שיחה:חגי משגב

האם הוא פרופסור מן המניין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בבדיקה לא מקיפה - הוא לא פרופסור בכל דרגה שהיא. ‏DGtal‏ 02:09, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

חשיבות הערך

מדובר לכאורה במרצה מן המניין, אפילו לא פרופסור, וללא גילויים ופרסומים שהסעירו את העולם. ‏DGtal‏ 10:01, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

גילוי האוסטרקון הוא בהחלט גילוי חשוב שהסעיר את עולם הארכאולוגיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האוסטרקון עצמו חשוב, אבל לא ברור מהערך מה מידת הקשר של משגב לגילוי. מהערך על קייאפה נראה שלא משגב הוא שמנהל את החפירות, אז אם הוא חפר שם היה לו לכאורה תפקיד פחות מרכזי. ‏DGtal‏ 14:11, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שמשגב לא עובר את הרף המקובל לכתיבת ערכים על אנשי אקדמיה. לגבי תרומתו בתחום הארכיאלוגיה, אני מציע לשאול את חנה. יש לה הבנה רבה בתחום. Lostam - שיחה 14:28, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

אין כל חשיבות לגילוי האוסטריקון לצורך חשיבות אנציקלופדית, אז בדיוק הוא חפר במקום המסוים ועלה על האוסטריקון אז מה? זה עניין של מזל בלבד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:48, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

אין חשיבות לזהות החוקר שחפר ומצא ממצא מסוים? נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ב • 21:31, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מנהלי החפירה הם יוסי גרפינקל וסער גנור. אני מניחה שחגי שגב הוא בצוות החופר. בערך על חירבת קייפא נאמר שהוא הציע הצעה חלקית לקריאת האוסטרקון. זה לא מספיק בשביל חשיבות אנציקלופדית. האם ניהל חפירות ? מהם הפרסומים שלו? מהי תרומתו למדע הארכאולוגיה? כל זה לא נאמר בערך. נאמר כאן שבגלל שהוא מצא את האוסטריקון הוא זכאי לערך, ואני אומרת שאם אתה אישית חופר ומוצא מממצא חשוב זה לא הופך אותך לזכאי. בחפירות האלה משתתפים אנשים רבים, אמנם זה הכי כיף למצוא במו ידיך ממצא חשוב, אבל מפה ועד לערך בויקיפדיה המרחק גדול. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 22:06, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

משגב לא גילה את האוסטרקון אלא פרופסור יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משגב פענח את האוסטרקון והציע בעקבותיו מודל חדש להבנת התפתחות הכתב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אכן כפי שכתב האלמוני. הוספתי והרחבתי את הערך ע"פ מידע ששלח לי ד"ר משגב. יש בידי גם את רשימת פרסומיו של ד"ר משגב. האם זה רלבנטי לדיון החשיבות? אוסיף קישורים ככל שיישלחו אלי. ‏עמיחי • שיחה 22:09, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מדגם מייצג של פרסומים חשובים יוסיפו לערך, חשוב לדעת היכן פרסם ועל מה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:52, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

בבקשה (הפסקה הבאה) ‏עמיחי • שיחה 14:15, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

עמיחי, נהוג להכניס רשימה מדגמית של פרסומים חשובים בערך ולא בדף השיחה. האם תוכל לעשות זאת בתאום אתו? אני רואה כאן פרסומים בכתבי עת חשובים המצביעים בהחלט בעד תרומתו למדע. אני בעד השארת הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:22, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

מצטרף לחנה, אם לא הייתי נכנס לדף השיחה הייתי נגד השארתו, גילוייו לא מפורטים בכלל בערך אלא כתובים בצורה כללית בלבד, שורה על כל דבר. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 14:54, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

חנה, הרף המקובל אצלנו לגבי אנשי אקדמיה הוא דרגת פרופסור מן המניין. מה אצל ד"ר משגב משכנע אותך שצריך במקרה זה לחרוג מהכלל? Lostam - שיחה 01:13, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

