שיחה:הלכה

רבי

רועי, שלום,

• אני לא אתווכח איתך על שטויות כמו איך לקרוא לבחור, רבי יהודה הנשיא או יהודה הנשיא. דווקא לפי הקישור שאתה שלחת, יש הסבר למקרים בהם בהם התואר הוא חלק מהשם. במקרה שלפנינו התואר הוא אפילו השם. כלומר יש הקוראים ל"רבי יהודה הנשיא" פשוט "רבי", אני מניח שזה בגלל חשיבותו בעיניהם. לדעתי איך שאני כתבתי עדיף, אבל אם תרצה להשאיר, לא אכפת לי.
• בכל מקרה, אני מתקן את מה ששינית ל"היהודי המאמין" ל"האדם", מכיוון שלא רק יהודים מצווים, ולא רק מאמינים מצווים. פשוט המאמינים בוחרים להקיים את מה שהם מצווים בו. לפי ההלכה - כולם מצווים.

בקשר לשם של הנשיא, זה פשוט פועל יוצא של מה שכתוב בהוראות, שאם התואר הוא חלק מהשם יש לעשות הפניה מהשם עם התואר לשם בלי. בקשר לאדם מאמין/כל אדם, אני מניח שאתה צודק, כיוון שנכתב לפני זה לפי האמונה היהודית, ככה שאני מניח שזה מציג את העניין בצורה מדויקת יותר.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 19:42, 15 אוג' 2004 (UTC)

רק הבהרה, השם הפרטי שלו זה יהודה. "הנשיא" זה התואר שלו. וגם "רבי" זה התואר שלו. (לא היו אז שמות משפחה). בכל מקרה, יש הקוראים לו רק "רבי", למרות שיש הרבה אנשים עם התואר רבי... ושם זה "רבי" הפך להיות כשמו המקובל.

אמנם אנחנו לא דנים בזה, ולא מתווכחים וזו רק הבהרה, אז בוא נודה על האמת ונדון בזה כמו שצריך :-) זה שהנשיא הפך להיות חלק משמו, זה דבר אחד, אבל זה לא אותו דבר כמו רבי, שזה תואר שקיים לגבי הרבה אנשים, ולא רק לו. ככה שהטיפול בהם במילא צריך להיות שונה. אז הנשיא הופך לחלק משמו (הרי אי-אפשר לכתוב רק יהודה, ובמילא זה גם יסתור את הסעיף על שמות מקובלים), ואילו רבי, שקיים אצל אנשים רבים, אינו חלק מן השם. הנשיא זה חלק מן השם הנפוץ, ולכן נפעל לפי הסעיף של השמות הידועים, ואילו רבי זה שם שמשותף לאנשים רבים, ועל כן פה הכף נוטה יותר לכיוון ציות לסעיף על שמות תואר. אבל זה רק בדרך אגב :-)--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:07, 15 אוג' 2004 (UTC)

לפי הידוע לי אם תאמר "רבי" אמר X, יבינו שאתה מדבר דווקא על יהודה הנשיא. :) עד כדי כך ש"רבי" הפך להיות ממש שמו. עדיף לשאול מישהו שמבין ביהדות הרבנית יותר ממני. יכול להיות (כמו תמיד) שאני טועה! --נריה הרואה 20:31, 15 אוג' 2004 (UTC)

אין שום משמעות לערך עקיבא, אלא לערך רבי עקיבא, ואין שום משמעות ליהודה הנשיא, אלא לרבי יהודה הנשיא. רבי (סגול תחת הרי"ש) הוא אכן כינוי מקובל לו. 132.70.218.92

אני מסכים איתך--נריה הרואה 06:35, 16 אוג' 2004 (UTC)

המשנה לא כתובה בצורה פסקנית ותמציתית, אלא מביאים בה את עמדות כל הצדדים. זה אחת הראיות של אלה שמוכיחים שרבי לא התכוון ליצור ספר הלכות, אלא אוסף הלכות (אנתולוגיה) כך דברי ח' אלבק למשל.--נריה הרואה 06:46, 16 אוג' 2004 (UTC)

קצת הסבר לגבי כוונתי. המשנה כתובה באופן תמציתי וזה ברור. זאת אומרת שהיא לא מביאה טעמים ומחשבות ולא מתפלפלת לגבי מקורותיה, כמו בתלמוד, אלא כתובה בצורה תמציתית וחדה תוך קימוץ במילים, והבאת דעות חותכות לכאן ולכאן.

