שיחה:הרצחת וגם ירשת
משמעות של הביטוי[עריכת קוד מקור]
אני מזמין ויקיפדים לדון במשמעות של הביטוי הרצחת וגם ירשת.
האם הכוונה לתוכחה כנגד עוולות חמורות וחריפות שמצד הצדק והצו האלהי, כפי שכרגע כתוב, או שמא הכוונה שאין להוסיף חטא על פשע, כאשר החטא הקל שנעשה לאחרונה דוקא מעצים ומגביר את החטא החמור, או שמא יש משמעות אחרת?
מעניין לבחון את זה בהקבלה לתוכחה אצל דוד המלך, "אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה..." (ספר שמואל ב פרק יב ) --אפי ב. • שיחה • 11:34, 20 מאי 2005 (UTC)
אפי שלום,
הוראת השימוש בביטוי נגזרת דוקא מן המקום והמעשה שהמקרא בחר להציגו. סיפור כרם נבות הוא חריף במיוחד, העוולות שם הינן כנגד האדם, כנגד האמת, כנגד הדין.
בשל היותו של הביטוי "הרצחת וגם ירשת" קשור באירועים כל כך חריפים הרי שגם השימוש בו נשמר למקרים דומים בחומרתם - אין הרי עוולות ממון קטנות כהרי עוולת רצח והטיית דין.
עפ"יר (אם כי אפשר שימצאו יוצאים מן הכלל) בענייני ממונות וקניין או בעניינים אזרחיים אין משתמשים בביטוי זה : אין זה במקום לטעון כלפי בנק שגרע סכום כסף מחשבוני ואף לא זיכני בריבית הראויה בגין כך את הטענה : "הרצחת וגם ירשת" למרות שמתקיימת כאן שרשרת של עוולות של הבנק כלפי.
סיפור כרם נבות מכיל עוד לקח חשוב ביותר : במצוות ה' הוענש אחאב חרף העובדה שלא הוא גרם במישרין למות נבות !!! אחאב ואיזבל נשאו באחריות ונענשו על תוצאת מותו של נבות בגין מעשיהם טרם מת נבות דרך שרשרת הסתה והטיית האמת (כוונתי שלא הם היו אלה שיידו בו את האבנים) - זה לקח חשוב וראוי לתשומת לב. אבי תמרובן 12:53, 20 מאי 2005 (UTC)
- כל מה שאתה נכון, אבל אני שואל האם לא מסתתר עוד משהו בביטוי, שהרי בתנ"ך היו עוולות ומעשה רציחות למכביר. סתם לדוגמא שאול הורג עיר כהנים שלמה, על כל אשר בה, בגלל שחשד בהם שסייעו לדוד, והנביא לא אומר לו הרצחת וגם ירשת. כמו גם התנקשויות פוליטיות במטרה לעלות לשלטון. ועוד כהנה וכהנה. ולכן אני חושב שהביטוי קשור לכך שאחאב בעצם הרי רצח את נבות היזרעאלי בגלל שחמד את כרמו ורצה להעביר אותו אליו. ויש כאן גערה שהיא כזו: "לא מספיק שרצחת את האדם האומלל ללא עוול בכפו, אתה גם לוקח את נכסיו, שילדיו היו אמורים לרשת ויורש אותו במקומם, ומוסיף חטא על פשע?" כמובן שיש כאן גם שימוש ציני במערכת המשפט והאשמה צדקנית ומזוייפת שנבות קילל את האל והמלך "ברך נבות אלוהים והמלך", שנעשה פה שימוש בשמו של האל, למעשה עוול נוראי. --אפי ב. • שיחה • 14:11, 20 מאי 2005 (UTC)
- גם דבריך אמת ויציב, אני חושב ששימוש הולם הביטוי זה חייב להיות כלפי משהו שמקיים את שני המרכיבים שאנו דנים בהם:
- חומרה מיוחדת ועוולה מן הצדק (למנוע טרויאליזציה של השימוש).
- הפקת הנאה ותועלת מפירות העוולה שהיא בחינת הגדלת העוולה מבחינת עושה העוולה ומנגד "הוספת חטא על פשע" בבחינת הגדלת העוולה כלפי הקורבן.
- אבי תמרובן 14:37, 20 מאי 2005 (UTC)
משפט הכותרת הוא אחד המסורבלים בהסטוריה[עריכת קוד מקור]
משפט הכותרת הוא אחד המסורבלים בהסטוריה 46.117.100.15 10:17, 29 בדצמבר 2011 (IST)