שיחה:חרם אחד באפריל 1933

תגובת העולם בערך הזה סותרת את הכתוב ביהודי גרמניה הנאצית#יום החרם. ערן 11:22, 21 ביולי 2007 (IDT)

הערך הזה בעייתי גם במובנים אחרים, אני לא בטוחה שיש מה לאחד עם הערך הערך על יהודי גרמניה הנאצית. אליזבט • שיחה 11:23, 21 ביולי 2007 (IDT)

אם הערך לא יאוחד ויישאר כערך עצמאי, עדיף אולי שיקרא יום החרם במקום ההפניה שיש כעת. ערן 14:30, 21 ביולי 2007 (IDT)

אחד באפריל!

עשו ליהודים מתיחת אחד באפריל... 87.68.40.203 14:29, 22 ביולי 2010 (IDT)

חנויות היהודים היו פתוחות בשבת?

בערך כתוב שהמחרימים מנעו מקונים להיכנס לחנויות של יהודים באותו יום. האמנם חנויות היהודים היו פתוחות בשבת? פעם קראתי שהחנויות היו סגורות דווקא, והחרם היה בעיקר אות אזהרה ולא ממש חרם מעשי. -- ‏גבי‏ • שיח 12:59, 28 בדצמבר 2010 (IST)

הוספתי מידע בעניין זה יש לזכור כי הרפורמה הדתית בזמן זה הייתה בפריחתה ושיעור החילון והתבוללות בקרב יהודי גרמניה היה בשיא . רוב יהודי גרמניה של אותה תקופה חיללו שבת 31.210.181.43 01:22, 15 ביולי 2022 (IDT)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• Boycot Jews april 1 1933.jpeg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 04:52, 27 בינואר 2019 (IST)

ההקשר לליל הסכינים הארוכות בפסקת "תוצאות החרם"

בפסקה זו מופיעה טענה שנראית לי לא קשורה למציאות כל כך. חיסול ה-SA נעשה בעקבות הלחץ והשכנוע שהפעילו גלבס וגרינג על היטלר, והתבסס בעיקר על סלידתו של היטלר מ"המהפכה השניה" ורצונו לדבוק ב"לגיטימיות הדמוקרטית" בשלב זה (לעומת הפוטש בעשור הקודם), וכן על הגועל שחש כששכנעו אותו שראם משפיע על הנטייה המינית של צמרת ה-SA ובמיוחד על ההיטלריודנט (הילדים). כלומר, ליל הסכינים הארוכות היתה פעילות אופיינית למעגל הקרוב של היטלר לחיסול מתחרים, וכן מאבק אידיאולוגי בין היטלר עצמו לראם לגבי הדרך הנכונה לעלות לשלטון. השתכרות והכאת העוברים והשבים היה חלק מה-DNA של ה-SA מאז ומעולם, והתנהגותו (במובן הזה) בחרם ה-1 באפריל 33' לא היתה יוצאת דופן, ובפרט לא היתה קשורה לחיסול האירגון בהמשך. אני מודע לכך שהנושא מעט רגיש, כך שאני נותן את האפשרות לדון בו לפני השינוי בערך, just in case. מתייג את דבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, saifunny, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, פיטר פן, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP,איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמןבעלי הידע בהיסטוריה (אני לא בטוח אם יש בעלי ידע ספציפית לגרמניה של 1930s). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 14:54, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

אני לא חולק על הטענה העיקרית שלך לגבי הקשר בין החרם לליל הסכינים, אבל לגבי המשפט "מאבק אידיאולוגי בין היטלר עצמו לראם לגבי הדרך הנכונה לעלות לשלטון" – הנאצים כבר היו בשלטון בשלב זה, וזאת גם הסיבה שהיטלר כבר לא נזקק לשיטת הפעולה של ה-SA, והוא ראה בה כמזיקה לשלטונו. Liadmalone - שיחה 15:12, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