לגבי פסקני, התכוונתי שהיא פוסקת הלכות ולא מביאה דעות, וכאשר יש מחלוקת שלא הוכרעה, הפסיקה שלה היא להביא את הדעות השונות, אבל לעיתים רבות כשאין מחלוקות, היא מביאה רק דעה אחת ואז היא בוודאי פוסקת.

מעבר לכך, אפשר להביא ריבוי דעות ולפסוק כמו שעושה הרב עובדיה, שבעצם משתמש ברב גוניות של הידע מתוך מגמה להגיע להכרעה, וגם במשנה לעיתים רבות אנו יודעים מראש, שכאשר יחיד ורבים הלכה כרבים. ולכן אף כשמובאת דעת מיעוט, זה כאילו נכתב לפרוטוקול, שיש דעה כזו, אבל באמת ההלכה לא כמותו.--אפי ב. 07:00, 16 אוג' 2004 (UTC)

השאלה המרכזית כאן היא מה הייתה כוונתו של רבי בכתיבת (או עריכת) המשנה:

ישנה גישה של חוקרים כמו אלבק וגולדברג, שטוענת שרבי רק אסף את המשניות שהיו לפניו, והתכוון ליצור אנתולוגיה מתוך מטרה חינוכית בעיקר, כדי להקל על הלימוד. הלכה סתומה לפי דעה זו היא לא פסיקה, אלא פשוט הלכה שלא נאמר שם אומרה. חוקרים אלה אומרים שהעובדה שנכתבו כל הדעות מראה שאין כאן ספר הלכות, אלא אוסף של הלכות - בו אין פסיקת הלכה. ולכן היא לא יכלה להיות מודל לספרי הלכה. (תשווה אותה למשנה תורה של הרמב"ם למשל) הכללים שאתה אומר הם כללים, לפסיקת הלכה, והם אינם קשורים למשנה, כי רבי לא לקח את דעת הרבים ציין רק אותה ואמר שזו ההלכה.

גישה אחרת אומרת שרבי סתם בכוונה משניות, כדי לפסוק הלכה.

בכל מקרה, אפר להציג בערך את שתי הגישות, או לא להיות פסקניים לצד אחד או אחר. - נריה.

---

הטענה העיקרית התומכת בהכנסת רבי לשם היא ש"אם תאמר "רבי" אמר X, יבינו שאתה מדבר דווקא על יהודה הנשיא". זה אולי נכון בקהילה מסוימת של אנשים, אך לא נכון ככלל. לכן, אני מתייחס בצורה שונה לרבי ולנשיא. בהקשר של נשיא, הכף נוטה יותר לכיוון של טיפול עפ"י הסעיף של השמות הנפוצים, ואילו ברבי הכף נוטה יותר לכיוון הטיפול עפ"י שמות תואר, כי אולי יש אנשים שבשבילם זה שם המתייחס רק אליו, אבל יש אנשים שבשבילם אין לזה יותר חשיבות מאשר לתואר דוקטור לפני השם. אבל כל הדיון הזה הוא טפשי למדי, שכן ערך כזה אפילו לא קיים, כך שאני מציע לעצור את זה כאן.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 06:58, 16 אוג' 2004 (UTC)

צריך לבדוק איזה מינוח יותר מקובל. - --נריה הרואה 07:22, 16 אוג' 2004 (UTC)

בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה (http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hakdama/10-2.htm. הפרק השישי - [עניינו] לגלות הסתום משמותם. ואני מצטט:
ו"רבי" - הוא רבנו הקדוש, והוא: רבי יהודה הנשיא, השישי להלל הזקן - והוא מחבר המשנה. (עד כאן) מלח השמים 03:01, 2 אוק' 2004 (UTC)

בינתיים ראיתי בויקיפדיה:איך לתת שם למאמר את הדברים אליהם התייחס רועי. ונוצר אצלי ספק. יתכן, שבמקרהו של רבי יהודה הנשיא יש חריגה מהכללים ואולי לא. קשה להכריע. גם אם יוחלט שלא לחרוג מהכללים וודאי שיש לתת הפניה מהערכים רבי ורבי יהודה הנשיא לשם הערך המרכזי שיבחר מלח השמים 14:35, 2 אוק' 2004 (UTC)

