שיחה:חסידות סלונים

דיון ראשון

שם תצוגהמדובר בדף משוכתב . חסידות סלונים הגדולה היא בראשות הרב ברזובסקי

לא הבנתי מה רצונך, זאת אינצקלופדיה ולא אתר של החסידות, ולכן כל התשבוחות לחסידות הורדו. אם משהו אחר לא מוצא חן בעינך, תשנה את הערך. טרול רפאים 17:52, 5 פבר' 2005 (UTC)

זה שכתב למעלה צודק. הדף הושחת ככל הנראה על ידי אחד מחסידיו של זה מהתמונה. החסידות סלונים היא בראשות בורוזבסקי. זה שבתמונה הוא האדמור מסלאנים (עם אלף) <חחח איזה דחאקות עם החסידים האלה, אבל זה נכון מה שכתבתי!>--עורךספרים 12:34, 21 יוני 2005 (UTC)

יש עוד הרבה פרטים בנושא של פילוג החסידות לשנים, וברור שחסידות סלונים זה החסידות של החתן, וסלאנים זה של הנכד (זה שבתמונה. ועדיין יש צורך בעוד פרטים.12:59, 21 יוני 2005 (UTC)

למפעילי המערכת, יש כאן אחד בשם פטר רחם ששינה את מה שערכתי אתמול, והכניס לכאן עובדות מסולפות שהכניסו כבר קודמיו. לדעתי יש לשחזר למה שכתבתי. לי אישית אין כח להיכנס לפינגפונג עם הבחור הזה, שהוא ככל הנראה חסיד של אחד מהם, תשקלו אפילו הגנה על המסמך היות וזה נושא טעון בשביל החסידים של שני הצדדים.--עורךספרים 11:51, 22 יוני 2005 (UTC)

למה שלא תפנו לבורר מוסכם? גילגמש • שיחה 11:53, 22 יוני 2005 (UTC)

אינני חסיד, ואני כתבתי את הדברים כי הם ידועים ונכונים אל תשאל אותי שאל לכל אחד אחר, אין לי אינטרס בזה, חוץ מזה שהמידע הוא שגוי מבחינה מציאותית. תעשה מה בא לך--עורךספרים 11:57, 22 יוני 2005 (UTC)

יש נוהל מסודר במקרה שיש מחלוקת. למה שלא תנצלו אותו? אני לא מבין בנושא זה, אך בטוחני שאפשר לפנות לדוד שי ולבקש את העזרתו. גילגמש • שיחה 12:02, 22 יוני 2005 (UTC)

איני מכיר את דוד שי, ואין אני נוקט צד בעניין, רק תשאל לכל חרדי מצוי מיהו האדמור מסלונים ומיהו האדמור מסלאנים ויספרו לך (באפשרותך לשאול את כרם יהושעאו את [משתשמש:Effib|Effib] וכן לחרדים אחרים--עורךספרים 12:09, 22 יוני 2005 (UTC)

אינך חייב לפנות דווקא לדוד שי בתור בורר. אתה יכול לפנות גם לאחד משני הוויקיפדים שציינת לעיל, אך כדאי להגיע להסכמה בקשר לזהותו של הבורר עם פטר רחם. גילגמש • שיחה 12:12, 22 יוני 2005 (UTC)

זהו שאין לי אינטרס בכל העניין, ואני לא מעונין להתעמת עם פטר רחם, עדיף לו היינו מחפשים אחד מחסידי סלונים (להבדיל מסלאנים) שגולש כאן, ושילחמו עד מוות--עורךספרים 12:16, 22 יוני 2005 (UTC)

אם יש טעות בערך, צריך לתקנה. האם פנית לפטר רחם בבקשה שיסביר את השינוי שהוא ביצע? גילגמש • שיחה 12:17, 22 יוני 2005 (UTC)

לא פניתי ואעשה זאת.--עורךספרים 12:20, 22 יוני 2005 (UTC)

מצוין. אולי יש לו הסבר טוב או אולי תצליחו להגיע להסכמה. גילגמש • שיחה 12:27, 22 יוני 2005 (UTC)

"עורך ספרים" פנה אלי באישי והשבתי לו, וברצוני להסביר גם כאן.

ערך זה עוסק ב"חסידות סלונים" כמכלול. השתדלתי לכלול בה את כל שושלת סלונים, על כל ענפיו והתפצלויותיו. בגולה היה נהוג לכנות אותה בשם סלאנים או סלאנימא, וכך גם בראשית חיי החסידות בארץ ישראל. עם השנים ובשל חדירת השפה העברית הומר השם לסלונים. בפילוג האחרון שהיה בסלונים לפני 24 שנים, התקבל בציבור החרדי "סימני זיהוי" לשני הפלגים, כאשר האחת מכונה בשם סלונים והשניה כסלאנים. בויקיפדיה, כאנציקלופדיה עברית, אין מקום לדעתי לשם סלאנים אלא סלונים.

"עורך ספרים", אם הנך חפץ לתרום את חלקך לערך, אולי תטפל ב"ענף" אחד בשושלת שלא הצלחתי לברר עליו די פרטים, ואשר לא הוזכרה בערך. כוונתי לרב אברהם יהושע העשיל וינברג בנו של האדמו"ר הרב יששכר לייב, אשר גם הוא גם הוא כיהן כאדמו"ר בעיר תל אביב לקהילה קטנה.פטר רחם 15:09, 22 יוני 2005 (UTC)

יש צדק בחלק מן הטענות אשר הועלו כאן, ערכתי את הערך בתקווה שהפנים והסגנון החדש, (אשר מבוסס על הגרסה הראשונית של פטר רחם), יהיה רצוי על דעת כולם. פירוטקין 14:41, 26 יוני 2005 (UTC)

למי שיש תמונה של רבי שמואל ברזובסקי מסלונים מוזמן להעלותה, ובכך להשלים את הערך כראוי.פירוטקין 14:55, 26 יוני 2005 (UTC)

לדעתי, אם כולם מסכימים יש לסגור את הערך מפני כתיבה. פירוטקין 14:59, 26 יוני 2005 (UTC)

מדוע לסגור? האם יש מחלוקות קשות? השחתות? דוד שי 19:15, 26 יוני 2005 (UTC)

לדעתי כרגע עם סידור הערך מחדש על ידי, אין יותר מחלוקות ולא יהיו השחתות, למעט חמומי מח שאינם מסכימים אף פעם לכלום.פירוטקין 12:49, 27 יוני 2005 (UTC)

סיבה לשיחזור

היות ויש מחלוקת לגבי תוכן הערך, יש לקיים דיון מסודר לפני ביצוע שינויים גורפים ולא לבצעם באופן חד צדדי. גילגמש • שיחה 12:11, 9 אוגוסט 2005 (UTC)

תיקון התמונה

מחקתי את התמונה מאחר ואחד העורכים שיבש את התמונה והכניס את תמונתו של הרב שלום נח ברזובסקי (המוזכר בסוף הערך) תחת הכיתוב "הרב אברהם וינברג הרביעי". איני יודע כיצד לתקן את התמונה ולכן מחקתיה.פטר רחם 12:51, 11 ספטמבר 2005 (UTC)

הפילוג

עדיין לא ברור מה קרה שם מי שיודע שייכתוב. חוץ מזה, בכלל לא מוזכר שהרב ברוזובסקי הוא אדמו"ר, רק על הפלג השני. נה לסדר את הדברים אריה א 01:23, 6 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן היה טוב שאדם אובייקטיבי שמכיר את העניין מקרוב שיספר מה היה שם, ובעניין בורוזבסקי אכן צריך לכתוב שהוא האדמו"ר, הוא אפילו יותר מוכר מאשר וינברג (בורוזובסקי הוא מחברי מועצת גדולי התורה כאדמו"ר מסלונים)

אריה א, ציינתי שהרב ברזובסקי האב היה אדמור, וכן בנו האדמור הנוכחי. בנוגע לסיבות הפילוג נמנעתי עד כה מלהכנס לכך, מאחר ואני מזמין בכך משחיתים למיניהם, והערך כבר סבל השחתות רבות. אני עובד על ערכים נפרדים לכל אחד מהאדמורים הנוכחיים. כשאשלימם אכנס אולי גם למניעי הפילוג. פטר רחם 14:15, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

פטר רחם

למה אתה שוב ושוב הופך את המאמר למגמתי??? מה היה רע בגירסה האחרונה בו סוקרו שני המחנות שלכם בצורה נייטראלית? ראוי למי שיודע לשחזר שישחזר.

