שיחה:הווה
הוספת נושא |
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
| |
| ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה | |
אין[עריכת קוד מקור]
אין להשתמש במושג "אנו" באנציקלופדיה, מכיוון שמושג זה אינו מוגדר היטב.ladypine 21:42, 3 מרץ 2006 (UTC)
אמר כי "עם שאינו זוכר את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", כך שלא מדובר רק בפילוסופים שטוענים זאת. טרול רפאים 21:31, 14 מרץ 2006 (UTC)
- לקחתי זאת לתשומת ליבי. נראה לי שיש לנו מספיק פתגמים כאלה וכבר ציטטתי אחד שאמר את אותו הדבר במילים אחרות. אולי את הכותרת אשנה, אבל זה נראה לי בלתי אפשרי להוסיף. {הערת שוליים פרועה: נראה למישהו כאן שכדאי לעשות רשימה של פתגמים הקשורים בהווה? בתודה D_N_A}D_N_A 21:53, 14 מרץ 2006 (UTC)
מה זה הווה?[עריכת קוד מקור]
משפט הפתיחה לא מוצלח - הוא לא מתאים לנוסח של אנציקלופדיה לפי דעתי: "מהו בעצם הווה?...". בברכה, אסף 12:40, 18 מרץ 2006 (UTC).
אבקשך[עריכת קוד מקור]
אביעד אבקשך להימנע להבא מעריכת ערכים המשתתפים בתחרות, ואם יש לך הערות או הארות לכתבם כאן, ולהפנות את תשומת ליבי ואת תשומת ליבו של TPL לתיקונים שלדעתך אמורים לקרות. העריכה שביצעת תמוהה למרות התקציר (מי אמר שאי אפשר להגיד 'מכיוון ש...'?) ואבקשך להסבירה בזמן הקרוב, אחרת אתעלם ממנה.D_N_A 14:24, 18 מרץ 2006 (UTC)
- על מנת לדעת אם אפשר להגיד מכיוון ש.. אמורים להחליף את "מ" ל"מן ה". כייון שאי אפשר להגיד מן הכיוון כך גם אי אפשר להגיד מכיוון ש... נוסף על כך, לא ידעתי שאי אפשר לערוך עריכות של תקלדות ועריכות של תיקוני שפה פעוטים כאשר ערך משתתף בתחרות. בכל אופן פעם הבאה לא אנהג כך. ☺Ή2Ő 14:30, 18 מרץ 2006 (UTC)
- העריכה הראשונה שלך לא היתה עריכה של תיקוני שפה. את העריכה השניה אקבל, אולם, העריכה הראשונה שלך שגוייה שכן החלק עם ה'כל שבוע' מצויין בהמשך. עריכה זו תבוטלD_N_A 14:36, 18 מרץ 2006 (UTC)
- אני לא חושב שהקורא אמור לנחש מה יהיה בהמשך. כאשר אני אומר "אני שותה קפה" למשל איך אתה אמור לדעת אם אני שותה קפה ברגע זה או באופן כללי. לכן, אני חושב שהמילה "עכשיו" לא מזיקה אלא רק אומרת שהמשפט מתרחש ברגע זה. ☺Ή2Ő 14:42, 18 מרץ 2006 (UTC)
- העריכה הראשונה שלך לא היתה עריכה של תיקוני שפה. את העריכה השניה אקבל, אולם, העריכה הראשונה שלך שגוייה שכן החלק עם ה'כל שבוע' מצויין בהמשך. עריכה זו תבוטלD_N_A 14:36, 18 מרץ 2006 (UTC)
"אתמול אני הולך"[עריכת קוד מקור]
אני לא בטוח שמדובר בטעות לשונית, וגם אם כן, מדובר בפיתוח נאה מאוד שייכנס לשפה בעתיד. הרי צריך להבין זאת כך: "אתמול, [תחווה את הסיטואציה:] אני הולך ברחוב ו...". באופן דומה, השפה העברית נוהגת לתאר טיעונים של דוברים גם מלפני זמן כך: "כבר במאה ה-4 לפה"ס טוען אפלטון כי...". מקור הסגנון בלימוד התורה המסורתי בו נאמר בקביעות "אומר רש"י", "הגמרא סוברת" וכדומה, במטרה נסתרת להנכיח את כל חכמי התורה שבכל הדורות עם הלומד היום. אריה א 13:35, 31 מרץ 2006 (UTC)
- אני מבין עברית די טוב, אבל אני לא מתיימר להיות אחד מהחברה באקדמייה. בלי להגיד אם זה נכון או לא, רק אומר כי בעברית יש הרבה טעויות נפוצות. כלומר שטועים אותן הרבה והן שגורות בלשון העם שלא כולם יודעים שהן שגויות, ובכל אופן, לא כולם נמנעים מהן (ראה ערך בגלל ש..). חוץ מזה, הגמרא לא הפסיקה לסבור כי ככה וככה, ודעותיו של רש"י לא השתנו, ואלא אם לא הובנו נכון, הן לא הולכות להשתנות (אחח... איפה יש היום רב שמבין ברפואה (חתיכת רופא היה!) ואת כל השבוע הקדיש בנסיעה מעיר לעיר ובריפוי חולים? או רב שהוא הרופא האישי של שליט דגול, מנהיג חברתי נערץ ומפתגם פתגמים משכמו ומעלה?). אבל, מעניין מה שאתה אומר!D_N_A 13:33, 1 אפריל 2006 (UTC)
