בערך מדובר על כך שהדרוזים ברמת הגולן סירבו לקבל אזרחות ישראלית ברובם וכיוצא מן הכלל מוזכר הכפר ע'ג'ר בעוד על פי הערך של כפר זה מרבית אוכלוסיותו הינה עלאווית.
אני סבור שיש צורך בהבהרה או פירוט בעניין או שינוי ניסוח.
Pc84 - שיחה22:06, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
ערכתי מעט את הערך וחילקתי לפיסקאות. דבריו של בגין שהיו חסרי הקשר ולא מובנים לקורא המצוי (להערכתי) הוסרו ובמקומם נוספה פיסקה שמסבירה את דבריו. ייתכן שיש להם מקום בערך אבל צריך לראות את ההקשר והתאריך - לאיזו טענה של רובינשטיין הוא מתייחס. הפיסקה שעוסקת במחלוקת המשפטית זקוקה להרחבה נוספת על סמך המקורות שנוספו ואינם כרגע לפני.
דברי בגין בתשובה לח"כ אמנון רובינשטיין: "אתה משתמש במילה 'סיפוח'. אני לא משתמש בה. כך כתוב בחוק. כך כתבנו ב־1967, כשאתה לא היית בכנסת, שהממשלה רשאית בצו להחיל את המשפט, השיפוט, והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ ישראל, כפי שייקבע בצו. ידידי, אבל על רמת הגולן החוק ההוא לא חל, כי מבחינה משפטית, ארץ ישראל זה כמובן השטח המנדטורי. ולכן הבאנו הצעת חוק מיוחדת."
כן הסרתי את המשפט "תוצאותיו המעשיות של החוק הן מועטות", שנראה כי אינו מנוסח באופן ברור ומדויק. אם הכוונה למו"מ ולנושא הדרוזים הרי שזה מפורש במשפטים הבא. דרך - שיחה07:54, 1 בפברואר 2011 (IST)תגובה
חוק רמת הגולן לא מוכר על ידי מדינות העולם[עריכת קוד מקור]
אני לא בטוח שאני מבין מה המשפט הזה אומר. אני חושב שהכוונה היא ככל הנראה שמדינות העולם אינן מכירות בסיפוח השטח לישראל או בהחלת החוק הישראלי עליו. דהיינו, אינן מכירות בו כשטח ישראלי. עם זאת, מה המשמעות האופרטיבית של אי הכרה זו? ערןב - שיחה05:43, 7 בפברואר 2011 (IST)תגובה
לדעתי מה שלא מוכר ע"י מדינות העולם הוא העובדה שמדינת ישראל היא הריבון על השטח הזה. אני מסכים עם ההערה שלך כי המשפט לא מובן ויתכן שאינו מנוסח היטב וזאת הסיבה לאי בהירות. לדעתי הכרה של מדינה זו או אחרת בחוקים שנחקקים בישראל אינה רלוונטית, ומה שהכותב ניסה להגיד זה: "למרות החלת הריבונות, בחוק זה, על שטח רמת הגולן, מספר מדינות אינם מסכימות כי זה אכן מאפשר למדינת ישראל להכריז על הגולן כשטחה". aviram83 | שיחה
בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) מחק את המשפט "הדרוזים תושבי רמת הגולן סירבו ברובם הגדול לקבל את האזרחות הישראלית, ופרצו בשביתות וצעדי מחאה הפגנתיים כנגד החוק, שכללו עימותים עם כוחות צה"ל", בגלל שהיתה עליו דרישה למקור.