הדברים הרבה יותר מסובכים. ראם חזר מהגלות-מרצון שלו מדרום אמריקה כדי לארגן מחדש את ה-SA אחרי שהימלר המליץ עליו להיטלר (הם היו חברים עוד משנות ה-20 ונשארו בקשר לאחר הפוטש, וזה כמובן גם כדי למנוע מגרינג שליטה בארגון). אבל בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 היטלר ניסה לשנות כיוון ולהציג חזית של מפלגה לגיטימית, וכאן נכנסו חילוקי הדעות ביניהם. ראם המשיך לראות את עליית הנאצים לשלטון בגרמניה כדבר שחייב להיעשות באלימות, בעוד היטלר רצה להיפטר מהתדמית האלימה וחסרת המשמעת שאיפיינה את ה-SA. במובן הזה, היה סוג־של מאבק אידיאולוגי, האם יש להשתמש בחסרי המשמעת של ה-SA או בבעלי המשמעת של ה-SS. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:36, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

אבל יש סיבה לכך שהטיהור הזה קרה רק ב-1934 ולא קודם לכן. בדרך להשגת השלטון היטלר נזקק ל-SA, כדי לשלוט ברחוב, ורק אחרי שהשלטון הושג ב-1933, הוא החליט להיפטר מרהם ולבצע מהפכה במעמד הארגון (הכפפתו ל-SS). ה-SA רצו להתחיל לבצע מיד את כל האיומים שלהם בשנים הקודמות, בעוד שהיטלר רצה לבצע את המהפכה שהבטיח עם לגיטימציה חוקית. Liadmalone - שיחה 15:48, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

מסכים. אבל האם ה-SA הוכפף אי פעם ל-SS? אני יודע שה-SD היה חלק מה-SS, אבל אני לא זוכר שה-SA היה תחת פיקודו של ה-SS, רק שהוא הוחלף על ידו. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:59, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

זה מה שזכרתי, אז חיפשתי בספר של האוניברסיטה הפתוחה, ולא מצאתי את זה. בפרקים שכתב יחיעם ויץ מצאתי רק את המשפט "זכה הס"ס במעמד עצמאי וירש כמה מתפקידי הס"א". מצאתי את המשפט "הס"א הופך לכפוף לס"ס" רק ברישום הרצאה בעל פה בשיעור של האוניברסיטה הפתוחה, אז ניקח את זה בערבון מוגבל. Liadmalone - שיחה 16:57, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

זהו כי זה גם לא מסתדר לי כלל עם הנפשות הפועלות (ע"ע הימלר או ההוא-שחוסל-בפראג-שאני-לא-זוכר-את-השם-שלו-אף-פעם). ה-SS קיבל לשורותיו (ודאי שבשלב מוקדם זה) רק את מי שאושר באופן פרטני על ידי הימלר עצמו, והיה שרוי בטירוף הנאצי של "האליטה הנאצית" או "אבירי המפלגה" או איזו שטות כזאת. הסיכוי שה-SS יסכים בכלל לקבל על עצמו את ה-SA פשוט לא מסתדר. לאחר ליל הסכינים הארוכות הוא נותר ארגון ללא הנהגה, ללא כוח וללא השפעה. אני לא מוצא שום אינטרס לנכס לעצמו ארגון כושל. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:39, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

ריינהרד היידריך. צפיתי בסרט העלילתי en:Anthropoid (film) על ההתנקשות. Liadmalone - שיחה 18:00, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

החרם נכשל?