שלום אלמוני. ראשית, מה זה "שלכם"? הם שלך בדיוק כפי שהם שלי! שנית, פרט בבקשה מה "מגמתי" בתיקוניי, ואשמח לתקן את הטעות. פטר רחם 14:05, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

פשוט מאד, בדוק את ההבדלים שאתה הוספת, הורדת את המילים מחנה א' וב' ויצרת רושם כאילו זה הראשון הוא המרכזי והדומננטי, ואילו השני הוא עוד מישו שמנסה לתפוס טרמפ על כס האדמורות, אם זה לא מגמתיות אז מה כן? ואתה לא פחות אלמוני ממני (מה מספר זהות שלך פטר רחם?)ו"ההם" הם כנראה שלך כי הבחנתי בהיסטורית הדף שזה לא פעם ראשונה שמישו בא עם טענות אליך שאתה אוהב משום מה את זה הראשון dets ooll

אשיב לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. מדוע כתבתי את מחנה א' הראשון? משום שמחנה זה עבר את התהליך הרגיל של העברת כס אדמורות שנהוג בתנועת החסידות. לכן גם מבלי להכנס לנבכי הפוליטיקה שבחסידות זו, ההגיון הפשוט אומר שלמחנה זה מגיע הקרדיט להיות מצויינים ראשונים. לידיעתך, (למרות שהדברים הבאים כמעט ולא באו לידי ביטוי בערך) המחנה השני מינו לעצמם אדמור חדש עוד בחיי אדמור קיים, דבר שכמעט ולא היה לו אח ורע בתולדות החסידות. לכן, ההגיון הפשוט שלי אמר לכלול אותם שניים. אם כי אני חייב לציין שאני מכבד את שני הפלגים, ולטעמי שניהם נפלאים ונהדרים

באשר למידת אלמוניותי ביחס אליך, אייעץ לך לעיין ב: ויקיפדיה: למה ליצור חשבון?. תוכל להירשם כויקיפד מן המנין, ולתרום לה כידך הטובה. פטר רחם 21:11, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

מלחמת עריכה

איני ידוע מה באמת קרה שם, אך אני מצפה ממכם לחדול במלחמת העריכה וליישב את הדברים בדף השיחה קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 11:44, 24 באפריל 2008 (IDT)

דעתי להימנע מציון גודלם של שני פלגי חסידות סלונים כיום, כפי שנהג mimimimi. כמי שיצר את הערך לפני זמן רב, נמנעתי עד היום מלהזכיר את הפולמוס סביב צוואתו של רבי אברהם וינברג השלישי, אולם מאחר אחד העורכים בחר להזכירו, נאלצתי לציין גם את עמדת הצד שכנגד בקצרה. פטר רחם - שיחה 15:46, 24 באפריל 2008 (IDT)

טייב, מקווה שאתה צודק, בינתיים הפעלנו על הערך הגנה חלקית, אנא אך תפתחו כאן במלחמה מיותרת. קוני למל • ל' באב ה'תשס"ח • 05:38, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

זהו ערך רגיש מאוד

שעוסק בנושא פוליטי נפיץ, אם גם לא נודע. לכן אני מבקש להזהר בשינויים גדולים בו. בעיה עיקרית של הערך היא שבגלל שמדובר בחסידות קטנה, בפועל נראה שחלק ניכר מהמתעניינים בערך הם בעלי עניין. יחסיות האמת • ♥ • כ"ט בטבת ה'תשס"ט 12:41:00

סלונים תל-אביב

אני נכדה של ר' אברהם יהושוע העשעל בנו של ר' יששכר ליב מסלונים סבי עלה לארץ בשנת 1935 עם שני בניו שמואל-אליהו שהיה לימים ראש עירית בני-ברק ויששכר ליי שלימד בישיבת אור-שמח היה לו בית-מדרש בביתו בתל-אביב הוא כתב מעין אנציקלופדיה של מושגים שנמצאים בתנך ותושב""ע שנקראת: אוצר ערכי התורה' הוא נפטר בכ"ג ניסן תשמ"ח

שרה זלבסקי

יש לו, לסביך, אזכור בערך. כמדומני שלבנו השני (זה שלימד בישיבת אור שמח) קוראים אריה ולא יששכר לייב, לא כך? פטר רחם - שיחה 12:49, 27 באפריל 2009 (IDT)

אריה ולייב הם שמות נרדפים.. יחסיות האמת • ♥ • ג' באייר ה'תשס"ט 13:53:17

נראה לי שאת טועה לגבי תאריך פטירתו, בשלהי תשמ"ח נסגר בית המדרש שהיה בביתו ברח' טיומקין 9 בתל אביב, וזה היה כבר כמה שנים לאחר פטירתו. חסיד11 - שיחה 14:20, 22 בנובמבר 2009 (IST)

חשיבותה של חסידות איננה בגודלה או בכמותה.

חסידות מיוסדת על ערכים מאד נעלים. למשל "בכל דרכיך דעהו" הוא ערך שאפשר להשתמש בו בכל החיים, בכל המצבים, בכל הצורות. ולעולם לעולם לא להפסיק. או למשל "אתה מחיה את כולם" הניצוץ האל' המחיה את כל הבריאה. או למשל " זריקת כל העולם הזה בין המענג הבולט ובין המענג הסמוי מן העין" ואפילו זריקת עונג הנשמה . או למשל " עשה דברים לשם פעלם" או לימוד תורה לשמה. אלה הם חלק מן הערכים בתוכיות הנפש החסידית. חצר חסידית ללא תוכיות הנפש היא לא חצר חסידית היא חצר חקינית. זו התורה על רגל אחת ואידך זיל גמור ―94.159.148.164 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אי לכך...? חסיד11 - שיחה 14:24, 22 בנובמבר 2009 (IST)

או שזה פתוח לכולם או שזה סגור לכולם! אבל איך פטר רחם שזה שקוף למי שהוא משתייך יכול להחליט על ערך???

הוספתי לכתבה עובדות ידועות והיסטוריות, ותוך 10 דקות פטר רחם מחק את הכל כלאחר יד, כנראה ששם ההוגנות הלא מחמיא בו מתהדרת הויקפדיה נובעת מ"עורכים" כדוגמת "פטר רחם" שהשטלתו להם על ערכים וכותבים כל מה שבא להם (נניח לו הייתי משתלט על הערך בנימין נתניהו וכותב את דעתי עליו, האם גם אז הייתי נהפך לבעל הבית על הערך הציבורי הזה?...) בכל מקרה אשריך פטר רחם שהינך מוסיף חילים לתורתך באמצעות כל הקדוש והיקר, חבל מאוד. רציתי להגיב לפטר רחם אבל המערכת הודיעה לי שאפי' כתובת הדוא"ל שהוא הקליד אינה נכונה - אז הוא מי שאחראי על אמינות המידע? לפחות שיפתח בג'י מייל איזה שוא מייל אנונימי שנוכל להגיב לו! . ―יחיאל מיכל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אני לא הבנתי מדוע שוחזרה עריכת משתמש:יחיאל מיכל באופן מוחלט (חלק מעריכותיו ודאי שאינן בעייתיות). על מנת למנוע שנאת אחים (ובזבוז זמן) אבקש משני הצדדים להציג בדף השיחה (ולא במייל אנונימי שר' 2 מתדיינים רואים) את הדברים שיש לשנות, כמובן תוך הבאת מקורות ככל האפשר, ויחד נגיע לניסוח מדוייק ומוסכם. ‏DGtal‏ 14:48, 24 בפברואר 2010 (IST)

יחיאל מיכל, תרגיע. ראשית, אגש לתקן את כתובת הדוא"ל שלי כהערתך הנבונה. לאחר מכן אגיב כאן אחד לאחד, ואסביר מדוע תיקנתי את תיקוניך, והיה וטעיתי - נוכל לשחזר את הערותיך. ביחד ובנועם - נגיע להבנה. פטר רחם - שיחה 14:56, 24 בפברואר 2010 (IST)

ראשית, אני לא משתייך לפלג כלשהו מהחסידות, ותמיד השתדלתי להיות אובייקטיבי ולתת ייצוג בכבוד לכל פלגי החסידות מבלי לנגוע בסוגיות פוליטיות. לצערי, המחלוקת בחסידות סלונים גדולה מאשר בכל חסידות אחרת, ולכן הערך עליה סובל מנת יתר של השחתות לעומת ערכי חסידויות אחרות. חסידות תולדות אהרן שנוצרה על ידי וחסידות קרלין, לה תרמתי נכבדות, לא סבלו מעולם כך, וזאת כחלק מדרכי הנועם היחסיים השוררים בין פלגיהם השונים.

ועתה בקצרה לשינויים ששוחזרו על ידי:

1) שינית את כינויי חלק מהאדמורי"ם המצויינים בערך לכינוי אחר. אני יודע כי כינויי האדמורי"ם מהווה אחד הביטויים למחלוקת. בחרתי, א"כ, לציין את שניהם. 2) הקטע שהוספת על "הבית אברהם" ואשר עסק בביקוריו "מלאי ההוד" בא"י וכן בשידוכי אחייניתו, לא נוסחו ויקיפדית, וגם כיוונו לאפיקים פוליטיים... גם לאחר שינוסחו כראוי, ראוי יהיה להוסיפם בערך מיוחד ל"בית אברהם" (קח יוזמה וצור את הערך). 3) התיאור אודות "רבי מרדכי חיים סלונים" לא נוסח בצורה מכובדת וגם לא נכון היסטורית). מתחילה עמד רבי מרדכי חיים בראש ישיבת "אשל אברהם" בצפת, לאחר מכן עבר לטבריה והיה דיין בבית הדין של רבי משה קליערס. פעילותו לא הסתכמה ב"איסוף נערים עזובים"... 4) סירובו של "ראש הישיבה הצעיר" (כינוי מוזר לטעמי) אינו נכון, שכן הוא התמודד על התפקיד יחד עם חותנו ויחד עם שני נכבדים נוספים מקרב החסידות. אני ממליץ כי למען כבוד החסידות ראוי לא ניכנס במדה יתירה לנדון זה. 5) אני ממליץ שלא להתייחס (בכל ערכי קהילות חסידיות) מיהו "העיקרי והגדול" ומיהו "הפלג הגולה, והבלתי ליגאלי", ודי בזה למבין. 6) הקטע הארוך והמופלג בתיאורים אודות "הנתיבות שלום" אין מקומו בערך זה אלא בערך שלום נח ברזובסקי. מלבד זאת, הוא אינו ויקיפדי (ולמיטב ידיעתי - גם מסולף היסטורית). במידה ותבחר לשבצו בערך הנכון, אעיר עליו את הערותיי אחת לאחת. 7) ציינת ש"הפלג המתנגד קורא לו עד היום בשם החיבה אברמק'ה". אימרות מן הסוג הזה תשאיר לפאשקווילים המאפיינים את כתלי מאה שערים...