תמיד עדיף שיהיה מקור. אבל באמת זה דברים שאם אף אחד לא שם לב שיש דרישה למקור, או אפילו לא מוצאים מקור (לא היה וואינט ב 1982), אז צריך למחוק?! יש מחלוקת על זה שהם סירבו לקבל אזרחות ישראלית?! ואני בטוח שגם על זה שהיו שביתות ומחאות אין מחלוקת. אולי רק על עימותים עם כוחות צה"ל כדאי לבדוק, למרות שגם זה נשמע סביר. eman • שיחה • ♥23:31, 17 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
אני חולק על זה! ככל הידוע לי מדובר בחלק קטן של הדרוזים. אני לא בטוח ב100% ולכן לא שיניתי על סמך הזכרון שלי, אבל כשאין מקור ועוברים כמה חודשים, אז מוחקים את המידע ואסור לשחזר אותו לפני שיהיה מקור. אם רוצים לשנות את המדיניות לגבי דרישות למקור, המקום לדון על זה הוא במזנון ולא כאן. --בן נחום - שיחה00:07, 18 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
אני חולק על מטבע הלשון "סירבו" שהיא בעלת משמעות אקטיבית. כל עוד לא יהיה מקור מוצק לזה, אני בעד ניסוח נייטראלי בסגנון "רוב הדרוזים ברמת הגולן לא מימשו את זכותם לקבל תעודות זהות." --בן נחום - שיחה20:28, 20 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
כאמור, אתר ynet טרם נוסד אז, וקצת קשה למצוא מקורות אונליין המתייחסים לאירועים. ובכל זאת מצאתי כמה:
א. במקור הזה באתר מק"י יש בתוך המסגרת בתחתית המאבק מידע חשוב לכמה דברים. קודם כל הוא מדבר על כך שעוד לפני חוק רמת הגולן "חוקקה הכנסת באוגוסט 1980 חוק, שאיפשר לתושבי הגולן הסורים לקבל אזרחות ישראלית. במקביל, פתחו השלטונות הישראליים במסע, שמטרתו הייתה לפתות את תושבי הגולן לקבל אזרחות ישראלית ותעודות זיהוי ישראליות. רק דרוזים מעטים נענו ליוזמה זו וקיבלו אזרחות ישראלית".
בהמשך הם כותבים ש"בעקבות הסיפוח, חויבו הדרוזים לשאת תעודות זיהוי ישראליות. בתגובה פתחו הדרוזים ב-14 בפברואר 1982 בשביתה, אשר לוותה בהפגנות. ממשלת בגין הטילה ב-25 בפברואר סגר צבאי על כפריהם, אסרה על כניסת צוותים רפואיים ועיתונאים, וניתקה את הקשר הטלפוני. תעודות זיהוי שחולקו הועלו באש, תוך הפרת העוצר... השביתה של כפרי הדרוזים הסתיימה כעבור שישה חודשים (ב-22 ביולי 1982) בתנאים הבאים: ממשלת בגין נסוגה מדרישתה שהדרוזים יקבלו אזרחות ישראלית. אך היא הצליחה לכפות עליהם לשאת תעודות זיהוי ישראליות (כחולות), עם הכיתוב "אזרחות לא מוגדרת"."
ב. חיפוש בדברי ימי הכנסת נותן הדים לעיניין הזה. למשל נאום של אמנון רובינשטיין בהצעת אי אמון שהגישה "שינוי" ב-23 במרס 1982:
"היו לנו בגולן ארבעה כפרים דרוזיים, שלא הכריזו על עצמם בראש חוצות כפטריוטים ישראלים, אבל היו מקור לגאווה לכל ישראלי, והיינו מביאים עיתונאים מכל העולם כדי להראות להם כיצד תחת שלטון ישראל מלמדים עברית ויש מרפאות ויש שירותים קהילתיים וחיים דרוזיים בגולן. יום אחד החליטה הכנסת שבזה אין די, שצריך לתפוס מרובה, והחליטה להעניק תעודות זהות לדרוזים בגולן. וכאשר היא החליטה לעשות זאת, אמרו לנו שזה בסדר, שזה יחזק את אוהדי ישראל בגולן. למחרת קבלתו של החוק התחילו בעיות. אמרו: אם כך, צריך להחיל את משפט ישראל על הגולן, כדי שיהיה ברור לדרוזים מעל לכל ספק מה קורה להם. והתוצאה היא זו, שהיום, זה שישה שבועות שהוטל מצור של צה"ל, צבא-ההגנה לישראל - אני מדגיש - תוך שימוש באמצעים, ואני משתמש בלשון זהירה, שחוקיותם מפוקפקת, תוך הטלת כתם קבל העולם כולו על משטרנו, כדי לאלץ אותם לצאת לעבודה, כדי לאלץ אותם לקבל תעודות זהות. הבעיה לא היתה קיימת כלל, אנחנו הבאנו אותה על עצמנו. אנחנו תפסנו מרובה, ולא תפסנו דבר".
