שיחה:חנניה רייכמן

משתמש:וירצי/חנניה רייכמן

שלום דוד, חסרים מועד לידה/פטירה וקורות חיים (לא מצאתי). כמו כן, לא נמצאו קישורים חיצוניים או חומר קריאה (ברשת). איך משלימים את המידע? כלומר, מה השלב הבא?
בברכה, דליה דליה • שיחה 22:23, 19 באפריל 2007 (IDT)

ראי כאן. בברכה. ליש 22:31, 19 באפריל 2007 (IDT)

כך חולפת תהילת עולם. חנניה רייכמן היה מגיבורי ילדותי, ועד היום אני יודע בעל פה אחדות מיצירותיו, למשל

אמרה צפרדע:

לא אגור עם עגור

כי אגור מפני עגור

אשר באין לו מלאי אגור

צפרדעים בולע.

וכעת, אפילו יום פטירתו איננו ידוע. אפשר לטלפן לאגודת הסופרים, ולשאול אותם את תאריך לידתו ופטירתו. יש להם בוודאי גם כרטיס סופר שלו, וגזרי עיתונים העוסקים בו, כך שביקור בבית הסופר ברחוב קפלן בתל אביב יעלה מידע רב. דוד שי 22:55, 19 באפריל 2007 (IDT)

תודה. אוסיף כמובן את המכתם. וכאן אני מרשה לעצמי לומר בפה מלא: האיש - וירטואוז. באשר לביקור בבית הסופר, ובכן, איך לומר זאת בעדינות... יושבת אוהלים אנוכי. מכל מקום, אתקשר ואנסה לברר את המועדים הנ"ל. הוספתי היום פילמוגרפיה לפליני (הסנדלר היחף) כמעט שבועיים אחרי שהתרעתי בדף השיחה. כל שהיה לעשות - להעתיק רשימה מוכנה ממקור אחר (טיוויפדיה). האם פירושו של דבר שהערך חנניה רייכמן יישאר ימים רבים בחשכת ארגז החול שלי? כלומר, מתי אוכל לשחרר אותו לאוויר העולם? דליה • שיחה 23:06, 19 באפריל 2007 (IDT)

את יכולה להעביר אותו כבר עכשיו למרחב הערכים, כמו שנאמר "ולא עליך המלאכה לגמור". ברבות הימים יתגלו הפרטים החסרים ויושלם הערך. דוד שי 23:09, 19 באפריל 2007 (IDT)

זה מה שהיה כתוב בקישור שנתתי:

מיהו חנניה ריכמן? - ליאור - 23:19 13/04/2007 זהו סופר שכתב כמה ספרים ישנים כמו "דבש ועוקץ" "עברית עליזה" ועוד.. כמו כן תרגם כמה. אני מעוניין לדעת מיהו האדם? קורות חייו והאם הוא בכלל עוד בחיים. תודה מראש, ליאור הוסף תגובה שלח אימייל סגור חלון

   משורר ומתרגם עברי. נולד באוקראינה ב - על חנניה רייכמן - 12:50 14/04/2007

1905. היה מפעילי ´צעירי ציון´. אחרי המהפכה הקומוניסטית עבר ליקטרוניסלב שם המשיך בפעילות עברית וציונית במחתרת עד שנעצתר על ידי הבולשת. ב-1926 עלה ארצה והשתקע בתל אביב. עבד בחברה ליצוא פרי הדר ועסק בתרגום. ב-1945 התמסר לכתביה ספרותית. מת בתל אביב ב1982. בכתיבה שלו יש הומור קליל ועוקצני, ושואף לשלימות במקצב ובחריזה ובהברקות לשון. רוב ספריו הם אוספים של ´חרוסזי לצון´ שנדפסו בדבר-ילדים ובדבר השובע. מהספרים שלו: אכנ אני נהג, אני שוטר פתגמים, מאוצרות אגדות הזהב יציאת מצרים הפילון הסקרן ממלכות הדמיון אם הבנים פתגמים ומכתמים מחרוזת אגדות תרגומים משירת העולם ועוד. מקווה שזה עזר לך. החומר הכתוב לקוח מאנציקלופדיה לילדים של אוריאל אופק ואחרים.

בברכה. ליש 23:22, 19 באפריל 2007 (IDT)

אם כך, אלה התאריכים המדויקים (קצת השתבש השם הפרטי). דוד שי 23:27, 19 באפריל 2007 (IDT)

הו, אוצר בלום. תודה רבה (בקישור שנתת לי הייתה חנות ספרים...) דליה • שיחה 23:31, 19 באפריל 2007 (IDT)

השינויים טובים, קצת נסחפתי שם... תודה. רק הערה קטנה. הקישור של "משחקי הלשון" לשעשועי הלשון (אמנם השם של הערך השתנה, אבל לא המהות) אינו טוב, לעניות דעתי. "שעשועי הלשון" המפורטים שם אינם תחבולות ספרותיות (מלבד הסעיף שלפני אחרון - לשון נופל על לשון, אליטרציה בלעז). מה דעתך?