לסיכום, אני רוצה להדגיש כי אל תרגיש מאויים ממני. ויקיפדיה שייכת לך כמו לכולם. תמיד תוכל לתקן ולהעיר בדרכי נועם ובנתיבות שלום. אני מעריך מאוד את הצטרפותך לויקיפדיה החסרה עורכים מן המגזר החרדי. אולם עם ההצטרפות חשוב להתאזר במידה רבה של אובייקטיביות, כדי שנוכל להוציא תחת ידינו דבר שלם ומתוקן.

בתקוה להבנה. פטר רחם - שיחה 15:50, 24 בפברואר 2010 (IST)

אגב, בהתאם להערתך - עדכנתי כתובת דוא"ל לכל דכפין. פטר רחם - שיחה 15:51, 24 בפברואר 2010 (IST)

חוסרים ותמיהות בערך

• חסר בערך מידע על מהותה ודרכה הרעיונית של החסידות, מלבד האזכור בפתיחה על 'אמונה ושפלות'. איזו סוג אמונה זו, אמונה 'תמימה' פשוטה או אמונה שכלתנית פילוסופית? באיזו ענווה מדובר, ענווה או התבטלות (ביטול עצמי)?
• חוסר נוסף הוא על מעמדה של חסידות סלונים בציבור החרדי כיום , האם נכונה השמועה כי חלקם היחסי של נשות חסידות סלונים בקרב מורות החינוך העצמאי גדול משמעותית מחלקם באוכלוסייה החרדית?
• נקודה היסטורית: מה היה יחסו של הרב אייזל חריף, רב מתנגד ורבה של העיר סלונים, שהתפרסם מאוד באמרותיו ובחידודיו לחסידות סלונים הצעירה?
• נקודה היסטורית שניה: האם האח הבכור הרב ישכר לייב וינברג שימש בפועל באדמו"רות? מהערך נשמע (אך לא מבואר במפורש) כי השושלת המשיכה דרך האח הצעיר, בעוד האח הבכור עלה לארץ ישראל, ואף שהיה נצר ישיר של מייסד חסידות סלונים לא שימש באדמו"רות לא הוא ולא בניו. יותר מכך, גם לאחר השואה בה הושמדה משפחתו של האח הצעיר, שימש באדמו"רות תלמיד (ולא בן משפחה), ולאחריו בני משפחה רחוקה, בעוד האח הבכור לא שימש כלל באדמו"רות. מה פשר הדבר?
• בהנחה שהאדמו"ר לאחר השואה הרב מרדכי חיים סלונים (קסטילניץ) לא היה בן משפחה, מדובר באירוע חריג למדי בקרב חצרות חסידיות בתקופתנו, שחסידות ממשיכה דרך תלמיד ולא דרך בן משפחה (מה שאגב היה מקובל למדי בדורות הראשונים של החסידות, ע"ע תלמידי המגיד ממזריטש.
• סלאנים - לפי הערך הם קפצו דור, ולאחר פטירת האדמו"ר בראשית שנות ה־80 הכתירו את נכדו כאדמו"ר. למה לא הכתירו את הבן אלא את הנכד? נת- ה- - שיחה 14:33, 22 ביוני 2010 (IDT)
• בית הכנסת בתמונה בראש הערך, האם הוא היה של המתנגדים או של החסידים בסלונים? נת- ה- - שיחה 14:45, 22 ביוני 2010 (IDT)

על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

• מהות ודרך רעיונית - אשלים זאת בקרוב.
• מעמד החסידות כיום - עוד קהילה בין קהילות רבות (עד לפרשת הבג"ץ, כמובן). השמועה על חלקן היחסי של נשות הקהילה בקרב מורות החיה"ע אינה נכונה.
• רבי אייזל חריף - הוא חי בתקופת האדמו"ר הראשון בעל "יסוד העבודה", וכיבד אותו למיטב זכרוני, וכך גם נראה מתוך הסיפורים על מפגשים אקראיים שהיו ביניהם.
• הרב ישכר לייב - הערך עונה על מרבית שאלתך. עיין שוב בערך.
• רבי מרדכי חיים סלונים - אכן כך. חשוב לציין כי לאחר השואה לא נותר צאצא ישיר לאדמו"ר שנהרג בשואה הוא ובתו הצעירה.
• למה לא הכתירו את הבן אלא את הנכד? - אומנם היו בנים, אבל חלק מן החסידים העדיפו את חתנו רבי שלום נוח ברזובסקי, וחלק את נכדו (חתן בנו) רבי אברהם וינברג.

-בתור נכדה לא ידוע לי שהוא נקרא קסטילניץ.

כך ידוע ליצחק אלפסי, אנצ' לחסידות, אישים, כ"ג עמ' רלה. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תש"ע • 14:23, 14 ביולי 2010 (IDT)

• בית הכנסת בתמונה בראש הערך - וודאי לא של החסידים. נדמה לי שגם לא של המתנגדים, אלא של תושבי העיר הנטרליים. אגב, בית הכנסת נותר קיים עד היום. פטר רחם - שיחה 22:27, 23 ביוני 2010 (IDT)

תודה על ההתייחסות המפורטת, בנוגע לרב ישכר לייב, עיינתי שוב בערך ועדיין לא הבנתי: האם הוא הנהיג בפועל קבוצה מחסידי סלונים מבית מדרשו בתל אביב? אם כן, האם זה היה פלג חדש של חסידות סלונים, מול אחיו הצעיר שהנהיג בחו"ל? מדוע לא התמנה באופן רשמי לאדמו"ר לאחר השואה, כלומר מדוע העדיפו חסידי סלונים את התלמיד, הרב מרדכי חיים, במקום הבן הבכור, שהיה צאצא ישיר של מייסד החסידות (ועוד בכור!)? וגם לאחר פטירת הרב מרדכי חיים, מדוע הועדף קרוב משפחה רחוק יותר על פניו? על פי הערך, אף אחד מבניו של האח הבכור אינו נוהג כאדמו"ר כיום, מדוע? אם אביהם היה אדמו"ר, כיצד אף אחד מהם אינו ממשיכו? נת- ה- - שיחה 14:28, 25 ביוני 2010 (IDT)

חסר איזכור לגבי ניגוני סלונים שהם ייחודיים ויוצאי דופן מעניין שעדיין אין להשיג שום ניגון של סלונים ברשת

[1] כאן יש דוגמא. פטר רחם - שיחה 08:10, 11 בינואר 2011 (IST)

בלי קשר למחלוקת, היאך זה שחסידות סלונים לפני הפילוג הוציאו כ"כ הרבה תלמידי חכמים, דוגמת הרב מיכל זילבר ר"י זוויהל וגדול המגי"ש בעולם, הרב מאיר לוריא ר"י באבוב וחלקת יעקב, הרב אברהם רובין רב של רחובות וראש מערכת הכשרות, הרב חיים ורנר המשפיע הידוע,הרב צבי כץ ר"י חזון נחום, הרב משה לוריא רH שער השמים ומח"ס בית גנזי, ועוד קרוב למאה מגי"ש משגיחים ורבנים.

דרכה הרעיונית של החסידות

הסרתי את הקטע. א. הפסקה מיותרת וכוללת שורה אחת רלוונטית, וכמה פסקאות מאולצות. תבנית השלמה מתאימה לכשיהיה מה להוסיף ולהרחיב במידה ניכרת, וכשצפויה השלמה כזו. לאור בקשת המשתמש "נת", אשתדל להתפנות לזה בקרוב. כרגע היא מכערת את הערך ולא במקום. ב. מתינותם "כיום" לעומת קיצוניותם מתי? במה מתבטא מתינות זו? ----- ולא "דרך רעיוני" של החסידות. ד. מה פשר המשפט "סטנדרטים מחמירים וקפדנים ביותר בנושאי צניעות"? במה זה מתבטא ובמה הוא מחמיר וקפדני מהשאר? Jys - שיחה 21:18, 22 ביוני 2010 (IDT)

לטעמי יש להשאיר את הפיסקה, אם רואים שיש חוסר, פיסקה קטנה וחסרה שיש להשלימה, אולי יבוא מישהו להשלימה. אם לא רואים את החוסר, הסיכוי שמישהו יבוא למלא את החוסר קטן הרבה יותר.

חלק מהפיסקה הזו מבוסס על המאמר של שלום ירושלמי בקישורים החיצוניים. אומנם ירושלמי אינו חוקר חסידות, אבל הוא כתב את דבריו מתוך שיחה עם חסיד סלונים, ולהערכתי סיכוי טוב שהדברים נכונים. אם לדעתך הם אינם נכונים, אין לי התנגדות שתסיר את המשפט המתבסס עליו.

'מתינות' בכתבה של ירושלמי הוא בעימות עם העדה החרדית, גם אני מסופק עכשיו אם אכן נכון להגדיר את יחסה של החסידות למדינה כ'מתון', אם משווים את סלונים מול קבוצות כמו חסידות גור או המגזר הליטאי.

ציצית צמר - הדגש הוא על לבישת הציצית מעל הבגדים, כך שהיא נראית לעין כל, ולא על כך שהציצית מצמר. גם בזה איני בטוח שמדובר במנהג ייחודי לחסידות סלונים, השארתי על כך שאלה בשיחה:לבוש חרדי.

