שיחה:הומור בתרבות היהודית

בדיחות שואה

האם הערך יעסוק גם בפן השנוי במחלוקת הזה? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:32, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אין סיבה שלא. השאלה שלך שיעשעה אותי מכיוון שתחילה חשבתי לכתוב את הערך הומור והשואה כחלק ההתחרות (וזהו נושא ענק ומרתק ביותר), אבל אמא שלי לא הרשתה לי לכתוב על אותו מתוך חשש שנושא כזה יעציב אותי. אודה בחום לכל מי שיכתוב את הערך הזה ואשמח לקרוא אותו. נוי 18:06, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אני בהחלט מסכים, אין סיבה שלא. רק רציתי לוודא. בקשר לערך, אולי הייתי קורא לו השואה והומור, נשמע יותר טוב. בהצלחה לך בתחרות, נראה כאילו שנינו מתחרים זה בזה :) בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:37, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

אל תדאג, עוד ירשמו. בכל אופן, אני מבטיח לך שלא תהיה לך תחרות קלה. בכל אופן בהצלחה. נוי 10:57, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

שם הערך

כדי להעביר את הערך לשם הומור יהודי או הומור ביהדות. דניאל ב. 04:44, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

תיקון

אברהם היה בן 99 ושרה בת 89. הלידה התרחשה, כרגיל, רק אחרי תשעה חודשים. אדם נבו;שיחה 17:21, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

הבעת תקווה

אני מקווה שאתה מתכוון לתת דוגמאות להומור בתנ"ך. אם הן לא יהיו מבוססות מספיק, אתה עלול להצלב, סליחה, להתלות, בכיכר העיר. ואני אהיה שם, לצפות. אדם נבו;שיחה 21:20, 16 בספטמבר 2007 (IST)

יש בזה משהוץ בקרוב אמשיך את העבודה. נוי 21:24, 16 בספטמבר 2007 (IST)

צפנים

" יש לציין שלעיתים דברים מסוג זה נמצאים בשימוש רציני בנסיונות למציאת צפנים בתנ"ך." - אני חושב שמיותר להזכיר את ההבלים האלה, קל וחומר לקרוא לזה "רציני". ‏pacman - שיחה 12:44, 25 בספטמבר 2007 (IST)

גם אני חושב שאלו שטויות שניתן להפריכן בקלות, אבל רציני במובן של לא הומוריסטי ולמטרת מחקר (גם אם מוטה)- זה כן. אחרי הכל מדובר בסאגה חשובה, ולדעתי ראויה לאזכור בהקשר זה. נוי 12:52, 25 בספטמבר 2007 (IST)

זה לא מחקר. זה לא מתבצע בכלים מחקריים - זה בסה"כ שעשוע פסאודו מדעי. ‏pacman - שיחה 12:53, 25 בספטמבר 2007 (IST)

אז זהו- שזה לא שעשעון, מהסיבה הפשוטה שהמטרה של זה היא לא בידורית. פקמן, זה שאתה אדם משכיל שמזהה את הכשל הלוגי בטיעונים האלו לא אומר שצריך להתעלם מהם. נוי 12:55, 25 בספטמבר 2007 (IST)

שוב - זה שעשוע שנעשה למטרות בידוריות ורווחיות. זו בפירוש לא פעולה מחקרית, ולכן אין סיבה לציין אותה. ‏pacman - שיחה 13:14, 25 בספטמבר 2007 (IST)

חלק מהעוסקים עושים זאת לשם שעשוע, אך חלקם עושים זאת במלוא הרצינות. כנ"ל לגבי אסטרולוגיה, נומרולוגיה וכו'. דניאל צבי • שיחה 13:16, 25 בספטמבר 2007 (IST)

כן, כמו שאמרתי זה גם למטרות רווח. אבל הדבר לא נעשה באופן מחקרי, ולכן אין סיבה לציין אותו. מה גם שלא ידוע לי שמי שעוסק בצפנים משתמשים בגימטראות, אלא בדילוגי אותיות. ‏pacman - שיחה 14:27, 25 בספטמבר 2007 (IST)

ב"מסוג זה" התכוונת לשימוש מילולי בפסוקי התנ"ך בכלל. נוי 14:53, 25 בספטמבר 2007 (IST)

זה לא (רק) באופן מחקרי ולא לשם שעשוע. ישנם פרשנים (רש"י למשל) שעוסקים בזה מידי פעם וכאלו שזוהי עיקר פרשנותם- כמו למשל, בעל הטורים. אפק 18:47, 25 בספטמבר 2007 (IST)

רש"י ובעל הטורים עסקו בצפנים בתנ"ך, היינו דילוגי אותיות בתנ"ך כדי למצוא מסרים נתסרים על ההווה והעתיד? אני לא חושב...‏pacman - שיחה 18:48, 25 בספטמבר 2007 (IST)

אני לא חושבת שאיליה ריפס עוסק בזה בתור שעשוע, ובתור מתמטיקאי הוא בטוח עוסק בזה בכלים מחקריים. יש אנשים שלוקחים את זה ברצינות. הדס 12:19, 26 בספטמבר 2007 (IST)

