שיחה:חוק יסוד: נשיא המדינה

הפסקה זמנית

לפי דעתי נפלה שגגה בידיך בפסקה העוסקת בהפסקה זמנית של כהונת הנשיא. כתבת כי "תוקפה של החלטה על נבצרות של נשיא המדינה, בין לפי בקשתו ובין לפי חוות דעת רפואית, הוא לתקופה של 3 חודשים, והיא רשאית להאריכה ב-3 חודשים נוספים. הארכה נוספת טעונה את אישור מליאת הכנסת. כאשר הנבצרות היא מכוח בקשתו של הנשיא, רשאי הוא להפסיקה בכל עת". על פי מיטב ידיעתי הפסקה זמנית יכולה להיות לכל פרק זמן שהנשיא יבקש. כך למשל אושרה לקצב נבצרות של יממה רק כדי שלא ישתתף בטקס ההשבעה של השופטת בייניש. אחר כך אושרה לו נבצרות לשלושה חודשים שהסתיימה למחרת יום העצמאות. הועדה התבקשה לאשר ההארכה של הנבצרות עד להודעה חדשה (כשהוא מכוון בדבריו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה האם להעמידו לדין או לא, לאחר השימוע שיעשה לו). יושבת ראש ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, הציעה להאריך את הנבצרות בשלושה חודשים. יושב ראש סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, התנגד ואמר כי הנשיא לא ביקש זאת ויש להענות לבקשתו כפי שהיא, כלומר ללא תיחום זמן. בעניין זה קבעה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, כי הועדה חייבת לתחום בזמן את תקופת הנבצרות, אך אין חובה לקבוע דווקא שלושה חודשים. לבסוף התקבלה עמדתה של רוחמה אברהם, מה שעורר את חמתם של פרקליטי הנשיא, שטענו כי ועדת הכנסת חרגה מסמכותה בשעה שאישרה נבצרות לשלושה חודשים ולא נבצרות לתקופה לא מוגדרת, כפי שביקש הנשיא.--Arikb 22:57, 1 במאי 2007 (IDT)

מה שחסר זה המילים "לכל היותר", ומייד אוסיף אותן, כמובן. הקציבה בזמן היתה יכולה להיות ל-3 חודשים, והיתה יכולה להיות גם לפחות מכך, אך היא לא יכולה לעלות על 3 חודשים, ולכן לא ניתן לקבוע זמן בלתי מוגבל. הרי לא יכול להיות מצב שבו מתבקשת נבצרות של שנתיים למשל, כי זה אבסורד (כמובן, גם המצב הנוכחי הוא סוג של אבסורד, אבל נניח לזה). עידו 23:30, 1 במאי 2007 (IDT)

הנה הציטוט המדוייק מתוך פרוטוקול ועדת הכנסת שעסקה בבקשה האחרונה של הנשיא להאריך את תקופת כהונתו "עד להודעה אחרת" (אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך את כל הקובץ במייל. תשאיר לי מייל):

נורית אלשטיין:

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שעל פי סעיף 22 (א)(2) לחוק יסוד הנשיא, חייבים לתחום את הנבצרות במועד כי נאמר "מאישור ההודעה עד תום התקופה שקבעה הוועדה בהחלטתה או עד שהודיע הנשיא לוועדה שלא נבצר עוד".

גדעון סער:

לא חייבים.

נורית אלשטיין:

חייבים. לא ניתן להשאיר אישור נבצרות פתוח בלי תקופה כי כך נאמר: "באישור ההודעה עד תום התקופה".

גדעון סער:

אני חולק עליה ברמה המשפטית. "אושרה הודעתו" – המשמעות היא שהיא לא יכולה לחרוג מהודעתו ולתת בה תכנים שלא קיימים בהודעתו. לכן הפרשנות לא נכונה. היא לא פרשנות אפילו, היא שינוי הנוסח של החוק.

נורית אלשטיין:

על פי החוק הוועדה יכולה לתחום את תקופה גם כתקופה קצרה.

גדעון סער:

קודם אמרת "חייבת", עכשיו אמרת "יכולה".

נורית אלשטיין:

היא חייבת לקבוע תקופה.

גדעון סער:

פשוט יש פרוטוקול, אני רוצה שהדברים יהיו בפרוטוקול, למען הדורות הבאים.