ג. המאמר הזה של יוסף אלגזי שבין השאר כותב: "בימי השביתה הכללית ב-1982, כשבעלה ריצה את עונשו, היתה אום ע'סאן פעילה מאוד. "בלילות לעתים ישנתי ברחבה שליד הגלעד של הבאשה אלאטרש. יחד עם נשים אחרות הייתי מעודדת את השבאב במחיאות כפיים וביללות שמחה. היו לילות שחיילים העירו אותנו. הם היו חובטים באלות ובקתות רובים בדלתות שלנו, וקוראים לנו לקחת את תעודות הזהות הישראליות שהניחו ליד דלתות הבתים. הם ניסו להטיל עלינו אימה ופחד. אני לא פחדתי. לקחתי את תעודת הזהות שלהם והשלכתי אותה לרחוב, לבוץ"." זו נראית לי התנגדות אקטיבית ביותר.
דבר מעניין נוסף שעולה מהמאמר הזה הוא שבתחילה היו 5 כפרים דרוזיים בגולן, אולם אחד, בשם סחיתה פונה מתושביו ע"י צה"ל ב-1970 והם הועברו בעיקר למסעדה.
לפיכך אני מחזיר את הדברים עם הפניה למקור הראשון, ובהמשך גם אנסה להרחיב, לכתוב על החוק מ-1980, ועל השביתה והצעדים שהתקיימו כנגדה. eman • שיחה • ♥18:11, 23 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
לפני כמה שבועות הוספה לערך פסקה בשם "חידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות יהודית על רמת הגולן". אולי בערך על רמת הגולן יש לה מקום. אבל לא בערך על החוק הספציפי הזה. eman • שיחה • ♥22:39, 21 במרץ 2019 (IST)תגובה
מפה מצויינת אבל למה היא כולה בגוונים של חום? מאוד קשה להבין את המקרא בצורה זו, ואני עוד רואה יחסית טוב. הלוואי שיוחלפו הצבעים. «kotz» «שיחה» 09:24, 4 ביולי 2021 (IDT)תגובה
מדוע הרקע המשפטי מתחיל ב-1948 ולא ב-1920?[עריכת קוד מקור]
ישנם בישראל הטוענים שרמת הגולן הייתה בשטח שהובטח לבית הלאומי בשעה שחבר הלאומים אישרר את המנדט הבריטי על ארץ ישראל ומכאן שהזכויות המשפטיות של מדינת ישראל בשטח נעוצות בהסכמים בהם נקבעו גבולות המנדטים. בן שושן אלבר - שיחה16:41, 28 ביולי 2023 (IDT)תגובה
"בחינת הזווית הישראלית מעלה כי חלק משטחי רמת הגולן הנמצאים מאז מלחמת ששת הימים בשליטה ישראלית, אמורים היו כבר להיכלל בגבולות הבית הלאומי היהודי שעתיד היה לקום בסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל." מחלוקת הגבול באתר היחדה למען הגולן
מנחם בגין: "מובן מאליו, שכולנו יודעים שארץ-ישראל כללה את רמת הגולן. אך – וזאת אני גם מציע בפומבי – היו ימים שבהם מעצמות קולוניאליות קבעו גבולות באופן שרירותי. היום אין שום חשש לומר זאת. שתי מעצמות קולוניאליות, באופן שרירותי, החליטו שהגבול הצפוני של ארץ ישראל לא יעבור על רמת הגולן, אלא מתחת לרמת הגולן; והעובדה שהן עשו כך, רק מוכיחה שהן עשו זאת בשרירות לב. זו הבחינה ההיסטורית." מתוך מרכז מורשת מנחם בגין
הווארד גריף: "מעמד התחדשותן של הזכויות המשפטיות של העם היהודי ושל ריבונותו על הארץ התרחש, אפוא, במקביל להכרזתה של פלשתינה כשטח מנדטורי, מפני שמנדט זה ניתן אך ורק כדי "לבנות מחדש" את מדינת יהודה העתיקה ולהגשים את הצהרת בלפור ואת ההוראות הכלליות של סעיף 22 הנזכר... פרטי העצמאות המתוכננת של המדינה היהודית נקבעו בשלושה מסמכים בסיסיים, שניתן לכנותם כמסמכי היסוד של ארץ-ישראל המנדטורית ושל מדינת ישראל היהודית המודרנית שצמחה מתוכה:
- "החלטת סן-רמו" מיום 25 באפריל 1920;
- "המנדט על ארץ-ישראל", שהוענק לבריטניה על-ידי מעצמות ההסכמה הראשיות ואושר על-ידי חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922;
- "חוזה הגבולות הצרפתי-בריטי" מיום 23 בדצמבר 1920.
