שיחה:חצבת
הוספת נושא
הפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]
שימו לב שהערך מועתק מכאן [1]
- צודק האנונימי. להוציא את שלוש הפסקאות הראשונות (ביחד כחמישה משפטים), והפרק על הישראל (הכולל כארבעה משפטים) עיקר הערך זהה בתוכנו לאתר הנ"ל. פסקה אחת קצרה בשיכתוב סביר ושלוש פסקאות זהות מילה במילה. מכיוון שהמאמר אצלינו ותיק למדי, ניתן לחשוד שהפרת זכויות היוצרים הייתה בכיוון השני, אבל לאור קיום האתר המדובר משנת 2000 (אך לא בהכרח המאמר הספציפי) והרופא החתום עליו לפחות החשד מוצדק. חובת ההוכחה עלינו. אישית, בהיעדר השכלה רפואית, העדפתי לשים את התבנית מאשר לשכתב את הטקסט. לא ניתן להסירו שכן או אז הערך בלתי ברור בעליל. בברכה, אורי • שיחה 06:47, 5 ביוני 2008 (IDT)
- להבהרה, הערך המקורי שנכתב בידי משתמשים רשומים לא הכיל הפרת זכויות יוצרים, ואילו ההעתקה הוספה בידי אנונימי באוקטובר 2005 [2]. בברכה, אורי • שיחה 07:05, 5 ביוני 2008 (IDT)
- למרבה הצער ההעתקה מנעה למעשה כתיבה אמיתית של ערך חשוב. איתן • שיחה 21:09, 11 ביוני 2008 (IDT)
הדבר הכי חשוב חסר![עריכת קוד מקור]
לא כתוב מה זה חצבת! כלומר, מה הסימפטומים וכד'.
--Shwartz - שיחה 21:07, 25 בנובמבר 2008 (IST)
חסר מידע הכרחי לערך על מחלה: כגון סימפטומים ומידת הסיכון - כלומר מה חצבת עלולה לגרום[עריכת קוד מקור]
למשל - האם או כמה ידועים ממקרים של מוות מחצבת, או מסיבוכים של המחלה.
חוסר אובייקטיביות. איזכור החרדים כמסרבי חיסון כבר אינו נכון עובדתית וגובל באנטישמיוות אנכרוניסטית. 79.176.6.4 14:48, 9 ביולי 2012 (IDT)
משוב מ-28 בדצמבר 2013[עריכת קוד מקור]
מידע לא שלם - איך מתבטאת המחלה, באילו מערכות היא פוגעת? 91.227.71.250 07:38, 28 בדצמבר 2013 (IST)
צינזור מידע ביחס לגורמי ההדבקה[עריכת קוד מקור]
איני יודע מי עשה זאת, אבל מישהו מחק את העדכון ששמתי כאן אמש. אה כן, זהו הרובוט של "https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Kotz" לא ניתן שום הסבר למחיקה, ולכן איני רואה בה שום הצדקה. אחזיר את המצב לקדמותו, ואסביר להלן במה מדובר:
העידכון נועד לתת מידע מהימן לאנשים על המחלה, שסכנתה מוות. מקור התפרצות המחלה, לפי דעתו של פרופסור קרסו המכובד והידוע, הוא במסתננים (או עובדים זרים או איך שלא תקראו להם), ודרך ההידבקות היא בשל המגע שלהם עם אוכל בהיותם עובדים במסעדות או דרך שירותי ניקיון. יש מקור ברור ורואים אותו מתראיין ואומר את הדברים במפורש. פרופסור קרסו,שתדמיתו והמוניטין שלו ידועים, ששומר על הבעת דיעה זהירה לכל אורך הקריירה שלו, הוא מקור מהימן ביותר. עוד קודם לעדכון שנתתי, באיזכור לבעית התפרצות המחלה ב 2105 בתל אביב וסביבותיה, הושמטה את העובדה החשובה שמביא המקור, שעיקר ההדבקות הן בתל אביב, וכמו כן שאלו בעיקר מבוגרים שחלו, בגילאי 37 עד 57, כלומר הבעיה אינה כמו זו שהיתה פעם, בקרב ילדים ובשל הימנעות מחיסון בקרב אוכלוסיית החרדים. הצירוף של עמדתו של פרופסור קרסו (שנתמכת בסטטיסטיקות שבחנו מחלות קשות בקרב מסתננים) ושל המקור ביחס להידבקות מראה שסברתו של פרופסור קרסו שההידבקות היא דרך מסעדות או דרך שירותי ניקיון (במשרדים, מן הסתם) גורמת למבוגרים בגילאים הפעילים לחלות. איני רואה סיבה שלא לדבר על בעיה שאופיינית לאוכלוסיית המסתננים, בפרט לא כשמדובר במידע מציל חיים. לא ראיתי בעיה כזו בדיון על התנהגות בקרב חרדים שלא חיסנו את ילדיהם.