אין בעיה עם הפניות, אך לא צריך לעשות דין מיוחד לאדם ספציפי, ללא קשר לתרומתו לחברה האנושית. רבי זהו תוארו ולא השם. במילה "רבי" אפשר לעשות פירושון שיפנה הן לרב והן לנשיא. כפי שרועי העיר, לחלקנו למילה "רב" אין שום משמעות פרט לתואר ובעיני היא לא שווה יותר מכל תואר אחר למשל פרופ' או ד"ר. גילגמש 14:40, 2 אוק' 2004 (UTC)

באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה "יבנה-לרוס" רבי יהודה הנשיא מופיע באות יו"ד תוך ציון "רבי" בתחילת שמו. בכך הן מיישמות את העיקרון, שמקובל גם בויקיפדיה, להשמיט תואר משמו של אדם. חרף כל זאת, נראה לי שבמקרה ספציפי זה, אכן הפך התואר רבי לחלק אינטגרלי משמו, ולכן יש להשאיר את הערך רבי יהודה הנשיא, וליצור הפניה אליו מהערך יהודה הנשיא. זהו יוצא מן הכלל, ולא נושא למלחמה. דוד שי 15:22, 2 אוק' 2004 (UTC)

יחס הרמב"ם לירושלמי

אני אשמח אם מישהו יבסס את הטיעון הכתוב במאמר לפיו "כאשר הייתה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, העדיף הרמב"ם את הירושלמי". אינני בקיא כל כך בחקר משנתו ההלכתית של הרמב"ם אבל ככל הידוע לי זה לא נכון. אסי אלקיים 09:14, 13 מרץ 2006 (UTC)

בדיוק אתמול קראתי ביחוה דעת של מו"ר הגר"ע שליט"א בחלק הראשון את כללי הפסיקה. בנו המסכם כותב בפירוש כי ידוע שהרמב"ם העדיף את לשון הירושלי מאשר הבבלי. פורים שמייח וצום מועיל. היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 09:44, 13 מרץ 2006 (UTC)

תודה רבה על ההפניה. הציטוט המדויק הוא "דרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי", אבל ניתן להבין את זה בשני אופנים: א) דרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי במקום שחולק על הבבלי וכך אתה הבנת. ב) אני מבין את זה אחרת: דרך הרמב"ם להכריע כמו הירושלמי במקום שאין התייחסות בכלל בבבלי. זהו נושא שקראתי פעם (אני לא זוכר איפה) שיש עליו מחלוקת פוסקים: האם במקום שהבבלי לא הכריע ויש התייחסות בירושלמי - האם במקרה כזה הירושלמי מחייב או שאפשר לפסוק גם באופן אחר (לפי תוספתא למשל). ועל זה כותב הגר"ע שליט"א שדעת הרמב"ם היא שהירושלמי מחייב במקום שאין הכרעה בבבלי ואין אפשרות לפסוק בניגוד לירושלמי. אם יש לך 'יביע אומר' (אין לי בבית) אני אשמח אם תבדוק את ההפניה לשם: יביע אומר חלק ד' עמוד קס"ד (אורח חיים סימן לה). זה המקור שהובא ביחוה דעת לכך שדרך הרמב"ם לפסוק כהירושלמי, וכך נוכל לברר האם אתה הבנת נכון או אני. פורים שמח וצום מועיל גם לך אסי אלקיים 10:40, 13 מרץ 2006 (UTC)

עכשיו שמתי לב שלפי הקישור הזה הרמב"ם דווקא סובר שפוסקים כמו הבבלי כאשר הוא חולק על הירושלמי וכך אכן נראה לפי ההפניה להקדמה לפירוש המשנה. שם באמת כותב הרמב"ם שעל התלמוד של רבינא ורב אשי, הוא התלמוד הבבלי, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ומבכר אותו על פני הירושלמי. לכן החלטתי למחוק כל ההתייחסות הזאת עד שמישהו יוכיח אחרת, כיוון שכאן כבר מדובר בדברי הרמב"ם שחור על גבי לבן. אסי אלקיים 20:36, 15 מרץ 2006 (UTC)

בדקתי ביביע אומר, ומסתברא דכדרך קמייתא אזלינן וכהבנתי. מדובר שם על מחלוקת עניפה (יהודים...) שהגר"ע מביא דאיתא מח' בבלי, והרמב"ם למרות דבד"כ פוסקים כרב יוסף בעניין ההוא, פוסק הרמב"ם כרבה וזאת ע"פ ירושלמי. כך נ"ל ועדיין אעיין עוד בסוגייה ארוכה זו (איזה דף, בלי עין הרע...) ואשתדל לכתוב תשובה יותר מפורטת. ודו"ק, וצע"ג וכו' היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 16:29, 19 מרץ 2006 (UTC)

