתואר בכרך על הגרמנים מסידרת הספרים הראשונה שלו. כמו-כן, הספר מתאר כיצד היחסים המתוחים מאוד בין המהגרים המוסלמים לאירופים בקירבם הם חיים עלולים להסתבך ולסכן את אירופה כולה, לאור מעורבותם האפשרית של מקצת המהגרים המוסלמים בסכנות הטמונות לאירופים מצידם של הלאומיות הערבית-סונית המתעוררת (בדמות דאע"ש או דומיה) ושל הלאומיות האירנית-שיעית (באירן), סכנות שעלולות להמיט על אירופה אפילו אסון של השמדה טוטלית ולא רק שינוי דמוגרפי-תרבותי הדרגתי.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 22:24, 10 במרץ 2022 (IST)

תוכן הספר הזה כבר מוצג בגוף הערך ודי בכך. מחקריו של פרופסור סיון עברו ביקורות עמיתים והתפרסמו בהוצאות של אוניברסיטאות כמו קיימברידג׳, ייל ושיקגו ולהשוות אותם לספרים בפרסום עצמי של ד״ר כהן מבחינת חשיבות והשפעה זה מגוחך. תנסה לפחות להיות קצת נייטרלי. Kershatz - שיחה 22:36, 10 במרץ 2022 (IST)

שתי השורות שמופיעות בחלק 'פעילותו האקדמית' אכן נותן כותרת ראשונית אודות הספר, ומבלי לתאר את תוכן הספר, ולו קרוב, לרמת הפירוט, שבו מתוארים ספרים מחקריים בדוגמאות שנתן @דוד שי או כפי שמודגם אצל עמנואל סיון, ואף לא מה שנהוג בתיאור של רומנים, שנכתבו על-ידי סופרים עם ערכים, שהם בהחלט אפילו לא ספרי מחקר.

@Kershatz, הבה נתמקד בדיון ענייני מבלי למחזר נימוקים |מדיון המחיקה, שלא רק שרוב המצביעים לא השתכנעו מהם, אלא ששם אף הובהר שהנימוקים - כגון אלו שהעלית כעת - אינם ענייניים (הכל מרוכז שם בחלק הקרוי "דיון תמציתי - לא נותר נימוק ענייני אחד למחיקה, שעומד בכללי ויקיפדיה"), כרוח הויקיפדיה המקורית, ומתוך כבוד הדדי.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 23:17, 10 במרץ 2022 (IST)

בן בנו של רודף שלום, חלילה לי מלהעביר ביקורת על רצונך לבטא בצורה מלאה את עמדתך, אולם אני מציע לך לקחת בחשבון שחלקנו (כלומר אני, כי רק על עצמי לספר ידעתי) מתקשים למצוא זמן לקריאה בעיון של תגובות ארוכות.

טרם הגבתי בכל זאת כיווצתי את הזמן ועיינתי היטב בדבריך. ניקח כמשל את המשפט: "מוצע מרשם למעצבי המדיניות האירופיים, איך ניתן לפתור את היחסים עם המוסלמים באירופה, או לפחות להנמיך את גובה הלהבות". ניתן לסכמו כך: "הספר מציע כלים לשיפור היחסים עם המוסלמים באירופה", וזאת מבלי לעמם את המשמעות כלל. כך ניתן למצות עוד ועוד חלקים מהתקציר שהצעת. עלי - שיחה 23:31, 10 במרץ 2022 (IST)

הסיבה שהערך שרד הצבעת מחיקה היא שחשיבות בוויקיפדיה העברית לא נקבעת על בסיס מקורות מהימנים אלא לפי הדיקטטורה של הרוב. בכל אופן, המגילה שכתבת בדיון המחיקה למעשה תומכת בכך שמחקריו של ד״ר כהן וממצאיו אינם מקובלים על שאר החוקרים האקדמיים והוא המציא ״סוג מחקר חדש, אותו כינה Nationology״. כאן במעלה הדף כתב איש השום שהערך ״נכתב באופן מעט נלהב מדי כלפיי האישיות״. אז במקום להילחם בי תרכז את מאמציך להציע כאן טקסט תמציתי שמציג את מחקריו בצורה הוגנת ונייטרלית. Kershatz - שיחה 23:45, 10 במרץ 2022 (IST)

עשרות חוקרים אקדמיים נתנו את ברכתם למחקר פורץ הדרך שלו.