הסטנדרטים המחמירים בנושאי צניעות מפורטים בכתבה של ירושלמי. מעניין יהיה להשוות אותם מול הסטנדרטים של חסידות גור, אבל סוציולוג אני לא. בכל מקרה ניכר שיש דגש בנושא בחסידות סלונים, ויתכן וזה מסביר מה עומד מאחורי ההתנהלות של סלונים בפרשת עמנואל, כלומר מדוע כה חשובה להם ההפרדה והם לא מוכנים להתפשר עליה. נת- ה- - שיחה 09:15, 23 ביוני 2010 (IDT)

נת - כפי שאתה רואה אני מתנגד לשינויים שלך אנא אל תשחזר תוך כדי דיון. Jys - שיחה 10:14, 23 ביוני 2010 (IDT)

לשחזר זה פעולה קלה, אולי תתייחס גם לטענות שהעלתי? אני לא צריך לחדש לך שיש לדון על הדברים בדף השיחה. נת- ה- - שיחה 10:53, 23 ביוני 2010 (IDT)

א. להוסיף מידע מטעה לערך תוך כדי שאתה מודה שאין לך מושג ירוק בנושא ושהמידע מבוסס זה פעולה קלה עוד יותר, וגם חמורה והרסנית. ב. כתבת - אתה "מסופק", "גם בזה איני בטוח" "מעניין יהיה להשוות מול חסידויות אחרות" "יתכן וזה מסביר" ועוד חקירות מרתקות שמקומם בארגז חול. ג. לא ניתן לבסס את המשפטים התמוהים שהוספת לגבי "דרכה הרעיונית", על סיסמאות עיתונאיות דרמטיות אגב כתבה פובליציסטית על פרשה חדשותית עסיסית חולפת. כאמור - ברוב החסידויות לובשים מעל לבגד ואין לכך דבר וחצי דבר עם "דרך רעיוני" של סלונים. ד. אתה שותל בערך מידע מטעה שאינך בטוח בו בכלל ואחר כך פונה לשאול אם זה נכון ומקווה שמישהו יתקן אותך. גם כשתיקנתי שזה שגוי החזרת את המידע לערך. Jys - שיחה 11:11, 23 ביוני 2010 (IDT)

אין בפיסקה שום מידע מטעה, הכל מבוסס על מקור. הכתבה של ירושלמי ארוכה ומפורטת, ואם אתה סבור שאינה נכונה, עליך להסביר את דבריך. זה שאני בעצמי מעלה ספקות שונים לגבי טענותיו של ירושלמי בדף השיחה, לא סותר את זה שככלל מדובר במקור אמין, ועליך חובת ההוכחה לסתור את דבריו, אם אתה סבור שמדובר במקור מטעה. בינתיים כתבת פיסקה שלמה מכוונת כלפי אישית, ולא התייחסת בכלל לפרטים עצמם, מלבד לנושא הציצית, שגם בו לא דייקת קודם (קודם התייחסת לציצית הצמר, ולא ללבישתה על הבגדים). נא קרא את דברי שוב מקודם, והגב עניינית. נת- ה- - שיחה 11:26, 23 ביוני 2010 (IDT)

חשבתי שהגבתי עניינית. מה פירוש מכוונת אליך אישית? אין כאן שום דבר אישי. אנסה שוב: יש כאמור מידע מטעה המתבסס על שאלות בדפי שיחה "וציטוטים מהרחוב החרדי" שהובהר שהם לא נכונים ולא מדוייקים. כתבת הדעה של ירושלמי לא עוסקת בחסידי סלונים לעומת חסידויות אחרת ולכן לא שייך להתבסס עליו. אני מציע לחדול משתילת ספקולציות. Jys - שיחה 12:28, 23 ביוני 2010 (IDT)

בקיצור אתה טוען שכל העובדות והתובנות בכתבה של מר ירושלמי - אינם נכונות, ולכן יש להתעלם מהכתבה. נת- ה- - שיחה 12:42, 23 ביוני 2010 (IDT)

למה בקיצור? קרא שוב באריכות. Jys - שיחה 15:08, 23 ביוני 2010 (IDT)

למיטב ידיעתי לבישת ציצית מעל החולצה היא מנהג חסידי נפוץ. אני מציע שפטר רחם ושאר החסידים שהשתתפו בדיונים כאן בעבר יחוו דעתם. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 19:01, 23 ביוני 2010 (IDT)

רוב רובם של החסידים לובשים ציצית מעל החולצה, אולם החליפה הרכוסה בכפתוריה מסתירה אותה. חסידי סלונים מתאפיינים שמרביתם אינם סוגרים את כפתורי החליפה וציציתם מתבדרת ברוח. מה שברור הוא, שאין כל צורך לציין זאת בערך ובוודאי שלא כדרך רעיוני. פטר רחם - שיחה 22:33, 23 ביוני 2010 (IDT)

האם תוכל להתייחס גם לשאר הנושאים שבמחלוקת, כדין "המתחיל במצווה"...? נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 22:56, 23 ביוני 2010 (IDT)

לדעתי יש לציין מאפיינים חיצוניים בולטים של אנשי חסידות סלונים, אם לא בפסיקה הרעיונית (אם כי לכאורה ההופעה החיצונית היא תולדה של רעיון רוחני), אז במקום אחר. נת- ה- - שיחה 14:21, 25 ביוני 2010 (IDT)

מהם מאפיינים אלה? נרו יאיר • שיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ע • 15:12, 25 ביוני 2010 (IDT)

מה שפטר רחם כתב, מראה גלוי של הציצית, בניגוד לשאר החסידויות בהם למעשה החליפה מסתירה אותה. נת- ה- - שיחה 16:09, 25 ביוני 2010 (IDT)

הדגש בדבריו הוא על כפתורי החליפה, לא הציצית, וגם זה לא אצל רובם. זה מן הסתם לא עניין רעיוני (אלא אם מישהו יסביר מהו), אבל אין לי בעיה לציין זאת בקצרה בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ד בתמוז ה'תש"ע • 23:13, 26 ביוני 2010 (IDT)

אני חשבתי שכפתורי החליפה הם תולדה של הרצון לנראות של הציצית, אני רואה שאתה תופס את הדברים באופן הפוך... נת- ה- - שיחה 13:42, 27 ביוני 2010 (IDT)

יעלה ויבוא ר' פטר רחם ויבהיר את הסוגיה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תש"ע • 13:50, 27 ביוני 2010 (IDT)

תרדו כבר מנושא הציצית. זה בכלל לא נושא בסלונים ובוודאי שלא בבואה לרעיון כלשהו. ניסיתי בימים האחרונים לנסות להגדיר את דרכה הרעיונית של סלונים, אבל אני מתקשה לעשות זאת כיוון שלמרות שדרתה הרעיונית של החסידות קיימים בכל זאת שינויים מאדמו"ר לאדמו"ר. אשתדל להשלים זאת כשאוכל. פטר רחם - שיחה 10:34, 29 ביוני 2010 (IDT)

בינתיים הפיסקה עוד לא נכתבה, ואני משאיר כאן קישור לשרשור בפורום עצור כאן חושבים שעסק בדיוק בנושא זה. נת- ה- - שיחה 16:31, 13 ביולי 2010 (IDT)

אולי יהיה יעיל יותר לשים שם קישור לכאן... נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תש"ע • 17:16, 13 ביולי 2010 (IDT)

אכן, גם אני ניסיתי את כוחי ומסתבר שצריך ידיעה רבה יותר בפרטים. מצטרף להצעת נרו. --Jys - שיחה 19:39, 13 ביולי 2010 (IDT)

בקשר לציצית, אכן בחסידות סלונים מקפידים על ציצית צמר, וגם בלילה רובם ישנים עם ציצית צמר. אגב מה הסיבה שבשונה לשאר החסידויות בסלונים אין חיוב הליכת למקוה כל יום, וכמו שאמר לי חברותא חסיד סלונים "שלא חייבים כל יום אבל שלא יעבור 3 ימים בלי מקוה", וג"כ סיפר שפעם רצה ללמוד בכוול ליטאי ושאל את הרב, והוא אמר לו רק עם הראש כולל והחברותא הולכים למקוה כתקנת עזרא.

בורות

ויקיפדיה מגלה בורות מדהימה אודות התפתחותה של חסידות סלונים בארץ ישראל. אחרי הכחדת עשרות השטיבלאך בפולין, מצא מרן הבית אברהם את תלמידו המובהק רבי שלום נח ברזובסקי את האדם המתאים לבנות את החבורה אחרי ימי הזעם, בהם חזה ברוח קודשו. רבי שלום נח זצ"ל עשה זאת על ידי יצירת הישיבה, בה הוא חינך דור חדש של חסידי סלונים. הוא האיש שבלעדיו לא היה חלילה זכר לחסידות זו. גם אותם פורשים הקוראים לעצמם חסידי סלאנים מצאו בישיבה כר נרחב לפעולה שלילית, ואילולי הישיבה לא היה להם למה להתנגד, ועל מה לבנות את מחלוקותם. תלמידי האדמו"ר רבי שלום נח מסלונים מהווים את המשך החסידות על פי משנתם של אדמורי סלונים בכל הדורות לידיעתכם! (אלמוני)

קראתי את הערך ולא מצאתי דבר שלילי הכתוב על מי שהוא. שפ2000 - שיחה 11:46, 8 בנובמבר 2010 (IST)

נדמה שהאנונימי מקפיד על עצם אזכורו של הפלג המכונה חסידות סלאנים. נת- ה- - שיחה 11:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)

אני די מבין מדוע הדברים נכתבו תחת מעטה אלמוניות... פטר רחם - שיחה 15:18, 8 בנובמבר 2010 (IST)

זה נכון שגם בסלאנים קוראים להרב שלום נח "הראש ישיבה" ובאמת אוחזים שתרם המון בשביל החסידות, רק שהם טוענים שהיו אנשי שעזרו לו דוגמת הרב יוסף וינברג סבא של האדמו"ר שלהם שתמך בישיבה כספית בשנים הראשונות, וכן הרב מרדכי חיים סלונים תרם את חלקו כמנהיג, ובעצם כבר אז היו מריבות אם להצביע בבחירות כשר' מרדכי חיים סלונים התנגד, ורב אברהם וינברג והרב שלום נח ברזובסקי היו בעד להצביע, זו שורש המח' בין הפלגים, וגם האדמו"ר הנוכחי מסלאנים אף פעם לא אומרים מפורשות להצביע בבחירות (יוצא מן הכלל היו בבחירות האחרונות בבית שמש), והר מסלונים חוץ מאחרי ההתנתקות תמיד אמר להצביע.