- הרשה לי להעיר (לא משהו חשוב כ"ך), אבל כמשתמש של מסן, סקייפ ו...זהו. אין לי כוח לאייסי, אני מבין דברים כאלה מיד כשאני רואה אותם, וה כ' במקום צ' לא גרמה לי לראות את המילה או ההודעה בצורה שונה. עכשיו אני רק מחכה לתשובה (או שסתם לא רוצים לדבר איתי... מחפת לי.)D_N_A 18:17, 4 אפריל 2006 (UTC)
זו דרך מעניינת לתת למאמר נפח[עריכת קוד מקור]
לדחוף אותו באמצע בלי טקסט מהצדדים!. בכל מקרה, למה הוא אפילו לא עלה לגמר?D_N_A 18:44, 16 אפריל 2006 (UTC)
האם אתה רוצה לתת דין וחשבון על מעשיך?[עריכת קוד מקור]
למה מחקת את הפסקה? הבנתי שחשבת שהיא לא נכונה, אבל בכל זאת רצוי שתסביר שינוי כזה בדף השיחה. אני ממתין.D_N_A 21:49, 14 מאי 2006 (IDT)
ערך יפה מאוד[עריכת קוד מקור]
שופך אור על מושג ידוע. יישר כוח. נוי 15:31, 8 בדצמבר 2007 (IST)
- תודה רבה :) D_N_A 04:20, 7 במרץ 2009 (IST)
מישהו מוכן להסתכל על הפסקה של הדת?[עריכת קוד מקור]
פתאום נהייתי לא בטוח בדברים שכתבתי על ההינדואיזם והבודהאיזם.. זה נראה דיי דומה אחד לשני.. מישהו שמבין בכך מוכן להעיף מבט?D_N_A 04:20, 7 במרץ 2009 (IST)
עריכתי שבוטלה:זמן הווה-לשון[עריכת קוד מקור]
כרגע הפסקאות העוסקות בהיבט הלשוני והספרותי של זמן ההווה לוקות בחסר. היא אינה מפרטת היטב את השימושים הלשוניים של זמן דקדוקי זה, וכן עוסקות במשלבי הלשון השונים מנקודת מבט שיפוטית ("שימוש קלוקל") שאין לה יסוד גם מצד התקינה העברית (כפי שמגודרת בידי האקדמיה ללשון העברית). הפסקה שעוסקת בהווה בספרות שגויה, כי כל השימושים בהווה בלשון הדיבור קיימים גם בספרות הכתובה. כמו כן ההסברים הנוכחיים מנוסחים באופן מסורבל ולא בהיר. טרחתי וערכתי את הפסקה, כך שתהיה נכונה יותר (כאן), ועריכתי בוטלה ללא הסבר. אם לא יינתן הסבר מניח את הדעת, ולא יובעו התנגדויות אשחזר את עריכתי. תודה י.ל.ר. - שיחה 00:31, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- שלום, מדוע בגרסתך חסר הפרק "בספרות וסגנון דיבור"? יעל י 00:41, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- שלום יעל, את התת-פסקה העוסקת ב"סגנון הדיבור" איחדתי עם הפסקה הכללית העוסקת בלשון. את התת-פסקה העוסקת בספרות מחקתי משום שהיא מכילה שגיאות (שוללת את השימוש בספרות בזמן הווה כהווה נקודתי, ואגב אינה טורחת להסביר מהו הווה נקודתי), ומנוסחת בסרבול: כלל לא ניתן להבין ממנה מה מייחד את השימוש בזמן הווה בספרות לעומת השימוש היומיומי או העיתנאי. לדעתי היא צריכה כתיבה חדשה מהיסוד. לילה טוב. י.ל.ר. - שיחה 01:00, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- לילה טוב גם לך, מחר אעיין בזאת שנית, להתראות, יעל י 01:10, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- נראה לי (ואגב, יש על "נראה לי" מאמר נפלא ב"לשוננו" שעוסק בזמן הווה), כי המורכבות של המלל, רצוי שתשאר, ולא ברור אם כך הוא בעריכתך אמש - בפרק לשון. שיפוטיות היא חלק מכללי הנכון ולא נכון בשימוש בשפה, אם לא "קלוקל", אז "בלתי תקין", הלא כן? חבל למחוק פסקה כאשר ניתן לשפרה. בעניין שימושי ההווה בלשון הדיבור, אני מסכימה ותיקנתי את הניסוח, שכן יש סוגות שבהן כך נוהגים, אף כי בפרוזה ובשירה הנכתבת היום הדברים משתנים. יום נעים, יעל י 08:25, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- ערב טוב,
- שימוש כזה לא רק שאינו קלוקל, הוא גם אינו חורג מהתקן, וזאת משום שלא נקבע כל תקן לשימוש בזמנים דקדוקיים בעברית (וכפי שאת בוודאי יודעת האספקטים במקרא והזמנים בלשון חכמים שונים מאלה שבלשון ימינו). קשה למצוא פסול בשימוש בהווה היסטורי (=לשון הווה מנקודת מבט שבעבר), ואם סגנון זה אינו לטעמו מישהו, כבר נאמר שעל טעם והריח אין להתווכח.