איני רוצה להצביע על הסיבה האפשרית לצינזור של המידע החשוב הזה, אבל בכל מקרה, כל עוד אין נימוק ענייני, אין שום צידוק לצינזור.
עדכון: לאחר שהשבתי את המצב לקדמותו, בחר משתמש:Gilgamesh למחוק שוב את המידע, וללא שום הסבר או נימוק. אני חושב שאי אפשר לקבל גישה כזו, חרף היותו של משתמש:Gilgamesh משתמש ותיק שטרח רבות על ערכים בויקיפדיה. ותיקות אינה יכולה לבוא במקום נימוק משכנע.
משתמש:Gilgamesh, אתה מוזמן להביע את דעתך כאן ולא למחוק את העידכון בטרם יתקיים דיון ממצה.
- מלחמת עריכה לא תצלח. גילגמש • שיחה 13:09, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
- עברו שנתיים, והנה הראיה שלא משנה מה כותבים בדף השיחה - מי שידו על הדק הצנזורה פשוט מונע את השינוי, וזהו. אין הסברים, אין נימוקים, לא הובעו שום נימוקי נגד למה שהבאתי לעיל. אני עדיין מחכה לנימוקי הנגד. בינתיים, מי שקורא על החצבת ומתעניין כיצד ניתן להתגונן מפניה, לא יודע שצריך להיזהר ממעבירי מחלות ידועים, כגון המסתננים מאפריקה. כיצד? למשל על ידי הימנעות מביקור במסעדות שבהן עובדים מסתננים מאפריקה.
- יש לציין, כמה אירוני, שבערך על ההסתננות מאפריקה, מצויין במפורש כי:
- "בשל אי הפעלת תוכנית חיסונים מסודרת בארצות המוצא של המסתננים, ישנה בקרב המסתננים נשאות למספר מחלות זיהומיות שאינן שכיחות בעולם המערבי, דבר המעמיד בסכנת הדבקה אוכלוסייה ישראלית שלא התחסנה ואוכלוסייה בעלת מערכת חיסון חלשה[70]. במאי 2012 התריעו פרופסור גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילוב, וכן פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה שם, מפני "פצצת זמן בריאותית" בגוש דן. זאת, בשל ריבוי מקרים בהם מסתננים מאפריקה מגיעים לבתי החולים באזור זה כשהם חולים בשחפת, חצבת, אבעבועות רוח ומחלות זיהומיות מדבקות אחרות שאינן שכיחות בעולם המערבי. לדבריהם, "רק מקצת מהמסתננים מתאשפזים בבידוד לתקופות זמן קצובות, הרוב נשלחים חזרה לרחוב לאחר טיפול ראשוני והסיכון להידבק מהם גבוה ביותר"[71]."
- כך שגם מבחינה זו איני רואה כל סיבה מדוע המידע החיוני הזה, ועוד שכמותו, לא יובאו לידיעת הציבור. אם זה מופיע שם, אין סיבה שלא יופיע פה. גם ההתפרצות ב-2015 קרתה בקרב מסתננים, ככל הידוע.