עוד משהו

בפסקה על המחלוקת על המצאות הומור בתנ"ך נכתב: "מקומות בהם נטען שקיים הומור הם בין השאר[...]בלעג לאלילים". אני מציע להביא כדוגמה את דברי אליהו הנביא לנביאי הבעל בהר הכרמל (מלכים א' פרק יח', פסוקים כו-כח): "וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱלֹהִים הוּא--כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ". ‏pacman - שיחה 17:33, 25 בספטמבר 2007 (IST)

איזה קטע, גם אני שמעתי על הדוגמא הזאת והתעלתי להוסיף. תתכבד, רעי, ותוסיף בעצמך- אשמח לך! נוי 17:53, 25 בספטמבר 2007 (IST)

"ספר ההומור היהודי הגדול"

יש ספר שנקרא "ספר ההומור היהודי הגדול" מאת פרופ' אדיר כהן (הוצאת כנרת). כדאי לך להסתכל בו, או לפחות להסיף אותו ב'לקריאה נוספת'. אגב, נורא התלהבתי שיש פה מישהו יותר צעיר ממני.אפק 18:49, 25 בספטמבר 2007 (IST)

"במדינת היהודים" של מודי בראון

לא לשכוח קקון 19:39, 25 בספטמבר 2007 (IST)

רגע רגע

כיגיעו הפסקאות הרלוונטיוץ, אז נדבר עליהם. בן כמה אתה, אפק? נוי 19:41, 25 בספטמבר 2007 (IST)

13 אפק 12:14, 26 בספטמבר 2007 (IST)

התרבות האידית

חסר פה בצורה נואשת ממש פרק על ההומור בתרבות האידית. דווקא על רקע המצוקות הקשות של הגולה, מציאות החיים הקשה, העוני, המחסור, הרדיפות והפוגרומים צמחה במזרח אירופה תרבות הומוריסטית נפלאה בשפת האידיש (או יידיש). צריך להזכיר את מיטב הקומיקאים (למשל דז'יגן ושומכר), את ההומור של שלום עליכם, הבדיחות באידיש שאין עליהם בשום שפה אחרת, הקומיקאים היהודים שפרחו בארצות הברית והופיעו ב"רצועת הבורשט" בפני הזקנות עם השיער הסגול ועוד כהנה וכהנה. זה מרכיב מרכזי בהומור. אני הייתי מאמץ את ההצעה שנכתבה פה למעלה לשנות את שם הערך להומור יהודי.--Arikb 11:31, 3 באוקטובר 2007 (IST)

חכו, הערך עוד בשלבי עבודה! נוי 11:32, 3 באוקטובר 2007 (IST)

אוקיי

הנושא הזה רחב מדי מכדי שאספיק להביעו למצב ראוי לפני התחרות. אני אשאיר אותו שם כי אין לי מה להפסיד אבל אני מבקש להפסיק להפציץ את דף השיחה בהודעות על מה שחסר. אני יודע שהערך כיום לא מכסה אפילו רבע מהנושא. להבא אני אלמד שלתחרויות כתיבה מוגבלות בזמן כדאי לבחור נושא יותר קטן. נוי 15:31, 3 באוקטובר 2007 (IST)

כניעה

זהו זה. אני מודה סופית שהנושא גדול עלי. יש עליו כל כך הרבה חומר... אם לא יהיו מתנדבים אני אקח על עצמי, אבל אם יש מישהו מנוסה ממני שמוכן להמשיך מכאן- זה יהיה נהדר. אני יכול להציע לו גם כמה מקורות. נוי 19:00, 9 באוקטובר 2007 (IST)

χυμός

תיקון קטן: הומור איננו בא מאנגלית אלא מיוונית. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • השDה הMגנטY של כדור הארץ • שיחה 15:54, 11 באוקטובר 2007 (IST)

ופירושו ביוונית, אם אני לא טועה, "מזג". גם באנגלית, עד כמה שאני יודע. אדם נבו;שיחה 16:04, 11 באוקטובר 2007 (IST)

מושב לצים

אין איזה אמירה שמתייחסת לישיבה בין ליציטם ? זכור לי משהו כזה...ניצן צבי כהן - שיחה 00:20, 12 ביולי 2010 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מתוך הערך: "טקסט קדוש כמו התנ"ך, שנכתב על ידי אלוהים, חייב להיות רציני לחלוטין".

