שיחה:המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)
איחוד?[עריכת קוד מקור]
אני מתנגד לאיחוד. למדור להווי ומסורת יהודית היסטוריה בת 50 שנה, המתוארת בערך. רשת מורשת אמנם צמחה ממנו, אך היא ישות נפרדת, הפועלת בסביבה שונה מזו שבה פעל המדור. לך ערך זכות קיום בנפרד. דוד שי - שיחה 20:35, 14 ביולי 2010 (IDT)
- ובכל זאת, יש כפילות בערכים. צריך להפנות מאחד לשני. עמיחי • שיחה 22:26, 14 ביולי 2010 (IDT)
- יש זיקה הדוקה בין הערכים, שמחייבת קישור ביניהם, ואת הכפילות יש לבטל, אך כל ערך יתקיים בנפרד. דוד שי - שיחה 04:45, 15 ביולי 2010 (IDT)
- אני גם מסכים. חבל לאחד מדור שיש לו היסטוריה ארוכה כל כך. גילגמש • שיחה 05:19, 15 ביולי 2010 (IDT)
- כמי שכתב את הערך בעמל נמלים, סבורני כי צודק דוד שי בדבריו. מדובר בשתי ישויות נפרדות שרק הדינמיקה והשינויים החברתיים וההיסטוריים בהרגלי הצריכה של צרכני התקשורת בישראל יצרו נקודת מפגש ביניהן. אי אפשר להשוות את ההווי והאופי של חמישים שנות פעילות מחלקת הדת לשידורים העכשוויים של רשת מורשת. ואולם, יש לי הערה: דוד, חושבני שלא כדאי לבטל את מה שאתה רואה ככפילות (לבטח אתה מתכוון לקטע האחרון המתייחס לרשת מורשת). למרות שיש עליה ערך עצמאי, בכוונה תחילה השלמתי את הערך הנוכחי בהתייחסות קצרה לרשת מורשת. ראיתי בזאת צורך אמיתי, כחלק מתיאור התמונה הכוללת והשלימה של הערך הנוכחי, ולעניות דעתי, השמטת הקטע תפגום בשלימות הערך. התועלת בערך שלם ומקיף עולה על ה'פגם' של הכפילות המסויימת. ובכלל, יש ערכים רבים שהכפילות, כשהיא במידה סבירה, היא מחוייבת המציאות. למשל, בערכים מרדכי רחמים ותקיפת מטוס אל על בציריך (דוד, לא בכדי הבאתי דוגמה זו...) גרש - שיחה 08:22, 21 ביולי 2010 (IDT)
- אני גם מסכים. חבל לאחד מדור שיש לו היסטוריה ארוכה כל כך. גילגמש • שיחה 05:19, 15 ביולי 2010 (IDT)
- יש זיקה הדוקה בין הערכים, שמחייבת קישור ביניהם, ואת הכפילות יש לבטל, אך כל ערך יתקיים בנפרד. דוד שי - שיחה 04:45, 15 ביולי 2010 (IDT)
- אני מסכים עם גרש צפניה - שיחה 13:42, 29 ביולי 2010 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
לא ברור לי הצורך בתוספת "(קול ישראל)" לשם הערך. דוד שי - שיחה 14:18, 16 ביולי 2010 (IDT)
- השם עצמו לא אומר הרבה, ובמיוחד שאיננו מוכר בשמו הרשמי, ורק כאשר מייחסים אותו ל"קול ישראל" הוא מקבל משמעות. נוסף לכך, הרי אין מדובר בגוף עצמאי אלא במחלקה בתוך "קול ישראל". גרש - שיחה 07:30, 18 ביולי 2010 (IDT)
- ובכל זאת, התוספת מיותרת. שם ערך לא נועד לספר לקורא את כל הסיפור, אלא להוות שם, מדויק ומקובל. תוספת בסוגריים נהוגה בוויקיפדיה רק כאשר יש להבחין בין שני שמות זהים (ראה ויקיפדיה:פירושונים), וכאן אין בעיה כזו. דוד שי - שיחה 08:03, 18 ביולי 2010 (IDT)
- לשיקולך. גרש - שיחה 08:05, 18 ביולי 2010 (IDT)
- מסכים עם דוד. DGtal 08:51, 18 ביולי 2010 (IDT)
