שיחה:המצור על יודפת
הוספת נושאבעיית התאריכים[עריכת קוד מקור]
- ציר הזמן של האירועים
מלחמת היהודים, ספר ג, פרק ז (תרגום שמחוני):
- פסקה ג: "ואספסינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה... הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה... לקץ ארבעה ימים כלו האנשים את עבודתם וביקעו מסילה רחבה למעבר אנשי הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחודש ארטמיסיוס (כ"א אייר, שנת 67), מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת... ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל כן החיש אספסינוס ועלה להילחם בעיר... מיד שלח אלף רוכבים... וציווה לסגור אותם לסגור על העיר, פן ימלט יוסף ממנה".
- פסקה ד: "ולמחרת היום לקח אספסינוס את כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר... אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא... על-כן הקיפו את העיר במערכה כפולה... לסגור על כל מוצאי העיר".
- פסקה לג: "ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובישר לו... להתנפל לעת האשמורה האחרונה... יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת".
- פסקה לד: "ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה... הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר... וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר... כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים".
- ההסבר של שמחוני
סיכום ההסבר של יעקב נפתלי שמחוני בחלק "הערות ובאורים" לפרק שביעי, פרשה לג (עמ' 459):
מפרשה לג יוצא שמצור יודפת נמשך 47 יום. הפליט היהודי הראה לרומאים את הדרך אל העיר בערב ראש חודש תמוז (ל' סיון), ומכאן שהתחלת המצור היתה בי"ג או בי"ד אייר (חודש חסר או שלם). בזה סותר יוספוס את דבריו בפרשה ג, שבא ליודפת ביום החמישי למצור – כ"א אייר (ומזה יוצא שהמצור החל בי"ז אייר). עוד משתמע משם כי זה לא היה היום החמישי למצור ממש, אלא ליום שבו התחילו הרומאים ליישר את הדרכים סביב יודפת, ואספסינוס הגיע עם כל חילו מול שערי יודפת רק "ביום המחרת" לבואו של יוסף אל העיר, כלומר בכ"ב אייר.
לדעת שמחוני יש שתי דרכים ליישב את הסתירה הזאת:
- לתקן "37" במקום "47": לפי זה מנה יוסף 37 ימים מכ"ב אייר עד היום האחרון לסיון, וזה אפשר רק אם היו שני החודשים הללו חסרים.
- לתקן "י"ב אייר" במקום כ"א אייר: לפי זה עלה אספסינוס על יודפת בי"ג באייר, ואם נחשב אייר חסר וסיוון מלא (לפי הלוח המאוחר), יצאו 47 יום מתחילת המצור עד הרגע המכריע שבו מסר הבוגד היהודי לאספסינוס את המידע על הדרך לכיבוש המבצר. אבל יותר נכון: במספר 47 כלל יוסף גם את היום למחרת בוא הבוגד, כלומר היום בו הרעיש אספסינוס את המבצר (ראש חודש תמוז), אלא שלא הסביר זאת באופן ברור.