אולי מכיוון שהוא אחד היחידים בארץ העוסק באפיגרפיה ופליאוגרפיה ולכן הרבה תעודות מגיעות אליו לפענוח ופרסום? (כך לדבריו. לי אין שום מושג בדברים האלו) ‏עמיחי • שיחה 01:19, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

לוסתם, התחלנו לקדש את הכללים כאילו רק הם הבסיס לחשיבות של אישיות. כפי שעמיחי אמר חשיבותו בתחום המחקר שלו ובפרסומים הרבים שלו. יש לנו ערכים על סטייליסטים עם דקה תהילה בטלויזיה כמו סנדרה רינגלר, מדובבים שונים ועוד. הפכנו את הידוענות ככלי בסיסי לקביעת חשיבות של אישיות מסוימת. אז מה לעשות שחוקר העוסק באפיגרפיה הוא לא כל כך סקסי כמו איזה בלונדינית עם שפתיים ממולאות בהשד יודע מה שמדברת שטויות בקצב אבל כולם רואים אותה בטלוויזיה? האם זה מה שיהפוך למדד אצלינו? דרגת הפרופסור מקלה עלינו כדי לא לדון בחשיבות האיש אבל אין זה אומר שמי שאין לו פרופסורה אינו זכאי לערך על בסיס תרומתו האישית. יש לנו ערכים רבים על אנשים שאינם פרופסורים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:42, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

עמדתה של חנה כמומחית הבית שלנו לארכאולוגיה מקובלת עלי, ואני מצטרף לטיעוני החשיבות שלה (במאמר מוסגר אציין כי אכן החשיבות לא הייתה ברורה קודם להרחבת הערך מה שמוכיח שההבהרה הכי טובה היא זו שנעשית בגוף הערך). ואכן, אם יש לנו ערכים כמו יופי תירוש או עמליה זיו אז בוודאי ובוודאי שיש מקום לערך על חגי משגב. פעילותו הרבה יותר רלוונטית לימינו מאשר פעילותן של תירוש וזיו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:55, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

מבלי להיכנס לדיון מי חשוב יותר ומי רלוונטי יותר (דיון שלדעתי הוא עצמו לא חשוב ולא רלוונטי) נראית לי עמדתה של חנה. במקרה זה יש הצדקה לחרוג מן הקווים המנחים. יואב ר. - שיחה 18:50, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

חנה, למען הסר ספק, לא שאלתי כדי להתנגח או כי אני חושב שאין חשיבות, אלא שאלתי כדי להבין. הכללים לא מקודשים, אבל כשמבקשים לסטות מהם מן הראוי לצרף לכך נימוק משכנע, כפי שעשית. סטייה רבה מדי מן הכללים גורמת לכך שבעצם אין כללים, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר חלוקים ומתווכחים. Lostam - שיחה 19:11, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