התמצית הנ"ל מציגה את הספר על האסלאם והמוסלמים בצורה הוגנת ונייטרלית.

יש כאן מידע חשוב לקוראים.

הציגי כאן קונקרטית אם גילית בעיה בניסוח שכבר הצעתי, עם הצעה מעשית איך לתקן את הבעיה,

או הפסיקי למחוק תמצית טובה, כאילו אנחנו משני צידי המתרס,

זהו ערך שכולנו כותבים ביחד.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:23, 11 במרץ 2022 (IST)

בעקבות הדברים שכתבת הרחבתי מעט את התקציר על האסלאם באירופה, ובמקביל קיצרתי את התקציר על הבולגרים. קיצור ותמצות הם אכן משימות קשות שעולות בעמל רב, וגם אני עמלתי על הקיצור של הקיצור - אל נא תחשוב שהדבר נעשה באבחת חרב. נראה שרוב העורכים כאן סוברים שהתקצירים שהצעת הם עדיין לא מספיק מקוצרים, ולדעתי גם ההצעות שלי נמצאות בקצה הארוך של הספקטרום. אתה מוזמן כמובן להציע תקצירים אחרים מאלה שהצעתי, מבחינת התוכן, אך אנא נסה לשמור על אורך דומה (ומטה) ולהימנע מהדגשות. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 01:03, 11 במרץ 2022 (IST)

מחזק מאוד את ידיהם של איתמראשפר, HaShumai ובן בנו של רודף שלום שמנסים למצוא נוסחא מוסכמת. משה כוכבי - שיחה 01:22, 11 במרץ 2022 (IST)

גם אני תומך בביטול התוספת ע"י Kershatz. התוספת חסרת פרופורציה וטוב שהוסרה. Dovno - שיחה 23:27, 10 במרץ 2022 (IST)

ראוי לתת תיאור קצר (עד חמישה משפטים) של כל ספר, ואני מקווה שנגיע לנוסח מוסכם, שאין בו אריכות מופרזת ואין בו קיצור מוגזם. אני שולל את גישתה של Kershatz, שכיוון שהספרים אינם חשובים, אין לתאר את תוכנם. הערך קיים לאחר שצלח הצבעת מחיקה, ויש להשלים עם קיומו. כיוון שהוא קיים, ראוי לתת בו תוכן, ותוכן לערך כולל גם תיאור של תוכן הספרים. איש אינו מחייב את Kershatz לקרוא את הספרים ולתאר את תוכנם, אך כיוון שנמצא מי שמוכן לעשות זאת, אין לפגוע בעמלו. דוד שי - שיחה 07:26, 11 במרץ 2022 (IST)

הערך קיים ולא יימחק. אבל זה לא אומר אוטומטית שכל פרט ופרט בו בעל אותה רמת חשיבות אנציקלופדית. ספציפית, הועלו טענות כבדות משקל באשר לחשיבות האקדמיות של הספרים. יכול להיות שהטענות נכונות ויכול להיות שלא. אבל עצם קיום הערך בפני עצמו לא מצדיק פירוט רב על כל ספר. מה שצריך זו פרופורציה. משפט אחד המתאר את נושא כל ספר? אין בעיה עם זה. פסקה ארוכה המתארת כל ספר לפרטי פרטים? פירוט יתר. הגעה להסכמה בדיון על מקום כלשהו באמצע? הכי טוב. Dovno - שיחה 11:47, 11 במרץ 2022 (IST)

Kershatz, איתמראשפר, לא התעמקתי מאוד בדיון על תוכן הספרים כמוכם. נראה שבן בנו של רודף שלום פירש את אי המענה כהסכמה בשתיקה (וממש אי אפשר לבוא בטענות על כך בהתחשב בהתמסמסות הדיון, ואין לשלול שאולי הפרשנות הזו בכלל נכונה). מעדכן אתכם, למקרה שזה "עבר מעליכם" ותרצו להתנגד למשהו מהתוספות האחרונות. אישית אני לצערי עוד אז לא הייתי פנוי מספיק להתעמק ולגבש דעה נחרצת בנושא, הנחתי שלכם כבר דעה רלוונטית. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:31, 25 באפריל 2022 (IDT)