התרופה היא הרחבת הערך שעשועי לשון כך שישקף גם את תרומתו של רייכמן לתחום זה, או החלפת הקישור לקישור לערך לשון נופל על לשון (או פתרון משולב). דוד שי 09:34, 20 באפריל 2007 (IDT)

בשלב ראשון אחליף את הקישור ללשון נופל על לשון. הוספתי לרשימה (ההולכת ומתארכת) את הצורך לטפל גם בהרחבת... לא, בעצם. שעשועי לשון, כבודו במקומו מונח. יש להפריד בעתיד בין חול לקודש, כלומר בין שעשועים לבין תחבולות אמנותיות. דליה • שיחה 09:41, 20 באפריל 2007 (IDT)

כיוון מצוין. תוך כדי שיחתנו הרחבתי מעט את לשון נופל על לשון. דוד שי 09:45, 20 באפריל 2007 (IDT)

ראיתי. וואוו. נדמה לי שהמושג ההולם יהיה סינרגיה. עוד מעט אכתוב לך פה כמה צימוקים נחמדים על הפיוט של הקליר. מעניין אם אצליח לחדש לך משהו. דליה • שיחה 09:52, 20 באפריל 2007 (IDT)

נבצר ממני לעמוד בדיבורי באשר ל"צימוקים". אמצא הזדמנות אחרת. דליה • שיחה 14:07, 20 באפריל 2007 (IDT)

Les traductions sont comme les femmes

האמנם אנטול פרנס אמר זאת לראשונה? לפי [1] אמר זאת Edmond Jaloux, אבל אינני יודע האם זו האמת. דוד שי 20:28, 20 באפריל 2007 (IDT) http://www.yfolire.net/cite/citthm_f.php

ערב טוב, דוד. המקור שלי הוא המשוררת והמתרגמת ש. שפרה (מעניין אם יש לה ערך פה, אבדוק מיד). היא ידועה בעיקר בזכות תרגומה המונומנטאלי ל"עלילות גילגמש". שמעתי את הרצאתה בסמסטר הקודם, ואני מעתיקה לפה את הקטע הרלוונטי מעבודת הסיכום (שמענו 14 הרצאות שונות והיה עלינו לסכמן):

"כדי להסביר את ה"אני מאמין" שלה בעבודת המתרגם ציטטה ש. שפרה את מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: "כשחביבות עליי המחשבות והתוצאות הספרותיות שבשפה אחרת ואני אומר להביאן לגן ספרותנו אנו, אז עליי לתאר את הדברים כך, איך היה אומרם יוצרם מראש, לוּ היה עברי ובא להגיד את המחשבות או השירות האלה עברית" (מתוך פרויקט בן יהודה). ש. שפרה ציטטה גם את אמרתו הידועה של המשורר הצרפתי אנטול פרנס, טרום עידן הפוליטיקלי קורקט (מתוך ויקיפדיה) -

Les traductions sont comme les femmes - Quand elles sont belles, elles ne sont pas fidèles, quand elles sont fidèles, elles ne sont pas belles

.

אבל ניסתה להוכיח שתרגום יכול להיות גם יפה וגם נאמן ושהשאלה היא רק איך מגדירים נאמנות."
אגב, ציוני בעבודה זו היה 95, וויקיפדיה הופיעה ברשימת מראי המקום של כל עבודותיי.
בברכה, דליה • שיחה 20:50, 20 באפריל 2007 (IDT) נ"ב: תודה עבור מילוי דף השיחה. דליה • שיחה 20:57, 20 באפריל 2007 (IDT)

אני מתקשה להאמין. שמה של ש. שפרה אינו מוזכר אפילו בעלילות גילגמש, לעומת מתרגמים אחרים הרבה פחות איכותיים שיש להם ערך של ממש... נו, טוב, רומא לא נבנתה ביום אחד. לאט לאט נתקדם לעבר הפסגה... דליה • שיחה 21:06, 20 באפריל 2007 (IDT)

היעדרו של הערך ש. שפרה הוא אכן שערוריה. דוד שי 21:29, 20 באפריל 2007 (IDT)

אבל יש ארגז חול - משתמש:וירצי/ש. שפרה.
דליה • שיחה 21:33, 20 באפריל 2007 (IDT)

"נולד באוקראינה"?

ב-1905 לא היתה מדינה כזאת.--84.108.213.216 12:23, 28 בפברואר 2016 (IST) טלמון סילבר