- לא נעים לא להיות בדעה אחת עם דוד, ובכל אופן: אין משמעות לשם הזה בלי קשורו לאירגון (רשות השידור) שהוא היה חלק בלתי נפרד ממנה. בנוסף לכך נדמה לי שבעבר היו גופים בעלי שם דומה באירגונים נוספים: למשל בהסתדרות הכללית, אולי אפילו בתנועות הקיבוציות, או לפחות בקיבוץ הדתי. בסכום, אני בעד להשאיר את שם הערך כמות שהוא. Michael Shefa - שיחה 09:17, 18 ביולי 2010 (IDT)
- תרגיש חופשי להיות בדעה שונה משלי. יש לנו דוגמה קיצונית הרבה יותר (אולי קיצונית מדי) והיא הערך אגף כוח האדם, העוסק באגף בצה"ל, אף שאגף בשם זה קיים בארגונים רבים מאוד. כאשר יהיו לנו ערכים על "המדור להווי" בארגונים נוספים, יהיה צורך בסוגריים, בשלב הזה אין צורך כזה. דוד שי - שיחה 10:39, 18 ביולי 2010 (IDT)
- לא נעים לא להיות בדעה אחת עם דוד, ובכל אופן: אין משמעות לשם הזה בלי קשורו לאירגון (רשות השידור) שהוא היה חלק בלתי נפרד ממנה. בנוסף לכך נדמה לי שבעבר היו גופים בעלי שם דומה באירגונים נוספים: למשל בהסתדרות הכללית, אולי אפילו בתנועות הקיבוציות, או לפחות בקיבוץ הדתי. בסכום, אני בעד להשאיר את שם הערך כמות שהוא. Michael Shefa - שיחה 09:17, 18 ביולי 2010 (IDT)
- מסכים עם דוד. DGtal 08:51, 18 ביולי 2010 (IDT)
- לשיקולך. גרש - שיחה 08:05, 18 ביולי 2010 (IDT)
- ובכל זאת, התוספת מיותרת. שם ערך לא נועד לספר לקורא את כל הסיפור, אלא להוות שם, מדויק ומקובל. תוספת בסוגריים נהוגה בוויקיפדיה רק כאשר יש להבחין בין שני שמות זהים (ראה ויקיפדיה:פירושונים), וכאן אין בעיה כזו. דוד שי - שיחה 08:03, 18 ביולי 2010 (IDT)
קהל מאזיניו[עריכת קוד מקור]
א. בעשורים הראשונים היה הציבור הדתי במדינה קבוצת מיעוט קטנה, ואף אילו כל הציבור הדתי היה מאזין למחלקה הדתית (דבר הרחוק מן המציאות), ומנגד רק חלק מהציבור הכללי היה מאזין לשידוריה - גם אז כמות המאזינים מן הציבור הכללי הייתה גדולה יותר. זהו עניין של סטטיסטיקה דמוגרפית יבשה. ב. בניגוד לחילוני המצוי של ימינו, בעשורים הראשונים חלק נכבד מן הציבור הלא-דתי כלל מבוגרים ניצולי שואה, שבאו מרקע דתי והיו בעלי זיקה למסורת, וממילא שידורי המחלקה הדתית התאימו גם להם. עובדה היא, למשל, שקרייני פרקי היום בתנ"ך (יוסף רוזן, עמיקם גורביץ ואחרים) ורבים מפרשניו (פרופ' גבריהו ואחרים) לא היו דתיים. מכאן הקביעה כי רוב המאזינים היו לא-דתיים. ג. בעידן הטרום-טלוויזיוני היה הרדיו המדיה האלקטרונית היחידה, עובדה שמובילה למסקנה המאוד בנאלית: כל אזרחי המדינה, בלא יוצא מן הכלל, היו מאזיני רדיו נאמנים. ואם כן, גם אם היו כאלה שלחצו על המתג וסגרו את הרדיו כששודרו תוכניות מסורת, עדיין רוב העם - שאינו מוגדר 'דתי' - היה חשוף וקשוב לתוכניות המחלקה הדתית. פשוט מאוד, לא היו הרבה ברירות. ד. הנה ציטוט של יעקב רמון בעיתון הצופה מתאריך 11 בנובמבר 1955 העוסק בסיבה לפופולריות הרבה שזוכות תוכניות המסורת ברדיו בקרב הציבור הכללי: "החילונים חיים עדיין על הגעגועים למסורת וניצוצות היהדות טרם דעכו בליבותיהם". גרש - שיחה 16:52, 18 ביולי 2010 (IDT)