אכן שומאי העריכות האלה עברו איכשהו מתחת לרדאר שלי, וכנראה גם של איתמר ואולי שלך ושל שאר העורכים שהסבירו לעורך שכתיבה אנציקלופדית צריכה להיות תמציתית ונייטרלית. אי לכך הסרתי את הפסקאות הלא אנציקלופדיות ושמתי תבנית לשכתוב. אין לי עניין להמשיך ולהשקיע את זמני בדיון מול עורך שמסרב להפנים את הביקורת שהוא מקבל מכל שאר העורכים, ממשיך בצורה מתישה ובשיטת הסלמי לנסות להכניס תכנים שהובעה אליהם התנגדות ולשנות ניסוחים שעליהם יש הסכמה. תודה, אבל יש לי דברים יותר טובים לעשות בחיים. Kershatz - שיחה 10:37, 25 באפריל 2022 (IDT)

הספר על האסלאם והמוסלמים באירופה

זוהי התמצית שהצעתי לספר זה - "בספר נסקרת ההיסטוריה של האירופים והמוסלמים, ומתואר איך עיצבו האירופים מיתוס של אויב משותף - למול ניסיונות לפלישה מוסלמית - והנצה זהות לאומית פאן-אירופית (ונוצרית). יחס הניכור והאפליה של האירופים הילידים כלפי המהגרים המוסלמים, שהגיעו בעשורים האחרונים, מזוהה כגורם העיקרי, שבגינו נוצרו יחסים מתוחים ומנוכרים מצד צאצאי אותם מהגרים, ואשר ניזונים גם מהתרחשויות בעולם הערבי והמוסלמי. נקבע שהמפתח לפתרון סבך-היחסים הזה מצוי בידי האירופים, ו-3 גישות, שמאפיינות את היחס כלפי המוסלמים באירופה (בריטית, צרפתית ושאר האירופים) מושוות זו לזו וגם לגישה האמריקאית למהגרים המוסלמים בארה"ב. מוצע מרשם למעצבי המדיניות האירופיים, איך ניתן לפתור את היחסים עם המוסלמים באירופה, או לפחות להנמיך את גובה הלהבות, ומובהר הפוטנציאל המסוכן מצד שתי קבוצות מוסלמיות (דאע"ש ואיראן), כשבקרב כל אחת מהן, מתחולל משבר של 'לאומיות וירולנטית' נפיצה, בדומה לגרמנים טרום היטלר (כמתואר בכרך על הגרמנים שכתב המחבר), דבר העלול להמיט על אירופה אסון של השמדה טוטלית, אף אם מקצת המוסלמים באירופה יסייעו בידם." בן בנו של רודף שלום - שיחה 06:55, 13 במרץ 2022 (IST)

התמצית שרשומה כעת חסרה מבחינת התוכן, יוצרת תמיהות וטעויות אצל הקורא ואינה משרתת את המטרה לתת מידע איכותי בחלק זה של הערך.

בשל כך, יש צורך לשפר את התמצית לפי הדוגמה שהבאתי כנ"ל.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 07:00, 13 במרץ 2022 (IST)

מבחינת היקף התוכן הצעתך נראית יותר טוב לדעתי. יש מקום לשינויים בנוסח ולצמצום משפטים מורכבים. משה כוכבי - שיחה 08:31, 13 במרץ 2022 (IST)

אתה מציע כאן בפעם השלישית את אותו תקציר, שכמה עורכים וותיקים מצאו אותו ארוך מדי ומנוסח בסגנון לא אנציקלופדי. כפי שכתבתי בדיון למעלה, אם התקציר שקיים כרגע אינו מדוייק, אתה בהחלט מוזמן לתקן אותו או להציע תקציר מוצלח יותר - רק שמור על אותו סגנון ועל אותו היקף של התקצירים הקיימים (ראיתי שביצעת הבוקר תיקון כזה בדיוק על התקציר של הבולגרים, והוא אכן מקובל עלי). מבחינת ההיקף - נסה לא לעבור את גבול מאה המילים, ואם אתה מצליח לתמצת לחמישים מילים זה עדיף: זכור שככל שאתה מקצר גדל הסיכוי שהקורא יקרא את הכל. מבחינת הסגנון - הימנע מסופרלטיבים, מהצגת דעות כעובדות ומביטויים כפולים ומכופלים, או אמירה של אותו דבר בשני ניסוחים שונים וביותר מדי מילים, כדי שלא ליגע את הקורא. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 08:40, 13 במרץ 2022 (IST)