עדכון לנכתב

בפנקס אנ"ש של חסידי סלאנים מחודש אב תשע"א רשומים יותר מ-700 בתי אב ברשימה ואינו כולל בתי אב שנוספו בחורף תשע"ב הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
.......

כמה מהם משתייכים אך ורק לסלאנים? --Akkk - שיחה 21:32, 10 באפריל 2012 (IDT)

כאחד שפרש מסלאנים אל תמכור לי לאקשען אין בארץ יותר מ400 משפחות וגם אני משתייך להם על אף שפרשתי מהחסידות .

שיחזור עריכתי

שני ויקיפדים ביטלו את עריכתי. מדובר על הוספה חשובה על תקופת חסידות סלונים בטבריה (לה יש ערך גם לאור המשקל הניתן פה להתיישבות ההיסטורית בארץ ישראל ולציונות), וכן הוספה של רשימת חסידים בולטים המקובלת בערכי חסידויות, ישיבות ובתי ספר. שני ויקיפדים אלו הם ברשימה השחורה של אנונימויקפידוס, הם מבטלים סידרתיים בלי להסתכל מה שהם עושים. אבקש את עזרת הציבור.

אפשר לקבל גם את שאר הרשימה השחורה? נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 00:16, 25 בדצמבר 2012 (IST)

רשימות חסידים אינם דבר מקובל ובשביל זה יש קטגוריות מתאימות. אני לא בקיא בתולדות טבריה או סלונים, אבל אם יש כאן סיפור מיוחד, אני לא רואה סיבה לא לציין את זה בפרופורציה המתאימה לערך כולו. רשימות שחורות תשאירו בבקשה מחוץ לויקיפדיה, תודה. ‏DGtal‏ 00:21, 25 בדצמבר 2012 (IST)

נרו יאיר- אני לא כ"כ מתמצא, תוכל לחפש בסגנון הזה והזה. אודה לך אם תידרש לנושא, במקום להתמקד באחוות ויקיפדים. דיגיטל- אתה טועה. האם בדקת את זה? לגבי הנושא השני, אודה לך אם תכניס חזרה לערך. ואגב, רשימות שחורות הן לב ליבה של ויקיפדיה. אם אתה חושב שאני טועה, דפדף מעט בדפי הקהילה, בכל אופן זו לא הנקודה ותודה על התייחסותך לגופם של דברים.

כלומר לך מותר לדבר שוב ושוב על הרשימות השחורות ושאר טענות אישיות, אבל לא לאחרים, כי הם צריכים להתייחס ל"גופם של דברים"? זו לא הדרך ליצור אווירה עניינית. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 00:49, 25 בדצמבר 2012 (IST)

מותר לי להתלונן על ויקיפדים משחיתים (לא רק לדעתי ואתה כנראה יודע את זה), במיוחד לאחר שפגעו בעריכה שלי. ראשית הסברתי בצורה ברורה את דעתי, ואת הביקורת האישית שעדיין מותרת פה, כתבתי בסוף הדברים. אודה לך אם תתייחס לגופם של דברים (אם אתה מבין בזה).

מומלץ וראוי, לפנות בכבוד למתדיינים איתך (למרות שרק אתה מבין ואין זולתך) • חיים 7 • (שיחה) • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 02:21, 25 בדצמבר 2012 (IST)

לצערי שוב שוחזרה עריכתי לאחר שפתחתי דיון ואף אחד לא התנגד להוספה זו. זו עבירה על כללי התנהגות בין הקהילה (למי שמאמין עדיין שזו אנצי' חופשית), ואבקש מהקהילה להעמיד את המשחזר במקומו. המשחזר גם מחק שני ספרים שצורפו בקישורים חיצוניים בין היתר בטענה שאינם בולטים. אשאל את המשחזר האם הוא שמע פעם על אחד מהספרים שהוא מחליט מה בולט ומה לא? עליו לדעת שדווקא שנים אלו פופולריים ביותר, יותר מאחרים המופיעים. בכל אופן, עיקר הספר "מזקנים אתבונן" והרוח בו היא של אדמו"רי וחסידי סלונים.

זה מדהים שאתה תוקף אישית את כולם ועוד מאשים אותם בעברה על כללי ההתנהגות. אתה יכול להמשיך בסגנון הזה, אבל אני חושש שזה לא יעזור למטרה שלך. שלושה משתמשים שיחזרו אותך, כי זה פשוט לא אנציקלופדי למנות חסידים ששמם מוזכר "בין החסידים" שדבריהם הפכו "לחלק אינטגרלי מתורתה של החסידות" (מה זה?). לגבי שני הספרים הסברתי בתקציר: הם אינם בולטים ברמה אנציקלופדית. אחד מהם לא מצאתי כלל בשום ספרייה מקוונת והשני לא מוקדש לחסידות סלונים (ולכן הוספת את המילים "הרוח בו היא של..."). ואנא אל תחזור שוב על עריכה שיש לה התנגדות. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ג • 22:21, 8 בינואר 2013 (IST)

לא את כולם אלא שניים שיש להם היסטוריה ארוכה בשיחזורים חפוזים ללא הבנה בנושא, ולא אני אומר את זה אלא חברי הקהילה כפי שהבאתי בראשית הדיון קישורים וכפי שכתבתי, אין לי ספק שאתה יודע את זה ומיתמם. כעת, יש כלל ברור שברור לי שאתה יודע עליו. כשיש ויכוח על שינוי בערך, משחזרים לגירסה היציבה ופותחים דיון בדף השיחה, אם לא נרשמה התנגדות, אפשר להחזיר את העריכה. זהו כלל ברור וידוע. לא נרשמה שום התנגדות לפיסקה זו. אם אינך מבין חלק מהפיסקה, אתה יכול לשאול בדף השיחה או להניח תבנית הבהרה. הביאור הוא, שכמו שבכל חסידות תורות ומעשיות האדמו"רים הם דרך החסידות, בחסידות סלונים, יש יחס כמעט דומה לחסידים מסוימים, וזהו אגב אחד המאפיינים המיוחדים של חסידות זו (ולפעמים יכולים להכריע כמו חסיד נגד דעת האדמו"ר). אתה יכול לפתוח כל ספר או שיחה של החסידות ב-70 שנה האחרונות ותוכל לראות את מקומם של חסידים אלו בהווי והמסורת הסלונימאית. דוגמה רק למקומם החשוב של חסידים אלו, רבי שלום נח התבטא על החסידים שהכיר בטבריה בזמן עליתו (שרידי החסידים הוותיקים שהוזכרו) שכל אחד מהם יכל לנהל עדה של רבבת חסידים. על כל חסיד מהרשימה יש התבטאות חשובה מאחד האדמו"רים בתקופתו (מה שוודאי לא חשבתי להכניס לערך). אם בכל זאת יש לך בעייה עם הניסוח, אתה יכול לנסח בצורה אחרת (כמובן בצורה שתשמר את הרעיון).

[2] [3]. לא מצאת כנראה שלא יגעת. פעם אחת מותר לחזור על עריכה, ואני בטוח שאתה יודע את זה. בתקציר לא כתבת "ברמה אנציקלופדית". ברמה אנציקלופדית יש להכניס כל מידע על מקור חשוב שיכול לתת לקורא מידע על החסידות. שני ספרים אלו, לא גרועים מלמשל ספר מחקר על חסידות בו מוקדש פרק לנושא הערך, לא כל שכן ספרים אלו שמלבד זאת שחוברו על ידי חסידי סלונים ובהם סיפורים שעברו במסורת החסידית של סלונים (גם אם לא כולם של אדמו"רי וחסידי סלונים), רובם מוקדשים לחסידות סלונים. מלבד זאת שלספרים אלו יש ערך רב, בכך שרוב הספרים שנמצאים בקישורים החיצוניים משתייכים לדורות הראשונים של החסידות לפני 150-200 שנה, ואילו אלו מתייחסים גם לדורות אח"כ וכן לחסידי טבריה.

מההתקפות "לגופו של אדם" אתעלם. לעצם העניין: אם הבנתי נכון, אתה אומר שבסלונים יש לחסידים מסוימים מעמד כמעט כמו של אדמו"רים. פתחתי יותר משיחה אחת של סלונים ב-70 שנים האחרונות ולא מצאתי את זה. אנא הבא מקורות מוסמכים לטענה הזאת ולרשימת החסידים האלה. זה שהנתיבות שלום אמר על מישהו שהוא יכול לנהל עדה עדיין אינו אומר שהוא צריך להיזכר בערך של חסידות סלונים. אני יודע ש"אשרי האיש" נמצא בגוגלבוקס, לא מצאתי אותו באף ספרייה עם קטלוג מקוון (קרי: עשרות רבות של ספריות שנמצאות במערכת אלף, כולל הספרייה הלאומית וכל האוניברסיטאות והמכללות). בכלל, ספר שיצא רק לפני שנתיים ואינו מוקדש לתורת אחד האדמו"רים צריך להיות בולט במיוחד כדי להיכנס לחסידות המשתרעת על פני כמאתיים שנה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 12:02, 9 בינואר 2013 (IST)

חיפוש פשוט בגוגל הביא לי את זה, ראה בתחילת המאמר (כולל ההתלבטות עליה רמזתי בסוגריים למעלה שלפעמים ההתלבטות הוכרעה אחרת...). למה אתה נכנס לקטנות? אני מביא לך למשל אימרה של הנת"ש על מעמדם של החסידים ואתה מתחיל לדון מה זה אומר. אשרי האיש-זהו ספר חדש יחסית, ויצא ע"י אברך צעיר, כנראה שלא שלח לספריות. את מילתי אמרתי, זהו ספר שיוסיף לקורא וזה הכלל המנחה לפרקים "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים" נקודה.