את שלושת מסמכי היסוד האלה השלים החוזה האנגלו-אמריקני מ- 3 בדצמבר 1924 בנוגע למנדט על ארץ-ישראל." אתר news1
כולנו יודעים שארץ ישראל היא מהנילוס עד הפרת, והובטחה לנו לא על ידי מעצמה קולוניאליסטית או שתי מעצמות קולוניאליסטיות, אלא על ידי הקב"ה, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף. אם רוצים להתחיל בעבר יש להתחיל בהתחלה, כלומר בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" ובפירוש רש"י לפסוק זה. אם, לעומת זאת, רוצים לחיות במציאות, אין לבלבל את הקורא בטענות שהובאו לעיל, שממש אינן רלוונטיות לחוק רמת הגולן. דוד שי - שיחה06:23, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
אין מקום ללגלג. לא לבלבל את הקורא אלא לפקוח עיניו לכל קשת העמדות בנוגע למקור הזכויות המשפטיות של מדינת ישראל על ארץ ישראל בראיית המשפט הבינלאומי. יש גישה הטוענת שלא החלטת החלוקה חוללה את מדינת ישראל אלא שהחלטת החלוקה ביטלה באופן בלתי-חוקי את הזכויות המשפטיות של העם היהודי ואת ריבונותו על כל פלשתינה וארץ-ישראל, והיא רחוקה מלהיות אישור לזכויות אלו או מחוללתן. בן שושן אלבר - שיחה06:47, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
האם יש לך מקור לזכויות המשפטיות של העם היהודי שהוא חזק יותר מהבטחת הקב"ה לאברהם? האם החולקים שאתה מזכיר באו לידי ביטוי בחקיקת חוק הגולן? דוד שי - שיחה08:36, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
אני מאמין שאתה יודע להפריד בין הבטחת האלוהית לאברהם לבין ההנמקות המשפטיות לתקומת הבית הלאומי בעיני המשפט הבינלאומי.
האם דבריו של בגין בעת הצגת החוק ונימוקיו בפני הממשלה ב-14 לדצמבר 1981 אינם מספיקים? בגין מסביר שתחת להחיל את סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט לאורו החילה ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים ב-1967 היא נזקקת, לעניין חוק רמת הגולן, לחקיקה ראשית וישירה של הכנסת משום שהמעצמות הקולוניאליות, קרי בריטניה וצרפת, מעלו בפיקדון המנדט, המעוגן בהצהרת בלפור השזורה בהחלטות ועידת סן רמו, שהפקיד בידיהן חבר הלאומים והחריגו את רמת הגולן מתחום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בן שושן אלבר - שיחה09:20, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
הבטחה אלוהית חשובה לאין שיעור מתעלולים של מעצמות קולוניאליות.