אוסיף עוד משהו ששמתי לב עכשיו (אני לא מאמין שאני ער באחת בלילה...), כאן 1 יש כל מיני פסקים וכללים להלוכע - באות י"ג לקראת הסוף מובא: "וידוע שכמה פעמים פוסק הרמב"ם כירושלמי נגד הבבלי ועל כן שתק הרמב"ם: שו"ת אבני נזר חלק חו"מ סימן קצב וחלק או"ח סימן קמד. וסימן שעו.וחלק יו"ד סימן תנא. וחחו"מ סימן נה". בפירוש. מי שמעוניין עיי"ש. גיט נאכט או יום טוב ושלום לכולם. שיהיה לעם ישראל רק טב ומהר! יש רק שבוע וחצי לעשות פנים אל פנים ואני כנראה אהיה עסוק בזה בשבוע וחצי הקרובים אי"ה. אז להתראות (אא"כ אני אקפוץ באחת בלילה...) היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 22:56, 19 מרץ 2006 (UTC)

תוסיפו

תוסיפו את הספר ספר המצוות לרמב"ם

אם כותבים את ספרי ההלכה שבאו אחרי שולחן ערוך אי אפשר להזכיר את מה שהזכרתם בלי להזכיר את היותר קודמים אשר האחרונים התבססו עליהם - טורי זהב, המגן אברהם, הגר"א ועוד ועוד.

א. ספר המצוות אינו ספר הלכה במובן הרגיל, וכבר מוזכ משנה תורה.

ב. אכן, ישנם מאות ספרים שלא נמנו כאן, מפני הסיבה הפשוטה שלא ניתן למנות את הכל. אני רואה שנעשה כאן נסיון למנות ספרי הלכה עיקריים מתקופות שונות, ולדעתי הנסיון עלה די יפה (ואגב, הט"ז, בהגר"א והמ"א אינם ספרים עצמיים, אלא הערות על השו"ע, מה שמעלה את השאלה למה השו"ע ומפה נמנים בנפרד). דניאל צבי 13:56, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

שם הערך

האם לא נכון יותר ההלכה? הרי המונח מתייחס לאוסף דינים יחיד ומשתמשים בצורה המיודעת. ‏odedee • שיחה 17:30, 9 במאי 2008 (IDT)

כבר בפסקת הפתיחה יש שתי דוגמאות לשימוש במושג ללא ה"א הידיעה, כך ששם הערך הנוכחי יאה בעיני. גם הערך המקביל באנציקלופדיה העברית קרוי "הלכה". בכל אופן, הוספתי הפניה מההלכה, לפחות לטובת הנוסעים ברחוב ההלכה. דוד שי - שיחה 18:12, 9 במאי 2008 (IDT)

מדוע למחוק

הוספתי קישור חיצוני ובו הסבר של יוני לביא מדוע ההלכה מדקדקת כ"כ בדברים הקטנים, ובה בקטנות אל האדם. נושא זה קשור לנושא ומרחיב את דעת הקורא בענין ההלכה? מדוע למחוק? משום שאדם שאננו דתי לא מרוצה? דורש נימוק מספק ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לעת עתה הקישור הוחזר.סול במול - שיחה 20:46, 28 ביולי 2009 (IDT)

הוסר שוב. בוויקיפדיה אין חוזרים על שינויים שבוטלו, ללא הסכמה. "מדוע למחוק"? כי הקישור מכיל הרצאה קשקשנית שאינה מרחיבה בנושא הערך. ‏odedee • שיחה 22:26, 28 ביולי 2009 (IDT)

שם לא מדויק

יש לקרוא לשם הערך ההלכה היהודית ולא הלכה סתם, משום שהלכה קיימת בדתות רבות ולא רק ביהדות, בה עוסק הערך. הוי ארצי - שיחה 02:40, 24 בינואר 2012 (IST)

מתנגד, ביהדות הם נקראים הלכות. • חיים 7 • (שיחה) • ב' בשבט ה'תשע"ב • 13:24, 26 בינואר 2012 (IST)

כלומר ??? הוי ארצי - שיחה 14:32, 29 בינואר 2012 (IST)

בשפה העברית בת ימינו, המושג "הלכה" ללא תוספות ייחודי לדת היהודית. אם מישהו רוצה להתייחס להלכה של דתות אחרות הוא ישתמש בדרך כלל במושגים אחרים - "משפט קאנוני" או "חוק קאנוני" או "ההלכה הנוצרית" בנצרות, שריעה או "ההלכה המוסלמית" באסלאם, "ההלכה הדרוזית" וכו' וכו'. אתה יכול לראות בעמדתי התנגדות לשינוי שם הערך, אך גם תמיכה מפורשת ביצירה הלכה (פירושונים). ‏DGtal‏ 16:42, 31 בינואר 2012 (IST)

גם אני מתנגד. הסרתי את התבנית. אריה ה. - שיחה 20:13, 10 בפברואר 2012 (IST)

הלכה = משנה?