גם היהדות הכי חשוכה לא מאמינה שאלוהים כתב את התנ"ך. כתיבת התורה מתייחסת למשה, ויתר הספרים מיוחסים לכהנים ונביאים שונים, לשלמה המלך וכדו'. המשפט שגוי. והטענה חסרת בסיס. דווח על ידי: 132.66.144.52 15:50, 20 בינואר 2015 (IST)

תודה. Nachum - שיחה 16:51, 20 בינואר 2015 (IST)

האם אתה מודה לו בשם היהודים הכי חשוכים או היהודים החשוכים סתם? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 18:22, 27 ביולי 2016 (IDT)

שכתוב

אני מקבל את הערת השכתוב בהחלט. ומתנצל על העריכה הארוכה והבלתי ויקיפדית, שבכל זאת השביחה את הערך ממצבו העגום קודם. הריני מתחייב בקרוב לשנות ולקצר את כל המאמר הארוך הזה לערך אנציקלופדי קצר, תמציתי, אוריד את כל המידע האנקדוטלי ואשאיר רק מידע ממקורות מחקריים ומעובדים. את עיקרי הדברים שכתבתי כאן אני מעביר למאמר מחוץ לויקיפדיה. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 18:22, 27 ביולי 2016 (IDT)

כל הכבוד! ירבו כמותך. רבים יוכלו ליהנות ממנו כמאמר. ומהערך התמציתי כערך אנציקלופדי. שוב, כל הכבוד. ביקורת - שיחה 18:24, 27 ביולי 2016 (IDT)

לעולם אל תאמר כל הכבוד עד לאחר מעשה. ותודה לדוד המשתמש על התזכורת במקום הביקורת. בעניין הומור בתרבות היהודית נפלתי מהכסא לרצפה (המוסך פרק ג' פסוק י"ח) אמש, כשקראתי את הדף שליקט על המשתמש גלגמש. משה מבית שמש. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ח • 15:33, 15 באפריל 2018 (IDT)

מקורות להומור בתנ"ך

שלום! בתחילת הפסקה השנייה של הפרק על ההומור בתנ"ך, יש הפניות למקורות על ההומור שבחלק מהסיפורים, אבל מה המקורות לכך שיש הומור "של יוסף ואשת פוטיפר, בהומור שבתיאורים האירוטיים בשיר השירים, בהומור בשמות כמו מחלון וכיליון במגילת רות, (...) במשחקי ההגיה (נחש נחושת על נס) ובמשחקי המילים (ויקו למשפט והנה משפח)"?
תודה רבה על הערך, במיוחד על הפרק שעוסק בהומור אצל חז"ל.--Arsenal sin platea - שיחה 20:48, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

• יוסף ואשת פוטיפר - כהומור: נרמז כבר במקרא בטענת האשה - בא אלי העבד עברי אשר הבאת לנו לצחק בי. בחר נא בכל אחד מן המאמרים הנוצריים על פרשה זו בגיגול: "humor joseph and potiphar's wife"
• תיאורי שיר השירים: פתחי נא... שראשי נמלא טל... פשטתי את קוטנתי איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי... תיאור הומוריסטי זה לא נעלם מעיני חוקרות וחוקרים. ראה נא באנגלית: מאמר על ארוס ורוחניות בשיר השירים המזכיר מספר פעמים את מחקריה של עתליה ברנר. ועיין בדברי רבותינו הראשונים רבי ישעיה מטראני ורבי אברהם אבן עזרא, בבואם להסביר את פשוטי המקראות - על מנת שנוכל לדמות אותם למצבים בהם נמצאים עם ישראל (האהובה הסוררת במגילה) והקב"ה (הדוד במגילה).
• השמות מחלון וכליון - פורשו בידי חז"ל כשמות הומוריסטיים - בהומור שחור, אפל ומקאברי.
• משחקי מילים של לשון נופל על לשון כמו "נחש הנחושת"... - הם סוג של הומור. (המילה משחק משורש שח"ק, מתכתבת עם המילה מצחק והשורש צח"ק - ומשמעותה המקראית הומור). הנה מאמר באנגלית בסיאנטיפיק אמריקן על הסיבה לשימוש במשחקי מלים והאופן שהומור זה נתפס במוח. דו משמעותך וחלוקת קשב - כיצד המוח מעבד משחקי מילים
• אחרון חביב עלי לענות על שאלתך בנוגע למשחק המלים המכוון: ויקו למשפט והנה משפח. - האם צריך אישור לכך שמדובר בלעג מר ובעקיצה ביקורתית חדה אך דקה? הביטוי משמש גם היום, ביחד עם ביטויים חדשים כמו התשקורת, הסמול, המשטרע ועוד. חפש אתה את דברי חכמינו ואת הפרשנים בדורות הראשונים, ומשם לך למקרים על דברי ישעיהו אלה, והראה לי אחד שטען שיש לנסות לתקן את השגיאה הלשונית של נביאנו? או שלדעתך הדברים לא נוגעים לזמננו (נכתב בנר רביעי של חנוכה, יום משיחת הטוען לכתר, בבחירות הפנימיות למערכת הפלגנות הלכודה בפעם השלישית)-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 15:51, 26 בדצמבר 2019 (IST)

זהו לא ערך אנציקלופדי

חברים, הערך הזה כתוב בצורה שלא תואמת לעקרונות של ויקיפדיה. או שיהיה מישהו שישכתב אותו, או שמוחקים אותו.מדינת ישראל1 - שיחה 11:39, 18 באפריל 2022 (IDT)

התחלתי היום במרחב הפרטי. אקווה תוך חודש להביא ערך קצר, חד, ומתועד היטב.

-- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י' באייר ה'תשפ"ג • 22:19, 30 באפריל 2023 (IDT)