משום מה ההבטחה האלוהית אינה נותנת לך מנוח. דבריו של בגין לא נשלפו מן השרוול ומציפים גישתה של אסכולה מקצועית ומנומקת ואם להזכיר את עריכתי המקורית הרי נכתב בה: "ומשום כך יש הטוענים לזכויות משפטיות המעוגנות במשפט הבינלאומי...". וכל שטענתי הוא שהרקע המשפטי לחוק רמת הגולן נמצא בהחלטות הבינלאומיות מתחילת שנות ה-20 ולא מהחלטת החלוקה של 48. בן שושן אלבר - שיחה10:04, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
דבריו של בגין לא מתייחסית דווקא לגבולות של 1920.הם מדברים על הקשר ההיסטורי לרמת הגולן, ולשרירות לטעמו של קביעת הגבול.
אבל הנקודה העיקרית היא שבכלל היה צורך בחוק הזה, בגלל שהשטח נמצא מעבר לגבולות המנדט כפי שהם היו עם הקמת המדינה. כי "הן פקודת שטח השיפוט והסמכויות והן סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט התייחסו לשטחי ארץ ישראל המנדטורית ולכן כאשר התקבלה ההחלטה העקרונית על החלת המשפט הישראלי ברמת הגולן, שלא הייתה בגבולות המנדט לא היה ניתן להשתמש בהם והיה צורך בחקיקה ראשית של הכנסת". זה הרקע המשפטי. מה שהוספת אינו קשור לרקע המשפטי.
גם אין קשר בין הגבול של 1920 לגבול המזרחי של "רמת הגולן" היום. הוא נקבע בהסכמים שהיו אחרי מלחמות ששת הימים יום כיפור לפי מיקומי הצבאות, ללא שום קשר למה שהיה ב 1920. eman • שיחה • ♥10:12, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
טוב, חיפשתי מקור לטענה שלך כאילו גבולות מ 1920 חפפו את הגבולות הנוכחיים, ולא רק שלא מצאתי לזה שום תמיכה, המפה משמאל מראה שזה ממש אבל ממש לא היה המצב. eman • שיחה • ♥10:25, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
והגולן לא היה בגבולות המנדט בדיוק בגלל מה שבגין טען, וטוענת אסכולה משפטית מכובדת, שהמעצמות הקולוניאליות חיבלו במשמעות המקורית של כתב המנדט כפי שמצאו ביטויין ב:
החלטת ועידת סן-רמו מיום 25 באפריל 1920;
"חוזה הגבולות הצרפתי-בריטי" מיום 23 בדצמבר 1920
"המנדט על ארץ-ישראל", שהוענק לבריטניה על-ידי מעצמות ההסכמה הראשיות ואושר על-ידי חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922.
שעד הסכם ניוקומב-פולה ב-1923 כלל את הגולן, בחפיפה כמעט מוחלטת לשטח אותו כבשה ישראל ב-1967. ואם תשווה את שטח רמת הגולן בידי ישראל, כיום, תראה שהוא חופף בשטחו וצורתו כמעט לחלוטין את השטח שהיה בידי המנט הבריטי עד 1923.
לא. ממש לא. השטח לא חופף, ולא קרוב להיות חופף. אתה הכנסת את הטענה הזו לכמה ערכים, והיא פשוט לא נכונה.
יש לך מפה משמאל שמראה את האזור הזה. הוא חלק קטן בהרבה מרמת הגולן של היום.מתוך כ-1150 קמ"ר של "נפת רמת הגולן" הישראלית, השטח הזה כולל רק כ-350 קמ"ר. 30%. זה חופף כמעט לחלוטין?! eman • שיחה • ♥12:28, 29 ביולי 2023 (IDT)תגובה
אבל כמו שראית, מה שהוא כותב שם (תוך כדי הפניה למפה שלא קיימת) פשוט סותר את כל המקורות האחרים שמביאים בהרבה יורת פירוט את הגבולות. המסקנה מפה היא שאי אפשר להשתמש בבלוג הזה שלו כאיזשהו מקור מהימן. eman • שיחה • ♥11:23, 30 ביולי 2023 (IDT)תגובה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)[עריכת קוד מקור]
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוק רמת הגולן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