נמק נא. המשנה כונתה הלכה בזמן התלמוד. זה מאוד פשוט, כיוון שהמשנה היא ספר ההלכה הראשון. אחרי המשנה הפך התלמוד לספר ההלכה, כפי שאחרי התלמוד הפך הרי"ף להיות ספר הלכה. זה הכל. למעשה, כל השונה הלכות וכו' עוסק בלימוד משנה, ועל פי מימרא זו נהוג לומר איזהו מקומן (גם כיום שיש לנו את השולחן ערוך). כך שחובה לדייק בערך ולהביא את המקור שקורא למשנה הלכה.
לא הבנתי למה התוספת השנייה מיותרת. מהערך משתמע שכיום בשביל לפסוק הלכה מספיקים ספרי הפוסקים האחרונים, וזה לא מדויק כי ככלות הכל התלמוד וספרי הראשונים הם מקורות ההלכה ופעמים רבות נמצאות בספרי השו"ת פסיקות על פי מקורות אלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רק המשניות כונו הלכות, אלא גם הברייתות מהקבצים השונים, מימרות וכיוב'. הקדמת הרמב"ם שהצגת כמקור מבהירה זאת. אין לי התנגדות שזה יכתב בערך.

החזרתי את התוספת השנייה. בברכה, גנדלף - 01:42, 22/06/15

שחזור פרק, שנמחק ושוחזר שוב ושוב

ב-22.6 LA INGENIERO ביטל פרק שכתבתי בנימוק הלקוני והסרקסטי שמדובר 'בפרשנויות הגובלות במחקר מקורי ויצירתי'. כמו כן, הוא לא כתב דבר בדף השיחה ולא פנה אליי. אף על פי ש אקסינו החזיר את הפרק, כי כנראה הוא שפט אותו לטובה, הוא שוב נמחק. אני החזרתי את עריכתי על קנה, לפני 'פרסום השינויים'. לאחר שנימקתי אותה בזאת הלשון: שחזור פרק שנמחק, בטענה הלא מוצדקת, שהוא מבוסס על מחקר משלי. יש בו מראי מקום. והוא סיכום של פרק שנכתב בידי דוד הרטמן, שהוא מגדולי הפילוסופים של ההלכה המודרנית. הפרק משתלב היטב בערך, ואין שום סיבה שימחקו אותו שוב ושוב, למרות שאחרים אישרו אותו. חייבים לשים קץ לונדליזם בויקיפדיה אוסיף ואומר שפרקו של הרטמן הופיע בלקסיקון התרבות היהודית, שהוא ספר שיש בו הרבה יוקרה נא שיפוטכם, אם די בנימוקי הללו או האם צריך להעביר את הדיון בפני אינסטנציה גבוהה יותר. GARZONJACOB - שיחה 16:23, 26 ביוני 2022 (IDT)

לפי התפיסה ה...

"לפי התפיסה המסורתית, פרשנות החכמים למקרא, כולל הדרשות, מונעת משיקולים פרשניים, וכך גם הפרשנויות הדרשניות לתקדימים הלכתיים. אחרים מצדיקים את הפרשנות מבחינה היסטורית, בטענה שהיא ניתנה במסורת לחכמים ונאמרה למשה בהר סיני יחד עם התורה עצמה. לעומת זאת, התפיסה המודרנית טוענת שפרשנות החכמים משנה במקרים רבים את החוק המקורי, ולעיתים הפרשן מתכוון במודע לשינוי זה, ואולי מנסה להסתיר את השינוי בעזרת פרשנות."

לפי התפיסה המסורתית כל הדרשות נתנו למשה מהר סיני ישירות או ע"פ כללים המלמדים כיצד יש לדרוש.

*מי זאת התפיסה המודרנית? קראית, רפורמית,.. אבל מודרנית לא שייך כאן. אדם אחד משועמם - שיחה 22:34, 24 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בלכה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=134 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210112191002/http://katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=134 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:23, 5 בינואר 2023 (IST)