Liad Malone - שיחה 05:57, 20 ביולי 2021 (IDT)
- אני לא חושב שפתרונות אלה טובים. אני מציע להציג את בעיית הכרונולוגיה בתוך הערך בפרק יעודי שאפשר לקרוא לו "כרונולוגיה". כתבת את רוב הדברים כבר בדף השיחה אז אפשר פשוט להעתיק לתוך הערך. גילגמש • שיחה 06:30, 20 ביולי 2021 (IDT)
- חששתי שהניסוח לא יובן כהלכה, אז הוספתי עכשיו: הפתרונות האלו הן חלק בלתי נפרד מההסבר של שמחוני. אלו ההצעות שלו ל"תיקון" מה שנראה כשגיאה באחד המספרים בטקסט במקור. ניגשתי לבדוק מה נכתב על כך בתרגום ליזה אולמן ל"מלחמת היהודים", שישראל שצמן הוא העורך המדעי שלו וכתב עבורו את ההערות, אבל בניגוד לשמחוני שתוקף את הבעיה, אצל שצמן יש התעלמות. Liad Malone - שיחה 13:57, 20 ביולי 2021 (IDT)
- צריך לעשות חריש עמוק בJSTOR כדי למצוא כתבי עת שהתייחסו לעניין הזה. גילגמש • שיחה 15:30, 20 ביולי 2021 (IDT)
- חששתי שהניסוח לא יובן כהלכה, אז הוספתי עכשיו: הפתרונות האלו הן חלק בלתי נפרד מההסבר של שמחוני. אלו ההצעות שלו ל"תיקון" מה שנראה כשגיאה באחד המספרים בטקסט במקור. ניגשתי לבדוק מה נכתב על כך בתרגום ליזה אולמן ל"מלחמת היהודים", שישראל שצמן הוא העורך המדעי שלו וכתב עבורו את ההערות, אבל בניגוד לשמחוני שתוקף את הבעיה, אצל שצמן יש התעלמות. Liad Malone - שיחה 13:57, 20 ביולי 2021 (IDT)
הסבר על הסיבה לנפילת יודפת[עריכת קוד מקור]
הוספתי הסבר על הסיבה המשמעותית לנפילת יודפת, אבל משום מה העריכה נמחקה בטענות משונות - בהתחלה העריכה נמחקה בגלל שנרשמה בערך יוסף בן מתתיהו ונאמר לי שצריך לרשום בערך המורחב של כיבוש יודפת. אחרי שרשמתי בערך על יודפת העריכה נמחקה בטענה שצריך לרשום את הקישור בהערה ולא בגוף הטקסט. רשמתי את הקישור בהערה אבל אז העריכה נמחקה בטענה שכביכול זה כבר רשום. העריכה שלי בוטלה ע"י Liad Malone לדעתי ללא סיבה מוצדקת, אולי חלק מהניסיון להצדיק את יוספוס פלאביוס בכל דבר שעשה במקום להוקיע אותו כבוגד. הנה העריכה: בשלב הזה, מספר יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ג, ז) על עריק מיודפת שהגיע אל המחנה הרומאי וסיפר להם את סודות השמירה של העיר וכך איפשר את כיבושה.[1] העריק גילה לאספסיאנוס ששומרי החומות לא מצפים להתקפות בסוף הלילה, ובשעה זו הם נרדמים. אספסיאנוס, למרות שלא שם את מבטחו בעריק, החליט לנסות את המידע[2]. עד כאן העריכה שבוטלה. בהערה בסוגריים אפשר לרשום כי העריק לא היה אלא יוסף בן מתתיהו וזאת הסיבה שהרומאים לא צלבו אותו מיד אחרי כיבוש יודפת, שזה משהו יוצא דופן בהחלט עבור הרומאים, גם אם הסיבה, לטענתו של יוספוס, היא שהבטיח לאספסיאנוס שיהיה קיסר. היום הטיעון הזה נשמע הזוי אבל בהתחשב במתנות שהוא קיבל מהרומאים אז התשובה ברורה. יוספוס בגד ביהודים. בתמורה הוא קיבל במתנה את הבית של אספסיאנוס ברומא, אחוזה ביהודה, תשלום חודשי קבוע, שמירה הדוקה מפני יהודים שרצו להרוג אותו על בגידתו (היו כמה כאלה). הוא קיבל במתנה אפילו נשים (כולל שבויה יהודיה, דבר שנאסר על כהנים והרי הוא היה כהן). 2A10:8001:DC9B:0:8C2A:C34:2EE0:3828 16:52, 27 בספטמבר 2022 (IDT)
- אני תומך בשחזור של ליעד מלון. גילגמש • שיחה 19:14, 1 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במצור על יודפת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.biblewalks.com/Sites/yodfat.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170502153210/http://biblewalks.com/sites/Yodfat.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:14, 20 בדצמבר 2022 (IST)
- ^ הבלוג של יוספוס פלביוס
- ^ מלחמת היהודים, ספר ג, פרק ז, סעיף לג.