מהקישור שלך עולה שאכן צריך להזכיר את הרב מידנר בערך של הנתיבות שלום. אני לא רואה פה "קטנות". הספריות לא מחכות שישלחו להן. אם יש ספר חשוב הן קונות. כל ספר יוסיף משהו לקורא, אבל זו אינה סיבה להכניסו לערך אנציקלופדי. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 15:11, 9 בינואר 2013 (IST)

אני אסביר לך למה לדעתי זו קטנות. כי כשאני מביא דוגמה אתה מנסה לתרץ אותה. הבאתי עוד דוגמה, אתה אומר שזה משהו ספציפי של הנת"ש. הנת"ש לא התבייש לספר סיפור כזה כי זו הייתה הרוח בסלונים (ויודו על כך גם מתנגדיו). אין לי מושג אלו ספרים פתחת, האם קראת שיחות של הנתיבות שלום או האדמו"ר הנוכחי? תורת אבות? שני הספרים שאתה מוחק מלקריאה נוספת? תקרא את "מסוד שיח חסידים" של אהרן סורסקי, הוא מזכיר שם את החסידים כמעט כמו שמזכיר את האדמו"רים. אני לא חושב שיש עוד מקום בו סיפורים על מעשי חסידים כ"כ שמורים כמו שם, לא כל שכן כ"כ חשובים. מלבד זאת, הויכוח פנה לכיוון של כמה החסידים נחשבים כיום בחסידות, אך כאנציקלופדיה אנו מסקרים גם את העבר, וללא ספק, חסידי סלונים בטבריה היו פרק חשוב בתולדות החסידות, והטריגר להישרדותה של חסידות סלונים (כמו חסידות קרלין, להבדיל למשל מחסידות קוידנוב), ובפרק על החסידות בארץ ישראל יש לציין את ההיסטוריה של החסידות בארץ ישראל, והיא ללא ספק כוללת איזכור של הדמויות הבולטות ביישוב. אני לפעמים מתפלא, בעוד השאיפה היא להרבות ערכים מומלצים, בהם כל נושא הכי צדדי זוכה לסיקור, הרחבה ומקורות, בערכים שבסך הכל מנסים לעשות אותם רחבים ומושלמים (בוויקיפדיות רבות יש לכך ציון של ערך טוב) לא נותנים לעשות זאת. ומה אם ארצה להרחיב את הערך ולהופכו למומלץ? גם אז לא אוכל לכתוב פרק רחב על תולדות החסידות בארץ ישראל?

קראתי, ודאי לא תופתע, בעיקר את הנתיבות שלום. אם יצא אסתכל אצל סורסקי שם. גם אם תביא מקור מתאים שיאמר זאת על החסידים בעבר זה יספיק. אני מסכים שיש מקום לציין את המנהיגים הבולטים (לא את כל החסידים החשובים) של החסידות בטבריה, ולדעתי זה כבר מוזכר בערך. המטרה אינה להעמיס כמה שיותר פרטים על הערך, חלק מרכזי בכתיבה הוא הבחנה בין עיקר וטפל, בפרט כשמדובר, כאמור, בחסידות בת כמאתיים שנה. זה נכון לגבי כל ערך, ובמיוחד ביחס לערך מומלץ. עוד אומר שייתכן שאם החסידים שהזכרת עשו דברים משמעותיים ברמה אנציקלופדית - אפשר יהיה לציינם בהקשר של העשייה שלהם. לא במעין רשימה נוספת (שאגב, גם נוסחה באופן לא מתאים) באמצע הערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 16:46, 9 בינואר 2013 (IST)

מקור שיעמיד במפורש את מקומם של החסידים, אני מאמין שלא נמצא מודפס בספר של החסידות. אפשר למוצאו או בשיחות בעל פה או בכתבים אקדמאים. אם תרצה לקרוא על פועלם של החסידים שכתבתי את שמם, תסתכל בשני הספרים שנמחקו, בהם יש ערכים לכל אחד מהשמות האלו (ועוד רבים). על קצה המזלג: ר' יהודה לייב היה כותב התורות של היסוד העבודה, ר' לייז'ע ור' מאטע היו שניים מארבעת התלמידים המובחרים של ר"מ מקוברין (לפי דבריו), ר' מנדל וועג היה נחשב ל"עובד ה'" של טבריה (וגם הוצע לאדמו"ר), ר' אהרן ור' יצחק מתתיהו היו מועמדים לאדמו"רים וכו'. מקומו של ר' משה קלירס בולט בכך שהיה רב העיר, אך בקרב החסידים, לדמויות שהזכרתי היה יותר מקום (מבחינה חסידית).

מחכה לתגובה. אוסיף עוד, רשימה הינה המחשה. כשכותבים שקבוצת חסידים פלונית נחשבת לאבן יסוד בחסידות סלונים/ביישוב החסידי בטבריה, יש להביא מספר שמות אם לא את כולם (הבולטים כמובן, מן הסתם במאה שנות ישיבה בטבריה היו מאה חסידים, עשרה מתוכם מספיקים). וגם, למה לא הוספת בערכו של הנת"ש כפי שאמרת שיש לעשות?

אני מתנצל, רק עכשיו ראיתי את תגובתך הנוספת. אני בהחלט לא חושב שיש להזכיר עשרה אחוזים מן החסידים במקום ובזמן כלשהו. הרבה פחות. את השאלה בסוף דבריך איני מבין. וכי התחייבתי לעשות זאת בעצמי? נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ג • 13:28, 20 בינואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.imishpacha.co.il/haredim/10276/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
  • In חסידות סלונים on 2011-11-22 23:35:38, 404 Not Found
  • In חסידות סלונים on 2011-11-28 00:03:30, 404 Not Found
  • In חסידות סלונים on 2013-05-04 05:35:09, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:35, 4 במאי 2013 (IDT)

מספרם של חסידי סלאנים כיום

ברשימת הטלפונים של חסידי סלאנים כיום מופיעים 850 אנשים בארץ ובעולם, ולא 400 כפי שצוין כאן. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
188.120.148.121 05:24, 12 ביוני 2014 (IDT)

שלום רב. א. ודאי תבין שאיננו יכולים להסתמך על הערות כאלה. מחר יבוא אנונימי אחר ויאמר שהמספר הוא 200. מה נעשה אז? לכן יש צורך במקור נגיש ומסודר. ב. יש בעיה ברשימות טלפונים של חסידויות קטנות, שמכניסות לעתים מקורבים למחצה, לשליש ולרביע. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 11:28, 12 ביוני 2014 (IDT)

נרו- כנהוג, מציינים שעל פי רשימת הטלפונים של החסידות. אני סבור שהמספר יותר קרוב ל-850 מאשר ל-400. כמדומה שבארץ לבד יש להם 400 (ניתן לראות בתמונות מאירועים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אותך אני מכיר ויודע שאינך מנסה לנפח דווקא את סלאנים. ספרת בעצמך? והאם חסידויות קטנות לא נוטות יותר להכניס עוד שמות מהפריפריה? נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:04, 12 ביוני 2014 (IDT)

ספרתי כמה פעמים שיש כמה מאות. כמובן שאיני יכול לספור במדויק אבל בארץ יש כמה מאות. לא מהפריפריה. יש להם בוגרים רבים ורובם הגדול באמת הפך לחסידי סלאנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה רוצה לשנות אתה צריך לעמוד מאחורי מספר כלשהו, של חסידים של ממש. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:36, 12 ביוני 2014 (IDT)

רשימת טלפונים יותר אמינה מעיתונות כמו שמוכיחים הערכים בהם מופיעות הערכות עיתונות. בכל הנוגע למספרים אי אפשר להישאר עם אותם מספרים של לפני שנה, כי כל שנה החסידות גדלה. אם יש מספר שהיה קיים לפני 4 שנים, חייבים למוחקו או לעדכנו כי אין ספק שהוא לא נכון כיום. אם סמכת על הישן, אתה יכול לעשות חשבון לבד ולעדכן או לפחות לראות אם העדכון הגיוני. כך גם בנוגע לישיבות, ההתעקשות של ה-30 בחורים בתפרח אינה הגיונית וגם סתם כך מגוכחת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה רוצה לשנות אתה צריך לעמוד מאחורי מספר כלשהו. תוך 4 שנים לא גדלים בהכרח מ-400 ל-500 (מה גם ש-400 יכול להיות בעצם 370). דווקא בגלל שהמספרים משתנים מגוחך לכתוב 830. כשהקורא רואה 800 הוא מבין שזה לא מספר מדויק, וברגע שיעזוב תלמיד אחד זה יעודכן ל-799. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:59, 12 ביוני 2014 (IDT)

מה הבעייה לציין שבספר הטלפונים של הקהילה ישנם 850 איש בארץ ובעולם? בנוסף, אבקש ממנו שיתן פירוט על הארץ ועל חו"ל. זה פחות או יותר חצי חצי (בישיבה יש אחוז גדול של חוצניקים). אפשר לכתוב למעלה מ-800. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה ספרת 850? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ד • 00:28, 13 ביוני 2014 (IDT)

אני בתור חסיד סלאנים שעזב יכול באמת להגיד לכם כמות אמיתית, לפני שנה היו 23 בחורים סלאנימאים שהתחתנו בשנה לא כולל כל הרבישע איינקלאך שלומדים בישיבה או סתם אנשים שמחפשים משמעת לבחורים שלהם. בס"כ המקסימום שיש חידים ממש שאם נשאל אותן לאן משתייכים יגידו לך סלאנים מגיע לאולי יותר מ500 ממשפחות, והנתון הוא פשוט. יש יותר משפחות שעוזבים את החסידות המחמירה מאשר כאל שנוספים לחסידות המחמירה, ונכון שיש כ4 בחורים מבחוץ שנהפכים לחסידים בישיבה, באמת כמה זה? איפוא הם נמצאים? הנה הרשימה האמיתית, 140 בירושלים, 115 בבית שמש, 70 בבני ברק, 40 באשדוד, 20 באלעד, ועוד כ50 ברחבי הארץ. 435 בארץ מקסימום. בחו"ל יש להם קהילות 90 בבורו פארק, 40 במונסי, 25 בלונדון, ועוד כ40 ברחבי העולם. 195 בחו"ל. סה"כ630 משפחות מקסימום.

