שיחה:הפרכה
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת הדרה ניצן פתיחי בנושא הפרכה בכתיבת טקסט מילולי.
ביהדות[עריכת קוד מקור]
עדות שאי אתה יכול הוא כלל בקבלת עדות שלא מקבלים עדים כאלה. גם אם נקבל שההסבר הוא בגלל שהם לא נאמנים כי הם לא מפחדים לשקר, זה לא קשור לכלל שלא ראוי להאמין בהנחה שאי אפשר להפריכה. --יהודה • שיחה • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:22, 21 בפברואר 2018 (IST)
- @יהודה 01: אני לא בטוח שאין כאן בסיס לאזכור. תוכל לפרט יותר מדוע אינך רואה כאן מקבילה? הרי העקרון הלוגי שעומד מאחורי עקרון ההפרכה הוא שעבור תאוריה כלשהי, מצב בו אף מצב/תצפית אינו יכול לעמוד בסתירה לה, מהווה מגרעה מהותית עבור קבלתנו את התאוריה (ובעיקר פרושו שאין טעם לטעון לראיות אמפיריות בעניינה). נראה שאותו הגיון מופעל בעניין עדות שאי אתה יכול: חוסר היכולת (בשל אי-ציון זמן ומקום, כך שלא ניתן לטעון כנגד העדות "בכלל היית עימי במקום אחר אז!"), מהווה פגם מהותי בעדות, שכמדיניות - נפסלת לעדות. הקשר נראה לי ענייני (וכמובן אין בכך לטעון לקשר רעיוני הסטורי וכיו"ב). TannyC - שיחה 15:33, 26 ביולי 2018 (IDT)
- TannyC, כי שם מדובר בחוסר נאמנות של העדים. כלומר שאנחנו לא מאמינים למי שלא נותן אפשרות להעניש אותו על שקר (ושוב, זה בהנחה שאינה ודאית שזו סבת הדין). אבל כאן מרחיבים את זה הרבה יותר וטוענים שכל הסבר שאי אפשר להוכיח שאינו נכון אין לקבל אותו. והרי ההסבר אינו תלוי בך אם תשקר או לא. גם אם אף אחד לא יעניש אותך, אתה רוצה לדעת את האמת. וזה שאתה לא יכול להוכיח שזה לא נכון (=להפריך את זה) לא אומר שזה פחות אמיתי. אמנם אכן כן שייך להשתמש בזה כדי לבחון שרלטנות, אבל כשהרעיון הוא לדחות ניסוי מסויים בטענה אולי יש כאן נתון שאיננו יודעים וממילא להשאיר הכל ברמת אי ודאות, זה הגיוני אפילו אם לא ניתן להפריך את טענת האפשרות של אותו נתון. למשל אם אחד ירצה להוכיח שהמלח עשוי מכלור על ידי פירוק אלקטרוליטי, ויבוא אחר ויטען אולי החשמל יוצר כלור כאשר הוא בא במגע עם המלח והכלור אינו יסוד אלא מלח הבישול הוא יסוד, אפילו אם לא היה ניתן להפריך את זה, כבר אין לנו ודאות.
- כעת במחשבה שנייה אני חושב שכן אפשר להכניס את זה אבל אם הסתייגות בסגנון: "רעיון דומה ביהדות"--יהודה • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ח • 10:22, 31 ביולי 2018 (IDT)
- TannyC, כי שם מדובר בחוסר נאמנות של העדים. כלומר שאנחנו לא מאמינים למי שלא נותן אפשרות להעניש אותו על שקר (ושוב, זה בהנחה שאינה ודאית שזו סבת הדין). אבל כאן מרחיבים את זה הרבה יותר וטוענים שכל הסבר שאי אפשר להוכיח שאינו נכון אין לקבל אותו. והרי ההסבר אינו תלוי בך אם תשקר או לא. גם אם אף אחד לא יעניש אותך, אתה רוצה לדעת את האמת. וזה שאתה לא יכול להוכיח שזה לא נכון (=להפריך את זה) לא אומר שזה פחות אמיתי. אמנם אכן כן שייך להשתמש בזה כדי לבחון שרלטנות, אבל כשהרעיון הוא לדחות ניסוי מסויים בטענה אולי יש כאן נתון שאיננו יודעים וממילא להשאיר הכל ברמת אי ודאות, זה הגיוני אפילו אם לא ניתן להפריך את טענת האפשרות של אותו נתון. למשל אם אחד ירצה להוכיח שהמלח עשוי מכלור על ידי פירוק אלקטרוליטי, ויבוא אחר ויטען אולי החשמל יוצר כלור כאשר הוא בא במגע עם המלח והכלור אינו יסוד אלא מלח הבישול הוא יסוד, אפילו אם לא היה ניתן להפריך את זה, כבר אין לנו ודאות.
הפרכה בכתיבת טקסט מילולי.[עריכת קוד מקור]
לדעתי, יש להוסיף מידע על הפרכה בכתיבת טקסט. דוגמא הממחישה תעזור מאוד לתלמידים ואנשים הנדרשים לניסוח הפרכה הגיונית. כמורה ללשון עברית מושג זה דורש חידוד נוסף והמחשה בתחום העברית כמו המופיע בתחום המתמטיקה. הדרה ניצן פתיחי - שיחה 21:59, 2 בינואר 2021 (IST)