- הנה עוד מקור למידע בנושא:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/237709 (Ud101 - שיחה 17:35, 12 באוגוסט 2017 (IDT))
מחיקת פרק על הטיפול במחלה לפני החיסון.[עריכת קוד מקור]
הוספתי לערך מידע על הטיפול במחלה לפני מציאת החיסון. הנה הפרק: בשנות ה-40 של המאה ה-20 הומלץ על עירוי דם לרגישים למחלה, כמו תינוקות עד גיל שנתיים, כצעד מונע בעת חשיפה לחצבת[1]. באותה תקופה מצא ד"ר כהן שהגלובולין מונע הדבקות בחצבת[2]. בשנת 1959 תואר הטיפול בחצבת.
- "מנוחה במיטה, תזונה קלה, תרופות להקלת השיעול ולשיכוך כאב־ראש (בזמן עליית החום). ולעתים — ... מתן סמי סולפא או אנטיביאוטיקה. ... מניעת המתלה דדושה רק לגבי תינוקות קטנים או ילדים תשושים. לשם כך יש בידנו אמצעי בדוק והוא — זריקות של גלובולין־גאמא ... כשמדובר בילדים מעל לגיל שנה וחצי—שנתיים, בריאים, מוטב לתת להם לעבור אח המחלה ולא לחסנם כנ"ל באופן מלאכותי, שכן החיסון המלאכותי בעזרת גלובולין־גאמא מחזיק מעמד רק שבועות אחדים, בעוד שהחיסון הטבעי (ע"י המחלה) מחזיק מעמד לאורך כל החיים."
הפרק נמחק בטענה "זה לא נייר עמדה, אלא כתבה בעיתון ולא ברור עד כמה זה היה נפוץ כפרקטיקה טיפולית. ב. לא כתוב בכתבה שד"ר כהן הוא זה שמצא את הגמא-גלובולין, אלא שמצא דרך לבודד אותו. זה סיפור אחר לגמרי. ג. במקור "שבןדוב" בכלל לא כתוב את מה שמצוטט. המקור הנכון לפרקטיקות טיפוליות נפוצות הוא מאמרים ומחקרים, לא כתבות עיתונות)"
ואני שואל, מה עדיף לקוראים? אפס מידע ולהמתין עד שמישהו יואיל בטובו לכתוב על כך בעוד כמה שנים (ובהנתן הקנאות שבה אנשים מוחקים את מה שאחרים כותבים, הסיכויים שמישהו יבוא ויכתוב הם לא גבוהים), או שיהיה לו בינתיים מידע מרופא שהופיע בעיתון נפוץ? עדירל - שיחה 21:21, 11 ביולי 2018 (IDT)
טעות במשפט האחרון[עריכת קוד מקור]
המשפט האחרון שגוי- מותר לתת את החיסון לנשים הרות 194.114.146.227 08:01, 3 בדצמבר 2018 (IST)
- דווקא אסור. הוספתי מידע מ CDC Dindia - שיחה 09:55, 3 בדצמבר 2018 (IST)
משוב מ-16 בספטמבר 2021[עריכת קוד מקור]
המחלה מוזכרת בספר הרפואות של אסף הרופא :" 79.180.175.17 01:46, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחצבת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=26&cat=6 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20120818033135/http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=26&cat=6 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:30, 7 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2024)[עריכת קוד מקור]
שלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחצבת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://vaccines.org.il/נתונים_אפידמולוגים_לסוף_2018 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190328043111/https://vaccines.org.il/נתונים_אפידמולוגים_לסוף_2018 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:29, 27 בינואר 2024 (IST)
בעיה בקישורי ארכיון בערך (מרץ 2024)[עריכת קוד מקור]
שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.
בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:04, 22 במרץ 2024 (IST)