כבנו של ר"מ בישיב"ג של סלאנים (שאינו מהקהילה) וכמי שמסתובב שמה בישיבה רציתי להגיב על דברים אלו:

א. כמות התלמידים כיום (שבט תשע"ו) בכל מחזור עומדת על כ-50 בחורים!

ב. כיום לא לומדים בישיבה הרבה כאלו שאינם מהקהילה. [הם נאמדים כ-10% במחזור של 50 בחורים! (ס"ה 5 בחורים בממוצע)]

ג. אכן יש שמה אחוז נכבד של בחורים הבאים מארה"ב ואירופה, אבל הם שייכים לקהילה ובהרבה מקרים מתחתנים פה בארץ (כך שהם נשארים פה).

ד. שאלתי את אאמו"ר שיחי' על הנאמר כאן בהתייחסות לכמות העוזבים, והוא ענה לי שהוא אינו מתמצא בפרטי הפרטים, אבל מאחר שכל פרישה נעשית בקול רעש גדול ובשנים האחרונות ידוע לו אך ורק על שלוש פרשיות שהתפוצצו – אז כנראה שהכותב כאן כתב את דבריו משנאה ותאוות הניצחון (אם לא למעשה אז לפחות על גבי האתר)...

ה. לגבי האלו שמתווספים אמר לי אאמו"ר שיחי' שבד"כ כיום יש בחור אחד או שתים בכל מחזור שהרוח הסלאנימאית תופסת אותם והופכים לחסידים (בשונה משנים עברו שבכל מחזור התווספו כעשרה בחורים ל"קהל אנ"ש") כך שאחוזי הצמיחה והפרישה אינם שווים.

ו. בהשוואה לכמות החסידים בעת ייסוד הקהילה (זכורני שמדובר היה על כ-30 בתי אב) והכמות שישנה כיום – שלושים פלוס שנים אחרי ההקמה (עובדה היא שבית מדרשם בשכונת עזרת תורה כבר כמה שנים לא מכיל אותם, ולא מדובר בבית מדרש קטן בכלל) הרי שלא מדובר בצמיחה טבעית כלל ועיקר – אלא בתוספת מבחוץ, אלא שב-15 השנים האחרונות הגדילה מבחוץ התמתנה בהרבה כאמור... ועדיין ישנם שמה בכל שנה 40 חתונות מתוך הישיבה ממשפחות הקהילה (ולא נגעתי באלו שלומדים בישיבות הליטאיות - פונוביז' וקמניץ ורמ"א הקיצונית), כך שחשבון לוגי פשוט מעלה כי המספר עומד היום על הרבה יותר מ-650 בתי אב בחסידות.

ז. נקודה נוספת ואחרונה: יש לתקן את הכותב הנכבד רק במשפט הפתיח של תגובתו: במקום: "אני בתור חסיד סלאנים שעזב יכול באמת להגיד לכם כמות אמיתית" יש לכתוב: "אני בתור חסיד סלאנים שעזב באמת לא יכול להגיד לכם כמות אמיתית" – תגידו אתם ממתי חסיד שפרש הינו אובייקטיבי?? ממתי הוא יכול להגיד באמת את הכמות האמיתית של הקהילה אותה עזב?? ואם הוא אובייקטיבי מדוע הוא בחר להישאר באנונימיותו?? ישראל משה - שיחה 02:36, 17 בינואר 2016 (IST)

שלום רב. כאן זה לא פורום, ולא ממש משנה מה אומרים בשם פלוני או אלמוני. אם יש מקור אמין, עדיף ברשת - נעדכן. נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ו • 12:05, 17 בינואר 2016 (IST)

מספרם של חסידי סלונים כיום

שיניתי לפני כשבועיים את מספרם של חסידי סלונים מ1200 ל1350 וכתבתי שהוספתי את העדכון על פי האלפון של חסידי סלונים שיוצא לאור מידי שנה על ידי מוסדות החסידות, מישהו טרח ושינה את זה ללא הסבר, החזרתי כעת, מקוה שלא יחזירו שוב לאחור בהצלחה!95.86.123.146 19:11, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אני הוא ששחזרתי, ואשחזר שוב, משום שלא די בעדותו של אנונימי לגבי מספר המשפחות באלפון שאינו נגיש לציבור. אני מקווה שתבין שאי אפשר לעבוד כך, הרי מחר יכול לבוא אנונימי אחר ולכתוב שבאלפון יש רק 200 משפחות. מה נעשה אז? נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ה • 22:45, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מבין, רק אני לא מבין למה 1200 זה כן בסדר, הרי שמא אלמוני כתב כך והאמת היא 500 משפחות ותו לא? (ואגב, איך מזיחים את השורה קצת שמאלה כבכל דפי השיחה?)95.86.123.146 13:19, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. 1200 כבר כתוב, ואני מקווה שמי שכתב כך היה לו בסיס. מכאן ואילך, כל עוד אין מקור מסודר (בשעת הדחק: משתמש ותיק ואמין שאינו נוגע בדבר) - שב ואל תעשה עדיף. וממה נפשך, למה שנקבל 1350 ולא נשאיר 1200? נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ה • 19:49, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

אבל גם ה1350 שמופיעים באלפון אנ"ש הם רק כאלה שגרים בארץ, ובחו"ל יש מינומם עוד 150 משפחות. ודרך אגב ידוע ומפורסם בחצרות החסידויות השונות שאלפון אנ"ש של סלונים לא מכניסה אנשים אפי' אם הם מבקשים רק באישור רשמי מגבוה, וזו גם הסיבה שהם אינם מכניסים בני חו"ל כיון שחלק מהם קשורים לחסידות ותורמים כסף ולכן לא רוצים לפגוע בהם שלא יהיו רשומים. סלונים יש לה 480 בירושלים, 320 בביתר עילית, 260 בבני ברק, 100 בקרית גת, 80 בעמנואל, 70 באלעד, 25 בחזון יחזקאל, 20 בבית שמש, 15 אשדוד, ועוד כ30 ברחבי הארץ. בסה"כ 1400. בחו"ל יש להם קהילות 60 בבורו פארק, 15 בלונדון, ועוד כ150 ברחבי העולם. בסה"כ כללי 1625 משפחות.

אני לא מבין ממתי אתם מעודכנים?

לחסידות סלאנים כיום 600 משפחות, ויש להם קהילות בירושלים, בני ברק, אשדוד, בית שמש, אלעד, לונדון, בארא פארק, ומאנסי. לחסידות סלונים יש כיום 1500 משפחות, ויש להם קהילות בירושלים, בני ברק, אשדוד, ביתר עילית, אלעד, רמת שלמה, קרית גת, עמנואל, חזון יחזקאל, טבריה, לונדון, מאנסי, ובורו פארק. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
94.230.94.135 17:43, 29 באוקטובר 2014 (IST)

יש לי את האלפון בקובץ PDF, למי אני יכול להעביר אותו על מנת שישנו את המספר למספר כפי שמופיע באלפון ולא יחזירו כל יום ל1200?Shraga100 - שיחה 22:13, 5 בנובמבר 2014 (IST)

שלחתי לך הודעת מייל. נרו יאיר • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ה • 09:21, 6 בנובמבר 2014 (IST)

עריכות ששוחזרו

הוספתי מספר עובדות וערכתי במעט את הערך ומישהו מחק אותם בזדון עניין אותי אם ההוא יכול לפרט במעט את טענותיו ע"ג הכתב

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ב. שמשון, הכותרת שלך לא ראויה ולכן שיניתי אותה. גם התוכן לא לעניין. מי ששחזר אותך לא צריך להסביר למה. אתה צריך להסביר למה הגירסה שלך עדיפה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 19:36, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

ראשית תודה לכב' על ההדרכה המפורטת שנית הוספתי ושיניתי הרבה דבים -משמעותיים יותר ומשמעותיים פחות ואף טעויות כתיב - אך ההוא שהשחית לא מחק ממה שכתבתי אלא שחזר את העריכה בלי להסביר ואח"כ שלח לי מייל על כך שצריך מקורות ושלא להשים הרבה תמונות הלכך מחקתי את התמונות הישנות של האדמורים והשתדלתי להביא כמה שיותר מקורות אך כמו שכבר הסברתי לכב' קשה עד בלתי אפשרי להביא מקור לנושאים שקשורים למחלוקת בציבור החרדישמשון ויס - שיחה 19:43, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

אם אין מקור ויש התנגדות - אתה לא יכול להחזיר. מלבד זה איננו כותבים בסגנון של "רושם בל ימחה" או "רוב בנין ומנין" (שהוא גם ביטוי מגמתי שבא להפחית מהפלג השני). גם לא הבנתי מה האילוץ בהכתרה. ברוב החסידויות הרבי אינו מתפקד בסוף ימיו. מלבד זה הוספת טעויות לשוניות ושינית מספרים ללא סימוכין. יש בעריכה עוד ניסוחים חד צדדים, כגון "סירובו של האדמו"ר רבי שלום נח להשתתף במחלוקת". נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 21:08, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ביטלתי את עריכותיך מכיון שהם מוטות, הגיוגרפיות, ללא מקורות כמעט (2 מקורות לנושאים צדדיים), ובסגנון לא ויקיפדי. המלצתי, קרא נא הרבה ערכים דומים, למד היטב איך עורכים בויקיפדיה ואיך שומרים על נייטרליות בכתיבת ערכים. אם תפרט כאן את טענותיך אוכל להתייחס להם אחת אחת. בברכה מרובה. ישראל משה - שיחה 21:12, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