@איתמראשפר כל משפט בתמצית (סה"כ 5 משפטים, בהחלט לא ארוך לכולי עלמא) שכתבתי לעיל חיוני להבנת התובנות של הספר - ניקח לדוגמה את המשפט הראשון:

המשפט המקורי: - "בספר נסקרת ההיסטוריה של האירופים והמוסלמים, ומתואר איך עיצבו האירופים מיתוס של אויב משותף - למול ניסיונות לפלישה מוסלמית - והנצה זהות לאומית פאן-אירופית (ונוצרית)"

המשפט שקיים כעת: - "הספר מציג את המיתוס האירופי של "אוייב משותף מוסלמי" כאחד הגורמים להתגבשות הזהות הפאן-אירופית"

1. כל התובנות הן על-סמך סקירה של ההיסטוריה של האירופים מול המוסלמים (מחוץ לאירופה) שביצעו במהלך כאלף שנה 3 ניסיונות פלישה ליבשת אירופה, מ-3 כיוונים שונים (דרומי, מזרחי, צפוני) - זה היה הגורם שעיצב את המיתוס של האוייב המוסלמי של כל האירופים, כשבכל היבשת ילדים שמעו שירי ערש מטלטלים על הרצחנות ואכזריות של המוסלמי שעלול להגיע לכאן...

2. המיתוס שהתפתח בכל קצוות אירופה הוא שגיבש את את החיבור הרגשי של כל האירופים, חיבור זה - ביחד עם מיתוסים משותפים נוספים - היה זה, שכעבור יותר מאלף שנה מעורר את הלאומיות הפאן-אירופיות במסגרת האיחוד האירופי - מצד אחד, ומצד שני - חיבור זה הוא שהניע את התגובה הכמעט אוטומטית של כלל האירופים הילידים באשר הם (הנוצרים) - לדחות, להתנכר ואף להפלות את המהגרים המוסלמים שהגיעו מאמצע המאה ה-20 להתיישב (בתום ליבם הגיעו המהגרים הללו, ללא כוונות פלישה או איום - רק כדי להתפרנס)

3. האירוע הנ"ל הוא שיצר תגובות ניכור חריפות מצידם של דור הילדים והנכדים של המהגרים המוסלמים - צאצאים אלו נולדו באירופה (היא ביתם ומולדתם !), האפליה, הניכור האוטומטי - כל אלו צרובים בבשרם, והם - בניגוד לדור הראשון של המהגרים - מסרבים לשתוק ולבלוע - ומכאן נובע התחלתו של המשפט השני בתקציר

כעת, אם לדעתך יש דרך לתמצת את המשפט המקורי הראשון, ולהפוך אותו לנייטרלי יותר, נגיש יותר לקורא - אהלן וסהלן !

אבל המשפט הראשון של התמצית, שקיים כעת בערך - מביא מידע חלקי, מעוות ואפילו קצת תמוה, שאינו משרת את המטרה שהגדרת כנ"ל - מכיוון שעיוות ותימהון כאלו אינן כוונתך - יש מקום לתקן בהקדם את המשפט הראשון בתמצית - הקיצור הנמרץ מאוד שרשמת אינו לטובת הקורא, ואינו לטובת הוספת הערך לערך הזה.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:12, 15 במרץ 2022 (IST)

הספר עוסק בנושא מורכב וביריעה רחבה מאד, וכל הרעיון הוא לקצר בנמרצות, כדי לתת לקורא מושג. קח כדוגמה קיצונית את התקצירים של סרטים שמופיעים ברשימות ההקרנה בעיתונים - סרטים של שעתיים ומעלה מתומצתים למשפט בן עשר מילים, וקווי עלילה שלמים נמחקים. זו כאמור דוגמה לקיצור-יתר קיצוני, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: במקום לדחוס את כל התוכן לחמישה משפטים עמוסים ומבלבלים, עדיף להשאיר רק את העיקר ולנסח אותו בפשטות - ועדיף בשניים או בשלושה משפטים.
המשפט הראשון שהבאת כדוגמה עומד בכללים האלה, ולא חסר בו שום דבר משמעותי מכל הדברים שפירטת בתגובתך - אולי חוץ מניסיונות הפלישה המוסלמית לאורך מאות שנים, שנותנים הצדקה להתפתחות של המיתוס על אוייב מוסלמי משותף. אם תמצא דרך להרחיב את המשפט עם אזכור בן 4-5 מילים של ניסיונות הפלישה - אתה מוזמן. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 08:33, 15 במרץ 2022 (IST)

כמו כן, תוכן הספר הזה כבר מתואר בגוף הערך. Kershatz - שיחה 10:03, 15 במרץ 2022 (IST)

וכיצד @איתמראשפר אתה מציע לתקן חוסר זה במשפט הראשון, לגבי 3 הפלישות של המוסלמים ?