רשימת פרסומים

1. (בשיתוף עם חנן אשל) תעודה מן המאה הרביעית לפסה"נ מכתף יריחו, תרביץ, שנה נו חוברת ד, תמוז-אלול תשמ"ז, עמ' 478-461.
2. (כנ"ל) תעודה מהמאה הרביעית לפסה"נ מכתף יריחו, נקרות צורים 14, ינואר 1988, עמ' 33-21.
3. (כנ"ל) A Fourth Century B.C.E. Document from Ketef Yeriho, IEJ 38, 1988, pp. 158-176
4. הסיסמה השלישית - עיון בתחילת פרשת וארא, מגדים ז', תשמ"ט, עמ' 30-27.
5. Ostracon from Horvat `Uza, IEJ 40, 1990, pp. 215-217 Two notes on the
6. ארבע פיסות קלף כתובות ממדבר יהודה, מכמנים 7, שבט תשנ"ד, עמ' 43-37.
7. קטע מרצף אלפביתי על גלוסקמא, עתיקות 29, תשנ"ו, עמ' 50-*47*.
8. בתי הדין היהודיים לאור תעודות מדבר יהודה, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 24-17.
9. הערות לכינויים ושמות משפחה בסוף ימי הבית השני שעל כתובות הגלוסקמאות, תרביץ, שנה סו חוברת א, תשרי-כסלו תשנ"ז, עמ' 123-130.
10. מאגיה בכתובות בתי הכנסת העתיקים, דברים – קובץ מאמרים במלאת עשור למרכז יעקב הרצוג, בעריכת יוסף אחיטוב וחנה ודוד עמית, עין צורים תשנ"ט, עמ' 31-36.
11. הערות אפיגרפיות, ארץ ישראל כ"ו (ספר קרוס), ירושלים תשנ"ט, עמ' 111-109.
12. (with Hanan Eshel) Jericho papList of Loans ar, DJD 38, Oxford 2000, pp.21-30.
13. (with Esther and Hanan Eshel) Jericho papSale of Date Crop ar, ibid, pp. 55-62.
14. על ארכיאולוגיה, על היסטוריה ועל חקר הכתובות העתיקות, על אתר ז, תש"ס, עמ' 110-101.
15. תאריכים והשימוש בהם בתעודות יהודיות מימי בית שני, המשנה והתלמוד, מדידה ושקילה בימי קדם, מוזיאון הכט – קטלוג מס' 17, חיפה תשס"א, עמ' 67-74 (*41 - *46).
16. (בשיתוף עם יצחק מגן ולבנה צפניה) הכתובות הארמיות והעבריות מהר גריזים, קדמוניות 120, תשס"א, עמ' 133-143.
17. Texts of Unknown Origin, DJD 28, Oxford 2001, pp. 223-230
18. כתב התורה במסורת חז"ל ‬, ‫ נטועים ח, תשסב, 21-9.
19. התפתחות מנהגי זכרון יהודיים בתקופה הרומית-ביזנטית לאור כתובות הקבורה, מחקרי יהודה ושומרון י"א, תשס"ב, עמ' 136-123.
20. קמעות והשבעות מארץ ישראל מתקופת התלמוד, מחניים 14, 2002, עמ' 42-29.
21. A Fragment of a Jewish Inscription of the First Century CE from Area XV, Qedem 43 (ed. E. Mazar), 2003, pp. 127-128
22. (with Yitzhak Magen & Levana Tsfania) Mount Gerizim Excavations (I) – The Aramaic, Hebrew and Samaritan Inscriptions (JSP 2), Jerusalem 2004
23. כתובות בתי הכנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ועשו לי מקדש – בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו, בעריכת יעקב אשל, אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו, אריאל תשס"ד, עמ' 56-49
24. (בשיתוף עם יששכר שטרן) ארבע מצבות נוספות מצוער, תרביץ עד, תשס"ה, 151-137.
25. (with J. J. Price), Jewish Inscriptions and Their Use, in S. Safrai, Z. Safrai, J. Schwartz & P. J. Tomson (eds.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 461-484
26. Two Jewish Tombstones from Zoar, IMSA 5 2006, pp. 35-46
27. סיפורי שמשון: עיון ספרותי רעיוני, הגיגי גבעה י"ג, תשס"ז, עמ' 138-129.
28. (בשיתוף עם יוסף גרפינקל וסער גנור) האוסטרקון מחורבת קיאפה, חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מחקרים כרך ג, עורכים: דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת, ירושלים 2009, עמ' 111-123
29. Review of B. Sass, The Alphabet at the Turn of the Millennium, IEJ 59/2 2009, pp. 242-248
30. (with Y. Garfinkel & S. Ganor) The Ostracon, in Y. Garfinkel & S. ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I – Excavation Report 2007-2008, Jerusalem 2009, pp. 243-258
31. Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palestina (CIIP), A multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad, Volume I, part 1. Ed. by H. Cotton, L. Di Segni, W. Eck, B. Isaac, A. Kushnir-Stein, H. Misgav, J. Price, I. Roll and A. Yardeni. Berlin: Walter de Gruyter, 2010.
32. Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palestina (CIIP), A multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad, Volume II. Ed. by H. Cotton, L. Di Segni, W. Eck, B. Isaac, A. Kushnir-Stein, H. Misgav, J. Price, I. Roll and A. Yardeni. Berlin: Walter de Gruyter, 2011
33. אוסטרקון מחורבת קיאפה. קדמוניות 141 (תשעא) 2-12 ‬. עמ' 13-16.
34. אבן מקיר תזעק, סגולה 11 תשע"א, עמ' 54-59
35. ומה עשו הרומאים עבורנו? סגולה 19 תשע"ב, עמ' 21-27
36. אל תקרא לי יוסף, סגולה 27 תשע"ב, עמ' 20-29

