שיחה:טוביה פרשל
הוספת נושאמאמרים משפיעים[עריכת קוד מקור]
אשמח אם מישהו יכול לתמצת בכמה מילים את חשיבות מאמריו בשלש הנושאים המובאים להלן. תודה -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ז' בסיוון ה'תשע"ה • 15:12, 25 במאי 2015 (IDT)
פולמוס אמירת קדיש בידי בנות[עריכת קוד מקור]
תוך התכתבות עם בתו על פרטים מחייו ומקורות להם, מצאתי שטוביה פרשל היה כותב מרכזי בנושא אמירת קדיש בידי בנות.
מאמרו באסופת יסודי ישרון (פורסם שוב ב'הפרדס'), צוטט בידי הרב הקונסרבטיבי דוד גולינקין, ובמיוחד הפתיח המתמצט ומצטט מתוך מאמרו העתיק של הרב יאיר חיים בכרך בספרו חוות יאיר. מאמרו של פרשל הוא חד משמעי לגבי התגובה ההלכתית האחידה נגד אמירת קדיש בידי בנות בבית כנסת, ומראה את הנטיה אף למנוע מהן את הדבר במסגרת סגורה וביתית.
בפתיח מאמרו פרשל מביא מלים פייסניות של מחבר הספר חוות יאיר, על משמעות חיובית לאמירת הקדיש בידי יתומות שאין להן אחים זכרים, אך באופן מעשי דוחה ואף דורש למחות על אמירת קדיש בידי נשים. לדעת גולינקין פסק ההלכה שניתן אז והתאים לתקופתו הוא פחות חשוב, וחשובה יותר הסיבה לפסיקתו של הרב בכרך, שאינה כוללת שלילה של אמירת קדיש בידי נשים, ואף מביעה היבט חיובי לכך. התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) לפיכך אימצה את מנהג אמירת הקדיש בידי נשים בבית הכנסת. בפולמוס שהתנהל בשבועון 'שבת' של העיתון מקור ראשון בנושא זה, הובעה ביקורת על מאמרו של גולינקין, בעיקר על כך שהוא התעלם מהפסיקה הגורפת ששללה לאורך הדורות את אמירת הקדיש.
בסיכום הנושא, פרשל הביא את דברי הרב עוזיאל, על היותן של הנשים נביאות ואמהות, ושלגבי אמירת הקדיש הנשללת מהנשים, הרי זה על מנת "ללכת בדרך המסורה לנו מדורות". בחלקו השני של המאמר הוא מסיק שעדיף לאשה שאין קרובים זכרים שיאמרו על קרובה קדיש, לשכור בכסף איש שיאמר על הקרוב קדיש, מאשר לבקש זאת ממנו כטובה ללא תשלום.
הנושא עלה שוב לכותרות בעקבות אמירת הקדיש של רחל פרנקל, אמו של נפתלי פרנקל, אחד משלושת הנערים הנרצחים, לאחר שההמונים נתבקשו לעזוב ובטקסי הקבורה עצמם נותרו קבוצות מצומצמות של חברים ובני משפחה. (http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2364703 רחל פרנקל האם השכולה שגרמה גם לרב הראשי לענות אחריה אמן) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ז' בסיוון ה'תשע"ה • 15:12, 25 במאי 2015 (IDT)
פולמוס הכמיהה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]
מאמרו של פרשל לגבי עליות יהודים פחות ידועות לארץ ישראל, משמש כיום יסוד בויכוח על פולמוס הכמיהה לארץ ישראל, על פי התפישה הציונית, שהובעה בעבר בעיקר בידי בן ציון דינור.(יהדות הגולה והכמיהה לציון בעיתון תכלת.) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ז' בסיוון ה'תשע"ה • 15:12, 25 במאי 2015 (IDT)
תפישת הזמן החרדית[עריכת קוד מקור]
מאמרו הממצה של פרשל בעיתון הצופה לגבי התוודות גדולי ישראל על עוון ביטול תורה, משמש כאחת העדויות המרכזיות בויכוח על מהות תפיסת הזמן החרדית, במסגרת דיון בבית מורשה, על תפיסת עולם חרדית א-היסטורית גם לגבי המציאות היומיומית, דיון שהחל מפולמוס בנושא הלבוש החרדי. (גרביים בפנים וגרביים בחוץ" הלבוש החרדי ותפיסת הזמן בעולם הדתי, ניסן רובין ואדמיאל קוסמן, אתר בית מורשת) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ז' בסיוון ה'תשע"ה • 15:12, 25 במאי 2015 (IDT)