- ערב טוב,
- שלום יעל, את התת-פסקה העוסקת ב"סגנון הדיבור" איחדתי עם הפסקה הכללית העוסקת בלשון. את התת-פסקה העוסקת בספרות מחקתי משום שהיא מכילה שגיאות (שוללת את השימוש בספרות בזמן הווה כהווה נקודתי, ואגב אינה טורחת להסביר מהו הווה נקודתי), ומנוסחת בסרבול: כלל לא ניתן להבין ממנה מה מייחד את השימוש בזמן הווה בספרות לעומת השימוש היומיומי או העיתנאי. לדעתי היא צריכה כתיבה חדשה מהיסוד. לילה טוב. י.ל.ר. - שיחה 01:00, 2 בדצמבר 2011 (IST)
- אני חוזר לכך שהפרק העוסק בלשון מתעסק בארכנות בהבדלים בין הווה מתמשך להווה קצר, אך מתעלם משימושים נוספים של זמן הווה (ועוסק במשפט הפועלי בלבד ולא במשפט השמני שגם לו יש זמנים). י.ל.ר. - שיחה 18:11, 3 בדצמבר 2011 (IST)
משך ההווה[עריכת קוד מקור]
כמו שלנקודה אין ממדים, כך להווה אין משך.
ההווה הנו כמו תצלום - רגעי בלבד. (95.86.102.16 15:44, 21 בנובמבר 2012 (IST))
הווה איננו זמן כי אם חלל[עריכת קוד מקור]
ההגדרה אינה נכונה ויש לשנותה: ההווה או הווה הינו חלל ההיתכנות. הוא אינו משתנה ואינו זמן - הוא חסר זמן, דהיינו - נצח. ההווה הוא תנאי התהוות כל שהיא, כמו למשל תנאי התכנות להתקיימות המפץ הגדול, אשר לא יכל להתהוות, בלא חלל ההווה המכיל את היתכנותו. מכאן שההווה הוא החלל האחד המכיל-כל ומכיל גם את היקום בתוכו, על מכלול מרכיביו. קיימת טעות הסטורית המחליפה בין עכשיו - שהוא מושג זמני הבא לתאר את מה שנחווה עתה, בין עבר לעתיד ובין הווה, שהוא כאמור חלל ההתהוות של כל המתהווה או היכול להתהוות או לא להתהוות. העכשיו הוא זמן ואילו ההווה חסר זמן - חלל. יש לערוך מחדש את המונח ברוח זו. משתמש:אודי.כ--Udi Kassif - שיחה 13:40, 22 בנובמבר 2014 (IST)
משוב מ-20 באוגוסט 2015[עריכת קוד מקור]
לדעתי הפסקה על דת בכלל לא עוסקת בנושא "הווה" אלא בנושא "העולם הזה"/ "החיים" שהוא נושא לא קשור כמעט, ולא רלוונטי לערך (כלומר, לדעתי כדאי למחוק אותה...) 185.32.179.109 19:26, 20 באוגוסט 2015 (IDT)
הערות לצורת ההווה [ לשון][עריכת קוד מקור]
לטעמי, יש לציין שצורת ההווה [בלשון] נקראת גם צורת 'הבינוני, משום שהיא בין הפועל לבין שם העצם [מילים כמו מַזְכִּיר, מְנַהֵל, שׁוֹמֵר – יכולות לשמש פועל ויכולות לשמש שם עצם]. מבחינה פרגמטית חשוב לכתוב כי השימוש בצורת ההווה מופיע גם לצורך ציון 'אמת כללית', כדוגמה: "פרח החצב מבשר את בוא הסתיו".
משוב מ-28 במרץ 2021[עריכת קוד מקור]
מציע לערוך את הערך מחדש. תפיסת ההווה כזמן היא חלקית והיא הווה במובן ״עכשיו״, כלומר ההווה הוא חלק מהזמן. תפישה אחרת ושונה הקיימת לאורך ההיסטוריה רואה בהווה נצח בלתי משתנה (פרמנידס). בתפיסה זו החזיקו לפחות באופן חלקי הוגים כאריסטו, אוגוסטינוס, הגל, היידגר ואחרים; אלא שלתפיסה זו התקשו ההוגים לתת סימוכים לוגיים ומדעיים ועל כן הושמו בצד. בספרי שיצא לאור בהוצאת רסלינג ״ספר המסוימות״ קיימת סקירה מעמיקה של ההווה והמסיקה כי ההווה הוא אפשרות - היתכנות טהורה מכוחה הכל מתהווה. בכך מהווה הגדרה זו תיאור שונה לחלוטין להגדרת ערך זה כיום בויקיפדיה. אודי כסיף 2001:4DF4:30A:4E00:C4EF:9862:B712:99AC 10:23, 28 במרץ 2021 (IDT)