נורית אלשטיין:

הוועדה חייבת לתחום תקופה. היא יכולה לאשר תקופה קצרה מזאת שהנשיא ביקש. מה שלא יהיה, היא חייבת לתחום תקופה כי כך נאמר בחוק. החוק מדבר על תקופת נבצרות מאישור ההודעה עד תום התקופה שקבעה הוועדה. קרי, הוועדה צריכה לקבוע תקופה. היא לא יכולה להשאיר תקופה עלומה, תקופה פתוחה. לכן מה שמוצע כאן שזה יהיה עד 15.7 או כל תקופה אחרת, זה דבר שהוועדה צריכה לקבוע.--Arikb 08:26, 2 במאי 2007 (IDT)

ואיפה זה סותר את מה שכתבתי? עידו 08:37, 2 במאי 2007 (IDT)

לכל היותר

דברי הפתיחה של יושבת ראש ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, בפתח הדיון שעסק בבקשה השלישית של הנשיא להאריך את תקופת הנבצרות שהסתיימה: היו"ר רוחמה אברהם:

אני אומר את הכל. אני אבהיר את תמונת המצב ואת ההיסטוריה ולאחר מכן אפתח בדיון. כל חבר שרוצה להשתתף בדיון מוזמן להירשם. אני לא מגבילה את הישיבה בזמן. בתום הישיבה תיערך הצבעה על הארכת נבצרותו של הנשיא, כן או לא, בהתאם להצבעה.

כאמור, זאת הודעה שלישית שמובאת לוועדת הכנסת בעניין זה. הנבצרות הראשונה היתה ביום ‎13.9.2006 למשך יום אחד. כזכור, זה היה ביום שבו מונתה נשיאת בית המשפט העליון, הגברת דורית בייניש. הנבצרות השניה, המשמעותית יותר, היתה ביום ‎25.1.2007, למשך ‎3 חודשים, המסתיימים ביום רביעי הקרוב בחצות, ‎25.4.2007.

כידוע, הנשיא התחייב בבית המשפט העליון, שעד להחלטת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר השימוע, הוא יודיע כי נבצר ממנו למלא את תפקידו. דהיינו, אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה, לאחר השימוע, על הגשת כתב אישום , הוא יתפטר.

עוד ידוע, כי טרם התקיים הליך השימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. היועץ אמר בוועדה הקודמת שההליך יתקיים ב-‎2.5 ואת החלטתו בדבר הליך כתב האישום הוא יפרסם מאוחר יותר.

בנסיבות אלה, כפי שנדרש גם מהתחייבותו בבית המשפט העליון, מבקש כעת הנשיא קצב להאריך את התקופה שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו. כבר בשלב זה, לאור שאלות שעלו בדיון הקודם, אני רוצה לומר שהנשיא יכול להודיע בכל עת לוועדה שלא נבצר עוד ממנו לבצע את תפקידו ובאותו רגע הוא יחזור לכהונה. אולם, כפי שראינו, הוא הגביל את יכולתו זאת בהתחייבות שנתן בבג"צ.

בהתאם לסעיף ‎22 לחוק יסוד נשיא המדינה, רשאית הכנסת להאריך את תקופת הנבצרות בלא יותר מ-‎3 חודשים נוספים. יש לשים לב, שההארכה שתיעשה כעת, לאחר שלושה חודשים, תסתיים לאחר תום תקופתו של הנשיא קצב. הנשיא קצב החל לכהן ביום כ"ט בתמוז, התשס"ז, ה-‎1.8.2000. חוק יסוד נשיא המדינה מעמיד את תקופת הכהונה על ‎7 שנים. עוד קובע החוק, כי תקופת הכהונה תיחשב לפי הלוח העברי. מכאן שהכהונה , עומדת להסתיים, בלא קשר להליכים הפליליים, ביום כ"ט בתמוז, התשס"ז ‎15.7.2007.--Arikb 08:45, 2 במאי 2007 (IDT)

האם שמת לב לתיקון שהכנסתי בערך לפני שהוספת את שתי הודעותיך האחרונות? עידו 09:11, 2 במאי 2007 (IDT)

ודאי שראיתי. שמחתי שהערתי הביאה לתיקון ושהערך יופיע ללא שגיאה בסעיף כה חשוב. חשבתי שתוכל להעזר בהערות האלה לצורך אישוש מקורות, אבל אתה כמובן לא חייב. --Arikb 18:20, 2 במאי 2007 (IDT)