אני לא בטוח שיש הסכמה כללית לגבי זה. החרם נכשל אם מניחים שמטרתו היתה פגיעה כלכלית ביהודים, ומתעלמים מהמטרה המוצהרת של הנאצים – כאילו מדובר בתירוץ או בתעמולה גרידא – שהחרם נגד היהודים הוא תגובה ישירה לתחילתם של חרמות אנטי-גרמניים במדינות המערב, וללחץ של היהודים על ממשלותיהן להחרים את גרמניה. מאחר שחרם אנטי-גרמני רשמי כזה לא התרחש, ואפילו הסוכנות היהודית עצמה מיהרה להודיע לגרמניה שהיא חלילה לא מחרימה את תוצרתה, הרי שלעניות דעתי לפחות, נראה שהחרם השיג את מטרתו, ועצם העובדה שהוא לא חזר על עצמו, רק מוכיחה, לדעתי, את גודל הצלחתו, שכן הוא הצליח להרתיע את היהודים ואת העולם המערבי מעוצמת הפגיעה שהנאצים עלולים לגרום ליהודי גרמניה אם יחליטו להטיל חרם כזה שוב, למשך יותר מיום אחד בלבד, מה שאכן קרה מאוחר יותר, רק הפעם באופן רשמי ו"חוקי", ולא באמצעות תעמולה, לחץ חברתי ובריונות בלבד. Liadmalone - שיחה 15:12, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

הוא בעוד־איך נכשל. גבלס ניסה לגרום ל"קהילת העם" (=גרמנים לא־יהודים) להציג חזית אחידה ואנטישמית נגד יהודי גרמניה, אך הדבר לא הצליח, כי הציבור הכללי לא שיתף איתו פעולה (בשלב מוקדם זה עוד אפשר היה להתנגד לנאצים מבלי להירצח בשל כך). השאלה לא היתה פגיעה כלכלית ביהודים, השאלה שעמדה על הפרק היתה התגייסות המונית לחרם, והדבר לא נעשה. אני ממש מקווה שאני לא מתבלבל, אבל לזכרוני ראיה לכך ניתן למצוא בכתביו של גבלס עצמו, ושהיה מתוסכל מאוד מחוסר ההצלחה של החרם, כלומר אי התגייסות ההמונים אליו (בהזדמנות אנסה לחפש את המקור לטענה זו). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:45, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

טוב, טעיתי. גבלס לא אומר אף מילה על כישלון, רק מהלל את עצמו. ראו כאן (בגרמנית, התבוננתי בעמודים 789 עד 793). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:54, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

כמו שכתבתי למעלה, אפשר להראות שהחרם נכשל אם מייחסים לו מטרה שתוכיח את כישלונו. האם זאת אכן היתה המטרה של החרם, להציג חזית אחידה ואנטישמית המונית? בחרם כלכלי דווקא? מדוע היה חשוב להציג חזית אחידה כזאת? כדי להראות לעולם את נחישותה של קהילת העם הגרמנית? לאיזו מטרה? האם כדי להכין את דעת הקהל הגרמנית לקראת הצעדים הבאים נגד היהודים? אם החרם נכשל, זה אומר שהכנת הקרקע לא צלחה. אבל צעדים כאלה בכל זאת באו בדמותם של חוקי נירנברג ב-1935, שבאמצעותם נעשה חרם כלכלי, הפעם רשמי, מטעם הרייך ולא מטעם המפלגה, ועם בסיס משפטי, והוא התממש בכל כפר ובכל עיירה. Liadmalone - שיחה 16:24, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

עד כמה שאני יודע התשובה היא כן, לא היה כל כך רצון מיוחד לפגוע בכלכלה, אלא להציג חזית מאוחדת נגד היהודים (מה שלא הצליח). חוקי נירנברג הם דבר הרבה יותר מאוחר (כמעט שנתיים לאחר המאורעות הללו). אם חרם ה-1 באפריל 1933 התרחש כאשר "רק" 44 אחוזים תמכו בנאצים, ב-1935 האחיזה של הפרופגנדה הנאצית כבר היתה הרבה יותר משמעותית. אני חושב למשל על השפעת ה-פולקסאמפפנגר (Volksempfänger), וגם על התחזקות משמעותית הטרור והפחד של המחנות (הראשון נפתח בסך הכל שבוע לפני יום החרם, והשפעתו עוד לא היתה גדולה כל כך). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:35, 4 באוגוסט 2022 (IDT)