בן בנו של רודף שלום - שיחה 02:00, 18 במרץ 2022 (IST)

תיקון בוצע למשפט הראשון, לאחר שלא נתקבלה כל הצעה אחרת במשך למעלה משבוע בן בנו של רודף שלום - שיחה 01:33, 27 במרץ 2022 (IDT)

הדוקטורט: "כללים ועקרונות חוקתיים נעלמים או מוכחשים"

(מקור)

אני מבקש להתייעץ עמכם לגבי הדרך המוצלחת ביותר לשלב נושא זה בערך, אולי כחלק מ"כתביו", אך ראשית - הבהרת החשיבות המיוחדת שיש לדיסרטציה שד"ר כהן כתב, במיוחד עבורנו כעורכים מתנדבים בויקפידיה:

ד"ר כהן מציע, בדיסרטציה שלו, תיזה לפיה תורת המשפט אינה מוגבלת ל"משפט המדינה" אלא מהווה שדה משותף גם עם "משפט החברה" ו"משפט הרוח". ההצעה להרחיב את תורת המשפט לא רק מהווה שינוי בפרדיגמה הקיימת, אלא גם מניבה פרי מחקרי, המבוסס על ניתוח אירועים כאלו במדינות ובתקופות שונות מסביב לעולם, שלא נעשו בהיקף הזה לפניו - האפשרות לזהות תהליכים בהם עקרונות חוקתיים שאינם מוצהרים בפומבי, ולעיתים אף כאלו שסותרים את העקרונות החוקתיים המוצהרים, עשויים להשפיע על "משפט המדינה" בדרכים שטרם נחקרו. - זוהי רמה אחת של חשיבות הדוקטורט, שיש מקום לבאר אותה בתמצית, אולי בשולי האיזכור היחיד לנושא הדוקטורט בחלק של "פעילות האקדמית", אבל - - -

התיזה בדוקטורט זה, עשויה לשמש גם סיוע להבין תהליכים בתוך 'מדינת' ויקיפדיה - כאשר ישנם חוקים כתובים של ויקיפדיה (למשל איזה ערכים ניתן להשאיר, ואיזה מצדיקים מחיקה) - וזה דומה ל'משפט המדינה' כנ"ל - אבל בנוסף קיימים גם גורמים הקשורים ליחסים החברתיים בין הויקיפדים - מה 'מקובל', עם-מי אני 'זורם' ומה מידת הלחץ החברתי שאני מקבל על נושאים שיקרים לליבי ואותם אני מטפח (מקביל ל'משפט החברה'). בנוסף - קיימים גם שיקולים אידאולוגיים - גם 'שיקולי פנים' - האם אני ויקיפד מרחיב או מצמצם, וגם 'שיקולי חוץ' - האם אני 'בעד' הדעות שהחוקר מציג במחקריו, האם אני באמת בעד ערכים בעלי ערך, גם אם הם של אנשים שהביעו דעות שמנוגדות לשלי (מקביל ל'משפט הרוח') - חשוב להדגיש, שהתיזה שד"ר כהן הציג אינה 'שיפוטית' - אלא 'תיאורית' בלבד - תיאור התהליכים הגלויים והנסתרים בכל חברה ובכל 'מדינה' - דווקא תיזה כזו, שעשויה לסייע להבין יותר את התהליכים הסמויים והגלויים שמתרחשים גם בינינו - הויקיפדים - יש לה ערך בפני עצמו - דווקא בויקיפדיה, אולי בחלק ייעודי ב'כתביו' של הערך על ד"ר כהן, או אולי בערך שעוסק בדינמיקה שבין ויקיפדים (אין לי מושג האם יש ערך כזה, או אם בכלל רצוי לדעתכם להקים ערך כזה). בכל מקרה, זוהי דוגמה מוחשית של החשיבות שקיימת בתוכן הדיסרטציה הזו - שמתקיים דיון (מחקרי, השוואתי ולא-שיפוטי) על אותם תהליכים שרובנו מעדיפיים בדר"כ, שלא להאיר עליהם בזרקור במהלך התנהלותנו השוטפת - ודיסרטציה זו גם מעלה על נס את היתרונות והתועלת שעשויים להתקבל, אם נאיר באור המחקר על תהליכים חברתיים, ו'משפטיים' אלו.