הועתק מדיון המלצה

מעניין ומפורט מאד. מסביר את החוק בפשטות ובענייניות. אור 18:13, 7 ביולי 2007 (IDT)

בואו נשמע חוות דעת של אחד המשפטנים שלנו. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:15, 8 ביולי 2007 (IDT)

שתי הערות קטנות: א. יש רבים הסבורים כי מעמדו של חוק יסוד שאינו משוריין ואין בו "פיסקת הגבלה", אינו נמצא על מדרג נורמטיבי גבוה יותר מזה של חוק רגיל, וההפנייה לפסק דין מגדל בעניין זה נראית לי כשגויה. ההערה הזו מופיעה כבר בפיסקת הפתיחה, וזה פגם מאוד בהערכתי לערך. ב. יש להרחיב הרבה על פסק דין ברזילי, שתיאר את סמכויות הנשיא ואת ההשתלשלות ההיסטורית שלהן מסמכויותיו של מלך אנגליה. לפסק דין חשוב ביותר זה שקבע את סמכות הנשיא לחון עבריינים עוד בטרם הורשעו מוקדש מעט מאוד, בעוד שלברווז הצעת "חוק פרס" שטרם פרס את כנפיו והופל, מוקדשת פיסקה ארוכה ולטעמי מיותרת. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 13:37, 8 ביולי 2007 (IDT)

אה... וכמובן, פרט לכך ערך יפה ומעניין, הסוקר את הנושא ביסודיות, וכולל חומר גרפי ראוי, שפתיים יישק... :) קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 13:42, 8 ביולי 2007 (IDT)

כעת הזמן לשפר את הערך בהתאם להערות של קילגור טראוט. נא להודיע עם סיום העבודה על מנת שנעביר את הערך להצבעה. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:40, 8 ביולי 2007 (IDT)

תיקנתי בהתאם להערות. עידו 15:21, 21 ביולי 2007 (IDT)

מיזוג/העתקה

לפי דעתי המידע בערך הזה טוב מדי בשביל להשאר בו, או לפחות בו בלבד. רוב המידע צריך לעבור או להיות מועתק לערך של נשיא מדינת ישראל העגום. אין סיבה שמידע על כהונה, סמכויות, חנינות וכו' לא יופיעו בפירוט בערך הראשי על נשיא מדינת ישראל ויופיעו רק בערך הזה, שסביר להניח שמעטים אלו שיגיעו אליו. הייתי מעתיק חלקים רבים מהערך הזה לערך של נשיא מדינת ישראל - בעיקר החלקים בנוגע לסמכויות, בחירה והפסקת כהונה. אפשר לקצץ, כדי שהערך של נשיא המדינה לא יהיה רחב מדי (כי שם צריכה להיות גם היסטוריה), אך עדיין יש בו מקום למידע רב מן הערך הזה. דעות אחרות? דובב 21:35, 10 ביולי 2007 (IDT).

ציטוט

בערך מופיע הציטוט הבא: "אין ספק שמעמדו המיוחד של הנשיא הגרמני וסמכויותיו הנוספות הם שאיפשרו את החתירה ההדרגתית תחת המסגרת הדמוקרטית של החוק הגרמנית, עד שנחרבה כולה". הקטע "המסגרת הדמוקרטית של החוק הגרמנית" אינו מנוסח היטב. האם אפשר לבדוק שהציטוט מדויק, ואולי אף להביא הפניה למקור על מנת למנוע שאלות כאלו בעתיד. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:01, 21 ביולי 2007 (IDT)

עכשיו זה בסדר (לאחר שחוק שונה לחוקה). בכל זאת כדאי לציין את המקורות של כל הציטוטים בערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:24, 22 ביולי 2007 (IDT)

תיקנתי ל"חוקה" מ"חוק" - אבל באמת היה חסר לי המקור, ולכן ביקשתי מעידו לבדוק שכך היה כתוב במקור. אלדד • שיחה 13:26, 22 ביולי 2007 (IDT)

קישור

הקישור בפרק "הפסקה זמנית" מוביל לדף ריק באתר הכנסת. נא לבדוק. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:05, 21 ביולי 2007 (IDT)

תוקן. עידו 13:28, 22 ביולי 2007 (IDT)

חוק או חוקה - בתחילת הערך

עידו, נראה לי שהייתה תקלדה בתחילת הערך, ושיניתי את המילה "חוק" ל"חוקה". אנא בדוק. אלדד • שיחה 12:14, 22 ביולי 2007 (IDT)

הצדק עמך. עידו 12:16, 22 ביולי 2007 (IDT)

עונשים?