אני חדש בויקיפדיה וע"כ אני כ"כ בהלם שמגיעים שני אנשים אחד קורה לעצמו "נרו יאיר" ומסתובב ומדליק פה מדורות והשני מכנה את עצמו בשם "ישראל משה" ולקחו פטרונות על הערך של חסידות סלונים מתוקף כך שהם משועממים מופלגים (- אני מקווה שזה "עובר" ויקיפדית), עיינתי בדפים אחרים בויקיפדיה והמדובר הוא בשני שמות משתמשים שלא גומרים לריב ולהתקוטט עם עורכים אחרים הגונים ומקצועיים, עכ"פ תמיד הם יוכלו למחוק כל דבר בטענה שהמקור לא מספיק טוב ובטענות שונות ומשונות של שמירה על הנייטרליותשמשון ויס - שיחה 10:58, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

שמשון ויס, ערך זה הוא כבר בן 12 שנים, ולכן אתה יכול להיווכח בדף הגירסאות הקודמות כמה עריכות כבר היו בערך, וכמה עורכים עמלו בכתיבת הערך שהכל יהיה נכון עובדתית. אתה יכול לערער על כך, אך כל עוד לא תשטח את טענותיך במקום הראוי ובצורה הראויה - לא אוכל להתייחס אליהם ולהציג את עמדתי, צר לי שאתה מנצל את המקום לתקיפה והשמצה אישית, אנא נהל דיון ענייני שממנו כולנו בסופו של דבר רק נרוויח. אתה יכול ומוזמן לפרט את טענותיך כאן, ובאם הם יימצאו נכונות ומוסמכות, הם ייכנסו לערך. השמצות אישיות לא יוסיפו שום דבר. בברכה. ישראל משה - שיחה 11:39, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

מספר עובדות נוספות

א. רבי יששכר לייב ואחיו רבי אברהם ויברג המכונה בדרך כלל 'בית אברהם' ניהלו חצר מאוחדת למדי, כשאירועים רבים נחגגו יחד. לאחר פטירת רבי יששכר לייב התאחדו כלל החסידים סביב אחיו, רבי אברהם. לאחר פטירתו של רבי אברהם, הקים בנו של רבי יששכר לייב, רבי אברהם העשיל חצר קטנה בתל אביב, ובניו נחשבו לליטאים. ב. את ישיבת בית אברהם הקים רבי שלום נח ברזובסקי בשנת תש"ב, עוד קודם ליסודה של ישיבת פוניבז', ובכך היתה לישיבה הראשונה בארץ ישראל בתקופת השואה, בניגוד למה שידוע בציבור כביכול ופוניבז' היא הראשונה. ג. כיום לפי נתונים פנימיים שקיבלתי על בסיס פילוחים שונים חסידות סלונים בארץ ישראל מונה כ-1550 בתי אב (נתון שמופיע באלפון החסידות) ובחו"ל עוד כ-300 משפחות (שאינם מופיעים באלפון). חסידות סלאנים בארץ מונה כ-650 משפחות, ובחו"ל 300. בעת הפילוג מנתה החצר סלונים קרוב למאתיים משפחות והחצר סלאנים קרוב לשמונים משפחות, כך על פי נתוני אגודת ישראל מאותה תקופה. ד. הכתרתו של רבי שלום נח היתה מספר חודשים לפני פטירתו של חמיו לאחר שבשנותיו האחרונות רבי אברהם לא ידע מהנעשה סביבו. חסידי סלאנים ערערו את מקומו של רבי שלום נח עוד שנים רבות קודם לכן בתחילת שנות התש"ל, ורבי אברהם וינברג יצא נגדם במספר מכתבים תקיפים המצויים תחת ידי ואשמח לשלוח למעוניין. זקני חסידי סלאנים לא מכחישים זאת אך טוענים ששנים מאוחר יותר חזר בו רבי אברהם מדעתו כי על חתנו להנהיג אחריו, ומציגים את עדותו של מאיר קלירס גבאו של רבי אברהם בנידון. עם זאת בניו וחתניו של רבי אברהם וינברג נעמדו כולם סביב מועמדתו של רבי שלום נח ומכחישים את דבריו של מאיר קלירס. ה. בניגוד לנאמר רבי אברהם מסלאנים איננו נכד של רבי אברהם המכונה 'ברכת אברהם' (שימו לב שלשניהם יש את אותו השם) אלא חתן של בנו של רבי אברהם, הרב שמואל וינברג. גיסיו של רבי אברהם מסלאנים כמו גם רבי שמואל עצמו אינם חסידיו של גיסם וחתנם כי אם חסידי סלונים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
195.60.235.70 19:04, 2 בינואר 2017 (IST)

אתה מוזמן לשנות בערך בזהירות, אבל רק על סמך מסמכים גלויים לכול. במה שקשור למחלוקת יש צורך בזהירות כפולה ומכופלת וראוי להסתמך על מקורות אובייקטיביים שאינם קשורים לאחד הצדדים. ביחס לשינויי מספרים - גם במקרים דומים בעבר לא הסתפקנו בכך שאנונימי אומר שראה את האלפון. אם יש מקורות גלויים אפשר להתבסס עליהם. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ז • 20:23, 2 בינואר 2017 (IST)

המשך לעובדות נוספות

אל נרו יאיר. משום מה אני לא מצליח לענות לך ישיר, לא לשנות ערכים בויקיפדיה עצמה ולא לכתוב את הפרטים שלי על מנת להעביר חומר למעוניין. היות ואני מחובר לאינטרנט מסונן יתכן וזה קשור לכך. בעניין תורת החסידות הפנימית בלא להסתפק בסיסמא כללית 'אמונה קדושה שבת' שזה אכן קוד מוכר בחסידות שאלתי ידיד וזה הפנה אותי להקדמה לספר 'תורת אבות' שנכתבה על ידי רבי אברהם וינברג 'ברכת אברהם' וחתנו רבי שלום נח 'נתיבות שלום', בה כתוב בלשון קצרה וברורה את שיטת החסידות על רגל אחת מחולקת לשבעה נושאים. המעוניין יכול לערוך זאת משם. כמו כן חבל שלא מפורט מעט יותר על דמויות כמו הרב משה מידנר המקבל מקום רב בחצר. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
195.60.235.104 11:10, 3 בינואר 2017 (IST)

אם אתה מצליח לכתוב פה בדף שיחה. אין סיבה שלא תוכל לערוך את הדף עצמו. אם אינך יכול כתוב כאן בקצרה וביתר בהירות את התיקונים, וזה ייעשה. אני התבלבלתי לגמרי מכל הברכת אברהם הסבים והנכדים. יעלי - שיחה 14:25, 3 בינואר 2017 (IST)

עוד בהמשך

איך לכל הרוחות עורכים בויקפדיה ערכים כתובים? ניסיתי ללמוד איך עושים את זה גם כאן וגם בעוד ערכים וממש לא הסתדרתי. ההוראות מאוד לא ברורות! אם תוכלי להפנות אותי למקום ברור יותר - אשמח. סדר הדורות הוא כזה: הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, רבי שלמה מקרלין (שנפטר בחיי המגיד ממעזריטש) רבי מרדכי יפה מלכוביץ, בנו רבי נח מלכוביץ, רבי משה פאהליר מקוברין, רבי אברהם וינברג מסלונים 'יסוד העבודה, נכדו רבי שמואל וינברג 'דברי שמואל', בניו רבי יששכר לייב ורבי אברהם וינברג 'בית אברהם' (ששימשו בתחילה יחד עד לפטירת רבי יששכר לייב אז שימש רק רבי אברהם וינברג 'בית אברהם'), בנו של רבי אברהם וינברג רבי שלמה דוד יהושע שנהרג בשואה, (ובמקביל בנו של רבי יששכר לייב רבי אברהם יהושע העשיל 'אוצר ערכי התורה') רבי מרדכי חיים סלונים (ששימש כמנהיג ולא כאדמו"ר), רבי אברהם וינברג 'ברכת אברהם'(אחיינו של רבי שמואל וינברג 'דברי שמואל'), חתנו רבי שלום נח ברזובסקי ובנו רבי שמואל ברזובסקי, ובמקביל אליהם רבי אברהם וינברג 'סלאנים' חתן של בנו של רבי אברהם וינברג 'ברכת אברהם'. מקווה שדייקתי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
195.60.235.70 18:04, 3 בינואר 2017 (IST)

― הועבר לדף שיחת משתמש:נריה מגן האלף

תיקון טעות (מכוונת?)

בחסידות סלונים יש כיום קרוב ל-1650 משפחות בארץ, ועוד כמה מאות בחו"ל. אינני יודע מי כתב את הערך, אך הלה כתב שבאלפון של סלונים ל-2014-15 ישנם אלף שלוש מאות משפחות מרביתן בארץ. ובכן, האלפון יצא בשנת תשע"ד והיו בו קרוב ל-1400 משפחות, ואת חוסר הנאמנות שלו למקורות אישר הכותב בעצם כתבית מקורו - באלפון של החסידות אין כלל משפחות מחו"ל כמו שביארו בהרחבה בדף שיחה. לו אותו אחד היה נאמן למקורותיו היה כותב קרוב ל-1400 בארץ ובנוסף כמה מאות בחו"ל. אינני יודע מדוע בחר זה לשנות אבל אני מותיר זאת לויקיפדים מוסמכים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.178.170.231 18:37, 17 בינואר 2018 (IST)