שיחה:ההסתדרות המצומצמת

שת"פ הגימנסיה הרצליה והסמינר למורים

בערך זה מסופר ש-"פעולתם הראשונה הייתה מעורבות במלחמת השפות כששיתפו בנושא זה פעולה עם תלמידי בית המדרש למורים."

אני משער שמדובר בסמינר למורים בירושלים ואני משער שסמינר זה הוא מה שנקרא היום המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. וזאת לאור מה שקראתי בעבר על המגויסים מבני היישוב לצבא העותמאני. דומני שהיה זה בספרו של יעקב שרת בו הביא את אסופת מכתבי אביו משה שרת מתקופה זו. שם הוא הסביר שבין המגוייסים בלטו שתי קבוצות שכונו בקצרה הגימנזיסטים והסמינריסטים על שם הגימנסיה הרצליה והסמינר למורים... ולאור מה שכבר כתוב בערך מלחמת השפות אני משער שנכון לכתוב את מה שכתבתי בערך כעת כדלהלן:

"פעולתם הראשונה הייתה מעורבות במלחמת השפות כששיתפו בנושא זה פעולה עם תלמידי בית המדרש למורים בירושלים. (גם במהלך מלחמת העולם הראשונה, גוייסו קבוצות מעורבות של תלמידי הגימנסיה ותלמידי הסמינר למורים יחד, כך שעברו הכשרה צבאית ומסלול מיוחד לקצונה עם אפשרות השמה לתפקיד מתורגמנים בשל השכלתם במידה ויימצאו לכך מתאימים. בתפקיד זה נדרשו לשלוט היטב בתורכית וגרמנית)"

והנה כאן קטע מההקדמה של הספר הנ"ל - "נתראה ואלי לא". שם נכתבו בין היתר הדברים הבאים:

• "באפריל 1916, בהיותו בן עשרים ושתיים, גויס משה שרת (שרתוק) (1965-1894) בדמשק לצבא העוֹתְמאני, [1] ובשלהי 1918, בהתמוטט צבא זה כליל, מצא את עצמו בן-חורין בחַלֶבּ. הוא היה אחד מבין כ-120 תלמידי גימנסיה "הרצליה" בתל-אביב ושני הסמינרים למורים בירושלים, שגויסו אז, וכבוגרי בתי-ספר תיכונים נועדו לקצונה."

• • שימו לב מוזכר כאן שהיו שני סמינרים בירושלים מהם גוייסו. איני יודע מי השני, ואני משער שאין הכוונה לסמינר לוינסקי למורות שהיה בתל אביב.

• • (אגב הבאתי כאן גם המשפט המתייחס לתקופת השירות של משה שרת כדי להסביר מדוע שיניתי בערך את זמן גיוסם מפרוץ המלחמה ל-במהלך המלחמה. המחלמה כיודע פרצה ב-1914 . שרת היה כנראה מהראשונים מהקבוצה הנ"ל שהתגייס וזה היה ב-1916. ממילא השאר גוייסו מעט אחריו. זה משנה מאד גם לגבי הזמנים של מלחמת השפות וגם לגבי הזמן בו התנדבו לפעולות חלוציות לפני הגיוס ולעניינים היסטוריים נוספים. הפער הזה מהותי מאד. )

עוד נכתב במקור הנ"ל כך:

• "[19] לאחר משבר "מלחמת השפות" ב-1914 ירש בית המדרש למורים בי-ם, שבהנהלת דוד ילין, את הסמינר למורים של אגודת "עזרה" היהודית-גרמנית, שנתרוקן כמעט, אך המשיך להתקיים זמן-מה עד שדעך. המגויסים הא"יים הבחינו בין תלמידי הסמינר של ד' ילין ובין ה"בוגדים" שהמשיכו ללמוד בגרמנית בסמינר "עזרה" - אלה כאלה גילאי גיוס לצבא."

• " בוגרי הגימנסיה, וכן בוגרי שני הסמינרים למורים שבירושלים,[19] נועדו להיות קציני מילואים, אשר להבדיל מקציני הקבע נדרשו לשרת רק בתקופת המלחמה ונהנו באופן זה מזכות ל"שירות מקוצר" (חִדְמֶה מַקְצוּרַה). בעלי זכות זאת היו אמורים להישלח עם חיולם לבי"ס צבאי שיכשירם לקצונה במזורז, בתקופה קצרה יחסית של 6 עד 8 חודשים.[20] ואכן כמה מהבוגרים התגייסו יחד בראשית מרס 1916 (ואפשר מעט לפני כן) ונשלחו לבית ספר לקציני מילואים, שפתח הצבא העותמאני עם פרוץ המלחמה בבעל-בק, בצפון בקעת הלבנון.[21]

צווי הגיוס, שהחלו להתפרסם באפריל 1916[22], הציבו בפני הבוגרים ברירה: להתגייס ולהסתכן בהישלחות לאחת מחזיתות המלחמה (סיני-סואץ, ארם-נהריים, קווקז, מקדוניה, דוֹבְּרוּגַ'ה, גליציה), או להשתמט ולהסתתר ולהסתכן בעונש מוות, אך להישאר בארץ ולסייע ככל האפשר במאבק היישוב על שרידותו. פה ושם היו שנחלצו משתי הרעות הללו על-ידי מתן שירותים שונים, שנחשבו חיוניים למאמץ המלחמה העותמאני, או על-ידי שעלה בידיהם להתמנות למשרה בממשל, שפטרה את נושאה משירות צבאי או משירות פעיל.[23] המגויסים שנועדו להיות קציני מילואים נשלחו בשלוש קבוצות לביה"ס לקצונה בסמוך לקושטא, לשם, להפתעתם, הועתק ביה"ס מבעל-בק במאי 1916."

• "וכן: "כשנזדמנו לפגישות מקריות ושוחחנו על עניין גיוס תלמידי הגימנסיה לצבא התורכי, הבענו, אני ואליהו, את התנגדותנו להתרחקות מן הארץ (תלמידי הג' והסמינריון בירושלים נקראו להתגייס בתורת קצינים והיו מחויבים "להשתלם" קודם לכן בבתה"ס הצבאיים בקושטא, בבעל-בק ועוד), והצענו שגם הגימנזיסטים, ובייחוד חברי ההסת' המצומצמת, יסתלקו לחלוטין, בכל מיני דרכים, "כשרות" ובלתי כשרות, מן השירות בצבא התורכי, אע"פ שנמצאו אז עסקני ציבור נכבדים, שחייבו - ואף תבעו - התגייסות צעירינו לצבא התורכי וראו בכך מעשה בעל ערך מדיני, העשוי לקדם את מפעלנו הלאומי בארץ, כמובן מתוך הנחה שאולי הגרמנים והתורכים יהיו המנצחים במלחמה. אולם למעשה נתגייסו רוב חברינו לצבא. אליהו השיג כתב-פיטור מן הצבא ע"י שרכש לו זוג פרדות שנשלחו לעבודת ה'סוּחְרַה' [הכפייה], בדרך לסואץ, ואני השתמשתי באמצעי פיטור אחרים, שהיו מקובלים אז ביישוב" (יעקב כבשנה, "החבר והידיד", חביון, עמ' 26)."

אם למישהו יש השגות או מידע ברור יותר, אנא יעיר ויתקן. תודה. מי-נהר - שיחה 10:29, 15 בנובמבר 2012 (IST)