בניסוח הבא:

סעיף 11(ב) לחוק היסוד קובע כי "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

האם צריך להיות "להקל בעונשים" או "להקל בעונשם"? אלדד • שיחה 13:11, 22 ביולי 2007 (IDT)

מכיוון שאי-אפשר להפחית או להמיר עבריינים, זה מוכרח להיות "להקל בעונשים". עוזי ו. 13:15, 22 ביולי 2007 (IDT)

תיאורטית זה יכול היה להיות "בעונשם" (להקל בעונשם של העבריינים), אבל זה אכן "בעונשים". עידו 13:20, 22 ביולי 2007 (IDT)

עוזי, התכוונתי "לחון עבריינים ולהקל בעונשם" - ולא למה שכתבת. ובכל זאת, בדקתי, ואכן הניסוח של החוק הוא "בעונשים" ולא "בעונשם". אלדד • שיחה 13:21, 22 ביולי 2007 (IDT)

אבל זה בדיוק העניין. אי אפשר "לחון עבריינים ולהקל בעונשם על-ידי הפחתתם או המרתם". עוזי ו. 13:22, 22 ביולי 2007 (IDT)

אתה צודק, עכשיו אני רואה את זה. אלדד • שיחה 13:23, 22 ביולי 2007 (IDT)

שאלת הדיוט

האם ד"כ (הערות שוליים) הם "דברי הכנסת"? אבינעם 19:06, 24 ביולי 2007 (IDT)

כן. עידו 19:11, 24 ביולי 2007 (IDT)

תודה. רצוי שגם הדיוטות יוכלו לקרוא ערך מועמד להיות מומלץ.... אבינעם 20:41, 24 ביולי 2007 (IDT)

כך מקובל לפי כללי הציטוט האחיד, אבל לא אכפת לי לשנות את זה, אם לא תהיה התנגדות. עידו 20:50, 24 ביולי 2007 (IDT)

אני מעדיף שלא לחרוג מהנורמה. עדיף לכתוב את הערך דברי הכנסת (כרגע זו הפניה), וליצור הפניה אליו מד"כ. דוד שי 21:26, 24 ביולי 2007 (IDT)

הנוהג כאשר אין רוב מוחלט בסיבוב הראשון

"סעיף 8 לחוק היסוד קובע כי על הנשיא להיבחר ברוב של 61 חברי כנסת, בין אם הוא מועמד יחיד, ובין אם מתמודדים מולו מועמדים נוספים. בעבר היתה נהוגה שיטה לפיה אם איש מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש בסיבוב הראשון, מתקיים סיבוב שני. אם גם בסיבוב השני איש מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש, והיו יותר משני מועמדים, ממשיכים לסיבוב הצבעה נוסף ללא המועמד שקיבל את מספר הקולות הנמוך ביותר, וכך הלאה, עד שנותרים שני מועמדים".

נראה שנוהג זה עוד לא הונהג בבחירות ב-1952, שהרי פרץ ברנשטיין שקיבל את מספר הקולות הנמוך ביותר בסיבוב השני, היה מתמודד גם בסיבוב השלישי אלמלא היה פורש מיזמתו. אם כן, נראה שלפני "העבר" שמתואר בערך, היה "עבר יותר מוקדם" שבו היו פשוט חוזרים ומתמודדים ללא כל השמטת מועמדים, עד להשגת רוב של 61 לאחד מכולם.

אם אני צודק, צריך לציין זאת בערך, ולציין גם את תאריך התיקון.

יום נאה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ג בסיוון ה'תשע"ד • 12:15, 11 ביוני 2014 (IDT)

כפי שכתוב בערך, חוק היסוד נחקק ב-1964, ובחירות שנערכו קודם לכן היו בהתאם לחוק המעבר. אופן הבחירה עד 1964 רלוונטי בערכים נשיא מדינת ישראל והבחירות לנשיאות ישראל, אך לא בערך על חוק היסוד. עידו • שיחה 09:51, 14 ביוני 2014 (IDT)

רוב תודות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ז בסיוון ה'תשע"ד • 12:51, 15 ביוני 2014 (IDT)