שיחה:חסידות דעש

- ערך מושקע ויפיפה! יעל 21:29, 20 ביוני 2011 (IDT)

תודה לכל יוצרי הערך, ולכל המברכים והמברכות. בברכה, טישיו - שיחה 21:35, 20 ביוני 2011 (IDT)

דעעש-דעש

חסידות דעש. אדמו"ר דעש. חסידות דעעש. אדמו"ר דעעש. --Akkk - שיחה 12:58, 28 ביוני 2011 (IDT)

אז מה בדיוק כל הקישורים הללו לגוגל תורמים לוויקיפדיה? יעל 13:15, 28 ביוני 2011 (IDT)

שם הערך

עברתי היום ברחוב רבי טרפון בבני ברק. ראיתי שם בית מדרש שעליו רשום כי הוא שייך לחסידי דעעש (אמנם לא צילמתי, אבל מי שיעבור שם יוכל לראות כי אכן זה כך). אני תוהה לפי זה מה הוא שמו הראוי של הערך, וזה בנפרד משם העיר. לי אישית זה לא מפריע במיוחד, אבל ראוי לדון על הנושא. 94.230.85.169 21:39, 2 במאי 2017 (IDT)

זהו כתיב יידי מקובל. זה לא קשור להגייה לפי כתב עברי, שויקיפדיה מתנהלת על פיה. שיר § שיח § 23:04, 2 במאי 2017 (IDT)

אלדד, amikamraz, Ewan2, יונה בנדלאק, יודוקוליס, המקיסט, mbkv717, TergeoSoftware, Alon112, Assayas, שמזן, תמרה20 ‏ מסכימים? בר - שיחה 16:59, 12 במאי 2017 (IDT)

לא. אם ללכת לפי ההגייה בעברית, הרי שגם "דעש" אינו נכון, כי אני מעריך שההגייה צריכה להיות דֶש (desh) והרי לא כך הוגים את האות ע' בעברית. יחד עם זאת, לטעמי, יש מקרים, כמו זה, שעדיף להשתמש בצורת הכתיב ביידיש למרות ההגייה השונה בעברית. בתחילת הערך נאמר "חסידות דעש או חסידות דעעש (מקובל פחות)". אם זה אכן כך, עדיף להשאיר את שם הערך ואת ההפניה מחסידות דעעש במצב הקיים. הוספתי הפניה גם מחסידות דש בהתאם להגייה בעברית. Amikamraz - שיחה 00:14, 13 במאי 2017 (IDT)

ה"חסידות דעש" יכולה לדעתי להישאר כך, העיר הנמצאת בטרנסילבניה ברומניה נקראת ברומנית דז', בהונגרית דֵש.Ewan2 - שיחה 01:09, 13 במאי 2017 (IDT)

סוכם שלא לשנות. שיר § שיח § 16:47, 8 ביוני 2017 (IDT)

העיר מתויירת כיום ונקראת בעברית דז'. וכמאמר איוואן, החסידות נקראת דעש וגם דעעש, כפי שכותבים אותה ביידיש, וזכתה בכתיב זה לפרסום רב ולבדיחות רבות במרשתת, בעקבות קרבת השם לארגון דאע"ש (דולת עיראק אל שַׁם - ארץ ארך וארץ בְּנֵי-שֵם בעירק וסוריה) הלא הוא המאי"ס (מדינת איסלם) כפי שהם שינו לעצמם את הכינוי.

בכל אופן אב ואם סבתי, מנחם מנדל ורבקה דסקל לבית שטיסל ניהלו שם מאפיה, והיו מכינים את השולחן הטהור (הטיש) והסעודה השלישית בכל שבת. בניהם רפאל וישראל שהיו כבר בעלי משפחות, נתפסו בהבריחם את הגבול להונגריה והועברו עם הכיבוש לידי גרמניה שם הגיעו למחנה עבודת פרך. רפאל חלה בטיפוס הבהרות ונראה במחנה הסגר בריטי שאיש לא יצא חי ממנו. על סמך שתי עדויות אלו, שראוהו ושאין שורדים, התיר הרבי מדעש את אשתו מעגינותה. ישראל שרד, בנו ובתו עלו כמעפילים והוא היה איש מערכת הבטחון. אם מישהו יודע היכן ספר השו"ת של רב זה ומה שמו, אודה, ואולי אעזור לערוך מאמר זה הכתוב בעלגות והחסר פרטים רבים על הקורות את יהודי העיר (ובעיקר חסידים אלו) במלחמת העולם הראשונה והשניה, ואת ייחודם, תורתם והליכותיהם המיוחדים.

בנו של רפאל, המוהל הרב דב דסקל, סיפר לי על מלחמת העולם הראשונה בעיירה ועל הרבי מדעש. אחד הדודים שהיה רזה במיוחד גויס לצבא. הוא פנה לרבי והלה אמר לו: אכול הרבה כי כתוב מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה, יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ, יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי - לָרַבִּים, וְעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל. הוא לא הבין מה הרבי אומר לו אז הרבי חזר עוד פעמיים על המלים יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק. ניסה לאכול אך לא עזר לו. במשרד הגיוס עמד מאחורי רומני גבוה ושמן. אך הקצין הפרוסי צעק בגרמנית: מה אתם מביאים לי בחורים כאלו. ער איסט צו דיק! (הוא שמן מדי). -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' באב ה'תשע"ח • 22:54, 19 ביולי 2018 (IDT)