נמסרו לדפוס

1. רשימת הצומות מבית הכנסת ברחוב, IMSA 6 (אנגלית).
2. כתובות ירושלים בימי הבית השני, ספר ירושלים –בית שני, יד בן צבי.
3. כתובות ממכוור (חפירה של משלחת מאוניברסיטת בודפשט בעבר הירדן).
4. אוסטרקונים מקומראן (במסגרת פרסומי קמ"ט ארכיאולוגיה, JSP).
5. כתבת דיוקן על יוספוס פלוויוס, סגולה (מתוכנן לפרסום – מנחם-אב תשע"ב).

‏עמיחי • שיחה 14:15, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

שבירה

הוחלט שנותנים ערכים למדענים בעלי פרופסורה מן המניין, או כמעט בעלי פרופסורה מן המניין, שיש להם הישגים מרשימים בתחום נוסף, מלבד במדע. הועדה המעניקה פרופסורה מן המניין היא הועדה המחליטה מי חשוב מספיק בתור מדען. לא אנחנו. ועם כל הכבוד וההערצה לרשימת הפרסומים של האיש, אם מביני דבר לא נתנו לו פרופסורה מן המניין, אז מי אנחנו שניתן לו?

מעל ל-1000 מופעים בגוגל. הערך מקושר מ-5 ערכים אחרים העוסקים בארכאולוגיה לכן אני מוצא את הערך אודותיו כאנציקלופדי ומשלים למידע בערכים אחרים. Assafn • שיחה 13:27, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

להערכתי, כל מרצה מן המניין בדרגת דוקטור באחת המחלקות לאריכאולוגיה של ארץ ישראל יענה על הדרישות הנ"ל. חקר ארץ ישראל הוא יחסית נושא פופולרי בארץ ובעולם, וכל ד"ר שעוסק בו ופרסם קצת (גם אם לא מספיק להגיע לפרופסורה) ימצא איזכורים לשמו באינטרנט. בהנחה שלא כל מרצה זכאי לערך (וטוב שכך), עוד לא מצאתי הסבר במה משגב חשוב מחבריו לסגל הזוטר במחלקה. ‏DGtal‏ 17:11, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

והערה טכנית לבוחני הביבליוגרפיה: הגיגי גבעה, נקרות צורים, מחניים וסגולה אינם כתבי עת אקדמיים שפיטים אלא במות פופולריות יותר. ‏DGtal‏ 17:17, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אני מסכים שאזכורים בגוגל זה לא העניין. החשיבות היא במספר הפרסומים ובכתבי העת האיכותיים שבהם התפרסמו חלקם (בהחלט לא כולם), ואת שני אלה אין לרוב הדוקטורים. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 17:18, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מסכים עם אסף למעלה. חשוב שיהיו ערכים על חוקרים ישראלים. והערה קטנה - בהרבה ויקיפדיות מספיק תואר דוקטור כדי לבסס חשיבות, לא צריך להיות פרופסור. גיא - שיחה 08:42, 4 בספטמבר 2012 (IDT)