בשולי הדיון בשאלה הזו, יש להעיר, כי במהלך דיון המחיקה שהתקיים לגבי ערך זה, העליתי הערה ברוח זו, וציינתי שאם הערך יימחק בעקבות דיון המחיקה, וזאת בניגוד גמור לכל הכללים הפומביים והגלויים של ויקיפדיה (ר' שם, בחלק "דיון תמציתי - לא נותר נימוק ענייני אחד למחיקה, שעומד בכללי ויקיפדיה") - דבר כזה עשוי להיות אירוני במיוחד, לאור העובדה שד"ר כהן עסק בדוקטורט שלו בתיאור תהליכים 'נעלמים או מוכחשים' שמאפשרים לעקרונות שנמצאים מחוץ ובניגוד ל"כללים המוצהרים" להשפיע על התוצאות במציאות.

מכל האמור לעיל, ברור שעלולה להיות רתיעה טבעית להעלות על פני השטח את העובדה שקיימים תהליכים מתחת לפני השטח, שרבים מאיתנו הויקיפדים מעורבים בהם, בעודנו עוסקים לכאורה על-פני השטח בנימוקים ענייניים ובהישענות על הכללים המפורשים והכתובים של ויקיפדיה העברית שלנו.

בקיצור - מה, איפה ובאיזה נוסח כדאי לדעתכם לציין את תוכן הדוקטורט של ד"ר כהן (מעבר לציון שם הדוקטורט והפניה למיקומו באתר האוניברסיטה) ?

בן בנו של רודף שלום - שיחה 02:00, 18 במרץ 2022 (IST)

השתיקה הממושכת (9 ימים ללא עריכה - לא כאן ולא בערך עצמו !) אולי נובעת מכך שהנושא שהועלה כאן מביך במידה מסויימת - זה טבעי שאם מוצע להוסיף למערכת מכשיר שישקף את התהליכים הנסתרים בתוכה, כפי שמכשיר הרנטגן משקף את המתרחש בתוך גופנו - זה טבעי שלא יהיה בידינו מתכון ברור לתגובה ונחוש קצת במבוכה. ואולי פשוט יש הרבה עבודה חשובה אחרת לויקיפדים. בכל מקרה, התקווה היא שזו לא השתיקה המשתררת לאחר שמדברים על החבל בביתו של התלוי, אלא שתיקה שאחריה יתבהרו תובנות מועילות.--בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:52, 27 במרץ 2022 (IDT)

אולי השתיקה נובעת מזה שמרוב מילים וניסוחים מפותלים אף אחד לא הבין מה אתה מנסה להגיד, או לרמוז, או להביע, או להשיג. אנא נסה להתנסח באופן נהיר ובהיר, ולהתמקד בנושא ספציפי (ואם אפשר - בעריכת הערך הזה. דיונים כלליים על ההתנהלות בויקיפדיה מקומם במזנון). בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 01:01, 27 במרץ 2022 (IDT)

מתוך תקווה, שיהיו ויקיפדים שיסכימו לענות על השאלה הפשוטה: האם וכיצד נראה מתאים לשלב את המידע הנ"ל בתוך הערך הזה (להפנות דבריהם לאישיו ולא לאיש), אני שולח שוב פניה כללית ברוח זו, ומוסיף וגם בקשה ישירה לכמה שדעותיהם מעניינות אותי במיוחד, כגון @Lostam, @דוד שי, @HaShumai, @Ldorfman, בבקשה להביע דעתם. זה כמובן לא מונע ממי שמעוניין - להוסיף את המידע הנ"ל לערכים אחרים או לפתוח דיון במזנון כהצעתו של המגיב לעיל. --בן בנו של רודף שלום - שיחה 03:43, 27 במרץ 2022 (IDT)

וכמובן מעניין אותי דעתך @AviStav בנושא (סליחה ששכחתי בלילה...) --בן בנו של רודף שלום - שיחה 10:59, 27 במרץ 2022 (IDT)

בינתיים, כהדגמה למשמעות המעשית של שאלותיי, הוספתי כעת תיאור תמציתי של הדיסרטציה ב'כתביו'.

בן בנו של רודף שלום - שיחה 01:46, 8 באפריל 2022 (IDT)